הודעהעל ידי מגיב ומניב » א' יולי 25, 2010 12:59 pm
ובכן, נבוכותי למקרא תגובה זו, לא אדע את נפשי, והיאך עלי לכלכל את צעדי בעתיד. ואלו דברי:
א-לא נביא אני או בן נביא, ואף לא חכם העדיף מנביא לידע אם כנים דבריך, צוציק, לאמור לי בשעת המפזרים-כנס! או שמא ח"ו חמדת לצון, לעג וקלס יש כאן, וגרוע מזה: צרות עין?
בכגון דא, על דרך כלל, נקוט בידי: הקדם כבדהו לחשדהו.
ב-מה רע באשכולות מפוזרים, אמנם, כן הם פרט ועוללות מאשר נעזבו ביד עני בדעת כמוני אשר חנני השי"ת, ושמי ושם הנושא עליהם, ואשר לא יחפצו בהם המלכים-מאן מלכי רבנן-ולא נקראה בשם.
ג-אם קטן אתה בעיניך, צוציק דנן, למה ידיך רפות, עמוד והתחזק וטול שכרך משלם. אל תאמר צר לי המקום, אם יש עמך לחם ושמלה, קצין תהיה לנו, ותפיץ מעינותיך חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.