בכל הקרבנות והמנחות, אם יתברר לנו שהכהן שעשה אחת מהעבודות היה בעצם זר או כהן בעל מום, אזי הקרבן נפסל.
בביכורים צריך להביא את זה לעזרה ואז הכהן עושה תנופה.
מה יהיה הדין אם יתברר לנו שהכהן היה פסול, או שהיה זר. האם הביכורים נפסלים?
לכוארה הרמב"ם בפרק ג' מהלכות ביכורים ה"ד כתב:
"ומשמניחן המביא אותן בעזרה--הותרו לכוהן, ואף על פי שעדיין לא התוודה עליהן: שאין הקריאה מעכבת אכילתן".
בהמשך הלכה ח' כתב הרמב"ם וזה לשונו:
"המביא את הביכורים--יש לו רשות ליתנם לעבדו וקרובו בכל הדרך, עד שמגיע להר הבית. הגיע להר הבית--נוטל הסל על כתפו הוא בעצמו, ואפילו היה מלך גדול בישראל; ונכנס עד שמגיע לעזרה, וקורא ועודהו הסל על כתפו, "הגדתי היום לה' אלוהיך, כי באתי אל הארץ, אשר נשבע ה' . . ." (דברים כו,ג). ומוריד הסל מעל כתפו, ואוחז בשפתיו; והכוהן מניח את ידיו תחתיו ומניף, וקורא "ארמי אובד אבי, ויירד מצריימה . . ." (דברים כו,ה) עד שגומר. ומניחו בצד המזבח בקרן דרומית מערבית, בדרומה של קרן; וישתחווה, וייצא".
אם כן, הישראל מניח את הסל לפני התנופה של הכהן, ובשעת ההנחה אמר הרמב"ם שכבר הותרו לכהן, האם עצם זה שהניף כהן פסול, זה יכול לפסול את הביכורים או שרק חיסר מצות תנופה אבל הביכורים כשרים לאכילה. (כך מסתבר לי).
ואולי יש מי שדן בזה.
יישר כח.