נראה עמוד האש אחר מיתתם

[איש_ספר]

בלי לראות את הסיפור בפנים. הרב שולזינגר לא היה מספר דמיונות כאלה. שראה וכו' גם לא ר"ז צציק.

וכידוע המובא בבס"ח על מסכת חגיגה וכו'. ועיין אלפא ביתא וכו' וכו' וכו'

[כהן]

שמעתי בשם הגר"ר כץ שתמך ברב הרצוג לרבנות ולא במועמד השני, ולשאלת מאן דהוא הרי הוא רב ד"ר והשני רב 'משלנו', השיב שבהלוית הרב קוק אמר לו אותו רב שהוא ראוה עמודא דנהורא לפני המיטה, ומי שרואה עמודא דנהורא לא יכול להיות רב ראשי.

כלומר העמודא דנהורא יכול לבוא להלויית הרב ראשי אבל לא להיראות ע"י מי שיהיה רב ראשי?

כונתו שאדם שמדמיין לא יכול להיות רב ראשי.

[חיס]

על אביו של הגה"ק ר' אברהם שאג-צוועבנער קויברסדארף-ירושלים זצ"ל, הגה"ק אריה [יהודה] ליב שאג זצ"ל מגדולי תלמידי הנודע ביהודא ועוד.

כותב נכדו הגאון רבי ישכר בער צוועבנער זצ"ל בספר שו"ת אהל אברהם" עמוד ס"ד ראה כאן...

[צביב]

בלי לראות את הסיפור בפנים. הרב שולזינגר לא היה מספר דמיונות כאלה. שראה וכו' גם לא ר"ז צציק.

וכידוע המובא בבס"ח על מסכת חגיגה וכו'. ועיין אלפא ביתא וכו' וכו' וכו'

היום נזכרתי יותר בסיפור
לא מסופר שם שראה
אבל מסופר שם שהיה
כנראה הרגיש הרב צ'ציק בהלוייה הרבה סוגיות בש"ס מה שלא חשב כ"כ לפני כן וגם לא אחרי כן
והבין שזה מתורת רבי חיים זצ"ל

וכעין מה שסיפר לי ידידי שפעם בסוכות טבל במקוה עם מו"ר
ופתאום נכנסו למוחו מחשבות קדושות שלא כהרגלו
כגון טבילה לקדושת נענוע לולב
לקדושת ההדס
לקדושת אתרוג
והבין שמחשבת אדם גדול משפיעה

[לעומקו של דבר]

ראיתי מכתב שכתב הגרש"ד מונק לגר"ש דבליצקי בשם (חותנו?) ר' מתתיהו דייויס, שהעמודא דנורא שראו כולם בהלווית הלשם היה פצצת תאורה שהטילו הבריטים כדי להאיר את הר הזיתים מפני צאן האדם שנאספו עליו בעת ליל.

'חותנו' בסימן קריאה כמובן

ושמעתי המשך לסיפור: שתיכף כשנראתה הפצצה אמר הגרש"א יודלביץ לגיסו הגריש"א: השווער (הגר"א לווין) יחשוב ודאי שזהו עמודא דנורא...

[שומר-הגחלת]

ההמשך בודאי לא נכון, הלשם נפטר בשנת תרפ"ו כשהרב אלישיב שנולד בשנת תר"ע היה בן 16, אז עוד לא כינה את ר' אריה לוין בתואר "השווער"

[ארזי ביתר]

ההמשך בודאי לא נכון, הלשם נפטר בשנת תרפ"ו כשהרב אלישיב שנולד בשנת תר"ע היה בן 16, אז עוד לא כינה את ר' אריה לוין בתואר "השווער"

יכול להיות שהגרשא"י אמר כן להגרי"ש, והתכוון ל'שווער' שלו...

[אברהם]

ראיתי מכתב שכתב הגרש"ד מונק לגר"ש דבליצקי בשם (חותנו?) ר' מתתיהו דייויס, שהעמודא דנורא שראו כולם בהלווית הלשם היה פצצת תאורה שהטילו הבריטים כדי להאיר את הר הזיתים מפני צאן האדם שנאספו עליו בעת ליל.

ולמה הגר"ש דבילצקי לא קבל גירסא זו, והמשיך לפרסם את סיפור העמודא דנהורא?

[לעומקו של דבר]

ההמשך בודאי לא נכון, הלשם נפטר בשנת תרפ"ו כשהרב אלישיב שנולד בשנת תר"ע היה בן 16, אז עוד לא כינה את ר' אריה לוין בתואר "השווער"

ההמשך בודאי לא נכון, הלשם נפטר בשנת תרפ"ו כשהרב אלישיב שנולד בשנת תר"ע היה בן 16, אז עוד לא כינה את ר' אריה לוין בתואר "השווער"

יכול להיות שהגרשא"י אמר כן להגרי"ש, והתכוון ל'שווער' שלו...

זה שהגריש"א היה אז בגיל 16 לא בהכרח אומר שהוא עדיין לא (עכ"פ) התארס כמשפט הימים ההם, אבל כן האמת שהוא התארס אחר פטירת הלשם

הגרשא"י יכל כמובן לכנות את הגרא"ל שווער גם אם היה רק שווער שלו, אבל זה כמובן מקלקל את הסיפור (כי למה שיאמר זאת דווקא לשקדן המתבודד שהוא גם נכדו של הלשם)

אם הגרשא"י עצמו היה כבר אז חתן של הגרא"ל, גם טעון בדיקה, בעלי אוצ"ח יכולים לראות לבדוק כאן

[בברכה המשולשת]

כל הסיפור שזה מה שהגה"צ רשא"י יאמר (ועוד בלוויה של הלשם זיע"א) דבר גנאי על הגה"צ ר' אריה הוא מופרך לחלוטין

[לעומקו של דבר]

כל הסיפור שזה מה שהגה"צ רשא"י יאמר (ועוד בלוויה של הלשם זיע"א) דבר גנאי על הגה"צ ר' אריה הוא מופרך לחלוטין

אם זה 'גנאי' אין ספק שלא. אם זו 'ביקורת' זה אחרת
(השאלה מה ההבדל...)

[בברכה המשולשת]

ברור שזה גנאי. (ולא הבנתי את ההערה על "ביקורת"- אם זה ביקורת הוא היה צריך לומר את זה לגה"צ ר' אריה ביחידות)

[אברהם]

ראיתי מכתב שכתב הגרש"ד מונק לגר"ש דבליצקי בשם (חותנו?) ר' מתתיהו דייויס, שהעמודא דנורא שראו כולם בהלווית הלשם היה פצצת תאורה שהטילו הבריטים כדי להאיר את הר הזיתים מפני צאן האדם שנאספו עליו בעת ליל.

ולמה הגר"ש דבילצקי לא קבל גירסא זו, והמשיך לפרסם את סיפור העמודא דנהורא?

הוא מותיב והוא מפרק -

ברור שלקנאי ירושלים שלחמו בראי"ה היטב חרה להם כאשר לאחר דבריו שאילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא, נתברר מה גודל השגתו ומבטו הזך, עד שבאמת נתקיימו דבריו ונראה מראה פלא שלא נראה מאות שנים בירושלים.
וכדרכו של עולם, מיד התחילו לטעון ולדחוק דחוקים כו' כאילו כל הקהל תמים וזאת הפעם הראשונה שראו פצצת תאורה וכו' וכו', כי היה להם דחוק הרבה יותר שהראי"ה בעיניו הקדושות ראה והשיג כל כך.

וסימן לדבר, כמה היה העניין רגיש אצל הנלחמים בראי"ה -
שבספר הנפלא 'ארי במסתרים' השמיט הגרש"ד את שמו של הגראי"ה מן הסיפור וכתב זאת על 'אחד מגדולי וצדיקי הדור' שקרא בהספדו 'אילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא וכו'.
[זקני רש"ש זצ"ל תינה כמה פעמים את צערו על השמטה זו שעשה הגרש"ד יבלחט"א מפני הלוחצים.. בעיקר כאב לו, שהעתיק קטעים מתוך מאמרו של אביו רבי אריה אך נאלץ להשמיט את שם הראי"ה..]

[לעומקו של דבר]

ראיתי מכתב שכתב הגרש"ד מונק לגר"ש דבליצקי בשם (חותנו?) ר' מתתיהו דייויס, שהעמודא דנורא שראו כולם בהלווית הלשם היה פצצת תאורה שהטילו הבריטים כדי להאיר את הר הזיתים מפני צאן האדם שנאספו עליו בעת ליל.

ולמה הגר"ש דבילצקי לא קבל גירסא זו, והמשיך לפרסם את סיפור העמודא דנהורא?

הוא מותיב והוא מפרק -

ברור שלקנאי ירושלים שלחמו בראי"ה היטב חרה להם כאשר לאחר דבריו שאילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא, נתברר מה גודל השגתו ומבטו הזך, עד שבאמת נתקיימו דבריו ונראה מראה פלא שלא נראה מאות שנים בירושלים.
וכדרכו של עולם, מיד התחילו לטעון ולדחוק דחוקים כו' כאילו כל הקהל תמים וזאת הפעם הראשונה שראו פצצת תאורה וכו' וכו', כי היה להם דחוק הרבה יותר שהראי"ה בעיניו הקדושות ראה והשיג כל כך.

וסימן לדבר, כמה היה העניין רגיש אצל הנלחמים בראי"ה -
שבספר הנפלא 'ארי במסתרים' השמיט הגרש"ד את שמו של הגראי"ה מן הסיפור וכתב זאת על 'אחד מגדולי וצדיקי הדור' שקרא בהספדו 'אילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא וכו'.
[זקני רש"ש זצ"ל תינה כמה פעמים את צערו על השמטה זו שעשה הגרש"ד יבלחט"א מפני הלוחצים.. בעיקר כאב לו, שהעתיק קטעים מתוך מאמרו של אביו רבי אריה אך נאלץ להשמיט את שם הראי"ה..]

להשמטת שם הראי"ה בספרות חרדית אין צריך כמובן שום ראיה ודוגמא, הדברים פשוטים

אבל זה מעניין, כי הרי בהלוויתו של הלשם היו יותר ממניין אנשים, ובכן האם יש עדויות שהאירוע היה 'שיחת היום' בירושלים לאחר הלוויה? האם יש אזכורים בעיתונות התקופה לאירוע הזה?
הרי ברור שאירוע כזה מוכרח להיות שיחת היום, אלא אם כן אכן היו רבים שייחסו זאת לפצצת תאורה.

אמנם מצד שני, יכול להיות גם שבדיקה היסטורית קצרה תגלה שהמושג פצצת תאורה לא היה קיים/לא היה בשימוש ע"י השלטון הבריטי באותו זמן, (עכ"פ לא לצורך שמירה על יהודים...)

(להבנת דברי ר' אברהם, ר' מתתיהו דיויס מכחיש השמועה היה מגדולי הקנאים בירושלים. וחתנו הגרש"ד מונק היה ממשיך דרכו האידאולוגית - אם כי בריחוק מקום מירושלים)

[אברהם]

השמטת שם הראי"ה על ידי הגרש"ד תלמידו של מהרי"מ חרל"פ יש בה מן החידוש.



בכל אופן, יש היודע מה דעת הגרש"ד על הכחשתו של הגרמ"דיוויס?

[איש_ספר]

לא שאלתי אותו, אבל הדיון כולו משונה בעיני. ר' אריה לווין מספר שהיה מראה של עמודא דנורא, אחרים ולא משנה אם הם ליצנים/ קנאים/ יקים אומרים שהיתה זו פצצת תאורה (כמה לוויות המוניות היו בארץ בזמן שלטון הבריטים בהר הזיתים בלילה?), אפילו אם ר"ש היה ממשתתפי הלויה, בהנחה שהוא לא מסוג האנשים שרואים מראות על בסיס יומי, איך בדיוק הוא אמור להכריע האם מדובר באור הגנוז או באור הטמון? ואם הוא מעתיק דברי רא"ל, שמספר על העמודא, יש בזה איזו הכרעה? זה נפק"מ למשהו? ר' אריה לוין סיפר, אז הוא מעתיק את דבריו. והם משתלבים יפה בתוך כל תיאורו הנלבב של רא"ל על קדושתו של הלשם. לגבי אזכור הרב קוק והשמטתו, ר"ש לא צריך את ההטפות של אף אחד בענין זה. מעשה שהיה בספרו ובכן צדיקים, שנתקבלה הזמנה לשלוח כמאה טפסים לחו"ל, כעבור איזה זמן חזר כל המשלוח בצירוף מכתב, שבהיות והוא מזכיר בו את הרב קוק (התואר הרב לא במקור) מוחזרים כל הספרים. לימים חזר ר"ש והדפיס מהדורות נוספות שניה ושלישית, ואצ"ל שלא השמיט את שמו של הראי"ה. ואם השמיט בארי במסתרים, טעמו ונימוקו עמו.

[אברהם]

ואם הוא מעתיק דברי רא"ל, שמספר על העמודא, יש בזה איזו הכרעה? זה נפק"מ למשהו? ר' אריה לוין סיפר, אז הוא מעתיק את דבריו. והם משתלבים יפה בתוך כל תיאורו הנלבב של רא"ל על קדושתו של הלשם.

אתה טועה. הגרש"ד לא הסתפק בהעתקת דברי רא"ל המשתלבים בתוך התיאור הנלבב, אלא הוסיף ב' אסמכתאות לסיפור, ממה שסיפר לו ידידו ר' חיים יעקב אלקוניק, וממה שכתב התייר הגדול וכו' ר' אברהם שטרן, ע"ש. [הגרש"ד מצא לנכון להרחיב בעובדה זו בתוך פרק קצרצר הנקרא 'תמצית תולדותיו בקצרה', כנראה שלא סבר שזהו איזה דיון משונה ולא חשוב האם אכן היה שם עמודא דנהורא].

לכשתימצי, הגרש"ד הוא שהפך את הסיפור מ'דברי רא"ל המשתלבים יפה בתוך כל התיאור הנלבב על קדושתו של הלשם' לעובדה היסטורית.

לגבי אזכור הרב קוק והשמטתו, ר"ש לא צריך את ההטפות של אף אחד בענין זה. מעשה שהיה בספרו ובכן צדיקים, שנתקבלה הזמנה לשלוח כמאה טפסים לחו"ל, כעבור איזה זמן חזר כל המשלוח בצירוף מכתב, שבהיות והוא מזכיר בו את הרב קוק (התואר הרב לא במקור) מוחזרים כל הספרים. לימים חזר ר"ש והדפיס מהדורות נוספות שניה ושלישית, ואצ"ל שלא השמיט את שמו של הראי"ה. ואם השמיט בארי במסתרים, טעמו ונימוקו עמו.

הוא אשר כתבתי לעיל - השמטת שם הראי"ה ע"י הגרש"ד יש בה מן החידוש, ואיננה בכלל התופעה הכללית של 'השמטת שם הראי"ה בספרות החרדית' כפי שרצו לטעון.

ועל זה כתבתי שאם מותר לנו לחשוב מה עומד מאחורי 'טעמו ונימוקו עמו' שלפתע הסתיר שם הראי"ה, אפשר לשער שמכיון ששמע כבר את סגנון תגובות הקנאים (לא ליצנים חלילה, אך בטח לא יקים..) לסיפור, בשומעם את חזיונו של הראי"ה שהתממש לעין כל, החליט שיותר יהיה לכבודו של הלשם אם יכתוב המעשה בשם 'אחד מצדיקי וגדולי הדור', ואז כבר לא יהיה צורך לשום קנאי לספר על פצצות תאורה למיניהם..

[איש_ספר]

ראיתי היום באוצר בהספדו של ר' אברהם אלישיב על אביו הגריש"א שמספר בתוך הדברים שבא לידו מכתב של זקנו ר"א הרב מהומלא לידידו וש"ב רצ"ה פרבר, במענה לשאלת האחרון האם נכונה השמועה שנראה עמודא דנורא בלווית הלשם, ור"א מאשר לו את הדברים ממה שראו עיניו.

[מחולת המחנים]

ראיתי היום באוצר בהספדו של ר' אברהם אלישיב על אביו הגריש"א שמספר בתוך הדברים שבא לידו מכתב של זקנו ר"א הרב מהומלא לידידו וש"ב רצ"ה פרבר, במענה לשאלת האחרון האם נכונה השמועה שנראה עמודא דנורא בלווית הלשם, ור"א מאשר לו את הדברים ממה שראו עיניו.

שמעתי הערב מנכד הגרי"ש שמכתב רבי אברהם הרב מהומלא נדפס בס' 'משוש דור ודור' לתולדות הגרי"ש אלישיב.

[בקרו טלה]

רבי יוסף זונדל הוטנר זצ"ל מאיישישוק

[יוסף חיים אוהב ציון]

מספרים שכן אמר גם הגרב"צ א"ש זצ"ל בהלוייתו של בבא מאיר ע"ה.

[אשי ישראל]

חלק מההודעות שבאשכול זה גורמות לי אי נוחות מרובה, וירידה ביראת שמים, ולהבנתי מדובר בזלזול בכבוד חכמים, ויש למחות על כך.
גם אילו היו הדברים נאמרים על ת"ח שדרכם רחוקה מאוד מדרך רבותי עדיין הייתי חש כך [ק"ו כשהדברים נאמרים על מי שאני מכיר מכלי שני כגדולים בתורה וביראה].
לצערי זו תופעה שחוזרת על עצמה בפורום, מדי פעם: יש מעט (!) מחברי הפורום, שמתבטאים כלפי חכמים באופן שאינו מכובד. לענ"ד לפני שמגיבים כך, כדאי למגיב לחשוב עד כמה תגובתו בכלל נצרכת והכרחית (לדעתי הפורום איננו שיחה של יושבי קרנות) ואולי ניתן לוותר עליה. גם במידה והיא נצרכת - לחשוב האם ניתן לכתוב את הדברים בצורה מכובדת ככל האפשר.

אני מבקש מכם שלא להגיב על דברי אלו. השומע ישמע. ואני את שלי עשיתי.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר תפארת שלמה על התורה לקוטים שיר השירים ג'
"ממעלת ר' יהודה בן בתירה. ידוע מספרים ונודע לכל. אשר בליל ר"ח סיון ובליל שבועות כל העולם רואים עמוד אש על קברו מהארץ עד לשמים והוא דבר פלא בעיני כל רואיו כי לגודל זכותו".

[באמונתו]

בכתובות יז. לחד בדרא או לתרי בדרא עיין שם...
על רבי יעקב יוסף הרמן גם מספרים שהיה ענן כך מספר אחד מצאצאיו, שהיה זה מפורסם
אומנם כמנהג ירושלים כנראה לא הלכו אחרי המיטה...

אולי יש בלבול בין הבן לבין האב, כי כיו"ב מסופר בבן רבי יעקב יוסף הרמן, היינו ר' נחום דוד הרמן, עיין המצורף מחתנו ר"מ אליפנט ז"ל:

[אבישי מספריית הרמבם]

בע"ה
שלום
אף שאינו מתחבר לכל השרשור כאן אני מבקש להביא עדות שהתוודעתי אליה לאחרונה.
בכתבה של שבתי דון יחיא על ד"ר הרמן באדט (הובא בתוך רשימתי עליו בבלוג עם הספר https://amhasefer.wordpress.com/) מצוטט הנ"ל בזכרונותיו:
"כשהובלנוהו לקבר (את פרנץ רוזנצוייג - א.א.) נשאנו את הארון על הכתף, ובסוף טמנוהו במעמקי האדמה. כשמלאנו את הקבר עפר הופיע מעל הרי הטיאנוס קשר בענן ביופי מזהיר, שלא נראה כמוהו..."

אולי בבחינת במקום שבעלי תשובה עומדים...