כדכד כתב:הלכ' מתנו"ע פ"י הט"ז כ' הרמב"ם שהמאכיל יתומים ועניים על שולחנו זוכה שה' ישמע תפילתו ומתענג. הכס"מ מציין רק את המילה "וכו'" על דברי הרמב"ם.
מה בא לומר בזה?
כסף משנה. לפעמים תופס ל' הרמב"ם איזה תיבות וכו', ואינו כותב כלום, וראיתי לפעמים דהאחרונים כותבים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין. והדבר ברור ופשוט שהם השמטות המעתיקים וכיוצא. ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן איזה חידוש והושמט.
וידוע שזה היה דרכו בקדש בכסף משנה ובבית יוסף, כל היכא דלא ידע מראה מקומו ציין עליו והניח פנוי, אולי עוד ימצא מקומו אי"ה ויוסף עליו, ולבסוף כשלא מצא מקומו נשאר מקומו פנוי.
יעקובי כתב:תופעה זו, של ציונים פתוחים ('דיבור המתחיל' ללא תוספת), מצויה בארבעת ספרי מרן: בית יוסף, כסף משנה, בדק הבית וכללי התלמוד.
בחידושי חתם סופר על שבת (כו ע"א גמ' 'חוץ מפשתן') כתב על כך:וידוע שזה היה דרכו בקדש בכסף משנה ובבית יוסף, כל היכא דלא ידע מראה מקומו ציין עליו והניח פנוי, אולי עוד ימצא מקומו אי"ה ויוסף עליו, ולבסוף כשלא מצא מקומו נשאר מקומו פנוי.
להסבר זה ניתן להביא ראיות רבות. להלן חלק מהן:
(א) ברמב"ם הל' שמיטו"י (פ"ה הלכה כא): 'הקליפין והגרעינין שמותרין בתרומה לזרים אין קדושת שביעית חלה עליהם'. מהר"י קורקוס על אתר כתב על כך: 'לא מצאתי'. גם מדברי הרדב"ז על אתר מתבאר שאין לדין זה מקור ישיר. אכן הכסף משנה על אתר הניח דין זה כציון פתוח.
(ב) גם ברמב"ם הל' נזירות (פ"ו הי"ג) הרדב"ז לא ציין דבר על הלכה זו, והוא פשוט דילג עליה, למרות שהוא מקפיד לציין את כל המקורות של כל ההלכות. כנראה שהוא לא מצא את מקור העניין. ואכן הכסף משנה על אתר הניח דין זה כציון פתוח.
(ג) עוד בהל' נזירות (פ"ז ה"ט), כתב הרמב"ם: 'ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא'. הרדב"ז על אתר התקשה: 'וכתב רבינו שהיא הלכה למשה מסיני ולא נזכר זה בסוגיא'. בהמשך ניסה הרדב"ז למצוא מקור לדברי הרמב"ם, אך לבסוף הניח זאת ב'וצ"ע'. ואכן הכסף משנה על אתר הניח דבר זה כציון פתוח.
(ד) קיימות גם 'מקבילות' של ציונים פתוחים. להלן דוגמה אחת. ראה ברמב"ם הל' נדרים (פ"ה ה"ג), ובטור (יו"ד סי' רכה עמ' תיח) שהעתיק את דברי הרמב"ם. בשני המקומות, הן בכסף משנה והן בבית יוסף, דין זה נכתב כציון פתוח.
(ה) הטור (יו"ד סי' רכט עמ' תפז) כתב דין מסוים. בבית יוסף על אתר: 'כן כתב הרמב"ם בפרק ד' מהלכות נדרים, ואיתיה בגמרא'. אבל הוא לא השלים את הציון היכן איתיה בגמרא. כנראה בהתחלה הוא חשב על מקור מסוים, אך לבסוף הוא הסיק שאין משם ראייה, והציון נותר כך. והנה בכסף משנה במקביל, על דברי הרמב"ם האלו (הל' נדרים פ"ד ה"י), מרן העתיק את לשון הרמב"ם והניח זאת כציון פתוח.
(ו) הטור (חו"מ סי' קעו עמ' קעט) כתב דין מסוים, והבית יוסף על אתר הניחו כציון פתוח. מאוחר יותר מרן הוסיף בבדק הבית שם: 'באמת זה איני יודע מנין לו, ואפשר שטעמו ממה שאכתוב בסימן שאחר זה או שהתחילו במלאכה'. כלומר הוא חוזר ואומר ש'באמת זה איני יודע מנין לו' (וכמו שכבר הניחו בב"י כציון פתוח), ובכל זאת הוא מוסיף שאפשר שטעמו הוא ממה שהתבאר במקום אחר.
כל המקרים הללו מוכיחים את האמור לעיל, שתופעת הציונים הפתוחים בספריו של מרן נועדה לציין שפרט זה טעון מקור שטרם נמצא. כאמור לעיל אלו רק חלק מן הראיות.
פרנצויז כתב:ראה ס' שם הגדולים, סוף ערך כסף משנה, שכתב:
כסף משנה. לפעמים תופס ל' הרמב"ם איזה תיבות וכו', ואינו כותב כלום, וראיתי לפעמים דהאחרונים כותבים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין. והדבר ברור ופשוט שהם השמטות המעתיקים וכיוצא. ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן איזה חידוש והושמט.
פרנצויז כתב: [כמדומה ששמעתי משם הגרד"צ הילמן זצ"ל שרצה לנטות מדרך זו, ואולי כתוב מזה בהקדמת רמב"ם פרנקל, או בהקדמתו שנשארה בכת"י בגנזי מכון שבתי פרנקל].
הוגה ומעיין כתב:להעיר שמרן הכס"מ הלך בכך בדרך מפרשי הרמב"ם שקדמוהו ועמדו לפניו.
כך נהג גם ר"י אלאמאשטי לכתוב "כדאיתא" ולהשאיר מקום חלק בכתב ידו במקום שלפי שעה לא ידע את המקור, וגם מעתיקי כה"י השאירו המקום חלק.
ראה גנוזות הרמב"ם ובית מדרשו - שבת ועירובין, בכמה מקומות, כגון פ"א ה"ז.
אישצפת כתב:בפסוק למיטב זכרוני לא מופיע 'יתומים'.
אולם על כל פנים אם קבלה היא (שסימן לעצמו למצא מקור ולא הספיק) נקבל, ואם לאו צריך תשובה
כדכד כתב:הלכ' מתנו"ע פ"י הט"ז כ' הרמב"ם שהמאכיל יתומים ועניים על שולחנו זוכה שה' ישמע תפילתו ומתענג. הכס"מ מציין רק את המילה "וכו'" על ברי הרמב"ם.
מה בא לומר בזה?
רציני כתב:[ובספר אבני יסוד (חלק ד, כרך א, כלל ל) האריך בזה והעתקתי חלק מהמקורות שלו. (ואעיר שכתב שבסימן קיג הושמט ולפנינו בשירת דבורה לא חסר כלום. וכן מה שכתב על סימן קלד לא מצאתי ויש משהו אחר. ומה שכתב על סימן ער"ב אצלינו אין סוגריים. חסר לו את שלנו סימן תצד ולא העתקתי כל דבריו אפילו שיש חלק שכן מעיר הערות כי אין לי כח].
איש_ספר כתב:רציני כתב:[ובספר אבני יסוד (חלק ד, כרך א, כלל ל) האריך בזה והעתקתי חלק מהמקורות שלו. (ואעיר שכתב שבסימן קיג הושמט ולפנינו בשירת דבורה לא חסר כלום. וכן מה שכתב על סימן קלד לא מצאתי ויש משהו אחר. ומה שכתב על סימן ער"ב אצלינו אין סוגריים. חסר לו את שלנו סימן תצד ולא העתקתי כל דבריו אפילו שיש חלק שכן מעיר הערות כי אין לי כח].
מה הם ספרי אבני יסוד ד' חלקים (לפחות) ומי מחברם?! אין באוצר וגם בספה"ל אינו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 616 אורחים