פענוח שמות החכמים הבאים בר"ת בספר זכור לאברהם לר"א אלקלעי

[הוגה]

בספר "זכור לאברהם", לר' אברהם ב"ר שמואל אלקלעי (דפו"ר שאלוניקי תקנ"ח, בהיברו, ובאוצר נמצא מהדורת מונקאטש תרנ"ה),
מביא בכמה מקומות דברים בשם "הרב אחא"י חר"ש יב"ם ז"ל בקונטריסו", ומקונטרסו בכ"י, וכיוצ"ב, מיהו?

ב"זכור לאברהם" חלק א' הנ"ל שנמצא באוצר, חיפוש מילת "חר"ש" מביא את כל או רוב המובאות מהנ"ל, 9 רק בחלק א'.

ראה לדוגמא תוצאה ראשונה, שורה רביעית "נסתפק בזה הרב אחא"י חר"ש יב"ם ז"ל בקונטרס", ובדפו"ר הנ"ל "..יב"מ ז"ל בקונטריסו":

זכור לאברהם אלקלעי.JPG (37.48 KiB) נצפה 6589 פעמים

[הבונה]

כדאי לבדוק אם לא היה לו אח ששמו פותח ב-ש' למשל שמעון, ואז ר' אחאי כלומר "אחי", ח'כם ר' ש'מעון, וחלק יפתר.

[הוגה]

הבונה, יש"כ, אבל עד כמה שידוע לי, הכינוי 'רב אחא"י', אצל הספרדים בפרט, אינו מצביע על אח ממש.

שו"ר, שלר' אברהם הנ"ל מחבר ה"זכור לאברהם", היה ככה"נ שני אחים "יצחק ן' וינישטי", ו"דון וידאל".
http://aleph.nli.org.il/F/UAT4CPB586IYX ... format=999

כמובן צריך לקחת בחשבון רק רב שנפטר עד שנת תקנ"ח, שנת הדפסת זכור לאברהם חלק א' פעם ראשונה, שנזכר בה בברכת המתים "ז"ל".

חיפוש באוצר בס' זכ"ל הנ"ל מילת 'אחא"י', תניב עוד איזכורים רבים לחכם העלום הנ"ל, בצירופים שונים.

[חכם באשי]

'וינישטי' ו'וידאל' הם כינויים לועזיים, מה היה שמם העברי, אולי זה יעזור לפיענוח?

[הבונה]

בדברי ימי היהודים בתוגרמה לש. רוזאניס ח"ו עמ' 133 מובא שהיה לו אח צעיר - משה.

[חכם באשי]

שו"ר, שלר' אברהם הנ"ל מחבר ה"זכור לאברהם", היה ככה"נ שני אחים "יצחק ן' וינישטי", ו"דון וידאל".
http://aleph.nli.org.il/F/UAT4CPB586IYX ... format=999
כמובן צריך לקחת בחשבון רק רב שנפטר עד שנת תקנ"ח, שנת הדפסת זכור לאברהם חלק א' פעם ראשונה, שנזכר בה בברכת המתים "ז"ל".

בקישור שהבאת מפורש שנת פטירת אחיו - תקד, ו-תקכב.

[מגעטער]

גם אני הקטן, כיהודה ועוד לקרא, איני יודע מי הוא הרב חר"ש יב"מ.

[לייטנר]

גם אני הקטן, כיהודה ועוד לקרא, איני יודע מי הוא הרב חר"ש יב"מ.

עיין משלי יז כח.

'וינישטי' ו'וידאל' הם כינויים לועזיים, מה היה שמם העברי, אולי זה יעזור לפיענוח?

כמדומני ש'וידאל' הוא חיים.

עד כמה שידוע לי, הכינוי 'רב אחא"י', אצל הספרדים בפרט, אינו מצביע על אח ממש.

הרב נתן רענן משתמש בכינוי זה כלפי גיסו הרצי"ה קוק: "הנני כותב מתוך משרד הישיבה, שמתוך ההכרח מוכרחני להזדקק לטפל ולהשגיח על העבודות בו, היות ורב אחאי עומד לנסוע" ('בשמן רענן', ח"ב, ירושלים תשנ"א, עמ' יז).

[מגעטער]

לייטנר חביבי,
מהפסוק הנ"ל קשה לי על מר, אכן כנראה לאו כל אדם זוכה...

[הוגה]

'וינישטי' ו'וידאל' הם כינויים לועזיים, מה היה שמם העברי, אולי זה יעזור לפיענוח?

כמדומני ש'וידאל' הוא חיים.

לפחות לגבי השם 'וידאל',
אם הבנתי נכון דברי הפוסקים בענין גיטין עולה, ש"וידאל" הוא שם עצמי בלעז, ואינו כינוי לשום שם אחר,
ראה כאן בגט פשוט סימן קכ"ט ס"ק ס"ד ד"ה ואיכא, [ואע"פ שכנראה באוצה"ח הפוסקים דנו בדבריו אלו, מ"מ לעצם הדבר ש"וידאל" הינו שם עצמי הסכימו]:

גט פשוט.JPG (31.13 KiB) נצפה 6512 פעמים

ובנוגע ל"וינישטי" או "אבן וינישטי", מבדיקת התוצאות באוצר נראה כאילו ג"כ אינו כינוי לשם עברי, אלא הוא שם עצמי, ואחיו התאום של "בנבנשת" וכיוצ"ב צירופים מעין אלו.

[לייטנר]

'וינישטי' ו'וידאל' הם כינויים לועזיים, מה היה שמם העברי, אולי זה יעזור לפיענוח?

כמדומני ש'וידאל' הוא חיים.

לפחות לגבי השם 'וידאל',
אם הבנתי נכון דברי הפוסקים בענין גיטין עולה, ש"וידאל" הוא שם עצמי בלעז, ואינו כינוי לשום שם אחר,
ראה כאן בגט פשוט סימן קכ"ט ס"ק ס"ד ד"ה ואיכא, [ואע"פ שכנראה באוצה"ח הפוסקים דנו בדבריו אלו, מ"מ לעצם הדבר ש"וידאל" הינו שם עצמי הסכימו]:

גט פשוט.JPG

וידאל הוא חיים, כשם שוידה היא חיה.
הדיון בפוסקים לא רלוונטי. לצורך ההסבר ניקח את השם הנפוץ 'יהודה לייב'. מקובל להניח ש'לייב' הוא אריה (ונא לוותר על הדרושים בנושא), ובכך יש תיאום לברכה 'גור אריה יהודה'. האם בגלל זה נגיד שאדם ששמו 'לייב', יכתבו בגט את שמו 'יהודה'?!

[הוגה]

ר' לייטנר,
תלוי אם "ליב" (בלי יו"ד) שקורין אותו הוא כינוי ליהודה או לאריה, ובזה כתב ערוה"ש (סי' קכ"ט קי"ב): "ואם כתבו רק הכינוי בלבד בלא שם העברי כשר דעל זה שנינו כתב חניכתו וחניכתה כשר, ולהרבה מרבותינו גם לכתחלה כשר, ולכן המנהג במקום שיש קצת ספק בשם הקדש כמו מי ששמו ליב ושמו העברי אין ידוע אם יהודה אם אריה כותבין רק הכינוי בלבד וכן עשו כמה גדולים" - כי אם היה ידוע שזה כינוי ליהודה לדוגמא, כותבין: "יהודה דמתקרי/המכונה ליב".
אמנם אילו "וידאל" היה כינוי ל"חיים", בנידון ה"גט פשוט" לא היה לו לכתוב לכתחילה "חיים דמתקרי וידאל"?

[הנאמן בפקדונו]

חרגנו לגמרי משם האשכול, הפותח ס"ה ביקש עזרה בפיענוח ר"ת, והנה קיבל במקום זה דיון ב"שמות אנשים". הוגן?

[הוגה]

זה מה שקורה כשגוף הענין נתקע לדאבוני.. אבל בכ"ז מה בכך? סו"ס עדיין עוסקים בד"ת..

בין כך ובין כך, אחרי בדיקה, ברור לי כעת יותר מה שטענתי למעלה, ש"רב אחא"י" אינו מעיד כלל על אחיו, וכמה דוגמאות לכך מהזכור לאברהם עצמו במקומות אחרים, (עיין לדוגמא זכ"ל מונקאטש דף פ"ג ע"ב "רב אחא"י" על ר' יהודה סיד בעל "נר מצוה" שודאי לא היה אחיו), ותל"מ וז"פ.

רמז בנושא עכ"פ מצאתי, שבדף ז' ע"ב (שוב, מונקאטש הנ"ל) כותב הזכ"ל: "...ובכתבי הקדש לרב אחאי חר"ש יב"ם ז"ל כתוב לאמר שהראה לו מהר"י אשכנזי יצ"ו שמהר"ם אלשיך בפ' צו ס"ל כן...". לע"ע ג"כ עדיין לא נתברר לי מיהו "מהר"י אשכנזי יצ"ו" זה.

[הבונה]

זה מה שקורה כשגוף הענין נתקע לדאבוני.. אבל בכ"ז מה בכך? סו"ס עדיין עוסקים בד"ת..

בין כך ובין כך, אחרי בדיקה, ברור לי כעת יותר מה שטענתי למעלה, ש"רב אחא"י" אינו מעיד כלל על אחיו, וכמה דוגמאות לכך מהזכור לאברהם עצמו במקומות אחרים, (עיין לדוגמא זכ"ל מונקאטש דף פ"ג ע"ב "רב אחא"י" על ר' יהודה סיד בעל "נר מצוה" שודאי לא היה אחיו), ותל"מ וז"פ.

רמז בנושא עכ"פ מצאתי, שבדף ז' ע"ב (שוב, מונקאטש הנ"ל) כותב הזכ"ל: "...ובכתבי הקדש לרב אחאי חר"ש יב"ם ז"ל כתוב לאמר שהראה לו מהר"י אשכנזי יצ"ו שמהר"ם אלשיך בפ' צו ס"ל כן...". לע"ע ג"כ עדיין לא נתברר לי מיהו "מהר"י אשכנזי יצ"ו" זה.

אכן אני מסכים אתך, בפרט שראיתי שלעיתים רבות יותר מכנהו הח"ר שיב"מ, ונראים הדברים ששמו פותח בש"י ושם אביו פותח במ' לדוגמה: ח'כם ר'בי ש'מואל י'הודה ב'ן מ'איר. והרי ש אבי המחבר אינו פותח ב-מ', אלא היה שמו - שמואל.

[מעיין]

בחו"מ אות ח' [ע' מ"ב] נמצא צירוף כזה
ומ"כ מכ"י רב אחא"י החהש"ו חרמב"י ז"ל
לשון החהש"ו עולה בחיפוש גם בשאר ספרים ולכאורה פי' [החכם השלם ו...]
----
אחת שאלתי אם יש ספר או מאמר שעוסק בפיעונח תארי הספרדים ורמזיהם
מאז כגון החבי"ב עד לימינו נאמ"ן ס"ט

[איש_ספר]

פעם אחת מביאו פתוח והוא: חכם רבי ששון יעקב בכ"ר משה. ראה זכו"ל או"ח עמ' 145 מעמודי האוצר.

[איש_ספר]

יש בזכור לאברהם עוד כמה ר"ת כמו רב"י, שהוא רבו ר' ראובן בן יעקב, וחריב"ם שהוא יעקב בן משה.
כל החכמים הללו הם ידידיו של ר"א אלקלעי מחכמי בולגריה, שכמעט לא נחקרו. אפס קצהו תמצא אצל רוזאניס ועוד בסוף חגור האפוד של ר"ד פיפאנו.

רשימה של כל הר"ת אין, ואצל אשכנזי זה אפילו לא מיעוט שבמיעוט.

[מעיין]

סתום ועשאו [איש ספר] פתוח

פעם אחת מביאו פתוח והוא: חכם רבי ששון יעקב בכ"ר משה. ראה זכו"ל או"ח עמ' 145 מעמודי האוצר.

אכן - לא היתה קרי' אשר שגבה ממנו
ולפי"ז מה עם הצירוף הזה שהעתקתי לעיל

רב אחא"י החהש"ו חרמב"י ז"ל

אולי הוא חכם אחר?

[איש_ספר]

אפשר שהוא הריב"ם שהזכרתי ואני הפכתי אותו בטעות. וצ"ל משה בן יעקב. צריך לבדוק גם בזכו"ל וגם במקורות שציינתי

[הוגה]

ר' אי"ס, אתה גדול!
אכן, ז"ל הזכ"ל סוף דף ע"ג ע"א מדפי הספר (מונקאטש): "ואהובינו החכם השלם והכולל ששון יעקב בכ"ר משה יצ"ו ההוא אמר דיש לתרץ ולומר... אלו דבריו יצ"ו, והוא דוחק..."
תבורך!
(ולר' הבונה ור' מעיין וכל העוזרים והמשתתפים).

אבל אעפ"כ יש לי קצת בעיה עם זה;
א' - בדר"כ ידידינו החר"ש יב"ם הנ"ל מוזכר "זלה"ה", וכאן יצ"ו. (אכן גם בדף נ"ז ע"א "החר"ש יב"ם יצ"ו", היחיד מבין עשרות מקומות).
ב' - בדר"כ, ואולי תמיד במשך עשרות מקומות בספר, הוא רק מעתיק מכ"י של החר"ש יב"ם, אבל מעולם לא מביא דברים ממנו.
וצ"ל, שהכתיבה זו של דף ע"ג [ונ"ז] הנ"ל ישנה היא ובחייו של ר' ששון לכן יצ"ו, ולכן כאן היה לו שמועה מפיו.

בין כך ובין כך, סימוכין להנ"ל, בספירת הדפים השניה שניה (ח"ב), דף כ"א ע"ב (דפו"ר ח"ב דף רפ"ט ע"א): "...כ"מ מכ"י רב אחאי הח"ר שיב"מ ז"ל", הרי שכאן הדביק ועשה "שיב"מ", כנ"ל. וכן דרכו ככה"נ בחלק ב'.

ובענין "הריב"ם", אכן כן הוא כמו שכתב ר' מעיין וכמו שפיענח ר' אי"ס (בדבריו השניים), כי גם בדף קפ"ד ע"א "..העלה רב אחא'י הח"ר מב"י ז"ל... והסכים ע"י עט"ר מר רב"י [=ר' ראובן בן יעקב הנ"ל] יצ"ו יע"ש בקונטריסו", וכן בדף שט"ו ע"א ודף שמ"ה ע"ב.

[בריושמא]

רשימה מצוינת של ראשי תיבות המיוחדים לרבני המגרב
נמצאת בחוברת 'בית העמרמי' שחיברה ר' שמואל עמרם אג'יני.

[מילי קטני]

רשימה מצוינת של ראשי תיבות המיוחדים לרבני המגרב
נמצאת בחוברת 'בית העמרמי' שחיברה ר' שמואל עמרם אג'יני.

אין ר"ת של נידונינו מאלו שנזכרו אצל המוגרבים, כי אם של רבני הבלקן. ואלו לא נרשמו עד עתה. מה גם שבקונטרס הנ"ל נרשמו בעיקר ר"ת המובאים בנוסחי שטרות, תשובות הלכתיות וכדו', ולא מסוג פסידונים או ר"ת שמות פרטיים (מלבד הידועים: יעב"ץ ריב"ע...).

רב אחא"י החהש"ו חרמב"י ז"ל

=החכם השלם והכולל חכם רבי מאיר בר יעקב. ראה חסד לאברהם לר"א אלקלעי זה, ח"א, יו"ד סי' יג דף צ"ה ע"ג.

ר' אי"ס, אתה גדול!
אכן, ז"ל הזכ"ל סוף דף ע"ג ע"א מדפי הספר (מונקאטש): "ואהובינו החכם השלם והכולל ששון יעקב בכ"ר משה יצ"ו ההוא אמר דיש לתרץ ולומר... אלו דבריו יצ"ו, והוא דוחק..."
תבורך!
(ולר' הבונה ור' מעיין וכל העוזרים והמשתתפים).

אבל אעפ"כ יש לי קצת בעיה עם זה;
א' - בדר"כ ידידינו החר"ש יב"ם הנ"ל מוזכר "זלה"ה", וכאן יצ"ו. (אכן גם בדף נ"ז ע"א "החר"ש יב"ם יצ"ו", היחיד מבין עשרות מקומות).
ב' - בדר"כ, ואולי תמיד במשך עשרות מקומות בספר, הוא רק מעתיק מכ"י של החר"ש יב"ם, אבל מעולם לא מביא דברים ממנו.
וצ"ל, שהכתיבה זו של דף ע"ג [ונ"ז] הנ"ל ישנה היא ובחייו של ר' ששון לכן יצ"ו, ולכן כאן היה לו שמועה מפיו.

בין כך ובין כך, סימוכין להנ"ל, בספירת הדפים השניה שניה (ח"ב), דף כ"א ע"ב (דפו"ר ח"ב דף רפ"ט ע"א): "...כ"מ מכ"י רב אחאי הח"ר שיב"מ ז"ל", הרי שכאן הדביק ועשה "שיב"מ", כנ"ל. וכן דרכו ככה"נ בחלק ב'.

ובענין "הריב"ם", אכן כן הוא כמו שכתב ר' מעיין וכמו שפיענח ר' אי"ס (בדבריו השניים), כי גם בדף קפ"ד ע"א "..העלה רב אחא'י הח"ר מב"י ז"ל... והסכים ע"י עט"ר מר רב"י [=ר' ראובן בן יעקב הנ"ל] יצ"ו יע"ש בקונטריסו", וכן בדף שט"ו ע"א ודף שמ"ה ע"ב.

א. נמצא שנזכר מתוך קונטריסו (ולא בתואר יצ"ו) בספרו חסד לאברהם ח"א דף יד ע"ג: "ראיתי לידי"ן החכם השלם והכולל ששון יעקב ב' משה בקונטריסו"...
ב. מב"י = כאמור, מאיר בר יעקב.
ג. ריב"מ/ריב"ם/חריב"מ=יעקב בן מאיר, נזכר בזל"א או"ח אות ס'.

אכן יש לברר יותר כל הבאות אלו לבדוק אם אכן להם המה, כי השמות תואמים, ויש אחרים ששמותיהם קרובים.

[הוגה]

ייש"כ מילי על המובאה מחסד לאברהם,
ניסיתי למצוא עוד במאגרים אודות חכם זה ולא עלתה בידי.
גם בנוגע לשאר חכמים שכאן, ר' מאיר בן יעקב (מב"י) ור' יעקב בן מאיר (יב"מ), לא עלתה בידי מאומה.

בנוגע לרבם, ר' ראובן בן יעקב מסופיה = רב"י, (ותלמיד ר' שלמה שלם בעל "לב שלם"), נשתמר ממנו פנקס בן ס' דף, פסקי הלכה ומנהגים, ועוד דברים מעניינים.
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
נכתב שם: "מזכיר שמות רבים, בין השאר...‫ "לדפינצא יע"א להחד"א [=אברהם] אלקלעי יצ"ו תשובות" (יד ע"א)", עיי"ש.

כמו"כ במוריה גליון מ"ט נדפס תשובות מר' ראובן זה, ומר' חיים מודעי, מגנזי ה"סבא קדישא" זצ"ל.

[הוגה]

למי מתכוון ה"זכור לאברהם" בהפנייה לשו"ת נח"ל וכן למי הכוונה בספר: לח"ש (הר"ת הללו מופיעים בחלק ב על חו"מ).

לח"ש - כוונתו ל"לחם שלמה", לר' שלמה בולה, שלוניקי תקנ"ה.

שו"ר ש"בזכור לאברהם" דפו"ר תקנ"ח, כאן בסוף העמוד, מופיעים דברים אלו בשם "לחם שלמה" פתוח,
אך ההמשך בשם 'לח"ש' (שבמהדורת מונקאטש אליה ציין 'מבקש חכמה') לא מובא בדפו"ר שם. צריך למצוא המקור לתוספת זו.
[מי הוא זה אשר יקום ויגאל ספר זה ??]

אך כפי שניתן לראות בסוף הקטע מציין בסוגריים -מ"ש סי' קנ"ה הגה"ט אות נ"ח- למה הכוונה ?
אבל אחרי שיש בידינו רשימת המאספים... ניתן למצוא בקלות שהכוונה "מטה שמעון" סימן קנ"ה בהגהות הטור, ושם אכן מובאים הדברים בשם: "נחלה ליאושע" ז"ל סימן ל"א !!

[מבקש חכמה]

תודה אכן הוא.

והשני נתברר לי:
שו"ת נח"ל הוא נחלה ליהושע מרבי יהושע צונצין.

[הוגה]

שוב ראיתי תגובתך, והוא הוא.