התוכי הוא הממוצע בין בני האדם לעופות, ולא ניתן לו הדיבור השלם כמו לאדם, ומאידך אינו אילם לגמרי מן הדיבור כמו העופות, אלא שאם לימדוהו לדבר מדבר, כי לשונו דומה ללשון בני אדם. ולכן נקרא מין זה "תוכיים" מלשון "תוך", כלומר ממוצעים (אחד מהן נקרא תוכי, והרבים נקראים תוכיים).
ואני ראיתי תוכי במצרים, אצל אדוננו הנגיד מבורך ז"ל, שקיבל תשורה מאיש יהודי שהגיע מארץ הודו, ולימד את התוכי פסוקים רבים, ושמעתי את התוכי קורא פסוק "שמע ישראל" כולו עד "אחד", ומאריך באחד" ופסוק "אנא ה' הושיעה נא" ופסוק "תהילה לדוד" שלם.
אשרי יושבי ביתך כתב:אגב שהגיע ה'תוכי', מצאתי דבר פלא בפירוש 'רבינו אברהם בן שלמה' (מחכמי תימן הקדמונים, עמ' רכו) שכתב אודות ה'תוכיים' שהחזיק שלמה המלך, וכדכתיב בספר מלכים א' (י, כב), וז"ל:התוכי הוא הממוצע בין בני האדם לעופות, ולא ניתן לו הדיבור השלם כמו לאדם, ומאידך אינו אילם לגמרי מן הדיבור כמו העופות, אלא שאם לימדוהו לדבר מדבר, כי לשונו דומה ללשון בני אדם. ולכן נקרא מין זה "תוכיים" מלשון "תוך", כלומר ממוצעים (אחד מהן נקרא תוכי, והרבים נקראים תוכיים).
ואני ראיתי תוכי במצרים, אצל אדוננו הנגיד מבורך ז"ל, שקיבל תשורה מאיש יהודי שהגיע מארץ הודו, ולימד את התוכי פסוקים רבים, ושמעתי את התוכי קורא פסוק "שמע ישראל" כולו עד "אחד", ומאריך באחד" ופסוק "אנא ה' הושיעה נא" ופסוק "תהילה לדוד" שלם.
התוכי שאליו מתכוונים הספרים שציינת, הוא ציפור גדול הנקרא באנגלית "parrot", וגם בעברית של היום קוראים לצפור הגדול הנ"ל שעושה חיקוי של קולות בני אדם ששומע בשם "תוכי". אמנם יש ציפור קטן שאינו מהמשפחה של התוכי הנ"ל, ואין לו שום דמיון אליו חוץ ממה שיש לו צבעים יפים, ונקרא באנגלית "parakeet", ומשום מה מכנים אותו בארץ גם כן בשם "תוכי", והוא חוסר דקדוק בלשון. ציפור זה השני, המצפצף, אותו רגילים להחזיק בבתים וכנראה המעשה היה אודותו.
בשו"ת מהר"ח או"ז סי' פא מצינו שאלה לרא"ש ותשובה ממנו אודות מוקצה בשבת, ומשמע בהדיא מכלל דבריהם שאין שום איסור צער בעלי חיים בהחזיקם בכלוב.
"ועוד הודיעוני כי נ"ל אעפ"י שבעלי חיים מוקצים נינהו. מ"מ נ"ל להתיר לטלטל עופות המצפצפים בקול נאה בכלובו. דליכא למיחש דילמא שמיט גדפייהו כיון שבני אדם נהנים בקולם לאו מוקצים נינהו. מידי דהוי אסליקוסתא שהיא למראה. וקול ומראה כי הדדי נינהו לענין מעילה. וצא ולמד מכל כלי שיר דאי לאו גזירה שמא תפסק נימא היה מותר לטלטלן ולשורר בהן. העני בדעת חיים אליעזר בן רבינו יצחק."
ותשובת הרא"ש אליו:
"ועל העופות לא מלאני לבי להתיר דאין ללמוד היתר שמוש בעלי חיים מהיתר כלים. דאף כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו מותר. אבל צרורות שבחצר אפילו צריך מהם צורך גדול אסור לטלטל משום דאין תורת כלי עליהם הכי נמי בבעלי חיים. ויש לאסור יותר בבעלי חיים דאין משתמשין בבעלי חיים ולא פלוג רבנן בבעלי חיים. אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל."
וכן נראה בסברא, שהרי נאמר לאדם "ורדו בדגת הים ובעוף השמים וכו'", שניתנו לרשות בני אדם להשתמש בהם לצרכם, ואף נוי ותענוג הוא בכלל צרכי בני אדם. לולא זה היה ניתן לטעון שחרישה בשור הוא צער בעלי חיים וכו'".
אשרי יושבי ביתך כתב:הובא לביתינו בהשאלה תוכי קטנטן בתוך כלוב, לאחר ששככו קמעא מצהלות הקטנטנים, וראינו את התוכי 'כלוא' בכלובו הקטן, מנסה לטפס ולקפוץ - אך אין לאן... היו שהעירו מה עם 'צער בעלי חיים', הלא תוכי זה מורגל או 'רוצה' להתרגל - לעוף ולשעוט בעולם הגדול, ולכאו' אין לו צער גדול מזה ש'כולאים' אותו בכלובון קטנטן.
לכאורה חשש זה הוא ברוב ככל בעלי החיים, וגידולם בכלוב קטן בבית. אך מ"מ בתוכי הדבר מצטייר כ'אכזרי' יותר, מפני שכל מהות ברייתו של התוכי הוא כעוף הפורח לעוף בעולם הגדול, וכיצד א"כ יש היתר ע"פ הלכה לגדלו ולצמצמו בכלוב קטן להנאתנו ולשמחתנו?!
עקביה כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:הובא לביתינו בהשאלה תוכי קטנטן בתוך כלוב, לאחר ששככו קמעא מצהלות הקטנטנים, וראינו את התוכי 'כלוא' בכלובו הקטן, מנסה לטפס ולקפוץ - אך אין לאן... היו שהעירו מה עם 'צער בעלי חיים', הלא תוכי זה מורגל או 'רוצה' להתרגל - לעוף ולשעוט בעולם הגדול, ולכאו' אין לו צער גדול מזה ש'כולאים' אותו בכלובון קטנטן.
לכאורה חשש זה הוא ברוב ככל בעלי החיים, וגידולם בכלוב קטן בבית. אך מ"מ בתוכי הדבר מצטייר כ'אכזרי' יותר, מפני שכל מהות ברייתו של התוכי הוא כעוף הפורח לעוף בעולם הגדול, וכיצד א"כ יש היתר ע"פ הלכה לגדלו ולצמצמו בכלוב קטן להנאתנו ולשמחתנו?!
דומני שאם תשחרר את התוכי לאויר העולם הוא לא ישרוד יותר מדי זמן.
העולם שבחוץ אכזרי מדי עבורו, הן מצד השגת מזונו, והן מצד טורפים האורבים לו.
טוב לו להיות בכלוב בבית שדואג לו כראוי מאשר להשתחרר לטבע.
אשרי יושבי ביתך כתב:אגב שהגיע ה'תוכי'...
כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות יש למלך יותר תענוג מכל השרים שמדברים דברי שכל.
טשרנוביץ כתב:עקביה כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:הובא לביתינו בהשאלה תוכי קטנטן בתוך כלוב, לאחר ששככו קמעא מצהלות הקטנטנים, וראינו את התוכי 'כלוא' בכלובו הקטן, מנסה לטפס ולקפוץ - אך אין לאן... היו שהעירו מה עם 'צער בעלי חיים', הלא תוכי זה מורגל או 'רוצה' להתרגל - לעוף ולשעוט בעולם הגדול, ולכאו' אין לו צער גדול מזה ש'כולאים' אותו בכלובון קטנטן.
לכאורה חשש זה הוא ברוב ככל בעלי החיים, וגידולם בכלוב קטן בבית. אך מ"מ בתוכי הדבר מצטייר כ'אכזרי' יותר, מפני שכל מהות ברייתו של התוכי הוא כעוף הפורח לעוף בעולם הגדול, וכיצד א"כ יש היתר ע"פ הלכה לגדלו ולצמצמו בכלוב קטן להנאתנו ולשמחתנו?!
דומני שאם תשחרר את התוכי לאויר העולם הוא לא ישרוד יותר מדי זמן.
העולם שבחוץ אכזרי מדי עבורו, הן מצד השגת מזונו, והן מצד טורפים האורבים לו.
טוב לו להיות בכלוב בבית שדואג לו כראוי מאשר להשתחרר לטבע.
זה אכן כך ב100% עופות שבויתו והתרגלו במידה מסויימת לחיות בשבייה .ברגע שישוחררו מהכלוב .הם לא ישרדו הרבה זמן .שחרורם מהכלוב לחופשי .הינו הצער בעלי חיים גדול יותר
טשרנוביץ כתב:עקביה כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:הובא לביתינו בהשאלה תוכי קטנטן בתוך כלוב, לאחר ששככו קמעא מצהלות הקטנטנים, וראינו את התוכי 'כלוא' בכלובו הקטן, מנסה לטפס ולקפוץ - אך אין לאן... היו שהעירו מה עם 'צער בעלי חיים', הלא תוכי זה מורגל או 'רוצה' להתרגל - לעוף ולשעוט בעולם הגדול, ולכאו' אין לו צער גדול מזה ש'כולאים' אותו בכלובון קטנטן.
לכאורה חשש זה הוא ברוב ככל בעלי החיים, וגידולם בכלוב קטן בבית. אך מ"מ בתוכי הדבר מצטייר כ'אכזרי' יותר, מפני שכל מהות ברייתו של התוכי הוא כעוף הפורח לעוף בעולם הגדול, וכיצד א"כ יש היתר ע"פ הלכה לגדלו ולצמצמו בכלוב קטן להנאתנו ולשמחתנו?!
דומני שאם תשחרר את התוכי לאויר העולם הוא לא ישרוד יותר מדי זמן.
העולם שבחוץ אכזרי מדי עבורו, הן מצד השגת מזונו, והן מצד טורפים האורבים לו.
טוב לו להיות בכלוב בבית שדואג לו כראוי מאשר להשתחרר לטבע.
זה אכן כך ב100% עופות שבויתו והתרגלו במידה מסויימת לחיות בשבייה .ברגע שישוחררו מהכלוב .הם לא ישרדו הרבה זמן .שחרורם מהכלוב לחופשי .הינו הצער בעלי חיים גדול יותר
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 253 אורחים