בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלשה ועשרים בו

[לענין]

הכנתי השנה נוסח ללוח עתים לבינה לכ"ג סיון:
היום תענית צדיקים על שביום זה בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט (תק"פ ב'). וכתב המקור חיים (שם) דלא ישלים התענית, כיון דנכתבו ביום זה אגרות האחרונות של הצלת כלל ישראל מגזירת המן, ובסו"ס תצ"ד כתב: בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים כי בו נכתבו אגרות האחרונים - התשועה, ולרבות בו שמחה. עכ"ל. וכתב היעב"ץ בסידורו: ונראה שהקדים הקב"ה רפואה למכה ביום זה על ידי שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה למען תהיה לישראל בגלות תקומה.
עד כאן בלוח

לא הצלחתי להבין.
אגרות מרדכי קדמו לביטול הביכורים של ירבעם בן נבט?

[לענין]

בדקתי בפנים, ודעת לנבון נקל שכוונתו כלפי גזירות ת"ח שהיו בו ביום.
וא"כ אי אפשר להביא את דברי היעב"ץ מבלי להזכיר באותו הקטע את ענין גזירות ת"ח, שעל זה כותב היעב''ץ שהקב''ה הקדים להם רפואה.

[נחלי אפרסמון]

זה ספר יודעי בינה
מה הקשר לנידון?
נא לציין הקטע המדוייק

צודק תוקן.

[שמואל שלומוביץ]

בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.

הגר"א בביאורו למגילה מסביר שחיכו שהרצים הראשונים יחזרו כדי שיוכלו לשלוח אותם שוב עם האגרות השניות אחרת לא היו יודעים למי להאמין.
לולא דבריו היה אפשר להסביר שלא כל המהלכים הפוליטיים של אחשורוש מרדכי ואסתר נכתבו במגילה. כתוב שאחרי תליית המן אסתר התחננה לאחשורוש שיעביר את רעת המן. אחשורוש התלבט מה לעשות והורה להם בסוף לכתוב על היהודים כטוב בעיניהם. לא כתוב שזה לקח כמה דקות. יתכן בהחלט שעבר זמן רב.
לא היה פקוח נפש מאומות העולם שהרי ראו שתלו את המן שרצה לאבד את ישראל וגם מבחינה חוקית עוד לא הגיע הזמן

דברי הגר"א הללו מקורם בספר יוסף לקח, לר"א אשכנזי, כמו הרבה מביאורי הגר"א למגילה, וראה עוד ביאור הגר"א לסד"ע פכ"ט.
וראה ביאור נוסף בביאור הגר"א שם.
ונאמרו עוד בזה דרכים הרבה במפרשים השונים, אם מפני שלא נכנסה אסתר מיד או שנכנסה ולא שלחו השליחים עד הנה, מכמה וכמה טעמים (ביאור נוסף ביוסף לקח שם, אור חדש, ועוד).

[הא לחמא עניא]

הקפצה
דבר בעתו מה טוב.

[נוטר הכרמים]

ענינא דיומא.

[כדכד]

אכן
שיכתבו על היהודים כטוב

[מן הדרום]

עלים לתרופה בהעלותך ע"ח

בקשר למאורע המצוין שם על כ"ג סיון בשם ר' איציקל ראו התיאור המצ"ב מעיתון הצופה

[כדכד]

בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.

בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב, ושם הוא כותב כך:
ועל האמת לא ידעתי מפני מה נתאחר מרדכי ואסתר כל כך וכו', (ומחשב, שהמן נתלה בט"ז ניסן) ומסיים, לפי הנראה פשעו בענין ואין בידי מה להליץ בעדם, וצ"ע. עד כאן לשונו.

אין בידו להליץ בעדם - ניחא
אין חייב לדעת תשובות לכל הקושיות
אבל מכאן ועד לומר "לפי הנראה פשעו בענין" יש קצת מרחק
הרי הם אלו שהשתדלו בפועל בהצלת היהודים.

[מקדש מלך]

אין בידו להליץ בעדם - ניחא
אין חייב לדעת תשובות לכל הקושיות
אבל מכאן ועד לומר "לפי הנראה פשעו בענין" יש קצת מרחק
הרי הם אלו שהשתדלו בפועל בהצלת היהודים.

בפורים אמרתי על דרך הלצה, שהמן היה כמו שופטי הבג"ץ, שהפסק שלהם מחייב מיידית, והוא בבחינת ה"סדר הטבעי" (והוא אכן הפיל פור בניסן, ובתוך ימים ספורים כבר נשלחו האגרות. אולי אפילו בו ביום).
מה שאין כן מרדכי ואסתר, שהם כבר רצו לעשות "הפיכה שיפוטית" (והרי זו תגובתו האוטומטית של המלך: "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום וכו' אין להשיב"), והיה צורך בהידברות והסברה ופשרות וכו' וכו', וכענינא דיומא...

[מן הדרום]

בירחון האוצר האחרון יש מאמר בענין כ"ג סיון

[כדכד]

אין בידו להליץ בעדם - ניחא
אין חייב לדעת תשובות לכל הקושיות
אבל מכאן ועד לומר "לפי הנראה פשעו בענין" יש קצת מרחק
הרי הם אלו שהשתדלו בפועל בהצלת היהודים.

בפורים אמרתי על דרך הלצה, שהמן היה כמו שופטי הבג"ץ, שהפסק שלהם מחייב מיידית, והוא בבחינת ה"סדר הטבעי" (והוא אכן הפיל פור בניסן, ובתוך ימים ספורים כבר נשלחו האגרות. אולי אפילו בו ביום).
מה שאין כן מרדכי ואסתר, שהם כבר רצו לעשות "הפיכה שיפוטית" (והרי זו תגובתו האוטומטית של המלך: "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום וכו' אין להשיב"), והיה צורך בהידברות והסברה ופשרות וכו' וכו', וכענינא דיומא...

למה ע"ד הלצה?
אולי ההשוואה להיום?
אבל הרעיון בכללו תמיד היה נכון
הגויים יכולים לעשות מה שהם רוצים מיד
את היהודים בוחנים על כל צעד ושעל אם הוא תקין.
עכשו נפל ברעיוני שאולי לכן לא רצה מרדכי שאסתר תגלה שהיא יהודיה...