בעמודי כסף ח"א פי"ט:
מלא העומר לאחד. דע כי כל אדם שלם הוא פעם שכל בכח בהכרח, ואין ללעוג עליו אם בספריו שגיאה מה, די ורב אם הוא מעט קט. והנה אבן עזרא אמר בפרשת נח (בראשית ז, ד) "ומלת היקום לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת", והוא עוד פרשת עקב (דברים יא, ו). יש מן החסידים השוטים מבני תורתינו שחושבים להציל אבן עזרא בדברי תעתועים, ואני אומר כי שכח זה , כי לא היתה כל המקרא בפועל בשכלו אז . כן אומר על המורה, מה תמה יש אם כתב בכאן "מלא העומר לאחד", ואין זה פסוק, אבל אחד ממנו אומר "מלא העומר ממנו", או "מלא העומר מן", ואחד אומר "שני העומר לאחד". האם הכרח שיזכור ז"ל תמיד כל הפרטים האלה שאין בהם טעות. וכן יאמר עוד בפרק הבא אחר זה "ותרם התיבה מעל הארץ", ואין בתורה כתוב "התיבה", ואין ספק כי "ותרם" רומז עליה. ואיך יחשוב שום יודע מה ענין חיבור ספר, כי המחבר בהביאו בספרו פסוקים ומאמרים למאות ולאלפים שלא יגרע ולא יוסיף או ישנה שנוי אחד ממה שאינו עושה רושם טעות במובן, האם כל רגע ורגע שירצה לזכור פסוק מה בעת טרדתו וחמימותו בספרו, יקח המקרא ויטרח במצוא המקום, אבל זה פלא לשוטים שלא ידעו מהו חבור ספר [1]. ועל כמו זה הענין אמר אבן גאנח בספר הרקמה "ואלו ידע ההמון מצוקות בעלי החיבורים, לא היו מלעיגים במצאם טעות מה בספריהם" [2].
_____
[1] בשטמ"ק אשכנזית הוסיף: ופ"א ח"ב שינה בנבואה צדקיה וחנניה, ובפכ"ח בח"ב טעות אחר בענין עד עולם.
[2] בספר הרקמה בתרגום ריב"ת (עמ' כח): ומה שארע מרוע מוסר אנשי דורנו ומעוט הכרתם במצוקות בעלי החבורים.