וידוי בפני ת"ח או צדיק

[גאולה בקרוב]

היום שאלני מישהו האם מוכר מנהג כזה להתוודות בפני צדיק?
ועניתי לו שאני לא שמעתי כזה מנהג, ולהבדיל ביננו לנוצרים הרשעים עובדי ע"ז שמתודים לפני כומרם.
ומ"מ נראה, שאע"פ שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ה) שלא יודיע חטאיו לאחרים בבאל"מ (לאפוקי באל"ח שעדיף לפרסם), מ"מ אם רוצה להתייעץ עם ת"ח או צדיק איך לתקן ולכפר וכו', פשיטא שמותר לספר, וכמדומה שהוא מעשים שבכל יום.

[איש_ספר]

בברסלב יש בזה עבודה גדולה, כידוע. וראיתי פעם קונטרס של הרב מורגנשטרן שמבאר איך הדרך הנכונה לעשות את הוידוי דברים לפני הצדיק, ומודה שבשינוי מה מדבריו אפשר להגיע לע"ז.

[יתר10]

יג. לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפי' לפני חבר נאמן כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תוה"ק אשר היצה"ר מעלה אותן על מוחו ולבו הן בשעת תורה ותפלה הן בשכבו על מטתו והן באמצע היום ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה ונמצא ע"י סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצה"ר שלא יוכל להתגבר עליו כ"כ בפעם אחרת חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם והוא סגולה נפלאה: צעטיל קטן לבעל הנוע"א זי"ע

[בברכה המשולשת]

נושא הוידוי בפני צדיק כבר מופיע בספר חסידים לרבינו יהודה החסיד.

[ישראל הר כסף]

הנה כמה מקורות-

וידוי לפני הצדיק.pdf

(564 KiB) הורד 472 פעמים

חלק א' תורה ד' בליקוטי מוהר''ן.
בתורה זו כתב גם שיש לצדיק כח לכפר. ומצד שני כתב שהוא פשוט יכול לתת עצה טובה לפי שורש נשמתו. כך שלא מוחלט ממש (אצלי) מה ענין ווידוי דבריפ לפני הצדיק.

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים(שְׁמוֹת כ)
א. כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נ"ו): "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"(עיין ברכות ד"ס ע"ב) וְזאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פְּסָחִים נ: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד" וְכוּ' וְהִקְשׁוּ: וְכִי הָאִידְנָא לָאו הוּא אֶחָד? וְתֵּרְצוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאִידְנָא מְבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל הָרָעָה דַּיָּן אֱמֶת וּלֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ה' וְשֵׁם אֱלקִים אַחְדוּת אֶחָד:
ב. וְזאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, אֶלָּא כְּשֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת מִבֵּין הָעֲכּוּ"ם כִּי עַכְשָׁו הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהָעֲכּוּ"ם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁלָּהֶם בְּשֵׁם אֱלהִים, כִּי יוֹנְקִים מִבְּחִינַת מַלְכוּת הַנִּקְרָא אֱלהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ע"ד): "אֱלהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם" וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת מַלְכוּת מִבֵּין הָעַכּוּ"ם, אֲזַי נִתְקַיֵּם (שָׁם מ"ז): "כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלהִים":
ג. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב הַמְלוּכָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם עַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ(הוֹשֵׁעַ י"ד): "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים"-זֶהוּ וִדּוּי דְּבָרִים, זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר (סַנְהֶדְרִין ח דַּבָּר, לְשׁוֹן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וְשׁוּבוּ אֶל ה'- שֶׁיְּתַקְּנוּ וְיַעֲלוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֶלהִים אֶל ה' הַיְנוּ כַּנַּ"ל: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלהִים אֲהַלֵּל דָּבָר", הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע, שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו, כֻּלָּם לְטוֹבָתוֹ, וִיבָרֵךְ עַל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:
ד. וּכְשֶׁיֵּדַע כָּל זאת נִקְרָא יְדִיעָה שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא אַחְדוּת שֶׁל חֶסֶד וּגְבוּרָה (כמובא בכתבי האריז"ל) זֶה נִקְרָא דַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלּא יַחֲלק בֵּין חֶסֶד לְדִין, וִיבָרֵךְ עַל כֻּלָּם "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" וְזֶה נִקְרָא: "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה אַחְדוּת גָּמוּר, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיבוְזֶה ה' אֶחָד, וּשְׁמוֹ-זֶה בְּחִינַת אֱלהִים מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל-ב' ח): "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם" אֶחָד גִּימַטְרִיָּא אַהֲבָה, הַיְנוּ הֵן ה' שֶׁהוּא רַחֲמִים, הֵן שְׁמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלהִים, בְּחִינַת דִּין-כֻּלָּם לְטוֹבָתְךָ מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג): "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" וּכְתִיב (עָמוֹס ג): "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל כֵּן אֶפְקוֹד עֲלֵיכֶם עֲווֹנוֹתֵיכֶם":
ה. וַעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הֵם עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל ל"ב): "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם" וְכָל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת, וּכְשֶׁעָבַר אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו וְעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה הַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, הוּא מַכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם, וְנוֹתֵן לָהֶם מֶמְשָׁלָה לְמָשָׁל, אִם עָבַר עַל דִבּוּר שֶׁל הַלָּאו לא יִהְיֶה לְךָ (שמות כ') אֲזַי מַחֲרִיב הַצֵּרוּף הַטּוֹב שֶׁל הַדִּבּוּר, וּבוֹנֶה צֵרוּף רַע, וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו, וְנוֹקֵם בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָהוּ ה): "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה", וּכְתִיב (תְּהִלִּים ל"ד): "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה" וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הַדִּבּוּר שֶׁל הַוִּדּוּי כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ל"ה): "כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה" וּמַחֲרִיב הַבִּנְיָן וְהַצֵּרוּף הָרָע, וּבוֹנֶה מֵהֶם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁהוְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ז:): בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין עַד שֶׁאָמַר משֶׁה: "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" שֶׁבִּקֵּשׁ משֶׁה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא, שֶׁיִּזְכּר לִיהוּדָה הַוִּדּוּי שֶׁהִתְוַדָּה, וְכֵן הֲוֵי לֵיה וְזֶה דַּוְקָא עַצְמוֹתָיו הָיוּ מְגֻלְגָּלִין, עַל שֵׁם: "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם", וְעַל-יְדֵי הַוִּדּוּי נִתְתַּקְּנוּ, וְעָלוּ כָּל חַד לְדוּכְתֵּיה וִיהוּדָה זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, רֶמֶז, שֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים, וְזֶה נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי משֶׁה, שֶׁזָּכַר משֶׁה הַוִּדּוּי, כִּי כֵן צָרִיךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם וְכָל תַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'משֶׁה שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ' (שבת ק"א:), וּבָזֶה שֶׁזָּכַר משֶׁה הַוִּדּוּי, נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי משֶׁה, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְנֶחֱרַב הַצֵּרוּף הָרָע שֶׁנֶּחְקַק עַל עַצְמוֹתָיו
ו. וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי שׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קא:): 'לָמָּה טָעָה נְבָט? שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ'; וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָהוּ כ"ג): "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ", וּכְתִיב (מִשְׁלֵי ח): "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ" וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מַכּוֹת כב:): 'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר-תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'וְזֶהוּ (בְּמִדְבַּר ל"א): "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ- תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ" 'דָּבָר' זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה בְּתוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר, כְּמוֹ (קִדּוּשִׁין פא: 'נוּרָא בֵּי עַמְרָם' 'תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ'-תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי אֵשׁ, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם כַּנַּ"לוְזֶה לְשׁוֹן עֲבֵרָה, שֶׁהַצֵּרוּף שֶׁל עֲבֵרָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר וּמִצְוָה-לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹות, (וַיִּקְרָא-רַבָּה כא): אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ד): "שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו"
ז. וְזֶה פֵּרוּשׁ (מִשְׁלֵי ט"ז): "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת", כִּי חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת שֶׁהִשְׁפִּיל עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו, "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה", הַיְנוּ בְּחִינַת תַּלְמִיד חָכָם, בְּחִינַת משֶׁה, הוּא יְכַפֵּר לוֹ(מִיכָה ז): "וְעבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית", 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראשׁ הַשָּׁנָה יז:) נִמְצָא, כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם וּמוֹצִיא כָּל צֵרוּפָיו לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּמִדְבַּר י"ב): "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד", וְעַל-יְדֵי-זֶה נִקְרָא אִישׁ חָכָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב כ"ח): "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" (עַיֵּן סוֹטָה כא:) וּבָזֶה יֵשׁ כּחַ לַתַּלְמִיד חָכָם לְכַפֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּהוּבִשְׁבִיל זֶה[/color], כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה עַל חֵטְא הָעֵגֶל אָמַר (שְׁמוֹת ל"ב): "אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא" כִּי זֶה מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת, אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו, אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם, לִשְׁמעַ שִׁבְחוֹ, וְלא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁרָאָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַיְּדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה", "וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה", וְיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִין בְּכָל יוֹם בַּתּוֹרָה שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לָהֶם שְׁבָחָיו, וְלא הָיָה לְמשֶׁה שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת וְגַדְלוּת מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד", וּבְוַדַּאי עַל-יְדֵי עַנְוְתָנוּתוֹ, הָיָה כּחַ בְּיַד משֶׁה לְכַפֵּר עֲווֹן-הָעֵגֶלוְזֶה שֶׁטָּעַן משֶׁה: "וְאִם אַיִן", הַיְנוּ "אִם לא תִּשָּׂא חַטָּאתָם", בָּזֶה אַתָּה מַרְאֶה, שֶׁאֵין לִי כָּל כָּךְ עֲנִיווּת, שֶׁאוּכַל לְכַפֵּר לָהֶם עֲווֹן הָעֵגֶל בְּכֵן בַּקָּשָׁתִי- "מְחֵנִי נָא", כְּדֵי שֶׁלּא אֶכָּשֵׁל בְּגַדְלוּת, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ בְּכָל עֵת סִפּוּר שְׁמִי וְשִׁבְחִי בַּתּוֹרָה, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמד בָּזֶה, שֶׁיִּשְׁמַע סִפּוּר שִׁבְחוֹ וְלא יִתְגָּאֶה, אִם לא עָנָו גָּדוֹל, וְאִם אֲנִי עָנָו, צָרִיךְ לְךָ שֶׁתִּשָּׂא חֲטָאְתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית" וְכוּ' וְזֶה (דְּבָרִים ל"ג): "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ" (עיין מ"ר בהעלותך פ' ט"ו א"ל הקב"ה למשה מלך עשיתיך וכן תרגום יונתן ועיין ג"כ בתיקון ט"ו ובזוהר קדושים פג(תְּהִלִּים ל"ז): "וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אָרֶץ", וְ'אֶרֶץ' הִיא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב כ): "וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ":
ח. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה כא): מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶרֶךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים וּמֵחַיָּה רָעָה וּמִלִּסְטִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ וְכוּ': כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה דחא יְסוֹדוֹת, מֵאַרְבַּע מָרוֹת, כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים: 'עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִדּוֹמֵם', 'תַּאֲווֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִצּוֹמֵחַ', 'דְּבָרִים בְּטֵלִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵחַי' 'גַּאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִמְּדַבֵּר' וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים וְהַתַּלְמִיד חָכָם יְפָרֵשׁ וִיבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְיֵשׁ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל- יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכּל, וְאֵלּוּ הֵם הַשְּׁלּוֹשָׁה בְּחִינוֹת: הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה: כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָהוּ ל): "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" וְזאת הַבְּחִינָה מְבַטֶּלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ', הַיְנוּ עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֶיהָ, וְתַאֲווֹת רָעוֹת, כִּי צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם, עַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר-הַשִּׁירִים ד): "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" וְזֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ, הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹגַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה, אַף- עַל-פִּי כֵן כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ, הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ נִמְצָא, שֶׁנִּתְבַּטְּלִין הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ', עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקוְזֶהוּ 'וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צוֹמֵחַ' 'וּפְחָתִים' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'דּוֹמֵם' וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוֹר, זֶה תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁהוּא אָבִיק בְּאוֹר הַתּוֹרָה וְעַל-יָדוֹ נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ', וְאָז נִצּוֹל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים: הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה: הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת: 'חַי' 'מְדַבֵּר', שֶׁהֵן בְּחִינַת 'חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים', שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן כִּי עַל-יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וּלְשׁוֹן הָרָע, בָּא עֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ד): "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים", זֶהוּ עֲנִיּוּת (נדרים סד: קִדּוּשִׁין מט:) (ע"ש ועיין סוכה כ"ט: ועיין מגילה י"ג: ברש"י ד"ה ואם הגיס): 'סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ- עֲנִיּוּת' וְעַל-יְדֵי צְדָקָה נִתְעַשֵּׁר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גִּטִּין ז:): 'אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבַר וְעִנִּיתִיךָ לא אֲעַנְּךָ, שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָנֵי עֲנִיּוּתוְזֶהוּ, 'כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר נִצּוֹל מֵחַיָּה רָעָה וּמִלִּסְטִים' 'עַמּוּד הַשַּׁחַר'-רֶמֶז לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָהוּ נ"ח): "כִּי תִרְאֶה עָרם וְכִסִּיתוֹ וְכוּ', אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ" נִמְצָא, עַל-יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת: 'חַי' 'מְדַבֵּר' שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים: הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית: כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְזֶה 'הִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים', וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם סוֹטָה): 'זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹם הַמִּיתָה', זֶה בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי 'תַּלְמִיד חָכָם' וִדּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין מג:): 'כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין' וְזֶה נִקְרָא פָּרָשַׁת-דְּרָכִים כִּי הַתַּלְמִיד חָכָם מַפְרִישׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם כִּי קדֶם שֶׁהִתְוַדָּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם, וְנָתַן לוֹ מָמוֹן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, כִּי "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת" (מִשְׁלֵי י"ד), אֲבָל 'כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים-זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹם הַמִּיתָה; הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד-חָכָם, אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם:
ט. וְזֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף(עיין תיקון כ"א ותיקון ס"ד) 'זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת לְאֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן', שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַמַּלְכוּת לְאֵין סוֹף, שֶׁהוּא רָצוֹן שֶׁבְּכָל הָרְצוֹנוֹתכִּי הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים, כָּל אוֹת וָאוֹת-מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה, שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ, וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת נִמְשָׁכִין מֵרְצוֹן אֵין סוֹף, שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנָה וְכָל הַדְּבָרִים וְהַיֵּשׁוּת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מֵהָאוֹתִיּוֹת, הַיְנוּ מִמַּלְכוּת, כִּי יֵשׁוּת הוּא מֵחֲמַת הַמַּלְכוּת, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְכָל הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת וְכָל הַיֵּשׁוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מֵרְצוֹן אֵין סוֹף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מְגִלָּה לא: 'בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא', הַיְנוּ מַלְכוּתוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹת 'שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ', הַיְנוּ רְצוֹן אֵין סוֹףוְזֶה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹן אֵין סוֹף, צָרִיךְ לְבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר (חֵלֶק ב' פח:), שֶׁהִסְתַּלְּקוּת משֶׁה בְּשַׁבָּת בְּשַׁעְתָּא דְּמִנְחָה, שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף, שֶׁכָּל הָרְצוֹנוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּתָם מִמֶּנּוּ, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁבִּטֵּל משֶׁה כָּל יֵשׁוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ט"ז): "וְנָחְנוּ מָה" וְזֶה פֵּרוּשׁ: (דְּבָרִים ל"ד): "וַיִּקְבּר אוֹתוֹ בַּגַּיְא"-זֶה בְּחִינַת אַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָהוּ מ): "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא" "בְּאֶרֶץ מוֹאָב"-זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁדָּוִד בָּא מִמּוֹאָב, שֶׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה בְּתוֹךְ אֵין סוֹף, בְּתוֹךְ רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, בְּתוֹךְ רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף, הַמְלֻבָּשׁ בִּרְצוֹנוֹת, בִּתְמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ", הַיְנוּ מַלְכוּת בְּחִינַת רַעֲוִין, "שָׁם אַתָּה מוֹצֵא" רַעֲוָא, רְצוֹן אֵין סוֹף וְזֶה "מוּל בֵּית פְּעוֹר", כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מִדְרַשׁ אַגָּדָה; מוּבָא בְּתוֹסְפוֹת סוֹטָה יד: 'לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר-עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו', כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמַלְכוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ כּחַ לִפְער פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים, אֲבָל משֶׁה שֶׁתִּקֵּן מִדַּת הַמַּלְכוּת, עַל-יְדֵי זֶה לא הָיָה יְכלֶת בְּיַד פְּעוֹר לִפְער פִּיו וְזֶה: "וְלא יָדַע אִישׁ", אֲפִלּוּ משֶׁה לא יָדַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה יד, כִּי נִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף וְכָל זֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף, אֲבָל הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָיָה בִּבְחִינַת (יחזקאל א): "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר', וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן, אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹוְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו, שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזּאת, אַף-עַל-גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזְלֵיהּ חָזִי (מְגִלָּה ג, תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל, לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף, וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף, לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִטּוּל כּחוֹתָיו וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: "וְלא יָדַע אִישׁ", שֶׁאֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹאֲבָל זאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹ נִמְצָא כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, אֲזַי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת גַּם לְדַעְתּוֹ כִּי מִתְּחִלָּה, בִּשְׁעַת דְּבֵקוּת הָיָה נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא יָדַע אִישׁ", וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, שֶׁשָּׁב (לְדַעְתּוֹ) לְיֵשׁוּתוֹ, אָז שָׁב לְדַעְתּוֹ, וּכְשֶׁשָּׁב לְדַעְתּוֹ, אָז הוּא יוֹדֵעַ אַחְדוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ, וַאֲזַי אֵין חִלּוּק בֵּין ה' לֵאלהִים, בֵּין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים כִּי בְּאֵין סוֹף אֵין שַׁיָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שִׁנּוּי רָצוֹן, כִּי הַשִּׁנּוּיִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּשִׁנּוּי הַתְּמוּנוֹת, אֲבָל עַל-יְדֵי הַדְּבֵקוּת שֶׁל אָדָם בְּאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם אֵין שִׁנּוּי רָצוֹן, כִּי שָׁם רָצוֹן פָּשׁוּט, וְאַחַר- כָּךְ נִשְׁאָר בּוֹ רְשִׁימוּ מֵאַחְדוּת הַזּאת, וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, אֲזַי הָרְשִׁימוּ מַרְאֶה לָדַעַת, שֶׁיֵּדַע שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד: וְזֶה שֶׁאָמַר משֶׁה לְדוֹרוֹ (דְּבָרִים ד): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים" כִּי משֶׁה הוּא בְּחִינַת אַיִן, וְדוֹרוֹ הַדְּבוּקִים אֵלָיו רָאוּי לָהֶם לָדַעַת, הַיְנוּ לְהָאִיר לַדַּעַת, בְּחִינַת אֵין סוֹף, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, בְּחִינַת: ה' הוּא הָאֱלהִים: וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה קָאַזְלִינָן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינָן הַהוּא כַּוְרָא דְּיַתְבָא לֵיהּ אָכְלָה טִינָא בְּאוּסְיֵהּ, (ומית כ"ה גי' הב"ח בגמ', וכ"ה בדברי רבינו ז"ל להלן בפירוש המאמר)וְאִידְחוּהוּ מַיָא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא, וַחֲרוּב מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וְאָכְלוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וּמָלְחוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי מִשְׁחָא וְכִי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזִינָן דְּהַוָה קָא מְנַסְרֵי מִגַּרְמֵיהּ מְטַלֶלְתָּא, וִיהָבֵי לְמִבְנִינְהוּ הַנָּךְ מְחוֹזֵי (בָּבָא בַּתְרָא עג:): רַשְׁבַּ"ם: כַּוְרָא דָּג: אָכְלָא טִינָא שֶׁרֶץ קָטָן: בְּאוּסְיֵהּ בִּנְחִירָיו שֶׁל דָּג נִכְנַס הַשֶּׁרֶץ: וְאִידְחוּהוּ מַיָּא הִדִּיחוּהוּ הַמַּיִם וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַיַּבָּשָׁה כְּדֶרֶךְ יָם, שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דָּבָר מֵת: חָרְבוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ הַמַּיִם עַל שִׁשִּׁים כְּרַכִּים וּשְׁבָרָן כֻּלָּם, שֶׁהָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ: וְאָכְלוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי בְּעוֹדֶנּוּ לַח: וּמָלְחוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ רְחוֹקִין מִשָּׁם, מָלְחוּ מִינֵיהּ וּנְשָׁאוּהוּ לִמְקוֹמָן: מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא מִגַּלְגַּל עֵינוֹ לָקְחוּ שֶׁמֶן תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי: הַוָה מְנַסְרֵי לִבְנוֹת מֵעַצְמוֹת הַדָּג אוֹתָן מְחוֹזֵי שֶׁהִפִּיל: פֵּרוּשׁ: סְפִינָה-לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָא חָקַר בְּשִׂכְלוֹ אוֹדוֹת הַמַּלְכוּת, אֵיךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין אוֹתָהּהַאי כַּוְרָא- יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּין בְּשֵׁם דָּגִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מ"ח): "וְיִדְגּוּ לָרב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"דְּיַתְבֵי לֵיהּ אָכְלָא טִינָא בִּנְחִירָיו-זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָהוּ מ"ח): "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ", שֶׁנִּתְעָרֵב שֶׁרֶץ, הַיְנוּ טֻמְאָה בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ וְלא הָיָה יָכוֹל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה לַעֲבד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה מֶה עָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה? עָשָׂה שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק וּנְתִינַת הַצְּדָקָה וּוִדּוּי דְּבָרִיםוְזֶה פֵּרוּשׁ: וּמֵתָה, וְאִידְחוּהוּ מַיָא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא וְהִזְכִּיר הַשָּׁלשׁ בְּחִינוֹת מֵעֵילָא לְתַתָּא וּמֵתָה -זֶה בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין" וְאִידְחוּהוּ מַיָא-זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהֶלֶת י"א): "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם"(יְשַׁעְיָהוּ ל"ב): "אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם"וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא-הַצַּדִּיק נִקְרָא גּוּדָא, לְשׁוֹן גָּדֵר, שֶׁהוּא גּוֹדֵר פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (יְחֶזְקֵאל כ"ב; יְשַׁעְיָהוּ נ"ח) (מגילה י"ג וְזֶה: 'וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא', שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיקוְעַל-יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ, וְחָרוּב מִינֵיהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא שֶׁעַל-יְדֵי הַמִּיתָה, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים, הֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַפְטָרַת בְּרֵאשִׁית (יְשַׁעְיָהוּ מ"ב): "אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת", רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ"ם "וְהוֹלַכְתִּי עִוְּרִים בְּדֶרֶךְ לא יָדָעוּ", זֶה בְּחִינַת שֶׁהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ דֶּרֶךְ יָשָׁר זֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת דְּרָכִים כַּנַּ"ל 'וְשִׁיתִין מְחוֹזָא', רֶמֶז עַל עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, דִּכְתִיב בֵּהּ (שִׁיר-הַשִּׁירִים ו): "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" וְאָכְלוּ מִינָהּ שִׁיתִין מְחוֹזָא-רֶמֶז עַל שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל חַי מְדַבֵּר, שֶׁעַל-יָדוֹ בָּא עֲנִיּוּת כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן אוֹתָם וְיַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְזֶה: 'אָכְלוּ מִינֵיה' וְ'שִיתִין מְחוֹזָא', רֶמֶז עַל בְּחִינַת שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, שֶׁמִּשָּׁם בָּא פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת לג: 'גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים'וּמָלְחוּ מִינָהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא-זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת-'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ', עַל-יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם" גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים, וְעַל-יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים וְ'שִיתִּין מְחוֹזָא', זֶה רֶמֶז עַל שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כּהֲנִים, שֶׁהֵם בְּיַד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י): "בְּרָכוֹת לְראשׁ צַדִּיק"וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי מִשְׁחָא-גַּרְבֵּי מִשְׁחָא, זֶה בְּחִינוֹת הַדַּעַת, כִּי "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קדֶשׁ" (שְׁמוֹת ל), זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל וּתְלָת מֵאָה, זֶה בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת מָה בְּשָׁלשׁ בְּחִינוֹת צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָהוּ ט): "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר"נִמְצָא שֶׁבְּכָל בְּחִינָה מֵאֵלּוּ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הוּא נַעֲשֶׂה מָה וְעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וּמִדַּבֵּק בְּאוֹר אֵין סוֹף, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן, אֶלָּא: ה' הוּא הָאֱלקִים, כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב(זהַר נָשׂא קלז:): 'וּלְזִימְנָא דְּאָתִי יִשְׁתַּכַּח בָּה עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי', זֶה בְּחִינַת כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה עַצְמוֹ מָה, מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְעֵינָא חַד דְרַחֲמֵי, הַיְנוּ לְאֵין סוֹף, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, אָז מַמְשִׁיךְ מֵאוֹר אֵין סוֹף הָאַחְדוּת הָרָצוֹן הַפָּשׁוּט שָׁם דֶּרֶךְ הַמָּה שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה מִמָּה מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'אַל תִּקְרֵי מָה אֶלָּא מֵאָה' (עיין מנחות מ"ג: ועיין רש"י ותוספות), וְנַעֲשֶׂה תְּלָת מֵאָה מִתְּלָת מָה, וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַזֶּה לְדַעְתּוֹ וּלְשִׂכְלוֹ, הַיְנוּ גַּרְבֵּי דְּמִשְׁחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל, כַּנַּ"ל אַתָּה הָרְאֵיתָ לָדַעַת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר אֵין סוֹף לְדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּדַע הָאַחְדוּת, שֶׁה' הוּא הָאֱלקִים, וִיבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל הַכּל כְּמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא: כִּי הַדְרָן וְאָתָאן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְקָחֲזִינָן דְּהָוֵי מְנַסְרָא מִגַּרְמַיְהוּ לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא-כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם שְׁנֵים-עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁעַל-יָדָם נִתְתַּקֵּן מַלְכוּת הַנַּ"ל (עיין זוהר ויחי רמא), וְאַחֲרֵיהֶם הוּא הַטֻּמְאָה וְיֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא, שֶׁהִדֵּר וְחָזַר לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ שֶׁהֵם בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי שְׁנֵים-עָשָׂר שְׁבָטִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיּוֹצְאִין מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִיםוַחֲזִינָן דְּהָווּ מְנַסְרֵי מִגַּרְמַיְהוּ-הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָם, וְהַחֲקִיקָה עוֹבֵר מֵעֵבֶר לְעֵבֶר כִּנְסִירָה מַמָּשׁ אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ"ל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו, עַל-יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ, עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁהוִיהָבֵי לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא- שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הַנָּךְ מְחוֹזָא הַנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ-פֵּרוּשׁ הֵן ה' הֵן אֱלהֶיךָ תָּבִין, שֶׁכָּל זאת אָנכִי, הַיְנוּ שֶׁתְּקַיֵּם: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלהִים אֲהַלֵּל דָּבָר", הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, כַּנַּ"לאֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם-דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית-רַבָּה טז), כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאִים עַל שֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כִּי עַל-יְדֵי זֶה עוֹלָה מִתּוֹכָם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל מִבֵּית עֲבָדִים-זֶה רֶמֶז עַל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד, כַּמּוּבָא בַּזּהַר (וַיֵּשֶׁב קפ"א): "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי"-דָּא סִיהַרָא פֵּרוּשׁ: עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק עוֹלָה הַמַּלְכוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְנִתְבַּטְּלִים הַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעַל-יְדֵי זֶה הָאָדָם בָּא לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא, לִבְחִינַת: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלהִים אֲהַלֵּל דָּבָר":

[י. רבינוביץ]

היום שאלני מישהו האם מוכר מנהג כזה להתוודות בפני צדיק?
ועניתי לו שאני לא שמעתי כזה מנהג, ולהבדיל ביננו לנוצרים הרשעים עובדי ע"ז שמתודים לפני כומרם.
ומ"מ נראה, שאע"פ שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ה) שלא יודיע חטאיו לאחרים בבאל"מ (לאפוקי באל"ח שעדיף לפרסם), מ"מ אם רוצה להתייעץ עם ת"ח או צדיק איך לתקן ולכפר וכו', פשיטא שמותר לספר, וכמדומה שהוא מעשים שבכל יום.

....

בברסלב יש בזה עבודה גדולה, כידוע. וראיתי פעם קונטרס של הרב מורגנשטרן שמבאר איך הדרך הנכונה לעשות את הוידוי דברים לפני הצדיק, ומודה שבשינוי מה מדבריו אפשר להגיע לע"ז.

.....

יש הבדל בין להתייעץ עם חכם, לבין להתוודות לפניו.
לא סתם גם הגר"א התנגד לדרך החסידות.

[מעיין]

לא ענין וידוי בפניו אבל שהצדיק בכל הדורות מורה דרך התשובה כנביא בדורו
לשון חוה"ל בשער התשובה פ' ו

השני - בעת שתבואהו תוכחת הבורא יתברך, והכלמתו על רוע מעשיו ומפעליו, בין על ידי נביא דורו, אם יהיה בזמן הנבואה, או מתורת ה' הנאמנה, או מפי מורה לעבודת האלהים, אשר הוא טענת הבורא [בארץ] על ברואיו, ואין דור מן הדורות ריק ממנו, [ואין ארץ מהארצות המיושבות פנויה ממנו], כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (קדושין עב ב): עד שלא כבתה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע תלמידו, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי, עד שלא כבתה שמשו של אליהו זרחה שמשו של אלישע, יום שמת רבי עקיבא נולד רבינו הקדוש. ועל הדרך הזה ימצא בכל הדורות ובכל הארצות, לא יחסר קורא אל האלהים ואל עבודתו ומורה את תורתו. והשב הזה, כעבד שברח מעבודת אדוניו ופגע עבד נאמן לאדוניו, והוכיחו על ברחו מאדוניו, ויעץ אותו לשוב אליו והבטיחו שימחול לו, והזכירו רוב טובותיו וחסדיו עליו, ושב אליו ונכנע אליו.

[ירושלמי]

דרך תשובה אצל צדיק מבארת גם בהל' יוהכ"פ, שמי שנכשל בטומאה ילך לחכם והוא יסדר לו דרך תשובה.

[אוצר החכמה]

לא מדובר בוידוי אלא בשאלה מה הם דרכי התשובה הראויים לפי החטא והמצב, וכעין שיש שאלות כאלה בנוב"י ובשאר ספרי תשובות.
ויכול לומר לרב שאינו הוא שחטא אלא חבירו וכמעשה הידוע עם האדמו"ר ר' נפתלי מרופשיץ.

[בברכה המשולשת]

לא מדובר בוידוי אלא בשאלה מה הם דרכי התשובה הראויים לפי החטא והמצב, וכעין שיש שאלות כאלה בנוב"י ובשאר ספרי תשובות.
ויכול לומר לרב שאינו הוא שחטא אלא חבירו וכמעשה הידוע עם האדמו"ר ר' נפתלי מרופשיץ.

גם במקורי הדברים בספר חסידים מבואר שעיקר העניין זה להורות את דרכי התושבה.
(הנוב"י כידוע הסתייג מדבר זה- שכן אין לו מקור בש"ס)

[משה ששון]

בספר אגרות בעל התניא [הגרד"צ הילמן] נכתב בזה
גם בברסלב בחיי רבי נחמן זה הפסיק
וגם כשזה היה לשון רבי נחמן "אמור מה שה' ואני ואתה יודעים"
והיה מתחיל לומר ונזכר בכולם ומתבייש
(זמן הוידוי היה בערב ראש השנה, שאז הספיקו עשרות לעשות וידוי
ואין הזמן מספיק אלא להזכר בחטאים, באופן שיזכור שיש לו תקוה, ולא יפול ליאוש, ויאמר כדי למצוא תיקון)

[למאי_נמ?]

וראה באשכול המקביל.