אלי בנאי כתב:פורום נכבד - כמעט הכי טוב בעולם מלא דברי חכמה ונושאים מענינים.
בהחלט יכול להתקיים בי הפסוק: 'האחד בא לגור וישפוט שפוט'
ובכל זאת אנא תסבירו לי מה חשוב איזה שם, וגם אם ממש אותו השם
על זה נופל שידוך - כנראה שיש דברים מעבר וסליחה.
לי הדבר נראה תמוה, זר, ואין בו ממש.
אולי יש דברים נשגבים מבינתי - ואשמח לשמוע
על פניו הרבה זמן לריק.
תודה על הסבלנות
היום פגשתי מרצה שלי וברכתי 'שנה טובה'
אלול בפתחנו 'שנה טובה' ובעיקר פוריה ויצירתית.
אלי בנאי
מגיב ומניב כתב:רמז לדברי תחכמוני, שני המוסמכים הם במקרה גם חותן וחתנו, ובכל זאת לשניהם ישנו שם אחד (מתוך כמה) משותף.
מור כתב: ...שלושה מחתניו נשאו אף הם את השם משה: ר' משה חברוני, ר' משה פינקל (בן הסבא זצ"ל), והשלישי הפחות מוכר, ששמו גם פרח כרגע מזכרוני.
מרחביה כתב:מור כתב: ...שלושה מחתניו נשאו אף הם את השם משה: ר' משה חברוני, ר' משה פינקל (בן הסבא זצ"ל), והשלישי הפחות מוכר, ששמו גם פרח כרגע מזכרוני.
רבי משה סקרוטה.
תחכמוני כתב:מה עם הגר"ש בילצקי שליט"א? [תחפש בסגנון הזה, קצת קבלה עם מוסר - ליטאיים...]
ישראל הר כסף כתב:היתרים יש בכל הדברים האלה די והותר, אבל לסמוך עליהם למעשה זה דבר בפנ"ע, ויותר ברור ומרגיע כשיש רב שמורה בבירור- מותר.
דרך אגב, פעם סיפר הגרש"ש קרליץ זצ"ל שבא אליו מישהו עם ענין של איסורי כריתות החמורים ודרש למצוא לו היתר אפי' דחוק ע"י צירופים של שיטות ראשונים, האיקר שיהיה בסוף מותר, כי אם לא- אז ממילא הוא יעבור על זה וכו' וכו', והרב לא ידע את נפשו כיצד להכריע כי באמת היה אפשרות של צירופים דחוקים לסמוך על ים של שיטות שלא נתקבלו להלכה, אבל איך אפשר לעשות כדבר הזה, עד שנפל לו רעיון מבריק, כי גם האנשים הכי לא יראי שמיים שמאיסורי כריתות לא מפחדים כהוא זה, מצוואת ר"י החסיד רועדים, אז הוא אמר לו שזה נכון באמת שאפשר למצוא לו איזה היתר אבל בצוואת ר"י החסיד כתוב שזה סכנה, וכמו שחשב כן היה, מיד האיש חזר בו מרצונו, לי סיפר את זה המשגיח בישיבה בה למדתי שהוא חתן הגרש"ש, והביא את זה כדוגמא כמה חלשה היראת שמים שלנו, כי אם היינו רואים בעבירה דבר מפחיד לפחות כמו צוואת ר"י החסיד לא היינו מעלים על רעיונינו צד של עבירה, אבל מה לעשות והתורה לא נכתבה כ'ענינים' אלא כציווים שצריכים לימוד מוסר לירא מהם וממי שצווה עליהם.
ישראל הר כסף כתב:אין כח, אבל...
מי היו האבות והבנים שנקראו בשם דומה עם תוספת?
אני זוכר רק אחד, רבי שמשון רפאל בן רפאל הירש, אם כי מישהו אמר לי פעם שזה טעות ולא נקרא רפאל אלא שמשון בן רפאל. אבל אותו אחד לא היה דוקא מהידענים אלא שמע ממי ששמע ואמר לו פעם ש...
נהנה מהאוצר כתב:שמעתי מאדם גדול בשם החזון יחזקאל, שהוא שם לב לתופעה מופלאה, שבהיותו הרב בלונדון ומסדר גיטין, כשליש מהגיטין היו בהם בעיות בצואת ר' יהודה החסיד, ויהיה הדבר לפלא
איש_ספר כתב:אביו של ר' יעקב מליסא נקרא ר' יעקב משה.
.
איש_ספר כתב:גם ר' משה פיינשטיין לקח לבנותיו שני חתנים קרואי שם משה, ר' אליהו משה שיסגל ור' משה דוד טנדלר.
[אגב, הנצי"ב מואלאזין שמו המלא היה, נפתלי צבי יהודה ליב ואילו נכדו הנולד בחייו - בן הגאון ר' רפאל חתנו - נקרא ר' אריה ליב, לפני איזה שנים בשמחה משפחתית שאלתי את המלך במסיבו הוא רבינו הגרמש"ש זצ"ל ע"כ, והוא שלא היה לו בעולמו אלא תורה, השיבני שאינו יודע אם שם אביו היה אריה ליב או אריה לבד! והפנה אותי לברר ע"כ אצל נכדו!, מן הסתם שמע איך קראו לו לתורה אלא שלא ידע אם הדברים מדויקים...].
אורי אגסי כתב:(אגב גם אצל הספרדים קיים מושג כזה כמו הרב עובדיה יוסף שהיה נקרא על שם האב ואחיו שנפטר לפני זמן לא רב נקרא "יעקב עובדיה").
כשאנו שואלים את ר' נעים, מדוע שם משפחתו הוא עובדיה, אך שם משפחת אחיו, מרן הגר"ע שליט"א, הוא יוסף, הוא מספר לנו בחיוך: "לאחי הרב יש שני שמות פרטיים, עובדיה ויוסף. השם שלי הוא משה, אך במשך השנים קראה לי אמי שם נוסף, נעים, שהשתרש יותר מהשם הראשון.
"שם המשפחה המקורי שלנו נבלע לפני עשרות בשנים. אני חושב שהיה זה 'טוחן' או שם דומה, אבל לא השתמשנו בו בשנים האחרונות. אנחנו האחים קראנו לעצמנו בשם משפחה 'עובדיה', על שם אחינו הגדול, ראש המשפחה, והוא בחר לשם משפחתו את שמו השני, יוסף. אבל לכולנו יש שני שמות פרטיים".
איש_ספר כתב:החיד"א כותב בשה"ג שראה באיזה מקום אב ובנו בשם אחד והיה הדבר זר מאד בעיניו.
אורי אגסי כתב:לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').
וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.
יודע ספר כתב:אצל הספרדים ששם אף לא מקפידים על אב ובן או סבא באותו שם,
יודע ספר כתב:מה הולך שם לגבי חתן וחמיו? או לגבי כלה וחמותה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 468 אורחים