הבדלי גרסאות במדרשים - מחלוקת מדרשים או שאחד יותר מדויק?

[אשי ישראל]

אשמח למקורות [וגם לסברות, אם כי זה פחות חשוב לי]:
כאשר אותו מדרש מובא בכמה מדרשים ומקורות, ויש ביניהם הבדלים -
האם דרך החכמים היא לפרש שיש כאן גירסא אחת שיותר מדוייקת, והשניה היא שיבוש או 'לא דק' וכדו'.
או שמא יש כאן שני מסורות בחז"ל?

[שבע]

קודם כל יש להבחין בין מדרשים קדומים למאוחרים

וגם כדאי מאד וראוי לבדוק בכתבי יד (הנגישים היום יותר מאי פעם)
ולא לסמוך למשל, על העתקותיו של בובר, המלאים שגיאות למכביר

[קמנו ונתעודד]

מידע בסיסי על זמן חיבורם של המדרשים אפשר למצוא ב'מבוא למדרשים':
https://www.mayim.org.il/publications

[באמונתו]

הכלל, שיש שלוש מדרגות;
1. הגרסה המקורית ממש, שהיא עפ"י רוב "אחת ויחידה", והיא תופיע עפ"י רוב במדרש או במקור שקדום ביותר מכולם.
2. מסורות שונות שבחז"ל, שהתפתחו והתפצלו מאותה המסורת קדומה ויחידה הנ"ל. מקובל שנוסחאות אלה, הינם בחינת אלו ואלו - דברי א-לוהים חיים.
3. גרסאות משובשות, שנוצרו בתקופות מאוחרות לחז"ל, בעלי המדרשים.
בדרך כלל, עם ניסיון, חקירה ובדיקה, לא קשה להבחין היטב בין מיני גרסאות אלו, וכל מקרה לגופו.

[באמונתו]

פתחת ב"גם וגם", אבל התעלמת מהאפשרות השנייה שהציג השואל ובמקומה הצגת אפשרות שלישית - תוספת הסבר שאיננה שיבוש ואיננה מסורת. כך גם בדוגמה שהבאת - אכן, לעתים הבבלי הוסיף פירוש, אבל כפי שהציע השואל לעתים הייתה בידיו מסורת אחרת, שונה ולא פחות קדומה, של אותו מקור.

מניסיוני, רוב מקרים של מסורות מדרשיות שונות, אין המסורות שוות, אלא יש קדום ויש מאוחר.
כיו"ב בהבדלי הבבלי - ירושלמי, המסורה הארץ ישראלית, דרך כלל מקורית - קדומה היא יותר, כידוע.

[אשי ישראל]

תודה למגיבים החשובים שכתבו מנסיונם.
יש לזה מקורות?
דהיינו, האם מצאנו בראשונים או באחרונים שהם פסעו באחת מהדרכים שהצעתי (או בדרך השלישית שהוסיפו כאן)?

[באמונתו]

רבותינו המפרשים, ראשונים ואחרונים, בדרך כלל ניגשים להבדלים אלו בתורת מסורות שונות מקובלות, וכשאחת מפרשת רעותה - הכול נחשב כאחת, ובמקרים שאחת מהן קשה - הרי יבכרו הגרסה המיושבת כנכונה.
התחקות אחרי הנוסח המקורי, מאידך, כיצד התפתח באופנים נוספים, והשתלשל לענפים חלוקים, יותר שייך לשדה ותחום מחקר תורני אקדמי, שהתפתח במאות אלה האחרונות.

[אשי ישראל]

רבותינו המפרשים, ראשונים ואחרונים, בדרך כלל ניגשים להבדלים אלו בתורת מסורות שונות מקובלות, וכשאחת מפרשת רעותה - הכול נחשב כאחת, ובמקרים שאחת מהן קשה - הרי יבכרו הגרסה המיושבת כנכונה

תודה רבה על דבריך!

א. אשמח לדוגמא על המקרה המודגש [שבו בעיקר אני עוסק]. כלומר כשיש שני מדרשים עם פרטים סותרים. [האחד אינו מפרש את חבירו, ואין אחד מהם שהוא תמוה].

ב. התרשמותי הכללית [ללא כל בדיקה, ולכן אולי זה רושם מוטעה] היא דווקא אחרת, דהיינו שבמקרה כזה הראשונים והאחרונים יתקשו בדרך כלל כיצד המדרשים מביאים פרט סותר?
כדוגמא, אם במדרש אחד מובא שנביאי השקר בימי ירמיהו נקלו באש על מחבת, ולא נשרפו, ובמדרש אחר מובא שהם נשרפו בכבשן, אז האחרונים יתקשו בסתירה, והם לא יתרצו שמדובר ב"מסורות שונות מקובלות" [כלשונך], אלא הם ינסו לדחוק ולומר שגם בכבשן ניתן להיקלות ולא להישרף, או שישארו בצ"ע.

[באמונתו]

רבותינו המפרשים, ראשונים ואחרונים, בדרך כלל ניגשים להבדלים אלו בתורת מסורות שונות מקובלות, וכשאחת מפרשת רעותה - הכול נחשב כאחת, ובמקרים שאחת מהן קשה - הרי יבכרו הגרסה המיושבת כנכונה

תודה רבה על דבריך!
א. אשמח לדוגמא על המקרה המודגש [שבו בעיקר אני עוסק]. כלומר כשיש שני מדרשים עם פרטים סותרים. [האחד אינו מפרש את חבירו, ואין אחד מהם שהוא תמוה].
ב. התרשמותי הכללית [ללא כל בדיקה, ולכן אולי זה רושם מוטעה] היא דווקא אחרת, דהיינו שבמקרה כזה הראשונים והאחרונים יתקשו בדרך כלל כיצד המדרשים מביאים פרט סותר?
כדוגמא, אם במדרש אחד מובא שנביאי השקר בימי ירמיהו נקלו באש על מחבת, ולא נשרפו, ובמדרש אחר מובא שהם נשרפו בכבשן, אז האחרונים יתקשו בסתירה, והם לא יתרצו שמדובר ב"מסורות שונות מקובלות" [כלשונך], אלא הם ינסו לדחוק ולומר שגם בכבשן ניתן להיקלות ולא להישרף, או שישארו בצ"ע.

חיפשתי עתה לכבודך בפרויקט השו"ת דוגמאות:
"מדרשים חלוקים" = 215 תוצאות
"אגדות חלוקות" = 153 תוצאות
"מדרשות חלוקות" = 63 תוצאות

[אשי ישראל]

חיפשתי עתה לכבודך בפרויקט השו"ת דוגמאות:
"מדרשים חלוקים" = 215 תוצאות
"אגדות חלוקות" = 153 תוצאות
"מדרשות חלוקות" = 63 תוצאות

אכן כעת באתי להוסיף על דברי [ואז ראיתי שהקדמת אותי] את המילים הבאות:
"אבל במחשבה שניה, נראה לי שאם לא ימצא פתרון פשוט הם באמת יאמרו לעיתים קרובות "מדרשים חלוקים" [שזה בעצם אומר "מסורות חלוקות"].
בכל מקרה, נראה לי שהם לא יאמרו שאחד המדרשים הוא משובש."

[באמונתו]

חיפשתי עתה לכבודך בפרויקט השו"ת דוגמאות:
"מדרשים חלוקים" = 215 תוצאות
"אגדות חלוקות" = 153 תוצאות
"מדרשות חלוקות" = 63 תוצאות

אכן כעת באתי להוסיף על דברי [ואז ראיתי שהקדמת אותי] את המילים הבאות:
"אבל במחשבה שניה, נראה לי שאם לא ימצא פתרון פשוט הם באמת יאמרו לעיתים קרובות "מדרשים חלוקים" [שזה בעצם אומר "מסורות חלוקות"].
בכל מקרה, נראה לי שהם לא יאמרו שאחד המדרשים הוא משובש."

צודק שלא רגילים לומר מפורש "משובש", אך כשמתקשים באחת מן המסורות, רגילים להעתיק שיטה ומסורה האחרת, כשהמשמעות שאכן נוסח או מסורה ההיא עדיפה.
נדמה לי, שתופעה הזאת, מצויה היא בפרט, בפי' רמב"ן על התורה, הרגיל להעתיק רבות מקורות שונים, להקשות ולהשוות.