תרשישי כתב:ראוי ג"כ להוסיף ולשאול מה המקור ומהיכן מגיע ה'סימן השאלה', וממתי התחילו להשתמש בזה.
כשתילי זיתים כתב:סוגריים כבר נהוג כמה מאות שנים, ובספרי גדולי האחרונים, מעניין אם מישהו יודע מתי זה התחיל.
בגולה כתב:ראו גם שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: בשערי הדפוס, עמ' 414-426
הוא מזכיר דברי ר' אברהם משער אריה, והאריך בענין.
כשתילי זיתים כתב:סוגריים כבר נהוג כמה מאות שנים, ובספרי גדולי האחרונים, מעניין אם מישהו יודע מתי זה התחיל.
קמנו ונתעודד כתב:א. התשובה הפשוטה היא שזה תלוי איזו אווירה אתה רוצה ליצור. אם תכתוב בשני טורים בכתב רש"י בלישנא דרבנן תקבל אווירה אחת, אם תכתוב בשפה תנכית בגופן וילנה תקבל אווירה אחרת. כך יצא.
ב. יש משהו בסימן שאלה שעוצר את שטף הקריאה ותוקע. דוגמה:
תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלוש מאי טעמא דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה
לעומת:
תָּנוּ רַבָּנַן:
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה,
דִּבְרֵי רִבִּי.
רִבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי נָתָן?
דִּכְתִיב:
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה,
רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
קמנו ונתעודד כתב:א. התשובה הפשוטה היא שזה תלוי איזו אווירה אתה רוצה ליצור. אם תכתוב בשני טורים בכתב רש"י בלישנא דרבנן תקבל אווירה אחת, אם תכתוב בשפה תנכית בגופן וילנה תקבל אווירה אחרת. כך יצא.
ב. יש משהו בסימן שאלה שעוצר את שטף הקריאה ותוקע. דוגמה:
תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלוש מאי טעמא דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה
לעומת:
תָּנוּ רַבָּנַן:
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה,
דִּבְרֵי רִבִּי.
רִבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי נָתָן?
דִּכְתִיב:
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה,
רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 587 אורחים