מחשבה - זכר או נקבה?

[זקן ששכח]

'מחשבה' על פי הסיומת שלה היא בלשון נקבה. ואכן פעמים רבות מופיעה תיבה זו בתנ"ך על הטיותיה השונות בלשון נקבה. אולם באסתר יש מופע בלשון זכר 'ישוב מחשבתו הרעה'. ישוב = זכר, הרעה = נקבה. וטעמא בעי.
ואף דקיי"ל כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו, עדיין בעי לן למידע, כי מה נשתנה מופע בודד זה בין הרבה הרבה אחרים להיותו שונה מהם ונזכר בלשון זכר?

[ערער בערבה]

מדרש לק"ט:
אמר ישוב, י' במקום ת' תשוב כי אותיות אית"ן משמש א'
במקום נו"ן יו"ד במקום תי"ו, ס"א ישיב עמלו ומחשבתו
הרעה.

'מחשבה' על פי הסיומת שלה היא בלשון נקבה.

לילה טובה לך.

[שי אבי דוד]

מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה

[מרחביה]

מעניין שחילוף דומה יש גם במקו"א במגילה (ח ו): ברעה אשר ימצא.

[זלמן]

ערער בערבה.

בעניין "לילה", מפרסם בשם הגאון (מובא גם בהגדה של פסח עם פי' הגר"א) מה שכתב בזה, ואביא לשונו: מה נשתנה הלילה הזה וכו' פי' כי יום בכל מקום לשון זכר ולילה לשון נקבה ואם כן היה צריך לכתוב תמיד אצל לילה זאת כמשפטה שהיא לשון נקיבות כי ו"ת הם סימן נקבות וסימן זכרי"ם נקיבו"ת ולכן לא מצינו בכל מקום מצווה לעשותה דווקא בלילה וכו', עיי"ש.

אמנם כבר העירו רבים דלא מצינו בתנ"ך דלילה הוא לשון נקבה, ודוג' "בלילה ההוא נדדה" ועוד הרבה.

[לייטנר]

ערער בערבה.

בעניין "לילה", מפרסם בשם הגאון (מובא גם בהגדה של פסח עם פי' הגר"א) מה שכתב בזה, ואביא לשונו: מה נשתנה הלילה הזה וכו' פי' כי יום בכל מקום לשון זכר ולילה לשון נקבה ואם כן היה צריך לכתוב תמיד אצל לילה זאת כמשפטה שהיא לשון נקיבות כי ו"ת הם סימן נקבות וסימן זכרי"ם נקיבו"ת ולכן לא מצינו בכל מקום מצווה לעשותה דווקא בלילה וכו', עיי"ש.

אמנם כבר העירו רבים דלא מצינו בתנ"ך דלילה הוא לשון נקבה, ודוג' "בלילה ההוא נדדה" ועוד הרבה.

לילה היא מילה זכרית, אך יש לה תכונות של נקבה, היא מסתיימת בה"א, סיומת הרבים שלה היא -ות, והיא גם המילה היחידה הנגמרת בה"א ונקראת במלעיל.

[זקן ששכח]

מדרש לק"ט:
אמר ישוב, י' במקום ת' תשוב כי אותיות אית"ן משמש א'
במקום נו"ן יו"ד במקום תי"ו, ס"א ישיב עמלו ומחשבתו
הרעה.

אם כן,גם כאן הוא לשון נקבה. מעניין. תודה רבה