פירוש חדש בדברי הרמב"ם ל'ואתם הדבקים בה' אלקיכם'.

[מגיב ומניב]

בפרשה שקראנו זה עתה (ד,ד):ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגו'. ויש להבין שייכותו הכא דווקא לאחר שמוכיחם על חטא פעור. ובגמ' סנהדרין סד,א בברייתא דמייתי שם נראה דבא להשוות זה לעומת זה, דבבעל פעור היה רק דרגה של 'נצמדים'-כצמיד על אשה, ואילו ואתם הדבקים-דבוקים ממש.

אולם פשט נפלא למדנו מתוך דברי הרמב"ם בהל' תשובה (ז,ז): כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מאלקי ישראל...והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם. ולפי דבריו נראה, כי אמנם דביקות זו ממעלת התשובה היא, שאף כי אמש נצמדו לפעור והיו מובדלין מאלקי ישאל, עתה הם דבקים בו.

[אוצר החכמה]

אגב עניין זה אכתוב מה שתמהתי במצווה זו של ובו תדבק
שכתב החיי"א בכלל א מצוות עשה מן התורה שיהיה האדם דבוק תמיד במחשבתו בקב"ה שנאמר ובו תדבק וכי אפשר לאדם וכו, אלא ר"ל שיידבק מחשבתו בו תמיד

והוא פלא גדול שהגמרא בפסחים על השאלה הזאת וכי אפשר עונה שהמצווה היא לידבק בת"ח
ואע"פ שברמב"ן על התורה בפסוק זה כתב את העניין של תהא מחשבתו דבוקה כוונתו לכאורה שגם זה בכלל המצווה
אבל לכתוב שזה עשה גמור וזו התשובה לשאלת הגמרא הא מנא ליה לרבינו החיי"א

[חיים]

הרמב"ן בהשגות מצוות עשה ז', כתב בתוך אריכות דבריו: אבל נמנה מצוה אחת להדבק בו יתב' בכל מיני הדביקה.
לפום ריהטא כוונתו שאין כוונת הגמרא באומרה "הדבק בת"ח" למעט שאר ענייני דביקות, אלא לרבות שכל הדרכים המובילים לדביקות ה' הם בכלל מצוות "ובו תדבק", עיין שם.

[צוציק]

מגיב ומניב, תפוקת האשכולות שלך באמת ראויה להערכה. רק חבל שזה גורם לכל כך הרבה אשכולות מפוזרים. הייתי מציע לך לפתוח אשכול חדש בשם חידושי מגיב ומניב, ובאשכול זה תמיד תכתוב את כל הגיגיך.
אני פונה בזאת למנהלי האתר בכל אתר ואתר, וכן לחברי הפורום הנכבד לחזק את ידי הרפות בתגובתי זו.

[מגיב ומניב]

ובכן, נבוכותי למקרא תגובה זו, לא אדע את נפשי, והיאך עלי לכלכל את צעדי בעתיד. ואלו דברי:

א-לא נביא אני או בן נביא, ואף לא חכם העדיף מנביא לידע אם כנים דבריך, צוציק, לאמור לי בשעת המפזרים-כנס! או שמא ח"ו חמדת לצון, לעג וקלס יש כאן, וגרוע מזה: צרות עין?

בכגון דא, על דרך כלל, נקוט בידי: הקדם כבדהו לחשדהו.

ב-מה רע באשכולות מפוזרים, אמנם, כן הם פרט ועוללות מאשר נעזבו ביד עני בדעת כמוני אשר חנני השי"ת, ושמי ושם הנושא עליהם, ואשר לא יחפצו בהם המלכים-מאן מלכי רבנן-ולא נקראה בשם.

ג-אם קטן אתה בעיניך, צוציק דנן, למה ידיך רפות, עמוד והתחזק וטול שכרך משלם. אל תאמר צר לי המקום, אם יש עמך לחם ושמלה, קצין תהיה לנו, ותפיץ מעינותיך חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.

[גלילי]

כמדומני, שכעת נפתח אשכול חדש בשם בית המדרש
viewforum.php?f=17
והכל על מקומו יבוא ב'שלום'.

[יודע ספר]

בדברי חיים עה"ת בפרשתן מבאר בהפסוק' הנ"ל מהי כח מצות ד' בטהרתה ודביקות בא"ס ב"ה יעויי"ש

[אוצר החכמה]

כמדומני, שכעת נפתח אשכול חדש בשם בית המדרש
viewforum.php?f=17
והכל על מקומו יבוא ב'שלום'.

אכן כמו שכבר כתב איש ספר שיהיה מקום מיוחד לסוג זה של נושאים
לשם כך נפתח הפורום בית המדרש

[יצג]

לחזק את דברי הרב "חיים", יעויין בספרו של בעל חיי אדם "קיצור ספר חרדים", פרק א אות ה, ו (בכלל דברי הח"א בענינים כאלה בנויים בד"כ על החרדים), ויעויין גם במקור בחרדים עצמו בתחילת מצוות התלויות בלב.
ועיין קרית ספר למבי"ט דעות פ"ו:
שצונו להתחבר עם החכמים ולהתיחד עמהם ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מאופני העבודה והחברה כדי שיגיע אלינו הדמות מעשיהם והאמין אמתת דבריהם והוא אמרו ובו תדבק ונכפל זה הציווי באומרו ולדבקה בו ואמרו בספרי הדבק בחכמים ותלמידיהם וכן הביאו ראיה על זה חיוב האדם לישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לת"ח ולאכול ולשתות עם ת"ח ולעשות להם פרקמטיא ולהתחבר עמהם בכל מיני חיבור ושנינו במס' אבות והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. ובכלל זה העשה שתדבק מחשבת האדם באל ית' בכל עת ובכל רגע בין בשעת אכילה בין בשעת כל צרכי גופו כענין שנאמר ויהי שם עם ה':

[מגיב ומניב]

שוב מצאתי תוספת נכבדה למש"כ למעלה.

ד,כא: ונשב בגיא מול בית פעור. ובתרגום יונתן: ושרינן בחילתא בכיין על חובינן דאיזדויגן לפלחי טעות פעור. ובתרגום ירושלמי: בכיין על חובינן ומתודין על חטינן על דאדבקינן לפלחי טעותא דבעל פעור. הא לן להדיא שעשו ישראל מצות תשובה ככל דיניה עם הוידוי והחרטה על חטא דפעור, ומה מאירים לפי"ז דברי הרמב"ם הנ"ל דואתם הדבקים היינו דביקות דבעל תשובה, וזה כפתור ופרח.

[אוצר החכמה]

יישר כח ליצג על המבי"ט

רק זה מעמיד את קושייתי יותר שהמביט כתב כמו שהייתי מצפה ע"פ הרמב"ן שעיקר המצווה היא כדרשת חז"ל בספרי ובגמרא על ההדבקות בת"ח וכלל העשה הזה גם דבקות המחשבה וכמו שכתב הרמב"ן (והיינו כנו שאנו מבינים תמיד את עניין בכלל עשה אבל ודאי שמי שאין עושה כן מבטל עשה דאורייתא)
אבל לשון החי"א שהבאתי מציג את זה כעשה גמור ויש מקום להבין שלדבריו מי שאינו עושה כן הרי הוא מבטל עשה גמור דאורייתא

ויש מקום להאריך בכל העניינים האלה מתי עובר אם כשלא מקיים ממש או רק שעושה להיפך ואכ"מ
אולי בפורום בית המדרש

[יצג]

משום כך ציינתי לחרדים ולקיצור חרדים (של החיי אדם) שכתבו להיפך, שעיקר המצוה דבקות בלב, ודרשת חז"ל אינה אלא "ענף מצוה", יעויין בקבצים המצורפים.

[מגיב ומניב]

ראה בספר משך חכמה על פס' זה שמאריך בביאור דברי הרמב"ן הנ"ל, ויעו"ש בתו"ד שמחדש לחלק שדברי הגמ' בשילהי כתובות אמורים על קרא ד'ולדבקה בו' בסוף פר' נצבים, ולא על פס' זה דמיירי במדת הדביקות והביטחון בה'.

[אוצר החכמה]

יצג
יישר כוחך