מובא בגמ' בב"מ (פו, א) ששלחו להרוג את רבה, ולא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה, אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני, סבר גונדא דפרשי הוא, אמר תינח נפשיה וכו' ע"כ. והיינו דכיון שלמד א"א להמיתו.
ותמהני א"כ איך היה אפשר להפסיקו מהלימוד ע"י הרעש בעצים? וממנ"פ אם א"א להפסיקו מלימודו א"כ ל"ש להורגו ול"ש להפסיקו?