מצות ת"ת בדברים שאינם נוגעים לזמנינו.

[אברך כולל]

מהו ההסבר לקיום מצות ת"ת בדברים שאינם שייכים אלינו כלל ולמשל המשנה הראשונה בפסחים במחלוקת ב"ש וב"ה במה אמרו שני שורות במרתף, שהרי אינו אקטואלי כלל לזמננו, וא"א ללמוד ממנו שום דבר ששייך לזמנינו, שהרי אין לנו שום מושג איך היה נראה המרתף ואיך היתה צורת הוצאת היין כדי שנוכל ללמוד ממנו דבר לזמנינו, וא"כ מדוע נחשב דבר זה לת"ת?.

[הוגה]

ובן סורר ומורה?

[אברך כולל]

מה כונתך?
משום ד' הגמ' שלא היה ואינו עתיד להיות?
מה הקשר בין תורה שבכתב שהיא גופא תורה, לבין תורה שבע"פ שכל מהותה של התורה שבע"פ מעין הדוגמא הנ"ל, שהיא רק הנהגה למעשה לפי דברי התורה, וכשאין שייך להתנהג בדברים אלו, מדוע שיחשבו לתלמוד תורה?

[הוגה]

כי מה שדברי תורה כאן, זהו סברות ב"ה וב"ש עצמם - לא המרתף.
לא משנה אם היום יש מרתף או לא, מקיימים מצות ת"ת בלימוד הסברא עצמה. כולל סברות רב יהודה ור' יוחנן רב ושמואל בדף ח' ע"ב בזה.

[בר ששת]

ולגוף הדברים, אמנם לא לרבים יש מרתף עם שורות, אבל לסברת המחלוקת יש השלכות למעשה.
ועד שיתמה ע"כ יתמה על כל דיני שור שנגח ועל רוב מלאכות שבת, שכמעט לא מצוי לעשותם כבימים ההם.

[הוגה]

אבל לסברת המחלוקת יש השלכות למעשה.

אילו השלכות?

[בברכה המשולשת]

אבל מאין לנו שצריך בכלל השלכות ל עשה. האם בגלל דברי הרמב"ם בפיהמ"ש? או בגלל הקדמת חוה"ל?

[אברך כולל]

אבל מאין לנו שצריך בכלל השלכות ל עשה. האם בגלל דברי הרמב"ם בפיהמ"ש? או בגלל הקדמת חוה"ל?

החוה"ל בהקדמה מדבר גם על דינים דאורייתא שאין חובה ללמדם כ"ז שאינם נוגעים למעשה. אבל ודאי שגם הוא מודה שהוא דברי תורה.
ושאילתי היא רק על נושאים שדברו חז"ל בדבר ספציפי שכבר אינו קיים בזמנינו דבמה יחשב תלמוד תורה.
נ.ב היכן, ומה הם דברי הרמב"ם בפיהמ"ש שציינת אליהם?

[מעיין]

הרה"ג ר' אפרים פדווא אבד"ק קהילות החרדים לונדון
סיפר דרצה פעם לתרץ קושי' הידוע שמבטלין ת"ת למקרא מגילה והרי מגילה גם כן תורה
דבלימוד מצות דרבנן מקיימין רק מצוה דרבנן וגערו בו חכמי העיר דחס מלהזכיר זאת
ובאמת נזכר מעין זאת בתשובת בית אפרים

ואעתיק עוד מה שכתבתי וציינתי פעם כאן בפורום
בתשו' חת"ס אבה"ע ח"ב סי' כ"ט כ' וז"ל:

יקרת קדשו הגיעני בזמנו ולא הי' ראוי להשיב מתרי טעמא א' אחריות דאחריני ובאתרא דרב אב"ד קבוע במקומו לא קבילנא עלי, שנית, הענין עצמו שמות גיטין אני מונע מלהכניס עצמי בדברים שאין להם שורש בש"ס, וגדולי אחרונים אשר מימיהם אנו שותים מלאו גוילים מזה, ובאמת מעיקור דין תורה, אדם החותם עצמו בשטרותיו וחילוף כתב וכל עניניו בשם ידוע, ואם ילוה או יקנה וימכור בשטר בזה השם יתעביד ליה דינא, ואם יכתוב כמו שרגילים לכתוב בגט דמתקרי כך או מכונה כך לא יתקבלו השטרות ההם, וא"כ למה יפסול הגט אם נכתב בזה"ל, אין לך מוכח מתוכו יותר מזה, ואדרבא בלשון שכותבים בגט, אינו ניכר לרוב בני אדם, אך יען כ' בספרים לפי זמניהם כללים ששם שעולה בתורה היא עיקור ואידך מכונה או דמתקרי או שם שנשתנה ע"י חולי וכדומה, עי"ז כבר נתקבל כן בכל התפוצה ויודע שעניני גיטין משונה משארי שטרות, ואם ישונה יוצאי' עליו לעז, וע"ז בנוי כל עניני שמות אנשים ועיירות ונהרים, וקשה בעיני להכניס עצמי ולכלות זמן בחיפוש דברים אלו, אמנם לגדולת הדר"ג המבקש אכתוב דעתי כאשר הייתי עושה אם הי' מעשה כזה בא לפני, אבל לא אכניס עצמי במחלוקת ולעשות סנגורי':

וכנראה שטורח החיפוש והעסק בשמות גטין [כיון שכל הדיון נסתבבה רק במקרה, כדבריו ז"ל] לא מיחשב בדרגא שוה עם חיפוש ועסק בשאר חלקי התורה?
ויש לעיין דסוף סוף תורה היא וללמוד אנו צריכין?

[הוגה]

וכנראה שטורח החיפוש והעסק בשמות גטין [כיון שכל הדיון נסתבבה רק במקרה, כדבריו ז"ל] לא מיחשב בדרגא שוה עם חיפוש ועסק בשאר חלקי התורה?

הוא לא אמר כזה דבר, אלא שסתם עושה לו רע להתעסק בבירורים ובספרי האחרונים וכיוצ"ב, הרבה יותר ינעם לו להתעסק בסוגיות מהש"ס,
אבל ברור שהוצרך לדעת דינים אילו "כאשר הייתי עושה אם היה מעשה כזה בא לפני" = בדיעבד.

[מעיין]

א"כ למה אריכות הלשון מעיקור דין תורה וכו'

[אברך כולל]

אבל מאין לנו שצריך בכלל השלכות ל עשה. האם בגלל דברי הרמב"ם בפיהמ"ש? או בגלל הקדמת חוה"ל?

היכן הרמב"ם הנ"ל?

[בברכה המשולשת]

אבל מאין לנו שצריך בכלל השלכות ל עשה. האם בגלל דברי הרמב"ם בפיהמ"ש? או בגלל הקדמת חוה"ל?

היכן הרמב"ם הנ"ל?

סליחה, לא הספקתי לחפש (אין לי את הבקיאות לזכור בע"פ את המיקום. וגם אין לי בבית לא בר-אילן וגם לא אוצר החכמה).
אני התכוונתי לרמב"ם על אחת ממחלוקות בית שמאי ובית הלל ובו הוא כותב שאין צורך להאריך בביאור דעת ב"ש כי אין הלכה כמותם.

[אברך כולל]

אם כן, הרי אין לזה כל קשר לעניננו

[בברכה המשולשת]

אם כן, הרי אין לזה כל קשר לעניננו

נכון. זו בדיוק היתה כוונתי.
כתר"ה כתב תהיה על עיסוק בדינים דרבנן שאין להם נפק"מ.
אני הקטן שאלתי מה המקור לכך שצריך נפק"מ- והבאתי את שני המקורות היחידים שאני הקטן מכיר.
כתר"ה כתב שהמקורות לא נוגעים לדבריו.
אם כן- הדרא קושיא לדוכתא- מה המקור שצריך נפק"מ לשם מצוות ת"ת?

[אברך כולל]

אם כן, הרי אין לזה כל קשר לעניננו

נכון. זו בדיוק היתה כוונתי.
כתר"ה כתב תהיה על עיסוק בדינים דרבנן שאין להם נפק"מ.
אני הקטן שאלתי מה המקור לכך שצריך נפק"מ- והבאתי את שני המקורות היחידים שאני הקטן מכיר.
כתר"ה כתב שהמקורות לא נוגעים לדבריו.
אם כן- הדרא קושיא לדוכתא- מה המקור שצריך נפק"מ לשם מצוות ת"ת?

אני רואה שלא הובנתי נכון.
אני מסכים עם הקביעה שד"ת לכשעצמם אינם צריכים שום נפ"מ. אלא ששאילתי היא בדבר שכל נחשבותו לדברי תורה, הוא רק משום הפן המעשי שהוצרך לקיום המצוה, ואם כן בזמן שכבר אין בו שום תועלת מעשית, הרי שלכאו' כבר אינו דברי תורה. וזוהי הדוגמא שציינתי, לשני שורות במרתף שכל ענינו הוא הוראה למעשה בביצוע מצות בדיקת חמץ. ועכשיו כבר אינו רלונטי כלל.

[בברכה המשולשת]

[quote="אברך כולל אלא ששאילתי היא בדבר שכל נחשבותו לדברי תורה, הוא רק משום הפן המעשי שהוצרך לקיום המצוה, ואם כן בזמן שכבר אין בו שום תועלת מעשית, הרי שלכאו' כבר אינו דברי תורה..[/quote]

מה המקור לכך שזה הסיבה היחידה שזה נחשב לדברי תורה?

[אברך כולל]

תן סיבה אחרת

[הוגה]

תן סיבה אחרת

מע"כ מניח הנחה ושואל שאלה,
ואולי גם לא מקיימים ת"ת בלימוד סדר קדשים כי זה לא שייך היום?

[אברך כולל]

תן סיבה אחרת

מע"כ מניח הנחה ושואל שאלה,
ואולי גם לא מקיימים ת"ת בלימוד סדר קדשים כי זה לא שייך היום?

כבר הבהרתי דעתי למעלה שהתורה שבכתב היה גופה תורה. אבל תורה שבע"פ כשכל ענינה לבאר ולהדריך איך לקיים המצוה של תורה, א"כ כשאין בה נפ"מ כלל לכאו' ל"ה תורה.

[בברכה המשולשת]

תן סיבה אחרת

מע"כ מניח הנחה ושואל שאלה,
ואולי גם לא מקיימים ת"ת בלימוד סדר קדשים כי זה לא שייך היום?

כבר הבהרתי דעתי למעלה שהתורה שבכתב היה גופה תורה. אבל תורה שבע"פ כשכל ענינה לבאר ולהדריך איך לקיים המצוה של תורה, א"כ כשאין בה נפ"מ כלל לכאו' ל"ה תורה.

ועל כך כתבתי אני הקטן שצריך מקור לדעתו של כתר"ה.

[הוגה]

ולדבריך אברך,
גם כל המחלוקות דרבנן בקדשים אינם תורה?