והנה, בסימן ד' בביאור הלכה כתב:
וגם להרשב"א שכתב הטעם לנטילת שחרית משום דנעשה בריה חדשה צריך לברך אף בנעור. אחד, דלא פלוג. ועוד, דעל חידוש העולם צריך לברך אף שלא נהנה, כמו שכתב הרשב"א בתשובה סימן קנ"ג.
כך קראתי, ומיד חברותא שלי אמר דצ"ל סימן קצ"א, דכך כתוב במהדורתו. והבטתי שם וראיתי שכן הוא, בלי שום סימן ולא סוגריים, כאילו שכך כתב הח"ח.
ואני לעצמי היה מתמיה קצת, דדברי הרשב"א בסימן קצ"א מובאים ביתה יוסף, ולא זכרתי כלשון הזה. ואף דאולי יש ללמוד כן מדבריו שם, משמע מדברי הביאור הלכה דהוי ציטוט מדברי הרשב"א.
ועל כן ניתי ספר ונחזי, דז"ל הרשב"א [שו"ת ח"א סי' קנג]:
ולענין מה שאמרו בפרק הרואה (דף פ"ב ב) כי מיתער לימא הכי וכי שמע קל תרנגולא לימא הכי וכן כולם. ושאלת אם צריך ליטול ידיו תחילה כיון שצריך להזכיר את השם בברכות אלו או אפילו בלא נטילת ידים? ואם איתא, עובר לכולן היה לו ליטול ידיו ולברך כן. והיה להם לומר כי מתער משי ידיה ומברך אשר קדשנו וכו' והדר מברך המעביר חבלי שינה מעיני... והרב רבי יהודה בר ברזילי ברצלוני ז"ל כתב דלא למימרא שצריך לברך כל זמן שעושה כך אלא בעת שזמן העולם בכך. ואף על פי שלא נהנה בהן עכשיו, זולתו נהנו, ולדידיה נמי הגיע זמן חדוש זה.
וכמדומני שכל רואה הישר יראה שדברי הביאור הלכה מועתקים מכאן.
ואילו בסי' קצג כתב הרשב"א דבריו הידועים שעל שנעשה בריה חדשה צריך להתקדש בקדושתו של כיור וכו', ולא הוזכר כלל שאע"פ שלא נהנה זולתו נהנה. גם לא מסתבר כלל שלזה כיון הביאור הלכה, דהרי בדברי הרשב"א בסימן קצא איירי, כשכתב 'וגם להרשב"א שכתב הטעם...', וא"כ בסו"ד בודאי לתשובה אחרת כונתו, וכמוש"כ להדיא.