הוזכר באשכול אחר שזכינו לאור יקרות בהגלות נגלות תשובות מהר"ם החדשות שהו"ל פרופ' עמנואל הי"ו בטוטו"ד ובדייקנות מרובה.
מידי עייני בו עלה לי מספר הערות לפו"ר וראיתי להביאם כאן כי מילתא חדתא הם.
סי' רנ"ג
כתב דהבועל ארמית והזיק את חברו כגון שבעל שפחת חברו והזיקה בתשמיש חייב לשלם דל"א קלב"מ בקנאים [ועי"ש דה"ה במוסר], והאריכו בזה האחרונים, עי' רעק"א כתובות כ"ט ע"א תוד"ה ועל הכותית שכתב דיש בזה קלב"מ. וע"ע בתיבת גומא להפמ"ג ריש פרשת נצבים.
סי' שפ"ה
כתב אודות העושים יוה"כ ב' ימים דמבדילים מיום שני שלהם אבל מיום שני לשבת אין מבדילין, לפי שאין מבדילין אלא שהיוצא חמור והנכנס קל.
וצ"ע הא בעי הבדלה מיום ראשון של יוה"כ, ומבואר דס"ל דלהנך הוא מדינא ולא חומרא בעלמא ושלא כדעת תלמידו הרא"ש.
סי' שצ"ד [לר"י בר אברהם].
וליכא למימר אחרי שהוא לא היה תובע ממנו אלא ממון לא ניתן להורגו הא ליתא דהא הבא במחתרת אינו בא אלא על עסקי ממון וכו' ואפ"ה נהרג הגנב וכו' ולא אמרינן היה לו לפייסו במעות ה"נ בענין זה עכ"ל.
עי' תשו' מנחת שלמה ח"א סי' ז' ורבים ערערו בזה, וכאן מבואר להדיא כדבריו.
סי' תכ"ה
מ"שכ בשם רבינו יואל דמעין באשבורן אין לו דין מעיין, עי"ש בהערות המהדיר [ס"ס תתקפ"ט] שהשיא דעת רבינו יואל לענין אחר וכבר עמדנו בזה דאינו נכון. וכאן מבואר להדיא כדברינו.