מצליח כתב:א איד כתב:סקירה על הדעות השונות אם פירש"י הוא פשוטו של מקרא, מאת הרב איסר שפרינגר (פורסם ב"התמים" (מוסף לעיתון "בית משיח") גל' מד).
מעניין שלא הביא מש"כ ראב"ע בהקדמת ספרו שפה ברורה על רש"י
הביא בהערה 9.
מצליח כתב:א איד כתב:סקירה על הדעות השונות אם פירש"י הוא פשוטו של מקרא, מאת הרב איסר שפרינגר (פורסם ב"התמים" (מוסף לעיתון "בית משיח") גל' מד).
מעניין שלא הביא מש"כ ראב"ע בהקדמת ספרו שפה ברורה על רש"י
ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים.
דרומי כתב:ברור שיש כאלה מהראשונים שסוברים שלפעמים דברי רש"י אינם הפשט.
ומי לנו גדול מנכדו הרשב"ם שלפעמים כותב בחריפות רבה על פירושים של רש"י.
כשם שבפירוש הגמרא יש ראשונים שחולקים על רש"י, ובראשם נכדיו בעלי התוספות.
אך רש"י עצמו סובר שכל דבריו הם פשט או לפחות "קרוב לפשוטו של מקרא".
וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה:
דרומי כתב:אני לא מבין את שאלתך בכלל.
החומש הנידון הרי אין לו שום עקביות, הוא מפרש בכל מקום איך שנראה לו בדעתו, פעם בוחר בראשון הזה, פעם בוחר באחרון זה וכו'.
חברא כתב:במאמר הנ"ל הרחיב שפירוש רש"י מיועד לבן חמש שנים למקרא.
ומשמע שהלימוד של בן החמש צריך להיות בדרכו של רש"י, דהיינו ב'מדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא'.
ותימה, שבשו"ע הרב ריש הלכות ת"ת כתב:ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים.
ופשוט שללא שיסביר להם המלמד, בפסוקים רבים מאד, התינוקות בימיהם לא הבינו מדעתם כפירוש רש"י, שהוא ע"פ דרשות חז"ל.
א איד כתב:סקירה על הדעות השונות אם פירש"י הוא פשוטו של מקרא, מאת הרב איסר שפרינגר (פורסם ב"התמים" (מוסף לעיתון "בית משיח") גל' מד).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חברא כתב:במאמר הנ"ל הרחיב שפירוש רש"י מיועד לבן חמש שנים למקרא.
ומשמע שהלימוד של בן החמש צריך להיות בדרכו של רש"י, דהיינו ב'מדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא'.
ותימה, שבשו"ע הרב ריש הלכות ת"ת כתב:ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים.
ופשוט שללא שיסביר להם המלמד, בפסוקים רבים מאד, התינוקות בימיהם לא הבינו מדעתם כפירוש רש"י, שהוא ע"פ דרשות חז"ל.
שפיל לסיפיה דקרא. השועה"ר מסביר היטב את כוונתו.
הם למדו את התושב"כ עם התושבע"פ של הנקודות והטעמים, והואיל ודברו לשוה"ק, הבינו את הדברים.
ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות, רק הקריאה בנקודות וטעמים, וקרי ולא כתיב - כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם אלא כספר תורה שלנו -, והיו לומדים הנקודות והטעמים בכל המקרא בעל פה, והיו אז עוסקים ה' שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות מאד.
איש_ספר כתב:נתקבל עתה
קרית מלך כתב:איש_ספר כתב:נתקבל עתה
אם אפשר בבקשה להעלות בקובץ PDF לטובת החסומים שאינם יכולים לראות תמונות. ייש"כ.
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
צריך אדם וכו' ולגדל את בניו לתלמוד תורה ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה והוא שנ' כאן מנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא
הרועה כתב:מי יכול לסכם את ההבדלים בעלי המשמעות בין שלושת המכתבים של הביד"צ?
רש"י מסכת ברכות דף כח עמוד ב
מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא,
הרועה כתב:מי יכול לסכם את ההבדלים בעלי המשמעות בין שלושת המכתבים של הביד"צ?
הרועה כתב:לא זו בלבד שאין המכתב של הרב קסלר דומה לדבריו המצוטטים של רא"י, אלא שדברי הרב קסלר הם פלא גמור, וקשה להאמין שרא"י יסכים עם פסיק אחד מהם. בטוחני שאלמלא הוא מפורסם כת"ח וירא שמים מרבים היינו חושדים בכותב בחמור שבחמורות. לדעתו יש בעיה עקרונית עם העובדה שהתורה מושכת את לב הקורא. ההיפך הגמור מהבקשה שאנו מבקשים בכל יום בברכת התורה: "והערב נא ה"א את דברי תורתך בפינו..." ובברכת אהבה רבה וכו'.
אך הדברים הבאים הם עוד חמורים מזה. לדבריו, מי שמגלה בעצמו חשק ואהבה לדברי תורה, יש לו לחשוד את עצמו שזהו עצת היצר, כי לימוד התורה צריך להיות מתוך צער והתייסרות. וכמעט מופלא שהדברים נכתבו בשבוע אחרי שקראנו בתורה: 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה"א בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל', ובאותה פרשה עצמה נודעו דברים המלהיבים של האוה"ח הק': "שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם". ואילו לדעת הרב קסלר: "ולפלא יחשב שפתאום תקפה את העולם אהבת תורה כ"כ גדולה". רח"ל מהאי דעתא. ואולי יש ללמד עליו זכות שאש הפולמוס בערה בו להשחית ומשהגיע לכלל כעס הגיע לכלל טעות חמורה ביסודות הדת.
עוד דבר פלא יש במכתב זה: "וחומש זה מזכיר ממש את הפירושים השונים ובראשם ביאור הרמ"ד שיצאו בתקופת השכלת ברלין". לא רק מזכיר, אלא "מזכיר ממש". איזה כלים עומדים לרשות הרב קסלר כדי לדעת עד כמה הפירושים דומים?
חברא כתב:ואני חוזר ותמה:
על ביאור ר' שלמה דובנא (שנדפס בתוך חומשו של מנדלסון), שהוא ממש אותה מגמה של 'פשוטו של מקרא', נתנו הגר"ח מוולוז'ין ואחיו, והנודע ביהודה (אותו הביא הרב קסלר על סגנון לימוד של אוה"ע) הסכמות חמות, והם גם מעידים על עצמם שהם מכירים את הפירוש (שנדפס כבר בחלקו),
ואיך זה, מסתדר עם דבריו החמורים של הרב קסלר על סגנון כזה של פירוש?
דרומי כתב:אני לא יודע אם אתה תמים או מיתמם.
אבל גם ליטעמיך, יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.
וק"ל.
דרומי כתב:יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.
חברא כתב:דרומי כתב:יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.
אני כתבתי ביחס למכתבו של הרב קסלר.
הוא לא טוען שלדור שלנו זה לא מתאים, הוא בא בטענות חמורות על הרעיון גופו.
ועל זה שאלתי מאי שנא מפירושו של ר' שלמה דובנא שקיבל את הסכמת הגר"ח מוולוז'ין והנודע ביהודה.
הרועה כתב:באמונתו כתב:דבריו המלאים של הגאון ראש ישיבת בריסק - רבי אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט''א (מתורגמים מיידיש), מצ"ב:
אין שום קשר בין הדברים האלה לדברים שתומללו למעלה. פשוט דברים אחרים לגמרי. יש הקלטה?
כדכד כתב:"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט
באמונתו כתב:הרועה כתב:באמונתו כתב:דבריו המלאים של הגאון ראש ישיבת בריסק - רבי אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט''א (מתורגמים מיידיש), מצ"ב:
אין שום קשר בין הדברים האלה לדברים שתומללו למעלה. פשוט דברים אחרים לגמרי. יש הקלטה?
https://groups.google.com/g/01-11/c/W456gSji8uo
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 171 אורחים