הרב מטה אהרן ורבו הג"ר שמחה ז"ל – תעלומה

[כותב]

בספר קרבן פסח ולחם עוני על הגש"פ [להגאון מוה"ר חיים עמרם זצ"ל בעמח"ס מטעם המלך, ליוורנו תקצ"ו] הביא ד"ת בשם: "הרב מטה אהרן ז"ל הביא משם רבו הגאון ר' שמחה ז"ל". הד"ת הועתק למטה.

א. לא מצאתי ד"ז בספר מטה אהרן על הגש"פ מהג"ר אהרן דרשן תאומים זצ"ל, ולא בשאר ספריו.
ב. מי הוא הגאון ר' שמחה רבו?
ג. יתכן שהתכוון לספר אחר בשם מטה אהרן. מי יודע?

1.JPG (67.39 KiB) נצפה 10566 פעמים

[הוגה]

באמשטרדם תנ"ה נדפס ספר "חלוקא דרבנן", והוא הגש"פ עם "כתונת פסים" [לה"ר יוסף ב"ר משה דיין פרעמסלא, אחיין של הסמ"ע, נדפס לראשונה לובלין תנ"א] ו"מטה אהרן", חזר ונדפס שם בשנת תקנ"ה.
למחבר "קרבן פסח ולחם עוני" עמד אחד משני דפוסים אלו, (שניהם אינם באוצה"ח ובה"ב, אך ניתן לבדוק בספריה בדיוק איזה דפוס היה לו, לפי ציונו של "קרבן פסח" בסף ס"ז ע"א עיי"ש).
הדברים שמצטט מופיעים אכן ב"כתונת פסים", ואולי באחת המהדורות הנ"ל יש שיבוש בכותרת, או שהתחלף לו בטעות זה בזה, וז"ל כתונת פסים שבאוצר, שבתוך ספר "חלוקא דרבנן" למברג תרנ"ד, דף ט"ז ע"ב:

כתונת פסים (Medium).JPG (99.94 KiB) נצפה 10530 פעמים

[יוסףלוי]

נראה קצת שהוגה וכותב חד הם.

[הוגה]

הענין קצת יותר מורכב, כי "כתונת פסים" נדפס לראשונה בלובלין תנ"א כאמור. צילום ממנו נמצא באוצה"ח, אך הסדר שם בדפו"ר שונה מלבוב-למברג הנ"ל, ול"מ שם בדפו"ר דרוש לשבת הגדול, שם אמורים להיות הדברים מופיעים הנ"ל בשם ר' שמחה.
חזר ונדפס באמשטרדם תנ"ה, בתוך "חלוקא דרבנן", ושם נוסף בראש הספר הלל עם ג' הפירושים, ודרושים מבעל "כתונת פסים" הנ"ל, כנראה רק שם נדפסו לראשונה הדברים הנ"ל בשם ר' שמחה. איך לא מצאתי מהדורה זו, לא בה"ב ולא באוצה"ח.
איני מכיר ובדקתי אם יש ר' שמחה בונם אב"ד רימנאב באותו דור, באיזור תנ"ה, ול"מ, כך שאולי ראוי היה לבדוק בדפו"ר תנ"ה הנ"ל, שכאמור אינו אלא בספריה.

נראה קצת שהוגה וכותב חד הם.

וואי, איך עלית עלי ? אני לא מאמין !

[יוסףלוי]

עכשיו תוסיף עוד כמה מילים בשם כותב, וכן ע"ז הדרך.

[חכם באשי]

יוסףלוי,
הוגה וכותב תרי נינהו!

[הוגה]

יוסף אל תאמין לחכם באשי, הוא סתם צוחק עליך
אבל כמובן כבוד גדול לי, שמדמים אותי למע"כ "כותב".

[יוסףלוי]

יוסףלוי,
הוגה וכותב תרי נינהו!

אין לנו אלא דברי חכם באשי, ויראתי לפצות פי נגדו.

[כותב]

קודם כל שיח, אשתמש בלשונות של אלופנו אי"ס. 'מה נורא המקום הזה'! 'ולתעלומה נקרא אור'!

הוגה, אלף תודות לך על יגיעתך תמיד למען הכלל והפרט בכל הלב.

ועל הדבר שאנו דנים עליו עתה, נתיישב לי בזה ב' תמוהות כאחת. א' מי הוא הרב בעל 'מטה אהרן' ורבו הג"ר שמחה, שבאמת אינו 'מטה אהרן' רק 'כתונת פתים', וכן מי הוא רבו רבי שמחה, עי' להלן. ב' בזמנו שאלתי אודות הגאון ר' שמחה אבד"ק רימאנוב viewtopic.php?f=19&t=3355&p=25033#p25033, ואף הבאתי שם כי מובא ממנו ד"ת בספר כתונת פתים. אולם כאשר חפשתי אז בדפו"ר לא מצאתיו (וכדברי הוגה לעיל), ועתה האירו עיני שאכן מובא בכתונת פסים, ושש אנכי כמוצא שלל רב על מציאה זו.

הנה מה שכתבת שלא נמצא בדפו"ר, וכנראה נדפסו הדברים לראשונה רק בשנת תנ"ה, באמת יתכן מאוד כי בעותק דפו"ר המצוי באוצר (אגב, עותק זה מצוי גם ב'אוצרות') חסר דרוש זה, ובשאר עותקים אכן מצוי הדרוש, שהרי בעותק אשר באוצר, בדף 92 (מדפי האוצר), מסתיים ההגדה בהלל, ותיכף אח"כ מתחיל דרוש לחג השבועות, והיכן נעלם שאר נוסח ההגדה. [ואין לומר שלא אמר יותר, שהרי דרוש לשבת הגדול הנ"ל לנעוץ כהא לחמא עניא עם חד גדיא, אלא הסברא נותנת שחסרה רק בעותק זו].

עתה נשאר לנו לברר אם אכן נמצאים הדברים בעותקים אחרים שבדפו"ר, או שנשתרבב בדפוס תנ"ה. - מי ממשיך בבירור הדברים עד תומה?

ומכאן הקריאה יוצאת ג"כ לברר יותר פרטים אודות הגאון מוה"ר שמחה בונים מרימנוב זצ"ל הנ"ל.

[יוסףלוי, אין אני מבין כל ענין לזות שפתים וחשדות בכשרים, וטוב שחזרת מאחורך].

[חיס]

אני יודע כעת להעריך את הרב הכותב שליט"א ואת הרב הוגה שליט"א.

רק הערה קטנה ביותר בשנת תרמ"א בווארשא (לא מצאתי באוצר ולא בה"ב) יצא ספר "ארץ חמדה" על חמשה חומשי תורה : כולל שלשה ספרים: א. ספר ... דרשות על סדר פרשיות התורה בדרך פרד"ס ... עם ...מאמרים, דרשות ובאורים על אגדות חז"ל וגם חדושים על פרק רביעי מהלכות דעות להרמב"ם / כל אלה חוברו מאת הרב ... מאיר ליבוש מלבים ... ב. ספר חות יאיר / מהגאון אלעזר [בן אלעזר] קאליר ... ג.דרשות לשבת הגדול ושבת שובה ולחג הסוכות ולחנוכה : נלקטו ונאספו מס’ כתונת פסים / שחבר הרב ... יוסף בהרב ... משה [מפרמישלא] ... עיי"ש.

בשנת תרע"ג גם כן נדפס ספר הנ"ל בווילנא ונמצא בה"ב ושם לא מצאתי דרוש לשבת הגדול‬ הנ"ל אע"פ שכתוב בשער הספר.

[כותב]

חיס,

זה כנראה ט"ס, כי כאמור בארץ חמדה שם הועתק רק דרוש לפורים וליום השבת.
ומה שכתוב בפנים הספר בסופו "תם ונשלם דרוש לשבת ושבת הגדול", היא ג"כ ט"ס, כי לא הביא כלום מדרוש לשבת הגדול רק העתיק הדרוש של יום השבת, וכדמוכח מדפו"ר, יעו"ש.
---
אגב, מהי הר"ת בדברי הכתונת פסים (שהעלה הוגה למעלה) 'וכתבו ח"א'? חכמי אשכנז? [ד"ז ידוע מזוה"ק ח"ב מ:].

[חכם באשי]

המובא בשם 'ח"א' הוא סגנון קבלי שאינו מתאים לחסידי אשכנז. נראה שפתרונו: חכמי אמת. כלומר, חכמי הקבלה.

[כותב]

נכון, תודה.

[הוגה]

מה שכתבתי למעלה שככה"נ הדברים נוספו במהדורת תנ"ה, אי"ז סתם השערה, אלא מתבסס על הנכתב כאן http://aleph.nli.org.il/F/S2U1GJ1YF1KBJ ... format=999
"בראש הספר: הלל עם שלושת הפירושים ודרושים מבעל "כתונת פסים".

בל"נ לכשיזדמן [לי או לאחר] לבקר בספריה, יש לבדוק את זה במיקרופילים: http://aleph.nli.org.il/F/S2U1GJ1YF1KBJ ... b_library=

[כותב]

לכאורה מה שכתוב שם "ודרושים מבעל כתונת פסים", בא לומר, שבנוסף על פירושי ההגדה, הדפיסו גם שאר הדרושים מספר כתונת פסים שאינם על הגדה (ונדפסו בדפו"ר).
ככל הנראה, בדפוס תנ"ה בודאי מצוי דרוש זה, שהרי משם לקחו בעהמ"ח קרבן פסח ולחם עוני, [ולכך ייחס דיבור הנ"ל למטה אהרן שנדפס עמו, אבל בדפו"ר נדפס כתונת פסים לעצמו]. ולעומת זה, אי אפשר לברר יותר מדפו"ר, כי לפו"ר נשאר לפליטה רק טופס יחיד, המצוי במיקרופלים בספריה, מעותק הנמצא בספריה הבריטית, ואינו יודע על קיומו של עותק אחר, וכאמור בטופס זה עכ"פ חסר הדרוש שאנו מחפשים.

ובכל זאת אשמח אם תוכל לברר יותר ע"י בדיקה בדפוס תנ"ה, ושכמ"ה.

[הוגה]

בס"ד מצאתי כעת דבר זה:

שפה ברורה.JPG (115.89 KiB) נצפה 10391 פעמים

מתוך: שפה ברורה, לר' נתן נטע בן משה האנובר, לבוב תקמ"ו,‬ http://www.hebrewbooks.org/24703

כשהכוונה למהדורת אמשטרדם תס"א הנ"ל של ה"שפה ברורה" הנ"ל, שם לשון השער (ל"מ באוצר ובה"ב): "הובא לבית הדפוס ע"י ... יעקב קאפל בן ... כמהור"ר זאב וואלף ... מק"ק יערסלב. נכד של הרב ... שמחה בונם הלוי זצ"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק רמנאב ... ‬[מקור:
http://aleph.nli.org.il/F/YF4K6BQID3HIR ... format=999

הרי שלר' שמחה הנ"ל היה חתן ר' זאב וואלף בן שמואל מיערסלב [ולו בן ר' יעקב קאפל], ומתברר לנו בודאות שהוא הוא כותב ההגהות לקיצור של"ה (בקישור שהביא "כותב" למעלה) שנדפס ג"כ באמשטרדם בדיוק באותה שנה - תס"א !

מלבד "קיצור של"ה" הנ"ל, הגיה ר' זאב ג"כ ספר "יד יוסף", אמשטרדם ג"כ ת"ס תס"א.
הגיה ג"כ חומש אמשטרדם תס"א, ועוד, ראה כאן: http://aleph.nli.org.il/F/YF4K6BQID3HIR ... ---A03---A

[הוגה]

עוד מצאתי לחתנו של המגן אברהם, בלחם הפנים סימן מ"ג אות ג', וז"ל בדפו"ר הענא תע"ו (באוצר):

לחם הפנים סימן מג.JPG (21.29 KiB) נצפה 10387 פעמים

אין כעת פנאי בידי לבדוק מה זה "הע"י", ולברר אודות ר' שמחה בונם הלוי הנ"ל, ואתה תחזה.

[הוגה]

כתבתי למעלה:

באמשטרדם תנ"ה נדפס ספר "חלוקא דרבנן", והוא הגש"פ עם "כתונת פסים" [לה"ר יוסף ב"ר משה דיין פרעמסלא, אחיין של הסמ"ע, נדפס לראשונה לובלין תנ"א] ו"מטה אהרן", חזר ונדפס שם בשנת תקנ"ה.

זה שיבוש, לא נדפס בשנת תקנ"ה, כי אם רק בשנת תנ"ה בלבד, ראה כאן:
http://aleph.nli.org.il/F/CYDAQMCQXFFPP ... format=999

אין כעת פנאי בידי לבדוק מה זה "הע"י", ולברר אודות ר' שמחה בונם הלוי הנ"ל, ואתה תחזה.

כנראה הכוונה, לספר "עולת יצחק" לתלמיד הש"ך וכו', על "שחיטות ובדיקות" למהר"י ווייל, נד' לראשונה בווילהרמש דארף ‬תמ"ה. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 04&pgnum=1
עדיין לא מצאתי שם.

[חיס]

יש לעיין אם הוא אותו רבי בונם הלוי הנ"ל הוא רבי בונם הלוי הנזכר בספר "כלילת יופי" עמוד ס"ד תשובה מאת הש"ך ז"ל

[הבונה]

אינני עוקב אחר האשכול הנוכחי, אבל מאן דהוא שידיו רב לו במקצוע הדרוש, שרק קורא כאן ולא כותב, שלח לי כדלהלן:
מישהו ציין לספר עולת יצחק וכתב שאין לו זמן לחפש, ובכן יגעתי ומצאתי ואני מצרפו בזה, (הוא מהדורא תנינא פפד"א תנ"ב).
אמנם לכאו' אין שום קשר בינו לבין הג"ר שמחה בונם מרימנוב, כאן הוא מכונה ציון מפרוליק, וכמה שמחה בונם הלוי איכא בשוקא.

חכם.JPG (125.49 KiB) נצפה 10363 פעמים

לעומת זאת מצאתי בספר חידושי התורה (לקט יוסף ועוד ליקוטים) שהביא בשם ספר נחלת בנימין שמכנהו בשם מו"ח, ראה במצו"ב.

חכם2.JPG (62.37 KiB) נצפה 10363 פעמים

[הוגה]

מישהו ציין לספר עולת יצחק וכתב שאין לו זמן לחפש, ובכן יגעתי ומצאתי ואני מצרפו בזה, (הוא מהדורא תנינא פפד"א תנ"ב).
אמנם לכאו' אין שום קשר בינו לבין הג"ר שמחה בונם מרימנוב, כאן הוא מכונה ציון מפרוליק, וכמה שמחה בונם הלוי איכא בשוקא.

ייש"כ, עכ"פ עדיין מעניין לדעת אם מצאנו ר' שמחה בונם הלוי "ציון מפרוליק" (מה זה אומר?) הנ"ל במקום אחר.

לעומת זאת מצאתי בספר חידושי התורה (לקט יוסף ועוד ליקוטים) שהביא בשם ספר נחלת בנימין שמכנהו בשם מו"ח, ראה במצו"ב.

ייש"כ על המובאה, אמנם דוק ועיין ש"חידושי התורה" נדפס לראשונה באמשטרדם תס"ג, כשהמביא לבית הדפוס אינו אלא מיודעינו ר' זאב וואלף ב"ר שמואל מיערסלב, כנכתב בשער של דפו"ר הנ"ל http://aleph.nli.org.il/F/E3JUBDSP1C3Y8 ... format=999 וכן בשער של מהדורת קראקא תרס"ד (בדפו"ר נמצא בדף ל"ה ע"א http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 59&pgnum=1)
והקטע הזה המובא כאן בשם "נחלת בנימן", הלא הוא שם מצוה ס"א דף פ"ב ע"ד, אבל שים לב שרק מתחילת הקטע "וז"ל מהראוי..." עד "בעליו עמו עכ"ל", זהו לשונו של הנחלת בנימן כיעו"ש, אבל מכאן ואילך "לפי הקדמה זו שמעתי..." זהו דברי המגיה של "חידושי התורה" ר' זאב וואלף הנ"ל חתנו של ר' שמחה הנ"ל בשמו.

[הוגה]

ובכל זאת אשמח אם תוכל לברר יותר ע"י בדיקה בדפוס תנ"ה, ושכמ"ה.

בדקתי בכתונת פסים דפו"ר תנ"א, ע"פ מיקרופלים העתק מטופס שבספרית אוקספורד: http://aleph.nli.org.il/F/A4F8I71KCT2P6 ... =011890201
ולא נמצא שם "דרוש לשבת הגדול" כלל.
בדקתי ג"כ ב"חלוקא דרבנן" תנ"ה, זהו הדפוס שהיה לפני ה"קרבן פסח" הנ"ל (אין אפשרות לדפוס אחר, וגם מוכח ע"פ ציון דפיו בכמה מקומות ל"מטה אהרן") ושם נוסף בתחילת הספר דרוש לראש חדש ושבת הגדול, ומצו"ב צילום העמוד המדובר.
הדברים בדף ז' ע"ב, ואח"כ מתחילה ספירת דפים נוספת:
(מחילה על איכות הצילום)

תנה (Small).JPG (41.59 KiB) נצפה 10345 פעמים

בטור שמתחת לתיבות "לשבת הגדול" מופיע דברים אלו:

ר שמחה (Small).JPG (27.31 KiB) נצפה 10345 פעמים

וכאמור "קרבן פסח" ראה דפוס זה ושגה וסבר שדרוש זה הינו לבעל "מטה אהרן", כשבאמת הינו לבעל "כתונת פסים", כנ"ל.

[חכם באשי]

האשכול הזה הוא מהאשכולות המעניינים ביותר, לטעמי, אך איני 'אוחז ראש'... מישהו יכול לסכם את הדברים?

[הוגה]

באמת זה לא מסובך מידי, אנסה לקצר ולסכם, בהשמטת הס"ד והמשא ומתן.

נושא אחד:
א. תחילה נדפסו שני ספרים נפרדים על הגש"פ, "מטה אהרן" ו"כתונת פסים". לאחמ"כ אוחדו יחדיו, זה מול זה, בספר "חלוקא דרבנן" תנ"ה.
ב. במהדורה זו של "חלוקא דרבנן" תנ"ה, נוספו דרושים חדשים [ודרוש לשבת הגדול] לבעל "כתונת פסים" שאינם בדפו"ר של הספר.
ג. לבעל "קרבן פסח" המאוחר מהם, עמד "חלוקא דרבנן" הנ"ל, ובטעות סבר על דרוש לשבת הגדול שהינו של "מטה אהרן", כשבאמת הינו של "כתונת פסים".

נושא שני:
א. בקטע הנ"ל, היינו בדרוש לשבת הגדול של "כתונת פסים" הנ"ל שב"חלוקא דרבנן", נזכר "מורי ורבי... ר' שמחה בונם אב"ד ור"מ בק"ק רמינאב", השאלה מי הוא ?
זו אותה שאלה שנשאלה ע"י פותח האשכול כאן, באשכול אחר מלפני כשנתיים viewtopic.php?f=19&t=3355&p=25033#p25033
ב. שם הוא שאל, שבקיצור של"ה אמשטרדם תס"א ישנה הגהה, ובעל ההגהה מביא בשם "מו"ח... ר' בונם הלוי אב"ד ור"מ בק"ק רימנאב", וכותב האשכול שם מביא אגדה בשם זקני רימנוב עליו עיי"ש. לבסוף הוא בעל המסיק שכנראה הגהות לקיצור של"ה הנ"ל הינו ר' זאב וואלף מיערסלב ולפי"ז הוא חתנו של ר' שמחה הנ"ל.
ג. כאן באשכול זה נתברר, ע"פ ספר "שפה ברורה", שם נכתב שהמגיה הוא ר' יעקב קאפל בנו של ר' זאב וואלף מיערסלב ונכד של ר' שמחה אב"ד רמנאב, א"כ מוכח בודאות שכותב ההגהות לקיצור של"ה אכן באמת הוא ר' זאב וואלף הנ"ל.
ד. בספר "חידושי התורה" שי"ל ע"י ר' זאב וואלף הנ"ל, מובאים דברים נוספים בשם חמיו ר' שמחה בונם הנ"ל.
ה. דבר נוסף המוטל בסימן שאלה, זהו המובא בספר "עולת יצחק" (הביאו "לחם הפנים") בשם ר' שמחה בונם הלוי "ציון מפרוליק", השאלה האם זהו ר' שמחה אבד"ק רמינאב הנ"ל, או ר' שמחה אחר ?
ו. דבר נוסף בסימן שאלה, זהו האם ר' שמחה בונם שבשו"ת צמח צדק סימן קט"ז, ובספר כלילת יופי עמוד ס"ד תשובה מהש"ך, האם זהו ר' שמחה בונם שלנו או אחר?

[חכם באשי]

תודה רבה!

[כותב]

מה נכבד לראות האשכול מוסיף והולך, ופרטים חדשים מתגלים לעיננו!

הוגה, אני מקווה שלא טרחת ללכת להספריה רק בשבילי...

בנוגע לההוספת שאינם נמצאים בדפוס ראשון, כבר כתבתי למעלה, שמסתבר יותר לומר שבאמת היו הדרשות נמצאים בדפוס ראשון, רק שבטופס דפו"ר שלפנינו חסרים הרבה העמודים [המשך ההגדה, דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג ודרוש לשבת תשובה]. וכן מוכרח לומר, כי בדפו"ר הדפיסו הדרושים שאינם שייכים להגש"פ בסוף הספר, ובדפוסים האחרים הדפיסו הדרושים הנ"ל בתחלת הספר לפני ההגדה. והנה בטופס דפו"ר שלפנינו מסתיים ההגדה אחר הלל ('מלך מהולל בתשבחות') ותיכף אח"כ מתחיל דרוש לשבועות, ולעומת זה בדפוסים האחרים יש המשך ההגדה עם פירושים עד חד גדיא (מספר כתונת פסים הנ"ל). ומלבד זה בחלק הדרושים שבראש הספר יש גם דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, ודרוש לשבת תשובה שלא נמצא בטופס דפו"ר שלפנינו. ועל כרחך שבטופסים דפו"ר האחרים נמצאים כל הקטעים, דהיינו אחר מלך מהולל בתשבחות, יש המשך של ההגדה עד הסוף, ואח"כ מתחיל דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, דרוש לשבת תשובה, דרוש לשבועות וכו'. ואילו ניתוספו רק בדפוס תנ"ה היו בודאי מודיעים על זה, ולא מסתבר לומר שמלבד הדרושים לר"ח ושבת הגדול, השלימו גם פירוש ההגדה, ולא הודיעו על ההוספות, אלא מחוורתא כדאמרן. בתקוה שהבנת.

ובענין רש"ב הלוי ציון מפרוליק, אין אתנו יודע עד מה, ולענ"ד עד שלא נמצא איזה צד לומר ששניהם זהים, לא נכנס בגדר השערה. אגב, 'פרוליק' זה שם מקום? לא מצאתי לע"ע מקום כזה.

ושוב, תודה רבה לכל המסייעים.

[בר ששת]

הגדת מטה אהרן שבאוצר - הינה בדפוס קשה לקריאה.
האם ממנו לא יצאה בדפוס חדש יותר?

חידושיו על התורה זכו להקלדה מחודשת עם מבוא לתולדותיו של הר"ש המבורגר.

[הוגה]

בנוגע לההוספת שאינם נמצאים בדפוס ראשון, כבר כתבתי למעלה, שמסתבר יותר לומר שבאמת היו הדרשות נמצאים בדפוס ראשון, רק שבטופס דפו"ר שלפנינו חסרים הרבה העמודים [המשך ההגדה, דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג ודרוש לשבת תשובה]. וכן מוכרח לומר, כי בדפו"ר הדפיסו הדרושים שאינם שייכים להגש"פ בסוף הספר, ובדפוסים האחרים הדפיסו הדרושים הנ"ל בתחלת הספר לפני ההגדה. והנה בטופס דפו"ר שלפנינו מסתיים ההגדה אחר הלל ('מלך מהולל בתשבחות') ותיכף אח"כ מתחיל דרוש לשבועות, ולעומת זה בדפוסים האחרים יש המשך ההגדה עם פירושים עד חד גדיא (מספר כתונת פסים הנ"ל). ומלבד זה בחלק הדרושים שבראש הספר יש גם דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, ודרוש לשבת תשובה שלא נמצא בטופס דפו"ר שלפנינו. ועל כרחך שבטופסים דפו"ר האחרים נמצאים כל הקטעים, דהיינו אחר מלך מהולל בתשבחות, יש המשך של ההגדה עד הסוף, ואח"כ מתחיל דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, דרוש לשבת תשובה, דרוש לשבועות וכו'. ואילו ניתוספו רק בדפוס תנ"ה היו בודאי מודיעים על זה, ולא מסתבר לומר שמלבד הדרושים לר"ח ושבת הגדול, השלימו גם פירוש ההגדה, ולא הודיעו על ההוספות, אלא מחוורתא כדאמרן. בתקוה שהבנת.

מפאת הטרדות וכו' לא התאפשר לי ע"ע להשיב, אך האמת שאין לי לבוא להשערות/הסתברויות/הנחות באויר ולפרכותיהן, אלא פשוט אמליץ להתבונן היטב בטופס דפו"ר תנ"א שבאוצר, מול דפוס למברג תרנ"ד - החופף כמעט ממש למהדורת תנ"ה (שאין גישה קלה אליו), ולראות כי במהדורת תנ"ה הכניס המחבר בעצמו, ר' יוסף בן משה מרפמישלה, הוספות ושינויים רבים!

א. ראשית, ידיעה כללית חשובה לענין, שמהדורת תנ"ה ושינוייה, לא נעשתה אלא ע"י בעל "כתונת פסים" בכבודו ובעצמו. הוא הוא יזם רעיון הגדת שלשת חיבורים, והוא הוא נימק בהקדמתו הטעמים לקריאת שם ההגדה "חלוקא דרבנן". השוה ההקדמה שבדפו"ר תנ"א להקדמה שבדפו"ב תנ"ה - שמופיעה כצורתה בלמברג תרנ"ד שלפנינו, וראה כדברים הנ"ל.

ב. אכן בעמוד 92 ב"כתונת פסים" דפו"ר שבאוצר, מסתיים ההגדה בבא"י מלך מהולל בתשבחות, ומתחיל "דרוש לחג השבועות", אבל עיין בחלק העליון של עמוד 92 הנ"ל, וראה בשומר דפים תיבת "אהבתי"? היכן הוא? - תמצאהו בעמוד 87 שבאוצר, והמשכו בעמוד 88, שם הוא מסתיים עם "השמטה", ואח"כ "תם ונשלם ביאור ההגדה":

תם ונשלם.JPG (9.08 KiB) נצפה 10283 פעמים

ג. ראה בדף 86 בדפו"ר שבאוצר, מסתיים העמוד בפירוש על "הרחמן הוא יזכנו", ואח"כ בהמשכו בעמוד 89 (כנ"ל) מתחיל "שפוך חמתך". ואילו בכתונת פסים מהדורת תנ"ה (ותרנ"ד עמ' 167) נוסף אחרי "הרחמן" הנ"ל "שפוך חמתך וגו' הפירוש לפיסקא זו תמצא בדרוש לר"ח בפירוש כתונת פסים דף ח' ע"ב". למה? כי כאמור דרוש זה לר"ח נוסף ע"י המחבר בתנ"ה. ואכן תמצאהו שם בשינויי לשון רציניים, שרק מחבר מסוגל לעשות. כהנה וכהנה יש בעוד כמה מקומות.

ד. עוד תמצא, כי "דרוש לימים נוראים" הדפיסהו המחבר רק בדפו"ר תנ"א, ואילו בתנ"ה נפקד מקומו.

יש אכן קצת בלבול בסדר דפי דפו"ר תנ"א באוצר, ומה בכך, דפדף וסדר כל דף במקומו.

עייפתי מלהאריך בדברים פשוטים, השוה ועיין ותיווכח.

[כותב]

מחמת טרדות החג, נבצר ממני לעיין עתה כל כך בדבריך, אבל ניכרין דבריך אמת וצדק, ואני מודה לך מאוד על כל החקירה ודרישה!

חג כשר ושמח!

[תולדות]

ובענין רש"ב הלוי ציון מפרוליק, אין אתנו יודע עד מה, ולענ"ד עד שלא נמצא איזה צד לומר ששניהם זהים, לא נכנס בגדר השערה. אגב, 'פרוליק' זה שם מקום? לא מצאתי לע"ע מקום כזה.

ושוב, תודה רבה לכל המסייעים.

מן הסתם הכוונה לעיר פרילוק.


באוקראינה יש עיר בשם פרילוקי, פלך פולטבא, שם היו כמה בני ישיבות במלה"ע הראשונה, ביניהם הג"ר אהרן כהן. רבה של העיר היה ר' משה חסקין בעל כלכלת שביעית.
יש עיירה נוספת בשם נובא פרילוקא, סמוכה לויניצא.

היו כמה רבנים שנקראו פרילוקער, או פרלוקער.

שמעתי פעם, שהללו, אין מוצאם משתי עיירות אלו, אלא מעיר אחרת, באיזור בריסק. ואיני יודע מה היא.

[הוגה]

בישורון כ"ב תש"ע, עמ' תתסא ואילך, מאמרו של הרב מאיר וונדר מח"ס מאורי גליציה, "תולדות קהילת ירוסלב: רבניה וחשוביה", ובעמ' תתסח עד תתעא, כותב אודות "המדפיס ר' זאב וולף [ב"ר שמואל ר' קאפלש זצ"ל מיערסלב]" המדובר כאן, והספרים שהגיה.

הוא משער שם שאולי היה לו בן בשם שמואל, אבל לא הזכיר וכנראה לא ידע, שחמיו הוא ה"ר שמחה בונם הלוי אבד"ק רימנאב הנ"ל, ובנו הוא "יעקב קאפל" מדפיס ה"שפה ברורה", כאמור.

[כותב]

חוליה נוספת.
הג"ר יוסף ב"ר משה מפרמישלה הנ"ל מביא דבר נאה בספרו צפנת פענח חדש (ערך הקדש) בשם: "אבי זקיני חורגי הגאון מהור"ר שמחה בונם". ויתכן מאוד שמדובר ברבי שמחה בונם מרימנאב זצ"ל דנן.

1.JPG (48.85 KiB) נצפה 10184 פעמים

[הוגה]

יפה,
ראיתי להוסיף א"כ דברים בנוגע לאבותיו של ר' יוסף בן משה הנ"ל, מתוך שער "תפלה מכל השנה כמנהג פיהם פולין מערהרין וליטא" שהדפיס בברלין תנ"ט-ת"ס, סידור שנחשד בשבתאות ע"י היעב"ץ:
המחבר... ר’ יוסף במוהר"ר משה זצ"ל, נכד... ר’ אברהם אשכנזי זצ"ל מגזע רש"י, חתן... מוהר"א [ר’ אברהם] זצ"ל, ‬
‫ בהרב ... יהודא ליב זצ"ל שהי’ אב"ד ... לונטשיץ ואגפיה, חתן ...ר’ משה כ"ץ זצ"ל אב"ד... לויצק. נכד של ... בעל שארית יוסף [ר’ יוסף ב"ר מרדכי גרשון כ"ץ] שרענצליך, חתן חתנו של... מוהר"ם [ר’ מאיר] זצ"ל בן... ר’ שואל וואלש זצ"ל מבריסק דליטא...
מקור: http://aleph.nli.org.il/F/U9SS37BXCG6JS ... format=999
ובמקום אחר נראה שגם ר' יוסף הנ"ל עצמו כונה "אשכנזי", http://aleph.nli.org.il/F/U9SS37BXCG6JS ... format=999 א"כ ר' "אברהם אשכנזי מגזע רש"י" הנ"ל הוא אבי אביו.

תיקון טעות: למעלה כתבתי שר' יוסף בעל ה"כתונת פסים" הנ"ל הוא אחיין הסמ"ע, אבל זה שיבוש, אלא האמת היא שחמיו ר' נפתלי כ"ץ מפרמסלא הוא היה בן אחיו של הסמ"ע, כדמוכח משערי ספריו "חלוקא דרבנן" וכו'.

[כותב]

סידור שנחשד בשבתאות ע"י היעב"ץ

חשוב להזכיר, כי רק חלק הקבלה של הסידור נחשד בשבתאות, וחלק זה לא חיבר הג"ר יוסף דרשן הנ"ל רק נלקחו מחיבור אחר, וא"כ אין לחשוד ח"ו את הג"ר יוסף דרשן בשבתאות. גם היעב"ץ עצמו חזר מחשדו, כי הגידו לו שר' יוסף דרשן מפרמישלה היה סגי נהור, ולא ידע מה שהוסיפו המדפיסים. עיין במצורף למטה:

0.JPG (74.62 KiB) נצפה 10116 פעמים

[כתביקודש]

שלום וברכה כבוד העם הנאספים פה!
בדרכי לחפש אחר ר' שמחה בונם מרימנוב נפגשתי באשכול זה, ולכבודו נרשמתי לכאן
כאמור כבר על ידי כותבים אחרים הספר חלוקא דרבנן נדפס על ידי הרב המחבר כתונת פסים, והוא אשר הוסיף כמה דרושים במהדורא זו, ואכן תראו כי הדרוש להלל שנדפס בדפוס ראשון על מקומו, נדפס בדפוס שני בתחלת ההגדה, ושם הוסיף איזה שורות בתור התחלה וז"ל:

הללויה הללו עבדי ד' וגו'. אמר הכותב עתה נבא תחלה, ליתן שבח ותהלה, ולפתוח בשירות ותשבחות והלולים, לאדון עולם על כל הנסים ונפלאות הגדולים, אשר פגעו בנפשי מיום ביאתי לעולם, ויהי ה' את יוסף להציל אותו מכולם.

ומשם ממשיך בדרוש להלל, אשר הדרוש הראשון הוא אומר הבא מן החדש שנדפס לראשונה במהדורא ההוא, ומד"ה 'אמנם ליישב המשך הפסוקים' זה כבר נדפס בדפוס ראשון, וככה יש כמה וכמה דוגמאות מזה.
ואשר אנכי מחפש היום הוא כי ראיתי דבר פלא בספריו
בצפנת פענח מבא בשם אבי זקיני חורגי הגאון מהור"ר שמחה בונם
בכתונת פסים (מהדורא שניה) על נשמת כל חי מביא שמעתי מפי מורי זקיני מוהר"ר אריה בונם אב"ד ור"מ דק"ק רימנאב יצ"ו
בכתונת פסים דרוש לשבה"ג מביא שמעתי מפי מורי ורבי הגאון הגדול החסיד המפורסם מוהר"ר שמחה בונם אב"ד ור"מ בק"ק רימנאב
ושאלתי הוא, האם שלשתם איש אחד? פע"א קוראו זקיני חורגי, פע"א מורי זקיני (וקוראו אריה בונם), ופע"א סתם מורי ורבי
תירוץ אחד שיש לי הוא, כי המעיין בחלוקא דרבנן מהדורת שנת תנ"ה ימצא שם כמה וכמה טעותי הדפוס (שאפשר לעמוד עליהם אחר העיון בכתונת פסים דפוס ראשון) ולפי זה יתכן לומר כי בכתונת פסים הוא טעות הדפוס, ואכן הוא זקינו חורגו
האם יש מישהו שיכול לפענח את זה?

[כתביקודש]

מה נכבד לראות האשכול מוסיף והולך, ופרטים חדשים מתגלים לעיננו!

הוגה, אני מקווה שלא טרחת ללכת להספריה רק בשבילי...

בנוגע לההוספת שאינם נמצאים בדפוס ראשון, כבר כתבתי למעלה, שמסתבר יותר לומר שבאמת היו הדרשות נמצאים בדפוס ראשון, רק שבטופס דפו"ר שלפנינו חסרים הרבה העמודים [המשך ההגדה, דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג ודרוש לשבת תשובה]. וכן מוכרח לומר, כי בדפו"ר הדפיסו הדרושים שאינם שייכים להגש"פ בסוף הספר, ובדפוסים האחרים הדפיסו הדרושים הנ"ל בתחלת הספר לפני ההגדה. והנה בטופס דפו"ר שלפנינו מסתיים ההגדה אחר הלל ('מלך מהולל בתשבחות') ותיכף אח"כ מתחיל דרוש לשבועות, ולעומת זה בדפוסים האחרים יש המשך ההגדה עם פירושים עד חד גדיא (מספר כתונת פסים הנ"ל). ומלבד זה בחלק הדרושים שבראש הספר יש גם דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, ודרוש לשבת תשובה שלא נמצא בטופס דפו"ר שלפנינו. ועל כרחך שבטופסים דפו"ר האחרים נמצאים כל הקטעים, דהיינו אחר מלך מהולל בתשבחות, יש המשך של ההגדה עד הסוף, ואח"כ מתחיל דרוש לר"ח, דרוש לשבה"ג, דרוש לשבת תשובה, דרוש לשבועות וכו'. ואילו ניתוספו רק בדפוס תנ"ה היו בודאי מודיעים על זה, ולא מסתבר לומר שמלבד הדרושים לר"ח ושבת הגדול, השלימו גם פירוש ההגדה, ולא הודיעו על ההוספות, אלא מחוורתא כדאמרן. בתקוה שהבנת.

ובענין רש"ב הלוי ציון מפרוליק, אין אתנו יודע עד מה, ולענ"ד עד שלא נמצא איזה צד לומר ששניהם זהים, לא נכנס בגדר השערה. אגב, 'פרוליק' זה שם מקום? לא מצאתי לע"ע מקום כזה.

ושוב, תודה רבה לכל המסייעים.

האי לך מה שכתב בסוף ספר חלוקא דרבנן

ועל כל אלה באתי ליתן שבח ותהלה, אשר זכני להשלים החיבור של המאורות הגדולים, עמודי עולם, הם שלשה כתובי"ם הבאים כאחד ומלמדים, בדרושים ערבים ונחמדים, הא' בעל של"ה והב' הוא בעל מטה אהרן, וחוט המשולש הוא בעל כתונת פסים, אשר על כל האותות ומועדים מיוסדים מעשה מקשה מעשה חדודים ונישנת בדפוס מחדש מפני דברים שנתחדשו בו, היינו על חצי הלל ומן כ"ו כי לעולם חסדו, עד תשלום כל ההגדה נוסף על הראשונים, לכן אומר אני הצעיר הקטן שבקטנים בעל כתונת פסים

[כתביקודש]

הגדת מטה אהרן שבאוצר - הינה בדפוס קשה לקריאה.
האם ממנו לא יצאה בדפוס חדש יותר?

חידושיו על התורה זכו להקלדה מחודשת עם מבוא לתולדותיו של הר"ש המבורגר.

הגדה מטה אהרן נדפס מחדש לפני כמה שנים
https://www.lehmanns.co.uk/hgdh-hlvqa-d ... -psim.html

[בקרו טלה]

https://www.lehmanns.co.uk/hgdh-hlvqa-d ... -psim.html

http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... l=0&udid=0 נוסף בגירסה 17

[ישראליק]

/

[לבי במערב]

באוקראינה יש עיר בשם פרילוקי, פלך פולטבא, שם היו כמה בני ישיבות במלה"ע הראשונה, ביניהם הג"ר אהרן כהן. רבה של העיר היה ר' משה חסקין בעל כלכלת שביעית. יש עיירה נוספת בשם נובא פרילוקא, סמוכה לויניצא. היו כמה רבנים שנקראו פרילוקער, או פרלוקער. שמעתי פעם, שהללו, אין מוצאם משתי עיירות אלו, אלא מעיר אחרת, באיזור בריסק. ואיני יודע מה היא.

פרילוקי דפאלטאווא נכללת כיום בפלך טשערניגאוו. זו פרילוקי דבריסק.