בירח בול. אמרו בתנחומא פ' נח דמזמן המבול בכל שנה היו מ' יום גשמים בחשון עד שבנה שלמה בית המקדש והתפלל שיפסקו אלו הגשמים ולכך כתיב ירח בול חסר ממבול ונשאר בול.
ר' צדוק הכהן מלובלין בספר פרי צדיק (לראש חודש מרחשון) כתב,
ובחשון התחיל משפט דור המבול אשר הרבו לחטוא ולא יראו אלהים ואמרו דלית דין ולית דיין כמו שנאמר (איוב כא, יד) ויאמרו לאל סור ממנו וגו' כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו. ועד גמר בנין הבית על ידי שלמה המלך ע"ה היה רושם משפט דור המבול בעולם וכמו שאמרו (תנחומא בראשית יא) שבכל שנה בחודש חשון היו ארבעים יום המים שוטפים ולכך נקרא חודש חשון במלכים בגמר בנין הבית ירח בול בלא ארבעים שבגמר בנין הבית פסקו הארבעים יום רושם משפט המבול.
ובנוסח אחר לגמרי מצינו בדברי השל"ה (פרשת משפטים תורה אור),
ונרמז במבול, דאיתא במדרש (ראה תנחומא, נח יא) מזמן המבול ואילך כשהגיע י"ז חשון ירד גשם ארבעים יום, וכשנתנה תורה שעמד משה ארבעים יום בהר נתבטלו אלה, על כן נקרא (מלכים - א ו, לח) 'ירח בול', נשאר מן ה'מבול' בהסתלק 'מ'.
ותמוה טובא, בעיון בתוך דברי המדרשים לכאורה לא נמצא זכר לזה שאותן הארבעים יום היו דווקא בחודש חשון, וז"ל מדרש תנחומא (פרשת נח סימן יא),
אתה מוצא מן אותה שעה עד שבנה שלמה בהמ"ק, ארבעים יום היו עושין גשמים כל שנה ושנה לשום מי המבול שהיו מ' יום, וכשבנה שלמה ביהמ"ק בקש רחמים עליהם ופסקו מן העולם שנאמר (מלכים א ו) ובשנה האחת עשרה בירח בול.
וכיוצא בזה בבראשית רבתי (פרשת נח עמוד 62),
וזכרתי את בריתי. וכי יש שכחה לפניו שצריך לקשת לזכרון. אלא מפני שמדה"ד מקטרגת על רשעי עולם. ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר, כל בשר אינו משחית, הא קצת בשר משחית, וזו היא שאמרו מ' יום בכל שנה היו המים עושים רושם בעולם עד שעמד שלמה ובנה ביהמ"ק ופסקו אותם מ' יום שנאמר ובשנה האחת עשרה לירח בול. מהו בירח בול, מבול חסר מ' כנגד מ' יום שפסקו מן העולם.