הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' אוקטובר 18, 2023 8:41 pm
בנוגע לשאלת פותח האשכול:
רס"ג מפרש "עץ החיים" - מרפא, [עיי"ש בעמוד 296, וכן בהרחבה בעמוד 299], וכלומר שלשיטת רס"ג אף אם אכל אדם מעץ החיים היה העץ רק מרפא ומחסן מפני דברים המזיקים [כ"כ שם בעצמו] אבל לא לתת חיי עולם [אא"כ נאמר שהעץ היה מרפא גם מעצם התפרקות ההרכבה של המורכב, ומונע אותה לגמרי, באם שייך דבר כזה, וממילא יחיה האדם לעולם, וצ"ע אם שייך כזה דבר, כי מניעת התפרקות המורכב לכאורה סותרת את טבעו של המורכב, והיפוכו למין דבר אחר, וצ"ע, ויל"ע היטב בדבריו שם].
ועוד כתב שם [בעמוד 299] שלפני החטא היה האדם אוכל מעץ החיים ומקבל ממנו את תועלתו, וכשחטא סילק ממנו הקב"ה את אותה התועלת שקיבל מהעץ באכילה שאכל ממנו לפני החטא [כי כנ"ל העץ רק מחסן מפני דברים המזיקים לאדם, והווי רפואה, ולא מציאות של חיים], וממילא ימות ולא יועיל לו מה שאכל מהעץ קודם לכן.
לפי כל זה, יש להבין את דברי רס"ג בנוגע לחיים הטבעיים ומוות טבעי של אדה"ר, איך יתאימו עם דברי חז"ל שהיה חי לעולם. י"ל שכוונת רס"ג שמצד טבעו של אדם היה מורכב ועלול למות באופן טבעי בהתפרקות המורכב, ולא חלק על זה איש מעולם [ופשוט כן לרס"ג, כי האומר שהיה אדם חי לעולם בלי שום סיוע של עץ החיים הרי בהכרח שלא היה לאדה"ר גוף מורכב כלל, והרי מפורש שגופו מן האדמה ושזקוק לאכילה, וכבר עמד רמב"ן בטענה זו], אלא שהיה אוכל כסדר מעץ החיים [או אולי אפילו פעם אחת היתה מספיקה? לא נתפרש בדברי רס"ג] ומונע מעצמו מיתה ע"י רפואת העץ והחיסון שהוא נותן בפני כל דבר מזיק [ואולי גם מניעת התפרקות ההרכבה, וצ"ע כנ"ל, ונפק"מ כיצד להבין את מילת "לעולם" בפסוק, מוחלטת או יחסית, עיין באב"ע בראשית ג, ו]. אבל לא שמצד עצמו היה האדם מין בריה שחיה לעולם, שזה לא ייתכן לדעת רס"ג. כך יש להבין דבריו.
ודוק שאת עצם דבריו אלה שם כתב רס"ג כדי לקיים את פירושו ש"מות תמות" היינו תהיה חייב מיתה, ולאפוקי מהאומרים שלפני כן לא היה אדה"ר בר מיתה. ועבור זה אכן מספיק שנאמר שהיה אדה"ר מצד טבעו בר מיתה, אף אם בפועל היה חי לעולם ע"י כוחו של עץ החיים שהיה אוכל ממנו [כסדר או פעם אחת]. העיקר שמצד עצמו היה עלול למוות גם לפני החטא, ומעתה מה שנאמר לו "מות תמות" הכוונה "תהיה חייב מיתה".
כך יש להבין הכל וא"ש בעז"ה.
נערך לאחרונה על ידי
צופה_ומביט ב ד' אוקטובר 18, 2023 10:12 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.