בפר' עקב
ז,י ברש"י: וסמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות, ולהודיעך שהוקשה לו מה שאמרו ניתנה ראש לפרוש ממנו כיום שעשו בו את העגל.
נראה לציין לדברי הגמ' בשבת יז,א: ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. ופירש"י: לפי שהיה נשיא וענותן, והכי נמי כאן הושפל כבודו של משה רבינו שהיה נשיא וענותן.
אלא שעדיין לא נתברר מה שייכות הענין לחטא העגל, אשמח להיוודע בזה הצעות הלומדים.