בברכה המשולשת כתב:וכן כתב על כך גם הגאון רי"א הלוי בדוה"ר.
בעלזער כתב:משום אל תמנע טוב מבעליו, יישר כוחך הרב בברכה המשולשת, ואילו הפנתה לגמ' בסנהדרין מראש היינו חוסכים כמה יריעות,
בברכה המשולשת כתב:והראשונים חולקים על הגאונים פעמים רבות, וזוהי דרכה של תורה, וכפי שכתב אדוננו הרמב"ם בהקדמתו למשנ"ת.
הלמד מכל אדם כתב:בברכה המשולשת כתב:והראשונים חולקים על הגאונים פעמים רבות, וזוהי דרכה של תורה, וכפי שכתב אדוננו הרמב"ם בהקדמתו למשנ"ת.
ההדגשה שלי בפתיחת האשכול שכאן בעלי התוספות חולקים על כל הגאונים לדורותיהם וגם על כל הראשונים לדורותיהם, ועל כל עם ישראל שמסתבר שאכן נהג כך וכמו שכ' התוס' שכך כתוב בכל הסדרים. ובזה לא נמצא לו חבר בכל התורה.
וביותר התימה על הב"י שחשש לדעתם.
ושו"ר שבאמת בבהגר"א לא חשש כלל לשי' התוס' ואכן בירך על ירק שטיבולו במשקה
הבונה כתב:חלמיש כתב:
פרוזביל, איפה מוזכר רבינו חננאל ברש"י?
ברש"י יומא כט: כותב:
ולי נראה דלא גרסינן פסולה ... והכי נמי גרסינן בפי' הר"ח איש רומי...
והכונה שם לפי' רבנו חננאל כמו שיראה המעיין בפי' הר"ח אלא שמגיהי דפוס וילנא, לא עיינו ברש"י שבאותו עמוד, והוסיפו בפנים הר"ח בסוגריים מרובעות [פסולה], וכבר העירו שם בהוצאת עו"ה שטעות בידם.
אגב בטקסט שבבר אילן (שבמסכת זו מקורו ממהדו' שטיינזלץ) פתחו בטעות ר' חנינא איש רומי, וכמו שמופיע בדפוסים בטעות ברשב"ם בב"ב (דף ל.) ושם הגיה הרש"ש (כמובא בהגו"צ של עו"ה) שצ"ל רבנו חננאל איש רומי, וכן הוא בדפוסי לובלין וונציה, וכן מופיע במפורש גם לפנינו להלן בפי' הרשב"ם (דף פו:).
ואין לומר שהרש"י הנ"ל ביומא הוא הגה"ה שהרי מוקף בסוגריים מרובעות, כי הביאו שם בהגו"צ של עו"ה שקטע זה הוא מרש"י ישן שהביאו הראשונים והמהרש"א.
בעלזער כתב:למאי נ"מ אם היה לו לרש"י את הר"ח ואת הערוך וכדו' אם לא למקח וממכר. אני נוטה להאמין שאינכם חותרים בזה להכריז על פירושו של רש"י כטועה בדבר משנה ואילו היה רואה את דברי הגאונים מוסרי התורה כמו הר"ח והערוך היה חוזר בו
בעלזער כתב:לזה בדיוק התכוונתי וכבר כתבתי את זה לעיל שהראשונים הם רק מעתיקי שמועה וכפי אשר קיבלו מהגאונים ולא כפי שחשבנו בתחילת האשכול שבעלי התוס' או רש"י חלקו כביכול עם הגאונים, שזה לא יתכן.
הגהמ כתב:בעלזער כתב:לזה בדיוק התכוונתי וכבר כתבתי את זה לעיל שהראשונים הם רק מעתיקי שמועה וכפי אשר קיבלו מהגאונים ולא כפי שחשבנו בתחילת האשכול שבעלי התוס' או רש"י חלקו כביכול עם הגאונים, שזה לא יתכן.
ראה מה שהביא הערוך ערך גט מדברי ר"ח "קבלה מרבתנו... דגרסי' בירושלמי..." וכתבו הרמב"ן והרשב"א שדברי קבלה הם וראויין לחוש להן. ובכל זאת בגיטין דף עח: הביאו התוס' פי' הערוך וחלקו עליו וכתבו "ומייתי מהא דאמרו בירושלמי... ואינה ראייה..."
הלמד מכל אדם כתב:ושו"ר שבאמת בבהגר"א לא חשש כלל לשי' התוס' ואכן בירך על ירק שטיבולו במשקה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 732 אורחים