חלמיש כתב:בהדפסת ספרי המעשי למלך מווייצין סגולה לישועות.
משה ששון כתב:ויש ספר חובות הלבבות וספרי החפץ חיים סגולה ליראת שמים בדרך הסגולה מכח קדושת המחבר ולא רק ע"י הלימוד ואומנם כן בכל ספר שמשפיע המחבר, אבל כתוב על ספרים אלו
וספר נפש החיים סגולה להתמדה [כנ"ל]
בר ששת כתב:להזכיר: סידור השל"ה, לקבלת התפילות...
שבטיישראל כתב:מענין לענין
האם למאן דהו ידוע על המקור לסגולה של אבני הר סני שיש עליהם צורת הסנה ?
והנה התשובה של המדע המודרני לתופעה המעניינת הזו...(לא כ"כ מעודד)...
בקצרה:
מדובר במינרלים שגדלים בסדקים בסלע. בדרך כלל מינרלים של תחמוצות מנגן. התופעה מוכרת מסלעים במקומות רבים בעולם. אם תכתוב ב-Google "manganese dendrites" ותבקש לראות תמונות, תוכל לראות עשרות דוגמאות. רוב הדוגמאות נוצרו בסלעים שגילם עתיק בהרבה ... ... ... ואין כל קשר בין התופעה המינרלוגית היפה הזו למעשה הסנה.
ובהרחבה:
מדובר בתופעה שנקראת בעברית "פרחי מנגן" אבל זה דומה יותר לענפים והיה טוב יותר לקרוא להם "עצי מנגן". הציור דמוי הצמח מצליח לבלבל אנשים רבים החושבים שמדובר בצמח או במאובן של צמח. אני חושב שהסיבה לכך היא שצמחים הם אחד מהביטויים המוכרים ביותר של איצבוע או התענפות – התפצלות של גזע, או קו בודד למספר ענפים, והתפצלותם הלאה לעוד ועוד ענפים. גם שמה הלועזי של התופעה – Dendrite פירושו ביווניות – דמוי עץ (עץDendron=). המילה משמשת לתיאור תופעות רבות (כולל ההתפצלות של תאי עצב בגוף ובמוח), אולם התופעה שראית היא משדה המינרלוגיה.
כאשר מינרל שגדל טוב בכיוון אחד מסוים גדל במהירות הוא עשוי לעבור מגידול בגוש רגיל לגידול דנדריטי. מקור ההתפצלות הוא ככל הנראה הדלדול בחומרים הדרושים בכיוון בו המינרל גדל מהר והימצאותם בצידי המינרל שם נותרו כאשר המינרל גדל קדימה בכיוון אחד מועדף.
התופעה מוכרת מגבישים רבים בעיקר במתכות שמגדלים מתוך סגסוגות שונות. הדוגמא המוכרת ביותר לציבור היא גבישי הקרח בשלג. אם תביט במיקרוסקופ או בזכוכית מגדלת על כפור אוורירי במקפיא, תוכל לראות גבישים כאלו.
הגבישים שראית בסלע הם גבישים של תחמוצת מנגן שהומסה במים שחלחלו דרך הסדק. התאדות המים הותירה את התחמוצת ששקעה במהירות. הגביש הראשון נוצר במקום כלשהו ואז גדל במהירות עוד לפני שאחרים הספיקו לגדול. הגידול המהיר הוביל להתפצלות וליצירת הדנדריט.
הדנדריטים בסלעים נחקרו על ידי ידיד שלי, פרופסור ג'ורג' רוסמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא מצא שיש מספר מינרלים נושאי מנגן שיוצרים את הדנדריטים ומכילים לעיתים יסודות נוספים כמו בריום ועוד.
לסיכום, עצי המנגן שראית הם ביטוי נוסף לתהליך מקובל שבו המדע מאפשר לנו לעבור מהסברים המבוססים על אגדות להסבר מדעי מוצק שניתן לבדיקה על ידי כל מי שלומד את הכלים המדעיים. אני יכול לקחת בעצמי סלע עם עצי מנגן, לבדוק אותו במעבדתי ולקבל את התוצאות שקיבל פרופסור רוסמן. מעבר לאפיון התופעה, ניתן גם לגדל גבישים אלו או גבישים דומים במעבדה ולהבין את מנגנון הגידול הדנדריטי או במילים אחרות את העקרונות הפיסיקלים שמובילים לגידול כזה.
ולסיום, מעט על הסיבות לקישור עצי המנגן אל הסנה. רוב סלעי ארצנו הם סלעי גיר שמכילים מעט מנגן ולכן עצי מנגן נדירים בהם. באזור אילת ובסיני נחשפים סלעים אחרים שנוצרו בעבר ברחוק ממאגמה מותכת והם עשירים יותר במנגן. גם הסלעים של אזור סנטה קתרינה, שמזוהה על ידי הנזירים עם הר סיני האגדי, הם סלעים מאגמתיים וגם בהם יש עצי מנגן. אני חושב שזה מקור הקישור לסנה, אולם כאמור, וכפי שתוכל לראות ב-Google התופעה אינה יחודית לאילת או לסיני והיא מוכרת ממקומות רבים בכל רחבי העולם.
אני שמח על סקרנותך ומקווה שתשובתי מספקת
פרופסור עודד נבון
המכון למדעי כדור הארץ
האוניברסיטה העברית בירושלים
חכם באשי כתב:ואגב, היכן שמענו שספרדי הנושא את השם "שניאור זלמן"? ואולי הוא באמת לא ספרדי אלא רק אימץ את הכתיבה הספרדית וה"ס"ט"?
הוגה כתב:והנה התשובה של המדע המודרני לתופעה המעניינת הזו...(לא כ"כ מעודד)...
הוגה כתב:ומה תענה על האבנים הללו באינדונזיה? שמעתי ששם מצוייר גם נעלים מול הסנה...
--- אאל"ט, גם אילו יהיה ידוע לנו בוודאות שהוא ההר עליו נתנה תורה,
ובנוסף יהיה זה המקום היחיד בעולם עם אבנים פלאיות אלו,
אחשוב, שלא תהיה שום משמעות לאבנים אלו.
מה לחומר עם רוח? מה לאבן עם אמונת תורתינו?
חיים כתב:על הטיעון "מה לחומר עם רוח? מה לאבן עם אמונת תורתינו?" דבר ראשון הביאו כאן שהיעב"ץ ועוד התפעלו מהתופעה הזו, ואין שום הכרח לומר שהם סברו שמדובר בתופעה ניסית על-טבעית.
כמו כן, ברור שאין משמעות לאבנים הללו, ואף אחד לא נוהג בהם מנהג של כבוד וכיו"ב. אבל מצד שני, אפשר בהחלט להבין שהמעמד העצום של קבלת התורה, או ההופעה האלוקית בתוך הסנה, השאירו רושם על החומר. צריך לומר שלפי אמונת תורתינו, אכן החומר אינו מנותק מהרוח.
הוגה כתב:חיים כתב:על הטיעון "מה לחומר עם רוח? מה לאבן עם אמונת תורתינו?" דבר ראשון הביאו כאן שהיעב"ץ ועוד התפעלו מהתופעה הזו, ואין שום הכרח לומר שהם סברו שמדובר בתופעה ניסית על-טבעית.
כמו כן, ברור שאין משמעות לאבנים הללו, ואף אחד לא נוהג בהם מנהג של כבוד וכיו"ב. אבל מצד שני, אפשר בהחלט להבין שהמעמד העצום של קבלת התורה, או ההופעה האלוקית בתוך הסנה, השאירו רושם על החומר. צריך לומר שלפי אמונת תורתינו, אכן החומר אינו מנותק מהרוח.
קרא בבקשה בדברי היעב"ץ במקורם, כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 24&hilite=
ואת דבריו שלאחר מכן:
תראה שהיעב"ץ לא הביאו אלא כדי להתווכח עם מכחישי הניסים, ומביא סה"כ מפלאי הטבע. הוא ממש לא התפעל מזה.
ברור שכיום עם התקטנותו של העולם, שהתברר שמצויה אבן כזו במקומות רבים בעולם, והסברי החוקרים, מתקבל דבר זה כדבר טבעי לחלוטין. ואין מקום להתפעלות של אף אחד (וזה לא סותר שניתן גם להתפעל מהטבע המפורסם, כמובן). הם ודאי גם היו מתפעלים ממכוניות וכו', אז מה?
ולגבי סוף דבריך, איך אפשר לומר "שהמעמד העצום.. השאירו רושם על החומר" אחרי שכאמור אבן כזו נמצאת במקומות רבים בעולם ?!
סוף דבר: אין באבן זו, יותר מאבן שבחצר ביתך. שוות לכל ענין.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 219 אורחים