סדרת מן הגנזים אינה פנים בלתי מוכרות בשדמות ספרותינו. ייחודיותה היא בראש ובראשונה בתכנה, אך לא פחות מכך בתדירותה ובקביעותה, ולאו מילתא זוטרתא היא כידוע ליודעים. על זה ועל עוד פעלים רבים ועצומים, יאותה התודה לחכם הצנוע והנעלה אשר ידו עשתה כל אלה.
עתה הופיע הקובץ השמיני מן הסדרה והוא כולל בתוכו פרסומים יקרי ערך ומלאי עניין ותבואנה האותיות ותגדנה.
את הקובץ פותח אוסף תשובות חשוב מחכמי מרוקו הקדמונים מתחילת שנות התיו, והן כולן סובבות אודות טענות ומענות שהיו למשפחה אחת שהיתה לה חזקה על המילה בכל מדינת מרוקו, עד שאחרים ביקשו גם הם את חלקם. התשובות באו לידנו מכתיבותיו של היעב"ץ, ומה רבה חשיבותם בסוגיית חזקת שררה, לצד פרק חשוב בתולדות יהודי מרוקו. הקובץ כולו נערך בטוב טעמו של החכם השלם רבי אברהם הלל, אשר מצא זמן לאהבתו הישנה זו, לצד הנהלתו של כל המוסדות כולן אשר עליו היו כולנה.
בין הדברים ראוי לציין להמשך פרסום המכתבים שבין הני תרי ארייותא דאורייתא, רבי יוסף חיים ורבי אליהו מאני, מכתבים השופכים אור על מנהג החסידים בירושלים לצד דעתו ומסקנותיו של הרא"ם ז"ל. ואם ברא"ם עסקינן: לפנינו אסופה ראשונה מאגרותיו של גאון מיוחד זה, והן מלאות ידיעות חשובות בין היתר על קורות יהודי חברון בתקופה ההיא.
הביביליוגרפים שבין הקוראים, ולא רק הם... ימצאו ענין רב במאמרו של הרה"ג רבי משה למשפחת הלל, אודות כתבי הקבלה בספרייתו האבודה של האמרי אמת.
מאמר זה אינו אלא פרק אחד מתוך חיבור רחב ושלם, בו התחקה הכותב אחרי ספרייתו הנודעת של האמרי אמת, מוצאה, תכנה וגלגוליה אחרי חורבנה. בחריצותו ובכשרונו עלה בידי הכותב להגיע למקורות נעלמים ומכוסים (אף מעיני בני משפחת רם הקרובים ביותר) השופכים אור על פרשת הספרייה וסופה המצער.