בן המחבר כתב:מעט דבש כתב:
ג. לא צריך לחפש טעמים חדשים למה 'הלא כבני כושיים' שייכת לפרשת קדושים; הלא כשהפרשיות מחוברות כולם מפטירים 'הלא כבני כושיים', וביאר הלבוש (תצג, ד):מפני שהיא כוללת כל הנזכר בשתי הפרשיות וגם שיגאלנו ממנה אחר ההקאה, דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו'.
אין סיבה שלא לחפש טעמים, ודברי הלבוש אינם סוף דבר.
ארזי ביתר כתב:הגר"ב וקסלשטיין שליט"א, רב קהילת פני מנחם.
איש_ספר כתב: 'איך אתה מדבר על מנהג של ר' יוסף חיים זוננפלד' ! שם חדש מתשפ"ד כנראה...
כמהים_ כתב:איש_ספר כתב: 'איך אתה מדבר על מנהג של ר' יוסף חיים זוננפלד' ! שם חדש מתשפ"ד כנראה...
והאחרון הכביד, כתב לי מישהו על מה שנהגו בבית הכנסת שלו לכפול הכ"כ "מנהג בית שמש כמנהג ירושלים, דהיינו כמנהג הגר"א שכך נהג"!
מעט דבש כתב:הערות: א. באות א' - בענין שיטת הלבוש, כבר כתבתי לעיל שמפורש כמה פעמים בלבוש שכל מה שנחלק על הרמ"א הוא רק כשהפרשיות מחוברות, אבל כשהן נפרדות אין מחלוקת, וגם ללבוש מפטירים באחרי 'הלא כבני כושיים', ובקדושים 'התשפוט' (ואדרבה, לכן סובר הלבוש שבמחוברות מפטירין 'התשפוט' כיון שהיא ההפטרה דסליק מינה).
יש"כ על בירור הדברים. ממש 'אם אבן הוא נימוח'.ברמן כתב:למדתי את תשובת מרן הגרי"י פישר זצ"ל על הנושא, בשו"ת אבן ישראל (ח"ח סימן ל"ח) ונראה כי אישתמטיתיה סוגיא זו, וכל דבריו נכתבו מפי המנהג שראה ושמע בילדותו בבית הכנסת ב"בתי נייטין", וכנראה להלן לא נכתבו הדברים מתוך לימוד הענין בתוך הספרים עצמם.
.איש_ספר כתב:כתב לי פלוני: בזכרון משה סגרו השנה כל הנביאים חוץ מתרי עשר שח"ו לא יקראו ביחזקאל (באופן אחר אין להם יכולת לאכוף את מנהגם על כל המנינים הרבים שמתקיימים שם)
ברמן כתב:בתחילת הדברים הוא מביא את דברי הפסקי תוס' במגילה סימן פז שכתב: "אנו מפטירין התשפוט את עיר הדמים וגו". והסביר ה"אבן ישראל" את דבריו (על פי סברת הלבוש) וכתב שהפסקי תוס' סבירא ליה כרבי אליעזר ולכן מפטירין "התשפוט" ביחזקאל כב, כדי לא להפטיר "הודע את ירושלים" שביחזקאל טז.
אמנם ב"הגהות" על פסקי תוס' כתבו: "עיין ברי"ף ורא"ש דלית הלכתא כוותיה דר' אליעזר, וה"ה כאן", עכ"ל ההגהות, ומבואר שבעל ה"הגהות" פירש את דברי הפסקי תוס' כדעת המרדכי שגם בהפטרת "התשפוט" שביחזקאל כב, יש ענין של "תועבות ירושלים" ואין קוראים אותה אליבא דרבי אליעזר.
ברמן כתב:.איש_ספר כתב:כתב לי פלוני: בזכרון משה סגרו השנה כל הנביאים חוץ מתרי עשר שח"ו לא יקראו ביחזקאל (באופן אחר אין להם יכולת לאכוף את מנהגם על כל המנינים הרבים שמתקיימים שם)
דלא כמו שפסק רבה של "זכרון משה" הגאון הגדול רבי מאיר סטלביץ, בשנת תש"ג!!!
כדכד כתב:וכן כתב שנהגו גם בתש"ג
איש_ספר כתב:בישיבת בריסק רח' פרס [של הגרא"י] קראו לפרשת קדושים התשפוט ושמעתי מהמשפחה שכן היה אצלם מקדמת דנא. (וזה דלא כהסיפור שכתבת שנלאו כל חכמי בריסק...) גם הוסיפו שם ג' פסוקים בסוף וכמדומה שכ"ה בחומש העמק"ד (החדש אבל בישנות כמדומה דליתא), עכ"ד.
איש_ספר כתב:בישיבת בריסק רח' פרס [של הגרא"י] קראו לפרשת קדושים התשפוט ושמעתי מהמשפחה שכן היה אצלם מקדמת דנא. (וזה דלא כהסיפור שכתבת שנלאו כל חכמי בריסק...) גם הוסיפו שם ג' פסוקים בסוף וכמדומה שכ"ה בחומש העמק"ד (החדש אבל בישנות כמדומה דליתא), עכ"ד.
ברמן כתב:ברמן כתב:בתחילת הדברים הוא מביא את דברי הפסקי תוס' במגילה סימן פז שכתב: "אנו מפטירין התשפוט את עיר הדמים וגו". והסביר ה"אבן ישראל" את דבריו (על פי סברת הלבוש) וכתב שהפסקי תוס' סבירא ליה כרבי אליעזר ולכן מפטירין "התשפוט" ביחזקאל כב, כדי לא להפטיר "הודע את ירושלים" שביחזקאל טז.
אמנם ב"הגהות" על פסקי תוס' כתבו: "עיין ברי"ף ורא"ש דלית הלכתא כוותיה דר' אליעזר, וה"ה כאן", עכ"ל ההגהות, ומבואר שבעל ה"הגהות" פירש את דברי הפסקי תוס' כדעת המרדכי שגם בהפטרת "התשפוט" שביחזקאל כב, יש ענין של "תועבות ירושלים" ואין קוראים אותה אליבא דרבי אליעזר.
אולי אחד מחו"ר הפורום, שליט"א, יוכל להחכימני מי המחבר של ה"הגהות" על פסקי תוס'?
כבר עם הופעת הספר בראשונה בדפוס ונציה הועטר הספר בהגהותיו של המגיה בדפוס ונציה, מגיה זה בעיקר במסכתות יבמות, כתובות, גיטין, ב"ק, ב"מ, העיר הערותיו הן על תוכן דברי רבינו והן על ניסוחם, במקום אחד (כתובות סימן ס) מציין המגיה שנראה לו טעות, ובדק בג' פסקי תוספות ובכולם הוא כן. הרי שערך השוואה עם ג' כתבי יד, כמו"כ כאשר נתקשה בביאור דברי רבינו ע"פ התוס' שלפנינו (בכתובות) בדק גם בתוס' שאנץ ועפי"ז ביאר דברי רבינו. (ראה כתובות סימנים ל, קצב, ובסימן סז).....
מלבד זאת נדפס בדפוס וילנא בין שאר מפרשי המסכת, מדור: 'הגהות בפסקי תוספות'. במדור זה הובאו הגהות למגיה בלתי ידוע, [היו שסברו בטעות כי הם לר"ש מדעסויא, זאת משום שנדפסו בש"ס וילנא אחר חידושיו, אבל המתבונן יראה שנדפסו באות שונה לחלוטין, וגם סגנונו אינו דומה לסגנון הגהות אלו] אלא שמגיה זה הביא אף הגהות אחרות הראויות לשימת לב: באות ג מביא הערה על פסקי תוס' סי' לג, ומסיים: כ"ה בכ"י הרה"ג מוהר"א. באות ה מגיה בפסק"ת סימן נג, ומסיים: וכ"ה בכ"י הרהגר"א. לאחמ"כ באותיות ו, ז, מסיים: ר"א. הגהות אלו הובאו בסוגריים להבדילם מהגהות המגיה עצמו, הגהות י, ויב, הובאו אף הם בסוגריים, ונראה שמקורם שוה לשאר ההגהות המוקפות. והנה מסתימות הדברים בשם: הרה"ג מוהר"א, בלא הוספת פרט זיהוי נוסף, וכן השימוש בשם: הרהגר"א. מורה לכאורה שהגהות אלו (ויתכן שגם הגהות י, ויב שהובאו בצורה דומה) הובאו מכתבי ידו של הגר"א מוילנא זללה"ה. כמו"כ בהגהות המצויינות באותיות ח, וט, מסיים המגיה: כ"ה בכ"י שע"ג ק"צ. ולא עלה בידינו לפענח כוונת המגיה בר"ת אלו .
גם בחומשים היפים של קורן.מעט דבש כתב:ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט).
מעט דבש כתב:
ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט).
יוצא פוניבז' כתב:מעט דבש כתב:
ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט).
אמנם בגוף החומש, בסוף פרשת אחרי (ובהתאם בקדושים), להיפך:
"ומפטירין הכ"כ בעמוס סי' ט', הגם שהיא כתובה בפ' קדושים מ"מ משמעות הרמ"א ס"ס תכח שהיא הפטרת אחרי".
ברמן כתב:כדכד כתב:וכן כתב שנהגו גם בתש"ג
ב"זכרון משה"???
ברור שכבר בשנת תש"ג לא היה מנהג ברור בירושלים עיר הקודש.
ב"זכרון משה" הרב היה רבי מאיר סטלביץ, שפרסם את דעתו ברבים, לקרוא באחרי "הלא כבני" ובקדושים "התשפוט".
ב"עץ חיים" הסכימו ראשי הישיבה הגרש"ז זלזניק והגרי"מ טוקצינסקי לקרוא באחרי "התשפוט" ובקדושים "הלא כבני"
ב"שערי חסד" לפי הידיעות שנודעו לרבים, אילצו הבעלי-קוראים את הגרי"מ חרל"פ להסכים שיקראו כמו שירצו.
ב"בתי נייטין" הסכים הגרז"ר בענגיס לכופלים "הלא כבני", אבל כפי הידוע לא היתה דרכו של הרב בנגיס לעמוד על דעתו בתקיפות (וכן כתב הרב"צ קוק בשם תלמידו הגרי"ש אלישיב), בפרט לא בענין של מנהג, שיוצאים יד"ח בקריאה אחרת.
ב"בתי ברוידא" לפי עדות הגרי"י פישר קראו "הלא כבני" - אבל ברור שהוא בעצמו לא היה שם, רק העיד מפי השמועה - כי אפשר להעיד על הנעשה באותו הזמן על הנעשה בבתי כנסיות בשכונות העיר הרחוקות זו מזו: ב"בתי נייטין" וב"שערי חסד" וב"בתי ברוידא".
ב"בתי הורודנא" כידוע החביא רבי אליהו שחור ממינסק (חותנו של הגר"מ רימר) את ספר הנביא יחזקאל, ואילץ את רב בית הכנסת רבי אליהו זלוטניק לקרות "הלא כבני". כלומר שהיו שם ויכוחים, אם לנהוג כהלכה הכתובה בפוסקים, או בהרגשים של אנשי מעשה שבירושלים.
ובכלל, אין שייך דין "מנהג ירושלים" על דבר אשר קורה אחת לכמה שנים. אי אפשר לומר "מנהג זכרון משה" אלא הנהגת הרב הנוכחי של "זכרון משה" בשנת תשפ"ד, ובעזרת השם בשנת תת"א ינהגו כמנהג רב המקום בעת ההיא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 164 אורחים
