עולת ראיה של שותפים - קרבן חובה בא בשותפות?

[מתפעל]

ראיתי שהשפת אמת מסתפק אם שייך להביא עולת ראיה בשותפות.

והנה הרמב"ם במעשה הקרבנות פ"ג ה"א כתב וזה לשונו: 'שנים שרצו להביא שלמים או עולה בשותפות מביאין בין בנדר בין בנדבה ואפילו עוף יבוא בשותפות', ומשמע דדוקא בנדר או נדבה שייך שותפות ולא כשבא בחובה דאי לאו הכי היה צריך הרמב"ם להוסיף 'בין בחובה'. גם מצד הסברא קשה לומר שיביאו כמה שותפים חובותיהם ביחד שהרי כל אחד מתחייב מהתורה להביא קרבן שלם.

האם אין בזה מי מהמפרשים שדן בזה?

[איש_ספר]

דנים בזה הרבה, וראשית הדין דעולת ראיה באה בשותפות הוא תוספתא ערוכה, וראיתי מבארים, דשם שורש החיוב לא יראה ריקם, וסו"ס אינו ריקם.

[מתפעל]

יישר כח,
היכן התוספתא ומי דן בזה?
מה לגבי חיובי עולה אחרים כמו נזיר מצורע ויולדת?

[איש_ספר]

הטו"א בחגיגה דף ו ע"א מסתפק בזה (והו"ד במנ"ח מצוה ת"צ|) ובקו"א שם הובא בשם הרש"ש שזו תוספתא מפורשת (פ"ק ה"ו) דחגיגת י"ד ועולת ראיה באים בנדבה.
ועיין גם חידושי הגאון האדר"ת עמ' לט.
בחיפוש באוצר תמצא רבים ממחברי זמנינו שהאריכו בזה. אבל אלו המקורות הראשונים.

[מתפעל]

יישר כח גדול, אני באמת צריך ללמוד לעשות חיפוש באוצר,

הנה התוספתא

א,ו איזו היא ראייה אלו עולות הבאות לראייה איזו היא חגיגה אלו שלמים הבאין לחגיגה אם יש לו להביא מתוך ביתו [הרי זה מביא] ואם לאו משתתף הוא עם אחרים ובלבד שלא יפחות מכשיעור , זה וזה קרויין חגיגה.

לכאורה דברים מפורשים, אמנם אולי היה ניתן לדחוק שזה עולה רק על חגיגה. אבל זה דוחק. (כתבת באים בנדבה ומסתמא התכונת באים בשותפות). ומה הפשט 'זה וזה קרויין חגיגה', האם גם עולת ראיה נקראת חגיגה?

מה זה ראשי תיבות ובקו"א ? ואיפה הרש"ש?

סליחה שאני מטריח אותך ותודה מראש.

[איש_ספר]

יש קונטרס אחרון לטורי אבן ושם הביאו בשם הרש"ש.

[מתפעל]

יישר כח, אני אחפש את הקונטרס אחרון (מי הוא היה?)

מעניין שהטורי אבן לא ידע מהתוספתא הזו. המנחת חינוך בדקתי ורק מביא מהטורי אבן שכתב כי ניתן להביא בשותפות. לא דן בזה כלל וגם הוא לא מזכיר את התוספתא שגם ממנו נעלמה.

כתבת לעיל סברא יפה שכתוב לא יראו פני ריקם, אתה זוכר מי הוא שאומר סברא זו?

[מתפעל]

הנה תצלום של הקדמת בעל קונטרס אחרון לטורי אבן:
האם ידוע אי אלו פרטים עליו?

[מתפעל]

מעניין מה כותב הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בחזונו על דין זה.
אם יכול מישהו להביא דבריו, אודה לו.

ראיתי בפירושו של המנחת ביכורים משפט סתום וזה לשונו:
"עם אחרים - ואין קרבן זה בשותפות כדי שלא יפחות הבהמה משיעור ב' מעות כסף". עכ"ל.

לא ברור מה מתכוון שהקרבן לא בשותפות הרי לשון התוספתא הוא: 'משתתף הוא עם אחרים'.
וגם הסברא שיהיה לו ב' מעות כסף, הרי יכולים להיות שותפים ומשכחת לה בב' שותפים כשהבהמה שווה לפחות 4 מעות ויש לכל אחד ב' מעות כסף.

[מתפעל]

תזכורת לאיש ספר:

"וראיתי מבארים, דשם שורש החיוב לא יראה ריקם, וסו"ס אינו ריקם."

מי המה המבארים?

[איש_ספר]

תזכורת לאיש ספר:

"וראיתי מבארים, דשם שורש החיוב לא יראה ריקם, וסו"ס אינו ריקם."

מי המה המבארים?

כך הרגילות לפרש. יקיש מר באוצר: +שותפות +ריקם ויקבל רשימה נאה של מחברים שהולכים בדרך זו.
ר' אברהם גרבוז, ר' מרדכי אליפנט, ר' יהושע געלה' מח"ס קדשי יהושע ועוד רבים. וכדאי לעיין בזהב מרדכי של ר"מ אליפנט, דברים דף ע"ו.

[מיללער]

מצאתי ברשת משיעורי הגר"א עוזר בענין גדרי מצות קרבן עולת ראיה - ובתוכה גם ביאור על הדין של התוספתא שעולת ראיה בא בשותפות, מצורף פה:

33425211.pdf

(330.11 KiB) הורד 20 פעמים

-

בין הדברים מבאר גם הדין של חיוב אחריות והחיוב על היורשים להביא קרבן עולת ראיה שהפריש אביהם ובדבריו של הרמב"ם - אבל כ"ז בקצירת האומ"ר בתוך דבריו. אני מחפש מראי מקומות מורחבים בדין קרבן עולת ראיה, ובעיקר בדינים אלו:
א. איסור בל תאחר על עולת ראיה
ב. חיוב אחריות על עולת ראיה
ג. חיוב היורשים בקרבן עולת ראיה של אביהם

האם יש מי שחיבר חיבור או מאמר מורחב בדיני וגדרי קרבן עולת ראייה?