פי האתון כתב:'ההגיה המקובלת היא בחיריק, אבל הספרדים הוגים 'יוֹסֵי'.
פי האתון כתב:
היש מי שדיבר מזה?
בספרות חז"ל השם יוסֵף מוכר יותר בצורתו המקוצרת, בהשמטת העיצור הסופי – יוסה או יוסי (ולפי זה הגיית הסמ"ך היא e). הכתיב יוסה (בה"א) נחשב כתיב ארץ־ישראלי, ואומנם כך מוצאים בעדי הנוסח הטובים של המשנה ובתלמוד הירושלמי, ואילו יוסי (ביו"ד) נחשב כתיב בבלי, ככל הנראה בהשפעת הארמית הבבלית שנוטה לציין את התנועה הסופית e ביו"ד. הכתיב יוסי, הנפוץ בדפוסי המשנה, נחשב להשפעה של הכתיב בתלמוד הבבלי. ההגייה יוסִי בחיריק, המושפעת כמובן מן הכתיב ביו"ד, נחשבת להגייה על פי מסורת אשכנז, וכך נהגה כיום השם בפי כול.
אגב, קיצורי השמות בימי בית שני היו בסטנדרט כזה:
יניי (יונתן)
שמיי (שמעון)
יוחי (יוחנן)
זכיי (זכריה)
אלעי (אלעזר)
מתי (מתתיה)
נקיי (ניקנור).
ויש גם השמטת העיצור האחרון, כמו יוסי/יוסה (שניהם בצירה!) כקיצור של יוסף
טפח כתב:
נ.ב. אם כבר שיבושים, היה לך לצטט את המילה הבאה בציטוט מכ"י קאופמן.
מסברא פשוטה זה אותו אחד ושינוי ניקוד.
ואין בי' שום סימן שזה חיריק, גם על צירה מופיע לפי הדקדוק אות י'.
כך עכ"פ למי שלמד היטב את כל הלכות שמות גיטין מהשו"ע ונו"כ והמסתעף בספרים של ענף זה.
כל זה לפי הכתיב האשכנזי.
לפי הכתיב הספרדי [המקורי, יחסית פחות שימושי היום] האות י' מבטאת סגול, ולא צירה. [גם חיריק מלא כמובן, אבל בתור "אות ניקוד" בלי שמבטאים אותה בעצמה היא באה בסגול].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 605 אורחים