נוסח הזמנה לחתונה שנהגו בו כשרי ישראל וחכמיהם

[לבי במערב]

לעו"ז: מה שכמובן מעורר תהייה מכאן: viewtopic.php?f=7&t=13709&start=160#p818071

הגרח זוננפלד.jpg

חכם עדיף כו':

הזמנת ר' יוסף חיים זוננפלד. גם פה ניתן לראות את שם האישה.

יתכן שההזמנה היא מצד הכלה . . צריך לבדוק בהזמנות אחרות של הגרי"ח זוננפלד מה הי' מנהגו כך או כך

[עזריאל ברגר]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=19117#p198485
מעניין שכיום חסידי חב"ד נוהגים להעתיק מילה במילה את נוסח ההזמנה ואף השעה המיתולוגית, והמחמירים שבהם מעתיקים אף עוד פרטים ומוסיפים עליהם כוכביות, אך בשם המזמין מוסיפים גם את המזמינה.

ההזמנה לחתונה של הרבי (וכן של גיסתו הצעירה יותר) - נכתבה בגוף ראשון מפיו של האדמו"ר הריי"צ אבי הכלה, וחתום עליה האדמו"ר בלבד, ולכן היא כתובה בלשון יחיד - "אודה לה' ... אקרא לידידי ומכירי" וכו'.
אך בחתונות של אנ"ש - שומרים על עיקרי הנוסח (ובפרט על הר"ת של שמות הפיסקאות), ומשנים בהתאמה את הטעון שינוי, ובפרט כותבים בלשון רבים "אנו מודים לה' ... נקרא לידידינו ומכירינו" וכו', וחותמים ההורים משני הצדדים, ובזה - יש שכותבים את שמותיהם המפורשים של ארבעת ההורים, ויש שכותבים רק "פלוני ורעייתו ... פלוני ורעייתו".
במצב שהחתן או הכלה יתומים ל"ע - נוהגים אצלנו לכתוב את שם ההורה שנלב"ע בגוף ההזמנה (החתן פלוני ב"ר פלוני ע"ה וכיו"ב), וע"ד מה שראינו בהזמנות שחתום עליהן הרבי הריי"צ, שכתב את שמות מחותניו (שהיו בחיים אז) בגוף ההזמנה.

[עזריאל ברגר]

יש ספר בשם "נישואי הנשיאים", שמרכז סיפורים על חתונות של אדמו"רי חב"ד, ובו יש צילומים של כמה הזמנות.
אם יש למישהו - נשמח אם יתכבד ויסרוק לטובת הציבור.

ישנו באוצר - https://tablet.otzar.org/#/b/146232/p/7 ... 8026308458
ולחביבותא דמילתא אצרף את התמונות - כולן מחתונתו של הרבי.

[עזריאל ברגר]

146232_83.png (251.2 KiB) נצפה 374 פעמים

146232_80.png (152.26 KiB) נצפה 374 פעמים

146232_82.png (162.65 KiB) נצפה 374 פעמים

146232_81.png (244.54 KiB) נצפה 374 פעמים

146232_79.png (271.78 KiB) נצפה 374 פעמים

[עזריאל ברגר]

בחתונות של אנ"ש - שומרים על עיקרי הנוסח (ובפרט על הר"ת של שמות הפיסקאות), ומשנים בהתאמה את הטעון שינוי

אחד השינויים הוא שבעותק הנפוץ של ההזמנה מהחתונה של הרבי כתוב שמזמינים את הידידים והמכירים "אשר גם מרחוק" יואילו להשתתף בשמחה, אך בהזמנות לחתונות של אנ"ש כותבים כפי שהוא בעותק הפחות-נפוץ - בהשמטת המילים "גם מרחוק".
(כששמעתי על משפחה חב"דית שערכה חתונה באחד מסגרי הקורונה - הצעתי לא' המחתונים שיכין הזמנות עם "גם מרחוק", אך הוא לא רצה לתת גושפנקא לכך שלא כל הקרובים יהיו בחתונה...)

[ברשילא]

הזמנה לרחוקים:
זה נוסח הגרשי"ל אליעזרוב רבה של חברון לנישואי בנו ר' אברהם (אבי הג"ר דוב בער, רבה של קטמון):

ואת אוהבינו ידידנו אשר במרחקים נבקשם שיואילו נא לברך את בנינו הזוג הנז' על כוס מלא וכו'

הזמנה ראא.JPG (67.59 KiB) נצפה 279 פעמים

[צופה_ומביט]

בחתונות של אנ"ש - שומרים על עיקרי הנוסח (ובפרט על הר"ת של שמות הפיסקאות), ומשנים בהתאמה את הטעון שינוי

אחד השינויים הוא שבעותק הנפוץ של ההזמנה מהחתונה של הרבי כתוב שמזמינים את הידידים והמכירים "אשר גם מרחוק" יואילו להשתתף בשמחה, אך בהזמנות לחתונות של אנ"ש כותבים כפי שהוא בעותק הפחות-נפוץ - בהשמטת המילים "גם מרחוק".
(כששמעתי על משפחה חב"דית שערכה חתונה באחד מסגרי הקורונה - הצעתי לא' המחתונים שיכין הזמנות עם "גם מרחוק", אך הוא לא רצה לתת גושפנקא לכך שלא כל הקרובים יהיו בחתונה...)

אשמח להסבר לעניין זה, שהתמיה אותי מאז ומעולם, מכל צד ופינה שבו.
היכן שמענו כזאת ומה טעם יש בו.

[ברמן]

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/ked ... A9?lang=he

[צופה_ומביט]

כמדומה שלא הובן מה שאלתי.
[מה שציטטתי את דברי הרב עזריאל לגבי גם מרחוק היה רק להראות עד כמה מדקדקים בזה, בנוסחאות נפוצות ושאינן נפוצות וכו'].

[עזריאל ברגר]

כמדומה שלא הובן מה שאלתי.
[מה שציטטתי את דברי הרב עזריאל לגבי גם מרחוק היה רק להראות עד כמה מדקדקים בזה, בנוסחאות נפוצות ושאינן נפוצות וכו'].

עדיין לא הבנתי מה שאלתך.

[צופה_ומביט]

מה הסיבה שחסידי חב"ד [כולם? ממתי זה התחיל?] מקפידים לכתוב "הזמנות לחתונה" באותו הלשון שנכתבה ההזמנה לחתונת הרבי הקודם זצ"ל [ולמה לא בנוסחאות קדומות מזה?].
מדובר בהזמנה לחתונה, לא בדברי תורה, ומדקדקים בזה עד גמירא, ועצם העניין לכתוב בדיוק כך, כולל "בשעה החמישית" - כשהחתונה אינה בשום שעה חמישית, וכו'.
שכל זה נראה גיחוך אחד גדול, ולא שמענו כמוהו בשום מקום מעולם.
את דברי מעלתו בהודעה השניה הבאתי כדי להראות עד היכן הדברים מגיעים, שיש דו"ד מדוע והאם לכתוב גם את הגם מרחוק או לא, ואלו שלא כותבים אותו נתלים בנוסחאות ההזמנה ההיא השונות זו מזו, נפוצות ופחות נפוצות.
עשו דבר זה כגופי תורה, ופליאה דעת ממני נשגבה כל העניין מתחילתו ועד סופו.

[עזריאל ברגר]

זוהי הוראה מהאדמו"ר האחרון, כנראה ע"פ הוראה מחמיו האדמו"ר הקודם.

וכפי שרמזתי לעיל: לפחות רמז אחד גילו לנו בזה - את ראשי התיבות של הפיסקאות (אך לא מבליטים אותן, ושמא גם בזה יש ענין - כמובא בגמ' ב"ב במעשה דרבי בנאה).

[צופה_ומביט]

אשמח לראות את ההוראה.

[בברכה המשולשת]

זוהי הוראה מהאדמו"ר האחרון, כנראה ע"פ הוראה מחמיו האדמו"ר הקודם.

וכפי שרמזתי לעיל: לפחות רמז אחד גילו לנו בזה - את ראשי התיבות של הפיסקאות (אך לא מבליטים אותן, ושמא גם בזה יש ענין - כמובא בגמ' ב"ב במעשה דרבי בנאה).

איך זה נלמד ממעשה דרבי בנאה?

[חרסון]

מה הסיבה שחסידי חב"ד [כולם? ממתי זה התחיל?] מקפידים לכתוב "הזמנות לחתונה" באותו הלשון שנכתבה ההזמנה לחתונת הרבי הקודם זצ"ל [ולמה לא בנוסחאות קדומות מזה?].
מדובר בהזמנה לחתונה, לא בדברי תורה, ומדקדקים בזה עד גמירא, ועצם העניין לכתוב בדיוק כך, כולל "בשעה החמישית" - כשהחתונה אינה בשום שעה חמישית, וכו'.
שכל זה נראה גיחוך אחד גדול, ולא שמענו כמוהו בשום מקום מעולם.
את דברי מעלתו בהודעה השניה הבאתי כדי להראות עד היכן הדברים מגיעים, שיש דו"ד מדוע והאם לכתוב גם את הגם מרחוק או לא, ואלו שלא כותבים אותו נתלים בנוסחאות ההזמנה ההיא השונות זו מזו, נפוצות ופחות נפוצות.
עשו דבר זה כגופי תורה, ופליאה דעת ממני נשגבה כל העניין מתחילתו ועד סופו.

מראה מקום אני לך:
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988859

אות יו"ד ואילך.

[דרומי]

בקובץ המצורף קצת מ"מ בענין זה (עמוד ט-י)

[עזריאל ברגר]

זוהי הוראה מהאדמו"ר האחרון, כנראה ע"פ הוראה מחמיו האדמו"ר הקודם.

וכפי שרמזתי לעיל: לפחות רמז אחד גילו לנו בזה - את ראשי התיבות של הפיסקאות (אך לא מבליטים אותן, ושמא גם בזה יש ענין - כמובא בגמ' ב"ב במעשה דרבי בנאה).

איך זה נלמד ממעשה דרבי בנאה?

משם לומדים שלא כל דבר של אהבה וחיבה צריך להיות "לעיני כל ישראל".
ולא כתבתי שזה אותו דבר, אלא רק שמא.

ההקפדה שלא להבליט את האותיות - כך הוא המנהג. ואת הטעם כתבתי בדרך-אפשר וכו'.

[בברכה המשולשת]

זוהי הוראה מהאדמו"ר האחרון, כנראה ע"פ הוראה מחמיו האדמו"ר הקודם.

וכפי שרמזתי לעיל: לפחות רמז אחד גילו לנו בזה - את ראשי התיבות של הפיסקאות (אך לא מבליטים אותן, ושמא גם בזה יש ענין - כמובא בגמ' ב"ב במעשה דרבי בנאה).

איך זה נלמד ממעשה דרבי בנאה?

משם לומדים שלא כל דבר של אהבה וחיבה צריך להיות "לעיני כל ישראל".
ולא כתבתי שזה אותו דבר, אלא רק שמא.

ההקפדה שלא להבליט את האותיות - כך הוא המנהג. ואת הטעם כתבתי בדרך-אפשר וכו'.

בעיניי זה רחוק, במחילה (וכל שלא מצאנו הקפדה כזו בשאר קהילות, אז גם קשה להאמין שזו הסיבה).