הגהות והערות לספרים היו"ל ע"י מכון זכרון אהרן

[י. אברהם]

באור חדש ריש פ' נשא מזכיר את מ"ז הגאון האמיתי ז"ל, היינו מורי זקיני. במהד' תשס"ב נדפס מורי הגאון, ונעתק כך במהד' זכרון אהרן.

[י. אברהם]

מכילתא
בפי' 'מרכבת המשנה' בד"ה דבר אחר "בשנים רחמים והם ארץ ישראל", צ"ב מה שייך אר"י לכאן?
הנה כתב שם על אותיות שם אדנ"י, ומבאר שמתוכם יש ב' אותיות ד"נ שהם דין, וב' אותיות א"י שהם רחמים, וכנראה נתנו 'הוראה' לחפש כל הראשי תיבות א"י, ולהחליפן ל'ארץ ישראל', גם זה נפל בתוכם, ויצא מה שיצא. ..

ארץ ישראל.PNG (166.49 KiB) נצפה 2802 פעמים

[מה שנכון נכון]

וגם ה'בשנים רחמים' הוא שיבוש. (פתחו הקיצור ב' ל'שנים', והשאירוהו).

[אור עולם]

וחסר רווח לפני שנים דין.

[איש_ספר]

כותרת האשכול השתנתה ויש בה כדי לכוון את הכותבים להעיר כדרכה של תורה על הדברים הצריכים תיקון ללא תוספת דברי גנאי מיותרים שלא לומר בלתי נכונים. בברכה.

[יוצא פוניבז']

כותרת האשכול השתנתה ויש בה כדי לכוון את הכותבים להעיר כדרכה של תורה על הדברים הצריכים תיקון ללא תוספת דברי גנאי מיותרים שלא לומר בלתי נכונים. בברכה.

לכאורה מטרת האשכול היתה להתריע על הטעויות הרבות שבספרי המכון הנ"ל, בכדי שהקונה או הלומד ידע את אשר לפניו.
אם אכן יש מישהו מאותו מכון שמתעניין משום מה בתיקונים, הרי שאשכול זה לא יועיל לו כי מה שיש בו הוא מעט שמעט שללמד על הכלל כולו יצא, ומה שעליו לעשות הוא להעביר שוב את כל הספרים הגהה רצינית ולא חובבנית, ולא יסתפק רק בלמחוק את המבול של המליצות הנפוחות ודומיהם.

[נוריאל עזרא]

האם ידוע למישהו כאן או יכול לבדוק האם הקטע הנ"ל שחסר מהשיח ישראל ישנו במהדורת המאור?

נמסר לי שהקטע הנ"ל נמצא במהדורת המאור.

תודה רבה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כשפותחים ראשי תיבות באופן שגוי כל כך, מה זה אומר? איך אפשר לטעות בין י"א דהיינו 11, לבין יש אומרים?

ככה זה נראה כשפותחים ר"ת בתוכנה, נותנים פקודה כל י"א הופכת ליש אומרים

פעם עבדתי על ספר מסוים, ומישהו החליף בתוכנה את כל ה'ב"א' לבית אפרים. יצא לי רשב"א כרש בית אפרים וכדו'. התחלתי לבדוק במקומות שלא היה שם 'רש' בבית אפרים למצוא את המקור, ומצאתי שהספר הזה לא הביא את הבית אפרים אף פעם אחת! כל פעם שכתב 'ב"א' היתה הכוונה לבינת אדם. איני יודע מי עבד בספר ההוא לפני, אבל הגסות שבטעיות הטרידה אותי נוראות.

[אשי ישראל]

כותרת האשכול השתנתה ויש בה כדי לכוון את הכותבים להעיר כדרכה של תורה על הדברים הצריכים תיקון ללא תוספת דברי גנאי מיותרים שלא לומר בלתי נכונים. בברכה.

יישר כוח גדול על השינוי, ויה"ר שאכן דברי הגנאי ייעלמו. גם לשיטת הנוקטים שהיה זה לשה"ר לתועלת ודאי כבר יצאו י"ח התועלת...

[מבק]

דמשק אליעזר על סימני תורת חטאת

דמשק אליעזר.png (372.98 KiB) נצפה 2096 פעמים

הלומד מתבלבל מפני ריבוי השמות שבעמוד, וזאת מחמת טעות המעמד שהמשיך את השם 'מנחת יעקב' מהביאור על התורת חטאת, גם לביאור על 'סימני תורת חטאת'.
וכאן הספר המקורי: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[מעיין]

בדפוסים הקודמים המתנונ' וצריך לפתוח המתנונה היינו שהולך ומת מלשון מתנוונה שבסוטה, והלכו ופתחו מתנונע, ויש לן מושג חדש צפורן שמתנונע ממש מעשה נסים...

ציפורן המתנונע.png (189.29 KiB) נצפה 1975 פעמים

[מה שנכון נכון]

בדפוסים הקודמים המתנונ' וצריך לפתוח המתנונה היינו שהולך ומת מלשון מתנוונה שבסוטה, והלכו ופתחו מתנונע, ויש לן מושג חדש צפורן שמתנונע ממש מעשה נסים...

הנכון לפי הענין הוא מתנונע, וכ"ה להדיא כבר בדפוס קראקא שפ.

לבוש.PNG (123.35 KiB) נצפה 1943 פעמים

[במסתרים]

[אלא שאין לצורת מלה זו משמעות בלה"ק לכאורה, אבל כן הוא בכמה ספרים.]

[מה שנכון נכון]

אמנם נפלה בסעיף זה ט"ס (כבר בדפו"ר קראקא שנד), ובמקום 'וא"נ אותו הבשר' צ"ל 'וא"כ אותו הבשר'.

[מעיין]

אכן אני ראיתי בדפוס ברדיטשוב תקפ"א באוצר, ולא עיינתי בדפוס ש"פ.
אבל מ"מ המעיין יראה והאמת יורה דרכו דהנוסח הנכון הוא מתנונה דבהמשך הלשון ואפי' אם אין הולך ומתנונע... אין לו שום משמעות בלשון הרגיל כמובן למבין
וראי' לדבר עיין מטבע לשון זה בלבוש בכעין זה בסי' תרמ"ח סעי' ו' לגבי אתרוג
ואכן מה שנכון נכון דבכאן מצאו טעותם מקום לנוח בדפוס ישן וכסאם נקי

[מה שנכון נכון]

אבל מ"מ המעיין יראה והאמת יורה דרכו דהנוסח הנכון הוא מתנונה דבהמשך הלשון ואפי' אם אין הולך ומתנונע... אין לו שום משמעות בלשון הרגיל כמובן למבין
וראי' לדבר עיין מטבע לשון זה בלבוש בכעין זה בסי' תרמ"ח סעי' ו' לגבי אתרוג

הכוונה פשוטה עד מאד. הצפורן נעה ונדה ועי"ז נופלת. (היא לא נרקבת כמו בשר ואתרוג).

[מעיין]

עיינתי עכשיו בדפוס פראג שס"ט הקדום לדפוס ש"פ וגם שם מתנונ'
דייקתי בלשון- ודוקא ציינתי להמשך הלשון "ואפי' אם אינה הולך ומתנונע מה שכתב שם באמצע המשפט שאין לה מובן לתאר אופן השלילה הגורם של נפילת הציפורן בהולך ומתנונע משא"כ מתנונה שייך שפיר בלשון שלילה היינו אף שהחלק הנשאר מחובר אין מוכרח שיופסק חיותו מ"מ חלק הנפרד כבר לא יחי' ויתחבר דו"ק בלשון.

[מה שנכון נכון]

מה לא מובן?? היא נופלת בגלל שנעה ונדה, וכשפירשה מעט מצוי שאינה נעה ונדה ואינה נופלת, ומ"מ אותו חלק שפרש לא יחזור (הכל מעשים שבכל יום).

ולדידך מה פירוש המשפט בסוף "שאין דרך לחותכו מיד עד שיראו אם יתנונע להתדלדל יותר אם לא", אם יתנונה להתדלל??

[מעיין]

א"א לי לפרש יותר ההרגש שיש לי לענין מטבע לשון בלשונות הפוסקים המורגלים שזה תלוי באבנתא דליבא ובהרגל קריאה בדברי הפוסקים.
ולבירור גירסא הנכונה אשאל אם אחד מהקוראים יש לו גישה ללבוש עטרת זהב קראקא שנד לעיין שם ולהעלות כאן

[מה שנכון נכון]

דפוס קראקא שנד סרוק בסה"ל. כתוב שם מתנונ'. (אי"ז מוכיח כלום, כמובן).

[מעיין]

אין מוכיח בוודאות, מ"מ הגרש יותר מצוי לסימן לה' מלע'
ועיין לבוש סי' ת"כ סעי' יח גם בדפוס ש"פ

..ואם שוב היה זה מתגלגל ומתנונ' בחוליו..

ומקור דבריו בלשון הגמ' ב"ק צא ע"א
אמדוהו והי' מתנונה והולך
ואפי' מאן דלא גריס ליה (עי' ב"ח ממשמעות התוס' גרס כן בתוספתא)
והביאו כל הראשונים הרי"ף שם לשון זה

[מה שנכון נכון]

כל מקום לפי ענינו.

כעת ראיתי שבמלא"ש מקואות ט, ד בהעתקת ד' הלבוש כתוב 'מתנונה', וכ"ה כבר בכתב היד (בגליון, ולכאו' ג"ז אוטוגרף). זה הביא אותי לקריאה חוזרת, ויתכן שהצדק עמך וצ"ע. [אגב, תיקן שם את ה'א"נ' ל'א"כ', כפי שהערתי לעיל].

[בינה להבין]

בשו'ת הב"ח הישנות שאלה סב הע' 2 כתבו דבאו'ח סי' שמג תי' הב'ח הקושיא מפרק שור שנגח ד' וה' כמו שתי' בתשו' שם,
וכל הרואה יראה שתי' שם באופן אחר, ואדרבא הקושיא מרפרם תי' שם באופן דומה למה שתי' בתשו' בהמשך

[תורת המן]

מדרש שמואל

ראיתי ביו"ט:

במדרש שמואל [פרשה כא, א] עם פי' עץ יוסף:

152481_113.png (175.15 KiB) נצפה 955 פעמים

הנך רואה שהביא פי' בשם מהרש"ל. והכוונה - כרגיל - למה"ר שלמה לוריא בחכמת שלמה [יבמות עז.]:

מהרשל.png (81.14 KiB) נצפה 955 פעמים

אמנם במדרש שמואל מהד' זכרון אהרן [אין לי תמונה כי אין לי חבילת ז"א, ומי שיש לו אכיר לו טובה אם יכול להעלותו], פתחו הר"ת מהרש"ל - "מהר"ש לאניידו". והוסיפו בסוגריים [בכלי יקר].

וליתא.

[ממזרח שמש]

על ידי זכרון אהרן יצא כעת 'ספרי' על במדבר. ב'דבר ההוצאה' עמ' 8 כתבו

דבר ההוצאה א.jpg (62.59 KiB) נצפה 885 פעמים

ובעיון קל, לא מצאנו הקדמת התולדות אדם והסכמת הגאון ר' חיים ראפפורט על הספר שנדפסו בהוצאת מוסד הרב קוק לראשונה בשנת תשל"ב

הסכמה והקדמת תולדות אדם.pdf

(349.91 KiB) הורד 12 פעמים

ומבוא הבית להמחבר גם לא הוכנס לתוך הספר (אמנם לא הבטיחו ב'דבר ההוצאה' להכניסו) .

מבוא הבית תולדות אדם.pdf

(1.26 MiB) הורד 17 פעמים

[משה לוי11]

...
אמנם במדרש שמואל מהד' זכרון אהרן [אין לי תמונה כי אין לי חבילת ז"א, ומי שיש לו אכיר לו טובה אם יכול להעלותו], פתחו הר"ת מהרש"ל - "מהר"ש לאניידו". והוסיפו בסוגריים [בכלי יקר].

וליתא.

צילום מסך 2024-06-16 120811.png (44.71 KiB) נצפה 862 פעמים

[מה שנכון נכון]

נזר הקדש, חכמי האמת.PNG (72.19 KiB) נצפה 840 פעמים

[משה לוי11]

נזר הקדש, חכמי האמת.PNG

איפה הטעות? (לא חיפשתי לעומק, פשוט כדאי לסמן ב'מרקר' או לכתוב).

[ממזרח שמש]

בעל נזר הקודש מביא ספר הזוהר פ' וישלח ומציינים קע: - ושורה אחר כך מביא 'וכן האריכו חכמי האמת', ושוב מציינים המגיהים הזוהר שהזכיר המחבר שורה לפני זה !!

[תורת המן]

...
אמנם במדרש שמואל מהד' זכרון אהרן [אין לי תמונה כי אין לי חבילת ז"א, ומי שיש לו אכיר לו טובה אם יכול להעלותו], פתחו הר"ת מהרש"ל - "מהר"ש לאניידו". והוסיפו בסוגריים [בכלי יקר].

וליתא.

צילום מסך 2024-06-16 120811.png

ייש״כ!!

[ממזרח שמש]

ספרי
ב'דבר ההוצאה' לספרי שיצא על ידי זכרון אהרן.

על הגהות רעא.jpg (30.88 KiB) נצפה 665 פעמים

במהדורת מוסד הרב קוק גם נדפסו כבר 'כל דבר על מקומו הנכון'.

ואדרבה במהדורא זו
א. יש הגהות שאינם על מקומם.
ב. נעתקו ממהדורת מוסד הרב קוק עם השיבושים שנפלו שם.
ג. לא נעתק כראוי, עם עשרות חסרון מילים.

ד. דוגמא אחת שהי' להם לתקן.
זה כתב יד הגרע"א לפיסקא קמג

כתב יד רעא.jpg (49.96 KiB) נצפה 665 פעמים

ויש 2 שינויים ט"ס בנדפס של מוה"ק

דפוס רעא.jpg (38.02 KiB) נצפה 665 פעמים

ובמהדורת ז.א. עמ' תשטו נדפס אותם טעויות. ולא השכילו לתקן אלא מעשה קוף בעלמא.

[מה שנכון נכון]

בסוף ההגהה נשמטה תיבה שחסרונה מורגש. (הכתב לא ברור בצילום. התוכן הוא כנר' 'מותר').

[ממזרח שמש]

הנה עוד דוגמא

רעא.PNG (14.21 KiB) נצפה 607 פעמים

ובנדפס ממוה"ק, וכמוהו בז.א.

בתוך בו תוך.jpg (85.97 KiB) נצפה 622 פעמים

וכמין שנתות היו בו: פי' כמו שיניים היו בולטים בו תוך ההין.

[חוקר ספר]

וכן לא הכניסו בספרי את המפתחות של התולדות אדם אמנם במכילתא כן הכניסו , ועוד יש להעיר ששינו את צורת העמוד של הסיפרי עם נוסחת הגר"א בפרשת בהעלותך בשונה משאר הפרשיות (ולדעתי יש להפוך את שאר הפרשיות)

[חד ברנש]

אליה רבה
הערה קטנה, על מ"מ משובש, שגזל ממני 'סתם ככה' כמה דקות.
באליה רבה, סימן תקפא (מפרוייקט השו"ת, שהועתק ממהדורת זכרון אהרן):

(יג) יאמר קדיש אפילו באמצע וכו'. ויאמר החזן ג' פסוקים אחרי שבאו המנין כדי לומר עליהם קדיש (כלבו סי' סח דף ע"ב ל ע"ב). ומזה קשיא על הט"ז סימן נ"ה ס"ק ג' במה שדקדק מכלבו גבי אשרי שקודם מנחה להיפך:
(יד) היותר הגון וכו'. ואם יודע בעצמו שאינו בקי מאד ויודע להשמר אפילו משגגה, אין לו להכניס עצמו בעבודת השם. ואם אינו ראוי והגון ובקי ועומד לקרוא בתורה שהיא הוראת משפטי השם ואיסורן והתירן, אין מקיפין לו כשאר עונשין, כדכתיב [ויקרא י, ג] בקרובי אקדש, ושכרו מרובה אם יהא מן ההגונים, והוא הנקרא מלאך ה' (כלבו שם ע"ג):

מה זה "דף ע"ב ל ע"ב"?
עיינתי בדפוס ראשון של הספר (שנת תקי"ז). הנה לפניכם:

אליה רבה123.PNG (157.31 KiB) נצפה 501 פעמים

נמצאנו למדים:
1. הציון הנכון הוא: "דף ע"ב" (וכנראה הוא ע"פ דפו"ר של ספר כלבו, ולא בדקתי כעת).
2. הציון לסימן "סי' סח" הוא הוספת הוצאת 'זכרון אהרן'.
אבל מבדיקה בספר כלבו, הסימן הנכון הוא: סה.
כך זכינו לשני שיבושים בחצי משפט!

[מה שנכון נכון]

בדפוס הישן נראה שכתוב סח, ואין טענה על שלא חשדו בט"ס.
במהדורת זכר"א יש הבדל בגופן בין ציוני הא"ר המקוריים למה שהוסיפו הם. דף ל הוא כנר' ע"פ דפוס הכלבו המצוי (לא בדקתי), ולזה מתייחס הציון ע"ג - דף ל ע"ג.
כל הבלבול בנד"ד הוא מלאכת פרויקט השו"ת, וע"ז צריך לפתוח אשכול נפרד.

ז.PNG (15.07 KiB) נצפה 493 פעמים

זז.PNG (35.34 KiB) נצפה 493 פעמים

אבל איני יודע למה שינו ל'כדכתיב'.

[חד ברנש]

יפה מאוד ויישר כוחך.

חידשת לי בנוגע לדרך הציונים שנשתבשה בב"א.
(שיבוש נוסף בב"א אני נזכר כעת, בספר קושיות, ספררו את כל ההערות ברצף אחד ארוך והגיעו עד למספר 2400,
בעוד שבמהדורה הנדפסת, בכל כאלף הערות מתחיל ספרור חדש.

[ממזרח שמש]

ספרי
מדי עיוני ב'ספרי' החדש ראיתי קטע 'זית רענן' על הפסוק ויהי בנסוע, המתחלת, 'לא יקרא', וקטע הנ"ל לא ברור אהיכא קאי. כי ב'ספרי' ליתא לברייתא זו.

והנה ההסבר לטעות ורשלנות העקבית של ז.א.

הנה הספר זית רענן לבעל מגן אברהם, חובר כפירוש על הילקוט שמעוני, שבעל הילקוט ליקט מדרשים וברייתות על סדר הפסוקים. ורשום למטה על כל ברייתא ומדרש מהיכן הוא.

אך המעיין בילקוט שמעוני, יראה, שקטע זו של הזית רענן הוא פירוש על ברייתא שמקורו בספרי זוטא, 'ספר תורה שיש בה יותר מפ"ה טעויות לא יקרא בו'.


ומדפיסי ז.א. ליקטו מתוך הספר זית רענן פירושיו על הספרי, אבל כנראה לא נחתי לחלק בין 'ספרי', ל'ספרי זוטא', וכך הכניסו בתור פירוש לספרי גם קטעים שצויין למטה שהם פירוש לספרי זוטא. ואין בגוף הספר ברייתא כזו כלל, ובכל זאת הדפיסו פירוש הז"ר, כאילו הברייתא נמצאת בספר הנוכחי.


אבל הלומד הרגיל לא ימצא ידיו ורגליו.

[דהב דכי]

קרבן אהרן
בקרבן אהרן מהדורת זכרון אהרן פרשת בהר פרק ט' הל' ד' (על דברי התו"כ אני ה' אלקיהם, מה תלמוד לומר מלמד שכל המשתעבד בהם למטן מעלין עליו כאילו משתעבד למעלן) כתב: מה ת"ל. דכיון דקרא מתשעי בעבדנו אליו יתברך, למה הוצרך לומר עתה שהוא אלקינו, לזה אמר שבא הכתוב לומר שאחר שהוא אלקינו המשעבד אותו, כאילו כנסת ישראל משעבד בו יתברך, והכי קאמר קרא עבדי הם ולא עבדכם, ואם כן אני ה' כנסת ישראל משתעבד בזה כיון דאני אלקיכם.

והדברים משוללי הבנה. אלא שבמקום שכתבו "כנסת ישראל", היה כתוב "כ"י", והוא ר"ת כביכול, וקאמר שאחר שהוא אלקינו, המשעבד אותו כאילו כביכול משעבד בו יתברך, והכי קאמר קרא עבדי הם ולא עבדכם ואם כן אני ה' כביכול משתעבד בזה כיון דאני אלקיכם. והם פתחו הר"ת כנסת ישראל וטשטשו הדברים.

[מה שנכון נכון]

ספר הנותן אמרי שפר לראנ"ח הנד"מ. ההקדמה בדפו"ר:

ראנח.PNG (273.35 KiB) נצפה 210 פעמים

ראנח 2.PNG (29.78 KiB) נצפה 210 פעמים

סיבת הדילוגים והחסרונות היא שבעותק שבה"ב ההקדמה מטושטשת בצלום (סרוקה שם פעמיים). חבל שהזדרזו להוציא את הספר, ולא המתינו עד שישיגו צילום ברור יותר.
ברפרוף קל נראה שחלק ממה שהועתק משובש (או מפוענח בהשערה אך ללא סימון). למשל ויהי בשלם [סוכו] - מסתבר שכך כתוב. קנה לעצמו - כצ"ל. מעקשות - צ"ל מעשקות. את כבודו שלו - אולי כתוב ואת גדלו. נכוחו - צ"ל נכחו. במי... ארבנו - פשוט שכתוב כמו נגיד אקרבנו.