מוסר והשקפה לרבותינו מאשכנז

[יוסים]

מעניין אותי איזה ספרים העוסקים בהשקפה ומוסר קיימים מרבותינו הראשונים באשכנז. יש את הרוקח [קצת מוסר] ארחות חיים להרא"ש [קצר] ואת ס' חסידים ומהר"ל [תקופה קצת יותר מאוחר]. אך בהשוואה לספרים הקיימים מחכמי ספרד זה עדיין מעט. למשל יש את המו"נ, אמונות ודעות, חובות הלבבות, העקרים, הכוזרי, המספיק, כד הקמח, אברבנל, כתבי רמב"ן, כתבי הספורנו, רבנו יונה, דרשות הר"ן. מה קיים במקביל אצל רבותינו האשכנזים?

[זקן ששכח]

שתי דוגמאות כפתיח:
ספר גימטריאות לרביונ יהודה החסיד, תוכו בלול.. מוסר וחסידות...
ספר אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות לרבינו יהודה החסיד, בעניני אמונות ודעות...
שני הספרים יו"ל מתוך כת"י ונערכו בכשרון מיוחד ע"י הרב יעקב ישראל סטל מירושלים.

[חד ברנש]

זקן,
הספר השני שציינת אינו ממש בתחום מוסר והשקפה, אלא יותר בתחום תורת הסוד החסידית-אשכנזית.

ולשאלת השואל,
יש עוד ספרי מוסר אשכנזיים, כמו:
על עסק התורה לאבי הרא"ש
ארחות צדיקים (נכתב כנראה בידי ספרדי, אך שהושפע רבות מהאשכנזים)
ספר הגן ודרך משה

יש עוד, וכעת אינני מצליח להיזכר.
עצתי לך, פותח האשכול, לעיין ב'שרי האלף', מחלקה שביעית. עיין שם, אט אט, ותמצא נחת.

[איש_ספר]

ספר חסידים לר' משה הכהן ממשפחת הרא"ש

[משולש]

צריך להבהיר שכוונת פותח האשכול אינה דווקא לחכמי ארץ אשכנז אלא לכל היהדות האשכנזית באירופה.

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?t=25812#p261289

[מחולת המחנים]

צדה לדרך לתלמיד הרא"ש.
ואולי גם ספר הישר המיוחס לר"ת.

[חד ברנש]

חסידי אשכנז כתבו כמה ספרים בעניין התשובה, כמו: בתחילת ספר רוקח (וגירסה אחרת: סדר התשובה, ירושלים תשעא), ולאחרונה גם יצאו שני ספרים חדשים מחסידי אשכנז על התשובה: תשובות ר"א מוורמייזא הרוקח, ודרשות לימי התשובה.

[חד ברנש]

עוד כמה ספרים:
חוקי התורה,
ספר החיים,
חכמת הנפש לרוקח,
ספר הייחוד לר"א הדרשן,
כתב תמים.

[חד ברנש]

ספר מלכיאל, טיהנגן שכ.

[משולש]

יש הרבה קטעי מוסר והשקפה בתוך ספרי הלכה ומנהג ושו"תים אשכנזיים.

אם רוצים מכל התקופות יש הרבה, אם מחפשים דווקא מזמן הראשונים, אין להתעלם מהעובדה שבשעה שעולם הפילוסופיה והתרבות פרח בספרד, היו בני אשכנז וצרפת שקועים ב"הלכה ותוס'" ובפלפוליהם, ואף התנגדו לכמה בעלי השקפה ספרדיים גדולים ובראשם הרמב"ם.

[חד ברנש]

'ספר החיבור וספר המצרף' לר' ברכיהו הנקדן.
אמנם מסופקני אם ניתן להגדירו כבן אשכנז-צרפת, כי למרות שהוא נולד בצרפת ועשה שם עד ימי עמידתו, לערך, הרי שאת מרבית חיבוריו אם לא כולם הוא כתב אחרי עוברו לפרובאנס.

[סגי נהור]

אם רוצים מכל התקופות יש הרבה, אם מחפשים דווקא מזמן הראשונים, אין להתעלם מהעובדה שבשעה שעולם הפילוסופיה והתרבות פרח בספרד, היו בני אשכנז וצרפת שקועים ב"הלכה ותוס'" ובפלפוליהם, ואף התנגדו לכמה בעלי השקפה ספרדיים גדולים ובראשם הרמב"ם.

חלק מהפלא ומהעונג שבלימוד תוס' - בלי ספק מלכי ההיגיון התורני, אשר בבית מדרשם למדנו איך להקשות קושיא ואיך לתרץ תירוץ, איך לנתח ואיך להגדיר - הוא הידיעה שכל גאונותם המופלאה לא באה אלא מעמל התורה עצמו, בלי שום השפעה של חכמות זרות.

[ונתנו ידידים]

ציינו כאן לכמה וכמה בפרי יראה ולי האברך הפשוט כמעט לא שמעתי על שום א' מהם,
וצ"ב למה זה שעל ספרי היראה של רבותינו חכמי ספרד אנו עוסקים כה הרבה משא"כ בחכמי אשכנז שגברה כח תורתם, וודאי שאין מוסר ספר גדול מדף גמרא ותוס' כידוע לא' האדמורי"ם.

[מקורות]

יש להוסיף לרשימה ספר קצר "ספר שערי מוסר" לרבנו אביגדור כהן צדק, נדפס מתוך כת"י אלול תשנ"ג.

[יגאל10]

ד"ר יצחק ליפשיץ פרסם לאחרונה ספר העוסק במשנתם הרוחנית של חסידי אשכנז, ושמו כמדומה "אחד בכל דמיונות".

[יוסים]

אם רוצים מכל התקופות יש הרבה, אם מחפשים דווקא מזמן הראשונים, אין להתעלם מהעובדה שבשעה שעולם הפילוסופיה והתרבות פרח בספרד, היו בני אשכנז וצרפת שקועים ב"הלכה ותוס'" ובפלפוליהם, ואף התנגדו לכמה בעלי השקפה ספרדיים גדולים ובראשם הרמב"ם.

חלק מהפלא ומהעונג שבלימוד תוס' - בלי ספק מלכי ההיגיון התורני, אשר בבית מדרשם למדנו איך להקשות קושיא ואיך לתרץ תירוץ, איך לנתח ואיך להגדיר - הוא הידיעה שכל גאונותם המופלאה לא באה אלא מעמל התורה עצמו, בלי שום השפעה של חכמות זרות.

למה אתה קורא חכמות זרות? למה? לחכמי ספרד?

[רון]

מאד צורם, מאד מאד צורם, הנוסח של "עולם הפילוסופיה והתרבות שבספרד"!. משל אנו מדברים על ר' דוד זריצקי שחיבר את שימקה!
הרי לא באנו להשוות בין כל מיני סופרים ומשוררים שחיו אז, רק באנו להשוות בין רבותינו הראשונים כמלאכים, בין רבותינו שבספרד הרמב"ן ורבינו יונה ובית מדרשם לבין רבותינו שבאשכנז בעלי התוס' ובית מדרשם, ומה זה הנוסח המשונה שנכנס לכאן?

[סגי נהור]

אם רוצים מכל התקופות יש הרבה, אם מחפשים דווקא מזמן הראשונים, אין להתעלם מהעובדה שבשעה שעולם הפילוסופיה והתרבות פרח בספרד, היו בני אשכנז וצרפת שקועים ב"הלכה ותוס'" ובפלפוליהם, ואף התנגדו לכמה בעלי השקפה ספרדיים גדולים ובראשם הרמב"ם.

חלק מהפלא ומהעונג שבלימוד תוס' - בלי ספק מלכי ההיגיון התורני, אשר בבית מדרשם למדנו איך להקשות קושיא ואיך לתרץ תירוץ, איך לנתח ואיך להגדיר - הוא הידיעה שכל גאונותם המופלאה לא באה אלא מעמל התורה עצמו, בלי שום השפעה של חכמות זרות.

למה אתה קורא חכמות זרות? למה? לחכמי ספרד?

רבים מרבותינו בספרד, ובראשם הרמב"ם, למדו גם חכמות נוספות, והשתמשו בחכמות אלו לצורך תוספת הבנה והעמקה בתורה, ואין בכך שום גנאי ח"ו. יחד עם זאת לדידי, וזו רק תחושה אישית שלי, יש יופי מיוחד בדברי רבותינו בעלי התוספות שלא הכירו שום חכמה אחרת וכל בניינם המפואר לא בא אלא מן התורה עצמה.

[חד ברנש]

ד"ר יצחק ליפשיץ פרסם לאחרונה ספר העוסק במשנתם הרוחנית של חסידי אשכנז, ושמו כמדומה "אחד בכל דמיונות".

הספר עוסק בתורת הסוד שלהם ולא במוסר ובהשקפה.

[וולףאנטפלעקונג]

יש הרבה קטעי מוסר והשקפה בתוך ספרי הלכה ומנהג ושו"תים אשכנזיים.

אם רוצים מכל התקופות יש הרבה, אם מחפשים דווקא מזמן הראשונים, אין להתעלם מהעובדה שבשעה שעולם הפילוסופיה והתרבות פרח בספרד, היו בני אשכנז וצרפת שקועים ב"הלכה ותוס'" ובפלפוליהם, ואף התנגדו לכמה בעלי השקפה ספרדיים גדולים ובראשם הרמב"ם.

ציינו כאן לכמה וכמה בפרי יראה ולי האברך הפשוט כמעט לא שמעתי על שום א' מהם,
וצ"ב למה זה שעל ספרי היראה של רבותינו חכמי ספרד אנו עוסקים כה הרבה משא"כ בחכמי אשכנז שגברה כח תורתם, וודאי שאין מוסר ספר גדול מדף גמרא ותוס' כידוע לא' האדמורי"ם.

מקופיא, אכן סגנון החיים וההשקפה היתה שונה קצת בין אשכנז לספרד והופע ג" מהסביבה שבעוד שבספרד התעסקו רבות בשאלות אמונה והסתכךו על זה באופן חיובי באשכנז דגלו דווקא באמונה טהורה ושללו את לימודי ההשקפה וכידוע כל סיפורי החרמות וכו' בזמנם של הרא"ש והרמב"ן. וספרי המוסר של חכמי אשכנז הוא בעיקר ליקוט מספרי חז"ל עם הוספת פי' וכו' ולא פילוסופיה.
בספר של פריימן על הרא"ש קצת מאריך בענין זה מבחינה הסטורית, ושם כותב רעיון מענין שע"י מבר הרא"ש מאשכנז לספרד הועברה גם השיטה לאט לאט לתלמידיו ולדורות אחריו, וניכר היה זה בעמידתם במסי"נ בזמן הגזירות דורות לאחמ"כ (בזמן האנוסים)... מענין האם יש עוד מישהו שהתעסק בתאוריה כזאת

[יצחק ליפשיץ]

לענ"ד, הספר שלי עוסק בהשקפה. זו הייתה מטרתו.

[יצחק ליפשיץ]

ד"ר יצחק ליפשיץ פרסם לאחרונה ספר העוסק במשנתם הרוחנית של חסידי אשכנז, ושמו כמדומה "אחד בכל דמיונות".

הספר עוסק בתורת הסוד שלהם ולא במוסר ובהשקפה.

בספרי "אחד בכל דמיונות" דנתי בכמה נושאים השקפתיים. א. החילוק שנמצא בנפש החיים של "מצידו ומצידנו", מקורו בתורת ר' יהודה החסיד. כמו כן שאלות שהרמב"ם דן בהם על "אור נברא", הנדונים בכתבי ר' יהודה החסיד ור' אלעזר מוורמיזא. דנתי בכמובן בהגדרת האלוקות כאינסוף או כזקן היושב בישיבה, בהגדרת המציאות כפלא או כמציאות ריאלית. בקיצור, לא בתורת הסוד בלבד אלא בעיקר בהשקפה.

[חד ברנש]

ראשית יש להבין מהי בדיוק 'השקפה'. אבל זה לא משנה.
וברוך הבא לפורומינו!

[יצחק ליפשיץ]

ראשית יש להבין מהי בדיוק 'השקפה'. אבל זה לא משנה.
וברוך הבא לפורומינו!

על כך כתבתי בהקדמה. האם כל מחשבה שאיננה נשענת על מסורת של פילוסופיה נוכרית איננה ראויה להקרא השקפה? לדעתי ההשקפה והמחשבה של חסידי אשכנז הרבה יותר ראויה להקרא נבואה לדורות מאשר השאלות שדנים בהם גדולי ספרד שנגררו אחרי הפילוסופים המוסלמים.

[איתן נוי]

ליקוטי מאמרים בסוף נפש החיים מרוח חיים: "כי כל המזלות שיש להם כח כמו השמש שיש לה כח לבשול הפרות וסגלת הזהב"?

[מתעמק]

ליקוטי מאמרים בסוף נפש החיים מרוח חיים: "כי כל המזלות שיש להם כח כמו השמש שיש לה כח לבשול הפרות וסגלת הזהב"?

יערות דבש חלק א' דרוש ד'
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[איתן נוי]

ליקוטי מאמרים בסוף נפש החיים מרוח חיים: "כי כל המזלות שיש להם כח כמו השמש שיש לה כח לבשול הפרות וסגלת הזהב"?

יערות דבש חלק א' דרוש ד'
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

להיכן שלחת אותי?