ד' נכנסו לפרדס, למה נפקד שמו של רשב"י?

[היא שיחתי]

בגמ' חגיגה יד: ד' נכנסו לפרדס בן עזאי בן זומא אחר ור' עקיבא

וקשה אמאי נפקד שמו של ר' שמעון בר יוחאי?

[רבינו הגודל]

יש לך מידע שהוא אכן נכנס לפרדס?

[ישבב הסופר]

חשבתי שכוונה שכל ד' אלו נכנסו לפרדס בתקופה אחת, שבן עזאי בן זומא אלישע בן אבויה ור"ע היו בני דור אחד, וממילא אין הכוונה בהכרח שלא היו אחרים שנכנסו לפרדס. ורשב"י היה מרבותינו שבדרום, מתלמידיו של רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום.

[היא שיחתי]

יש לך מידע שהוא אכן נכנס לפרדס?

אכן, יודעי ח"ן יכולים לראות זאת בפיוט בר יוחאי

[הוגה]

בשביל לשאול שאלה זו, צריך תחילה לדעת שני דברים: א' - מה כוונת חז"ל באומרם "פרדס". ב' - היכן רשב"י עומד בכל זה.

אבל בכלל, אם נעיין בלשון הברייתא כולה, אולי הכל יראה אחרת: "תנו רבנן ארבעה נכנסו בפרדס (רש"י: "נכנסו לפרדס - עלו לרקיע על ידי שם"), ואלו הן; בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו. אחר קיצץ בנטיעות. רבי עקיבא יצא בשלום".
לא כתוב כאן שארבעה בלבד נכנסו "ב(!)פרדס",
אלא "ארבעה נכנסו בפרדס" זהו הפתיח למעשה שבא בעקבותיו;
רשב"י לא היה עמם, עכ"פ לא באותו מעשה (שו"ר דברי "ישבב הסופר"). א"כ יתכן שבעצם היו עוד אחרים שנכנסו בפרדס ג"כ.

[הבונה]

לכאורה ר"ש לביא מרמז למעשה זה, למקום אבני שיש הגעת ופני אריה ליש
כלומר: למקום ממנו חשש רבי עקיבא שמא חבריו לא יצאו משם בשלום, הגעת אתה בגבורה.

[ישבב הסופר]

בשנה שעברה שמתי לב לפירוש הפשוט שבפיסקא זו, וחושבני שאכן רבים לא מבינים אותו.
הפיסקא מיירי בזה שרשב"י יכל להשיג גבוה מעל גבוה, בבחי' נכנס לפרדס ויצא בשלום. וזה אמר המשורר שבר יוחאי הגיע למקום אבני שיש [ולא אמר מים מים, וכמו שהזהיר ר"ע את אותם שנכנסו לפרדס.]
כמו כן אומר המשורר שיכל רשב"י להשיג ולראות את גלגלי המזלות שברקיעים, [והרי הקב"ה ענה את איוב מן הסערה שאינו יודע דבר המזלות וחוקות שמים, וזה אמר שרשב"י השיג כל אלה] ולכן הזכיר שהוא ראה את פני אריה ליש - מזל אב, וגם גולת הכותרת שעל המזל 'עיש' [שמוזכרת באיוב לח לב "ועיש על בניה תנחם"]

והוא אומר [פירוש הפיסקא אינו כחרוזו, וכדרך המשוררים, על כן שמתי הפיסוק כמובנו ולא כחרוזו]
"בר יוחאי, למקום אבני שיש הגעת, ופני אריה ליש - גם גולת כותרת על עיש - תשורי, ומי ישורך."

[היא שיחתי]

יש לך מידע שהוא אכן נכנס לפרדס?

אכן, יודעי ח"ן יכולים לראות זאת בפיוט בר יוחאי

לכאורה ר"ש לביא מרמז למעשה זה, למקום אבני שיש הגעת ופני אריה ליש
כלומר: למקום ממנו חשש רבי עקיבא שמא חבריו לא יצאו משם בשלום, הגעת אתה בגבורה.

לזה כיוונתי
אם כי אי"צ להיות יודע ח"ן ...

[לייטנר]

בל"ג בעומר אחד ביקשו תלמידי חכמים מהבבא סאלי שיבאר להם רק את השורה הזו מהשיר, ואמר להם שיצטרך שבוע שלם (ואולי אמר חודש או שנה וכו') כדי להסביר זאת.

[ישבב הסופר]

לייטנר, לא החסרת איזו מילה מהודעתך? מי ביקש מאיזה ת"ח? האין די בהסבר שהבאתי למעלה לבאר כווונת הפייטן בבית זה?
שכחתי להוסיף שלדברי הראב"ע ביואל ד יא - והביאו הרמבן באיוב ל"ח - 'עיש' הוא קיבוץ כוכבים ששבעה כוכבים קבועים בו והולכים ביחד, [ויעויין בברכות נח: ונט. שהוציא הקב"ה שני כוכבים מעיש כדי להפסיק מימי המבול]. וזה כוונתו 'גם גולת כותרת על עיש תשורי', שדימה כוכבי עיש לכתר שמרגליות קבועים בו, ושראה רשב"י כל צבא השמים ונהירין ליה שביליהם.
מה לוקח שבוע להסביר? ההקשר הקבלי?

[היא שיחתי]

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית [דף כו עמוד א]

רבעאה עאל בפר"ת דאיהו מוחא דביה פריה ורביה, בן זומא ובן עזאי דעאלו בקליפין דאורייתא הוו לקאן בהון, ר' עקיבא (פקודי רנ"ד) דעאל במוחא אתמר ביה דעאל בשלם ונפק בשלם (א"ר אלעזר אבא יומא חד הוינא בבי מדרשא ושאילו חברייא מאי ניהו דא"ר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב (תהלים ק"א) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, אדהכי הא סבא דסבין קא נחית אמר לון רבנן במאי קא תשתדלון, אמרו ליה ודאי בהא דא"ר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש וכו' אמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא והא אוקמוה במתיבתא עלאה ובגין דלא תטעון נחיתנא לכו ובגין דאתגליא רזא דא בינייכו דאיהי רזא עלאה טמירא מבני דרא בודאי אבני שיש טהור אנון דמנהון מיין דכיין נפקין ואינון רמיזין באת א רישא וסופא, ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו עץ החיים מאן דאכיל מניה וחי לעלם, ואלין ב' יודי"ן אנון רמיזין בוייצר ואינון תרין יצירות יצירה דעלאין ויצירה דתתאין ואנון חכמה בראש וחכמה בסוף תעלומות חכמה ודאי אנון תעלומות מחכמה עלאה דתחות כתר עלאה ואנון לקבל ב' עיינין דבהון (שמות י"ח א) תרין דמעין נחתו בימא רבא ואמאי נחתו בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לישראל ולא זכו בהון ואתברו ונפלו ודא גרים אבודא דבית ראשון ושני ואמאי נפלו בגין דפרח ו' מנייהו דאיהו ו' דוייצר ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טו"ר דמתמן אתייהיבת אורייתא באסור והתר מימינא חיי ומשמאלא מותא ובג"ד א"ר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים לא תהוו שקילין אבני שיש טהור (נ"א דאינון ב' יודין דוייצר חכמה עלאה וחכמה תתאה) לאבנין אחרנין דאנון חיי ומותא דמתמן (קהלת י') לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, ולא עוד אלא אתון תסתכנון גרמייכו בגין דאלין דעץ הדעת טו"ר אנון בפרודא ואבני שיש טהור אינון ביחודא בלא פרודא כלל ואי תימרון דהא אסתלק עץ החיים מנייהו ונפלו ואית פרודא בינייהו, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני דהא לית תמן פרודא לעילא דאלין דאתברו מאנון הוו, אתו לנשקא [דף כז עמוד א] ליה פרח ואסתלק מנייהו)

[היא שיחתי]

לגבי פני אריה ליש
במתיבתא על זמירות שבת
פירשו דהוא מכוון על פני אריה שבכסא הכבוד כדאיתא בחגיגה יג:

[היא שיחתי]

יישוב מעט דומה לדרכו של ישבב לעיל
כתוב בגמ' שרבי עקיבא אמר "אמר להם רבי עקיבא כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני"
וצ"ב למי אמר ובגמ' נראה שאמר לבן עזאי בן זומא ואחר, ולפי"ז קשה אמאי לא יצאו בשלום, וצ"ל שלא למדו ממנו עומק העניין די הצורך
ומעתה יש לומר דתלמידיו למדו ממנו סוד העניין היטב ולהכי שוב כבר אין חידוש בכך שנכנסו לפרדס כיון דכבר נגלה הסוד היאך נכנסים ויוצאים בשלום

וראה בזוהר שהבאתי שם כתוב "דא"ר עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב (תהלים ק"א) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני"
הרי שאמר כן לתלמידיו ואולי יש לדחוק כן הברייתא בגמ' ומכל מקום נמצינו למדים דלתלמידיו לימד כן וממילא יצאו בשלום ושוב כבר אין צריך לכתוב כל מי שנכנס לפרדס