מכתב מוזר

[תיקו]

המכתב הזה הוא מוזר ביותר
http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres ... rzog10.pdf
מי זה שחפץ להיות רב ראשי שלישי! במדינת ישראל מטעם אגודת ישראל?

[תורה תמימה]

אולי בספר החדש שיצא אודות הרב אברמוביץ ז"ל יש איזה מידע על הנושא

[בר ששת]

המכתב הזה הוא מוזר ביותר
http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres ... rzog10.pdf
מי זה שחפץ להיות רב ראשי שלישי! במדינת ישראל מטעם אגודת ישראל?

תתאמץ בבקשה למען החסומים. העתק.

[תיקו]

מצו"ב

[ישעיהו לוריא]

המכתב הזה הוא מוזר ביותר
http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres ... rzog10.pdf
מי זה שחפץ להיות רב ראשי שלישי! במדינת ישראל מטעם אגודת ישראל?

תתאמץ בבקשה למען החסומים. העתק.

לבר ששת ולתיקו היקרים.

אגודת ישראל עמדה במשא ומתן במשך שנת תש"ט ואח"כ עם הרבנות הראשית ועם משרד הדתות, בכדי ל
הכיר ברבניה כרבנים ע"י הרבנות, בכך זכו רבנים אלו למשכורת ממשלתית ולזכויות סוציאליות ,דבר שהיטיב עם מצבם ביותר.
צעד זה היה חידוש לעמדותיה המקוריות של אגודת ישראל במשך השנים נגד הרבנות הראשית (לתשומ"ל בר ששת-שזורי...) אולם הקמת המדינה הובילה את מועצת גדוה"ת ומוסדותיה העליונים של ה"אגודה" להבין כי המצב השתנה ועליה לעשות ככל שביכולתה לטובת ולרווחת רבניה והכרתם.
הראשונים שהוכרו כרבנים במדינה היו הגאונים רבי מאיר קרליץ רבי צבי אייזנשטאט רבי מרדכי יפה שלזינגר ורבי ישעיה מונדרי שהיוו קודם לשכת רבנות עצמאית של אגו"י בת"א , וכמו תמיד אנשי היישוב החדש היו הראשונים להבין את הלכי הרוחות והמצב. הם נכנסו לרבנות בתל אביב כחטיבה אחת.
ובאשר לנושא שלנו : בשלבים מסויימים הסכימה אגו"י להתחברות מלאה לרבנות הראשית , דבר שלא יצא לפועל, ובתמורה יוכר מעמדה כשווה וחופף לרבנים ראשיים עם רב ראשי מטעמה. המועמד המוביל היה הגאון רבי מאיר קרליץ מוילנא לכוביץ, אחיו הבכור של החזון איש.
נטו"ק התקיפה את אגו"י קשות על צעדה זה, אולם הם נחשבו אז לקבוצת קיצוניים הזויה ושולית.

[גוראריה]

המכתב הזה הוא מוזר ביותר
http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres ... rzog10.pdf
מי זה שחפץ להיות רב ראשי שלישי! במדינת ישראל מטעם אגודת ישראל?

תתאמץ בבקשה למען החסומים. העתק.

לבר ששת ולתיקו היקרים.

אגודת ישראל עמדה במשא ומתן במשך שנת תש"ט ואח"כ עם הרבנות הראשית ועם משרד הדתות, בכדי ל
הכיר ברבניה כרבנים ע"י הרבנות, בכך זכו רבנים אלו למשכורת ממשלתית ולזכויות סוציאליות ,דבר שהיטיב עם מצבם ביותר.
צעד זה היה חידוש לעמדותיה המקוריות של אגודת ישראל במשך השנים נגד הרבנות הראשית (לתשומ"ל בר ששת-שזורי...) .

סליחה, אבל אגודת ישראל הכללית אף פעם לא היתה ראש חץ נגד הרבנות
אגוד"י הירושלמית היתה גוף נפרד, כידוע.

[ישעיהו לוריא]

[סליחה, אבל אגודת ישראל הכללית אף פעם לא היתה ראש חץ נגד הרבנות
אגוד"י הירושלמית היתה גוף נפרד, כידוע.

למי זה ידוע ?
אגודת ישראל הירושלמית הייתה סניף לאגודת ישראל העולמית. פעולותיה נעשו בהכוונה מדוקדקת של הוועד הפועל העולמי מפפד"מ של הנשיא רבי יעקב רוזנהיים וגדולי ישראל שישבו בפולין ליטא וגליציה.
בשנת תרצ"ה למשל , באה ארצה משלחת מטעם הוועה"פ העולמי בכדי לארגן כאן סדר ותפקידים במשרדי הסניף בארץ. היא גם קבעה גובה המשכורת לכל אחד מהעובדים כולל ר' משה בלוי וד"ר יצחק ברויאר (!) שביניהם שררו חילוקי דעות קשים ועזים. זאת מלבד, הנסיעות המתוקשרות של משלחות האדמור הזקן מגור סוקולוב ועוד.

אגודת ישראל שבירושלים, ניהלה מטבע הדברים ומתוקף סעיף 4 המפורסם (כידוע..) את ענייני ארץ ישראל כמו למשל המו"מ להצטרפות לסוכנות בשנות השלושים והכרה ברבנותה או.. התמזגות בתנאים מסויימים לרבנות. וגם זאת ע"י הכוונה של הגולה על כל צעד ושעל. אך כמובן באופן יומיומי ע"י עסקניה כאן ובייחוד הרב משה בלוי וד"ר ברויא
בעוה"ר בא אותו רשע ימ"ש ושרף את כל הגולה, ורק ירושלים נשארה רלוונטית ומוסדות הסניף נשארו עומדים על תילם,

לומר שאגו"י הירושלמית היתה גוף נפרד זה כמו ולומר שטלז סטון היא גוף נפרד ובדלני מירושלים ובני ברק דהיום. כשהפער באיכות ובכמות ובהשפעת הגולה ע"פ הסניף הקטן באר"י הוא הרבה יותר גדול מן הפער המספרי בין טלז סטון וירושלים וב"ב ...
לדוגמא קטנה: כשבשנת תרצ"ז מדווח ר"מ בלוי לגולה על 1200 תלמידים בבתי החינוך שלנו בארץ כן ירבו, היו בפולין לבדה, מיליון! מצביעים לאגודה.

ביטאון המבשר המכובד לצרכים 'פרימריז'סטיים מאדיר את מוסדות היישוב ופעולותיו של הסניף הירושלמי ומעצימם. כשם שעשו אבותיו הרעיוניים בקוראם לסניף ירושלים 'מרכז אגו"י'. ויפה עושים. אלא שמבין השיטין עולה התמונה האמיתית על הישענות מוחלטת של היישוב בארץ וסניף אגו"י הקטנטן בי-ם במרכזים הענקיים בגולה.

ואף אחר העקידה : היו בת"א בב"ב ואפי' בפ"ת יותר יהודים שנמנו על בני היישוב החדש מאשר הירושלמים.
כך שכל ה'ידוע' על היות הסניף בירושלים כגוף נפרד כביכול, אינו אלא תועמלנות עיתונאית לצרכי הכרה ומעמד פנימיים (עי' שלשלהדו' ריש חל"ג)...

כל האמור לעיל לא ממעיט מחשיבותו האידאולוגית הרעיונית והארגונית של רבי משה בלוי ז"ל שהיה מנהיג דגול ומראשי האגודה, למרות עמדו בראשות סניף בן כמה מאות חברים, וזאת בשל אישיותו.

[גוראריה]

מסכים עם כל הנאמר לעיל. העמדת הסניף הירושלמי כמרכז היתה אכן מהטעמים הנ"ל. [בדיוק כמו התואר מרא דארעא דישראל להגרי"ח זוננפלד זי"ע]
אבל ההבדלים היו אידיאולוגיים. ובעוצמה רבה. בין אגו"י בירושלים לבין כל היתר, כולל ב"ב ות"א.
הירושלמיים נטו הרבה יותר לקנאות.
ועיין היטב בס' חברה ודת למנחם פרידמן.
ודי בזה לע"ע.

[ישעיהו לוריא]

מסכים עם כל הנאמר לעיל. העמדת הסניף הירושלמי כמרכז היתה אכן מהטעמים הנ"ל. [בדיוק כמו התואר מרא דארעא דישראל להגרי"ח זוננפלד זי"ע]
אבל ההבדלים היו אידיאולוגיים. ובעוצמה רבה. בין אגו"י בירושלים לבין כל היתר, כולל ב"ב ות"א.
הירושלמיים נטו הרבה יותר לקנאות.
ועיין היטב בס' חברה ודת למנחם פרידמן.
ודי בזה לע"ע.

אף אני אסיים את הדיון. (בהערה קטנה כי ספרו ומחקריו של מנחם פרידמן מלאים תזות ומסקנות מוטעות או גרוע מכך מגמתיות . ולמרות האישום החמור אכמ"ל, כבקשתך).

[בר ששת]

מסכים עם כל הנאמר לעיל. העמדת הסניף הירושלמי כמרכז היתה אכן מהטעמים הנ"ל. [בדיוק כמו התואר מרא דארעא דישראל להגרי"ח זוננפלד זי"ע]
אבל ההבדלים היו אידיאולוגיים. ובעוצמה רבה. בין אגו"י בירושלים לבין כל היתר, כולל ב"ב ות"א.
הירושלמיים נטו הרבה יותר לקנאות.
ועיין היטב בס' חברה ודת למנחם פרידמן.
ודי בזה לע"ע.

אף אני אסיים את הדיון. (בהערה קטנה כי ספרו ומחקריו של מנחם פרידמן מלאים תזות ומסקנות מוטעות או גרוע מכך מגמתיות . ולמרות האישום החמור אכמ"ל, כבקשתך).

רבי ישיעהו, טוב עשית שהקטנת והיסגרת הערתך. אין להוסיף לעסוק במפורסמות. וכבר הארכנו עד לזרא במקום אחר במיהמונתיה של בעל 'חברה ודת',
viewtopic.php?f=19&t=6290&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F

ובלא ספק שאף רבינו גו"א לא פליג עליך בהא. אף שדבריו בדבר הניתוק המנטלי בין הסניף הפולני לוורשאי תל-אביבי.

[גוראריה]

דווקא 'חברת ודת', לענ"ד, ספר מאוזן מאד.
ואגב, הוא כמובן לא המקור היחיד למ"ש לעיל...

[מאיר סובל]

תמיהני מדוע אף אחד מחברינו לא העלה כאן כמסמך מקביל, ופתרון לשאלת פותח האשכול, את כתב המינוי שאגודת ישראל מינתה לרב ראשי בארץ ישראל [במקביל לתפקיד הרב הרצוג והראשל"צ] מטעמה את הגרי"ז מבריסק.
האגודה דרשה להיות עדה דתית שוות זכויות לעדה הכללית שבראשה הרבנות הראשית, ונפקא מינה לרישום נישואין וגיטין וכדומה.

הרב מבריסק לא רצה להתמנות. אבל לא נלחם נגד זה כשזה קרה... הוא לא האמין שזה דבר מהותי ובר קיימא וממילא לא הקדיש אנרגיה להתנער ממנו.
אני מעתיק את המילים הללו מהזכרון שלי, איפה זה מודפס? כרגע איני זוכר.

[ישעיהו לוריא]

מסכים עם כל הנאמר לעיל. העמדת הסניף הירושלמי כמרכז היתה אכן מהטעמים הנ"ל. [בדיוק כמו התואר מרא דארעא דישראל להגרי"ח זוננפלד זי"ע]
אבל ההבדלים היו אידיאולוגיים. ובעוצמה רבה. בין אגו"י בירושלים לבין כל היתר, כולל ב"ב ות"א.
הירושלמיים נטו הרבה יותר לקנאות.
ועיין היטב בס' חברה ודת למנחם פרידמן.
ודי בזה לע"ע.

אף אני אסיים את הדיון. (בהערה קטנה כי ספרו ומחקריו של מנחם פרידמן מלאים תזות ומסקנות מוטעות או גרוע מכך מגמתיות . ולמרות האישום החמור אכמ"ל, כבקשתך).

רבי ישיעהו, טוב עשית שהקטנת והיסגרת הערתך. אין להוסיף לעסוק במפורסמות. וכבר הארכנו עד לזרא במקום אחר במיהמונתיה של בעל 'חברה ודת',
viewtopic.php?f=19&t=6290&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F

ובלא ספק שאף רבינו גו"א לא פליג עליך בהא. אף שדבריו בדבר הניתוק המנטלי בין הסניף הפולני לוורשאי תל-אביבי.

תודה על ההפניה. אמנם עוסק רק על ספרו אודות הרבי מליובאביטש אך סייע לי קצת יותר מקצת. תודה.

[ישעיהו לוריא]

דווקא 'חברת ודת', לענ"ד, ספר מאוזן מאד.
ואגב, הוא כמובן לא המקור היחיד למ"ש לעיל...

לא אכנס עכשיו לדיון כי כיום אין תח"י הספר. כוונתי בחוסר האיזון שמגיע מחוסר הבנה. מנחם פרידמן ראה ארכיון אגו"י בירושלים תחת הדרכת הצמודה של מנהליו . דבר זה גרם לו לטעות לעני"ד בין כל 'קופקע' שהתנהלה בין קצנלבוגן בריכטא וריבלין ב'ישועס' יענקב שול' שפרוש מדווח עליה לר"מ בלוי , ובין מה שקבע והחליט באמת, מאות אלפים של יהודים והנהגה תורנית מכריעה בעל משנה סדורה בגולה. מה שמכונה כאן 'הסניף התל אביבי' היה א"כ העמדה המחליטה והרלוונטית כמעט תמיד, לעומת הסניף הירושלמי שהושפע אכן עמוקות מקנאי משועממי ובטלני ירושלים. אסכם את חוסר האיזון של פרידמן בהשוואת חשיבות המקורות בציון 'מכתב רוזנהיים לגרודזינסקי, וילנא 1931 מיכל 29' ושורה אח"כ 'יהודה בלוי ליונה צוובנר ,מיכל 31'...

[איש_ספר]

מקנאי משועממי ובטלני ירושלים

לא ידעתי שהכרוז לא בחינם הלך וכו' טוען אמוציות גם מאה שנה אחר פרסומו...

[בר ששת]

מקנאי משועממי ובטלני ירושלים

לא ידעתי שהכרוז לא בחינם הלך וכו' טוען אמוציות גם מאה שנה אחר פרסומו...

בדיוק להיפך, שהרי דברים מפורשים נכתבו במכתב הידוע: "כי הגם שרוב בני ירושלים מסכימים עמו"...

[איש_ספר]

מקנאי משועממי ובטלני ירושלים

לא ידעתי שהכרוז לא בחינם הלך וכו' טוען אמוציות גם מאה שנה אחר פרסומו...

בדיוק להיפך, שהרי דברים מפורשים נכתבו במכתב הידוע: "כי הגם שרוב בני ירושלים מסכימים עמו"...

(כנראה לא הובנתי. חשדתי שהעוינות של רבי ישעיהו לוריא לאגודאים הירושלמים מקורה מפרסום הכרוז נגד האמרי אמת, עד שבגין זה (לפי המסופר) ננזף הגריח"ז בכל מיני אמצעים אופיניים)

[ישעיהו לוריא]

לא ידעתי שהכרוז לא בחינם הלך וכו' טוען אמוציות גם מאה שנה אחר פרסומו...[/quote]בדיוק להיפך, שהרי דברים מפורשים נכתבו במכתב הידוע: "כי הגם שרוב בני ירושלים מסכימים עמו"...[/quote](כנראה לא הובנתי. חשדתי שהעוינות של רבי ישעיהו לוריא לאגודאים הירושלמים מקורה מפרסום הכרוז נגד האמרי אמת, עד שבגין זה (לפי המסופר) ננזף הגריח"ז בכל מיני אמצעים אופיניים)[/quote]
רבי ישעיה לוריא ביקשני למסור לכל הדורשים את דעותיו : אין הוא עויין חלילה אף יהודי. וחלילה לא הייתה כוונתו לומר על כל או רוב או מקצת ,מיעוטא המינכר, של יהודי ירושלים קנאים משועממים או בטלנים . חלילה. יפה נוף משוש כל הארץ אשר נטלה פקחות בינה וחכמה יתירה. אלא שמנחם פרידמן לא מבדיל ולא מחלק בחשיבות (יחסית כמובן) בין כמה מהנ"ל לבין מנהיגים בשיעור קומה, וביניהם אף ר"מ בלוי . אין שום עוינות. הרב לוריא מוסיף ואומר כי אין הוא מחבב את התועמלנות היתירה שעשו העסקנים הירושלמיים לפעילותם, אף שיש הרבה מה ללמוד מכך על הביטוי 'חזקה על תעמולה'...
הכרוז הנ"ל טוען אמוציות. שמעתי מאחד מעסקני ירושלים היותר נודעים שעד ימינו , תמיד בכל חיכוך עלה הטעם המריר וזכר אותו פלסתר.
לגבי האמצעים האופיניים. השתיקה יפה.