מפרשי המקרא בפרשת בהר נתחבטו על שום מה נקראת שנת החמישים בשם 'יובל', י"מ (רש"י) ע"ש תקיעת השופר שתוקעים בה ביוה"כ עדה"כ 'במשוך היובל', י"מ (ראב"ע) מלשון שילוח שבשנה זו משולחים העבדים לבתיהם, וי"מ (רמב"ן) מלשון הובלה שבה יובל כל איש אל אחוזתו וכו'.
בשפת העב"מ הפך ה'יובל' לשם נרדף לאירועים הנערכים לכבוד אדם או מוסד שהגיע לנקודת ציון מסויימת, לדוג' 'יובל השבעים' 'יובל המאה' וכדו'.
יש היודע מהי משמעות תיבה זו בלשוננו העכשווית?