'שמו של חודש ניסן על שם הנסים' <מאמר רי"י סטל>

[נוטר הכרמים]

באדיבות ידידינו הרה"ג רי"י סטל שליט"א, המהדיר הנודע של ספרי חסידי אשכנז, מוגש בזה לעיון קהלא קדישא הדין מאמרו הטרי 'שמו של חודש ניסן על שם הנסים', מתוך קובץ 'המעין' החדש.

(מאמר ראשון בכרך השני של סגולה?).

[הוגה]

ייש"כ,
כעת נשאר רק להמתין לישורון החדש...

[חיים]

בקטע הבא מובאים דברי רש"י בברכות נו, א "שעל ידי הנסים נקרא ניסן", כחלק מסקירת התפתחות הדרשה של ניסן-ניסים.
אולם היה ראוי לציין כי היו שכבר העירו שיש למחוק תיבת "ניסן" מדברי רש"י.
ראה שו"ת רבי נחום טרייביטש (עמ' 199 מעמודי האוצר), וכן "עיונים בדברי חז"ל ובלשונם" עמ' 23 (מעמודי האוצר).

[חכם באשי]

כנראה נעלמו הדברים מעיני הכותב.
אך על מה סמכו המוחקים? מהי טענתם? והאם כתבי היד והדפוסים ראשונים תומכים במחיקה זו?
(כעת אין לפני את אוצר החכמה ואין באפשרותי לבדוק).

[חיים]

עיונים בדברי חז"ל:

[בברכה המשולשת]

בשביל להגיה- א"א להסתפק שנראה לי.
על הטוען שיש להגיה להביא ראיה מדברי רבותינו הראשונים שלא גרסו כך ברש"י, או לכל הפחות להביא כתבי יד שבהם לא מופיעה המלה ניסן.

[חכם באשי]

גם טענתו הראשונה של 'עיונים' בטלה, לאור המאמר שעלה כאן.

[אדג]

פלא שכתב בלשון קושיא על כ"ק אדמו"ר, כאשר כבר כתבתי כאן, בבירור שאין להסתמך על הנחה כזו ולתלות בוקי-סריקי מחמת כך. וביחוד שבהמשך הדברים מביא ממקום אחר שכתב בסגנון אחר, ולא בלשון "אמרו רז"ל'.

[צh33]

אותי מרגיז התואר "ר' מנחם מנדל שניאורסון (האדמו"ר מלובביץ)" ממנ"פ לא נאה לך התואר כ"ק אדמו"ר\ האדמו"ר מלובביץ וכו' שיהיה אבל לפחות שיזכה לתואר הגרמ"מ שניאורסון מאיפה ההסתפקות בכינוי הזכרי ר'? עד מתי ישלטו האמוציות בכותבים התורניים?!
התרגזתי ומחיתי.
שוב נזכרתי באשכול על אלבלג ונח זעפי viewtopic.php?f=7&t=7613&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%92
אכן מדובר בבעיה מורכבת (מה שנקרא לראות את כל התמונה בכללותה. וק"ל...)
(לא באתי כהודעה חדשה יען כי נסע הדיון לכיון אחר.)

[סימנא]

אותי דווקא מרגיז הר' על רבן של ישראל רש"י הקדוש? וכי לא ניתן לכתוב עליו הגרש"י?

[חכם באשי]

אותי מרגיז התואר "ר' מנחם מנדל שניאורסון (האדמו"ר מלובביץ)" ממנ"פ לא נאה לך התואר כ"ק אדמו"ר\ האדמו"ר מלובביץ וכו' שיהיה אבל לפחות שיזכה לתואר הגרמ"מ שניאורסון מאיפה ההסתפקות בכינוי הזכרי ר'? עד מתי ישלטו האמוציות בכותבים התורניים?!
התרגזתי ומחיתי.

רגזן לא עלתה לו אלא רגזנותו.
אם תעיין במאמר תראה, שהכותב 'פירגן' לכולם, ל-כ-ו-ל-ם(!), את התואר ר' בלבד.

[צh33]

בקצרה שקרן.

[חכם באשי]

מדוע? היכן ראית את שקרנותו?
(וכהערה אישית: לא בדרך זו תצליח לפאר את רמ"מ שניאורסון! וד"ל).

[חקר]

כנראה כוונתו ל'הרב' יעקב ישראל סטל שבראש המאמר...

[חכם באשי]

את זה, כנראה, העורך כתב (ובכלל, נראה לי שכיום התואר 'הרב' הוא סימן להיותו זכר מהול...)

[הוגה]

קראתי המאמר היפה הנ"ל של רי"י סטל,
שאלתי, מהיכ"ת שבכל דבר פשוט בפיוטים צריך להיות לו "מסורת" (ארצישראלית או לא..) ? לדרוש "ניסן" ל"ניסים" לכאו' זו דבר פשוט שיתכן וכל פייט חידושו מליבו בלי מדרש/מקור/מסורת קדומה?
אכן הרב הכותב התייחס לזה קצת, והביא בהערה דברי פליישר שבדר"כ מקורם של הפייטנים ממדרשים, אבל גם בדבר כל כך פשוט?

[אחשדרפנטובסקי]

אותי מרגיז התואר "ר' מנחם מנדל שניאורסון (האדמו"ר מלובביץ)" ממנ"פ לא נאה לך התואר כ"ק אדמו"ר\ האדמו"ר מלובביץ וכו' שיהיה אבל לפחות שיזכה לתואר הגרמ"מ שניאורסון מאיפה ההסתפקות בכינוי הזכרי ר'? עד מתי ישלטו האמוציות בכותבים התורניים?!
התרגזתי ומחיתי.

דראל, ואני לתומי חשבתי שכבר מזמן נטשת את הפורום.

[חכם באשי]

קראתי המאמר היפה הנ"ל של רי"י סטל,
שאלתי, מהיכ"ת שבכל דבר פשוט בפיוטים צריך להיות לו "מסורת" (ארצישראלית או לא..) ? לדרוש "ניסן" ל"ניסים" לכאו' זו דבר פשוט שיתכן וכל פייט חידושו מליבו בלי מדרש/מקור/מסורת קדומה?
אכן הרב הכותב התייחס לזה קצת, והביא בהערה דברי פליישר שבדר"כ מקורם של הפייטנים ממדרשים, אבל גם בדבר כל כך פשוט?

אם זה כ"כ פשוט, מדוע כמעט ולא מצאנו את זכרה של הדרשה ניסן=ניסים אלא במקורות מעטים יחסית?

[הוגה]

באותה מידה ממיעוט המקורות ניתן להבין גם להפך, שאין לדבר מקור במדרשים, אלא רק כל אחד הוצרך לזה מטעמיו שלו.
לדוגמא, ספר הקושיות בתחילת המאמר, טרח לחפש משמעות לשמות החודשים הבבליים, "אייר" פירש על שם דימויו העברי "אויר", ו"ניסן" חידש ג"כ מליבו על שם דימויו "ניסים".
כיוצ"ב ניתן אולי לומר על הקלירי ושאר הכותבים.

אין זה כ"שלשת התקיעות שבאחרית הימים" וכיוצ"ב, שרחוק שמישהו מהפייטנים בדה הכל מליבו, קרוב יותר להניח שהתבססו על מדרש וכיוצ"ב, בזה מתאים ויפה אכן לבדוק ולהשוות בין הכותבים וכו' ולראות ההתפתחות עד למובאה בריטב"א וכו', אבל כאן זה דבר שבקלות כל אחד יכול להמציאו.

[חכם באשי]

ברור שיכול להיות ש'ניסן=ניסים' היא המצאת הדרשנים, במיוחד שידוע שלעיתים נדירות הם דרשו מדעתם כאלו דברים (כפי שציין הכותב במאמר). אך עדיין, מכיון שבדרך כלל סמכו הפייטנים על המדרשות שעמדו לפניהם, מסתבר יותר שדרשת ניסן-ניסים היתה מצויה לפניהם באיזה מדרש.
ועוד: מאי נפקא מינה אם זה היה באיזה מדרש או לא? כל כוונת הכותב היה לאסוף את המקורות הדורשים ניסן-ניסים.

[הוגה]

...במיוחד שידוע שלעיתים נדירות הם דרשו מדעתם כאלו דברים (כפי שציין הכותב במאמר). אך עדיין, מכיון שבדרך כלל סמכו הפייטנים על המדרשות שעמדו לפניהם, מסתבר יותר שדרשת ניסן-ניסים היתה מצויה לפניהם באיזה מדרש.

מצד זה קיבלתי.

ועוד: מאי נפקא מינה אם זה היה באיזה מדרש או לא? כל כוונת הכותב היה לאסוף את המקורות הדורשים ניסן-ניסים.

ואכן באופן נאה ומעניין.

אגב, הכותב מזכיר שם מאמרו שבכתובים "את=שם ולהפך", התעוררתי לפי"ז להאמור בתפילה: "וקראת את שמו ישראל וישורון", ובנוסח הספרדים "וקראת אותו ישראל וישורון", עד עכשיו פרשתיו "אותו" בהוראת "לו", לפי המאמר הנ"ל אולי ניתן לפרשו בדיוק כבנוסח האשכנזים, "אותו" = את שמו.

[חכם באשי]

אגב, הכותב מזכיר שם מאמרו שבכתובים "את=שם ולהפך", התעוררתי לפי"ז להאמור בתפילה: "וקראת את שמו ישראל וישורון", ובנוסח הספרדים "וקראת אותו ישראל וישורון", עד עכשיו פרשתיו "אותו" בהוראת "לו", לפי המאמר הנ"ל אולי ניתן לפרשו בדיוק כבנוסח האשכנזים, "אותו" = את שמו.

מעניין! אך זה נראה מעט 'דרושי'...

[שבטיישראל]

(ובכלל, נראה לי שכיום התואר 'הרב' הוא סימן להיותו זכר מהול...)

לאו דווקא ...
כהיום כבר אפשר להיות גם נקיבה ...

אגב, מי מתנדב לשמש בתור עורך ?
http://he.wikipedia.org/w/index.php?tit ... &redlink=1

לקחתי מפה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%A0%D7%95

[אדג]

בהזדמנות...

(אגב, לא חוכמה לקרא למישהו 'שקרן', כאשר הוא בסך-הכל ממלא צו חברתי סטנדרטי, רק על סגנון דבריו כאילו ישנה קושיא, וניתן לתרצה - בעוד שקושיא מעיקרא ליתא. זאת ועיקר, שלאחר בירור מעמיק, מתברר שישנו מקור (גם אם לא מוחלט וכו') שאכן דרשו חז"ל כעי"ז).

[חכם באשי]

נפלאו דבריך ממני!

[אדג]

שום דבר מיוחד.

[חכם באשי]

טרחת לכתוב 'שום דבר מיוחד' שכנראה לא מובן לאף אחד?!

[ברסלב]

ייש"כ,
כעת נשאר רק להמתין לישורון החדש...

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... ackto=&ed=גליון ניסן תשסט&id=606

[היא שיחתי]

ראיתי שהביאו נראה לי בעלים לתרופה כי אף חודש סיון נקרא מלשון נסים

[חכם באשי]

ב'עלים לתרופה' הביאו ש'סיון' הוא מלשון 'סיני' ו'סין', והם הביאו את הדברים מ'ספר קושיות', הוא הספר בו פתח המאמר 'שמו של חודש ניסן' הנזכר.

[צמחיוסיפון]

בטורקית נקרא חודש אפריל בשם 'ניסן' . חודש יולי בשם "תמוז' חודש ספטמבר בשם 'איילול' וחודש פברואר בשם 'שובט'. וד"ל.

[חכם באשי]

לא צריך להרחיק עד הטורקית (אבל דווקא די נחמד שיש לנו בפורום איזה טורקי...). כבר רבותינו בירושלמי אמרו, ששמות החודשים עלו מבבל, היינו, הם שמות גויים (יותר מדוייק: פאגניים...), אך עם כל זאת לא נמנעו מלדורשם בכמה פנים.
ולשלמות הענין אעתיק מ'ספר קושיות', סי' פח:

תקשי לך, למה נקראו החדשים שמם ככה .
[תירץ], ניסן - לשון נס, על שם הניסים שנעשו לאבותינו בו ;
אייר - לשון 'אויר' , שאינו לא חום ולא קור ;
סיון - על שם שבו נִתְּנָה תורה לישראל בסיני ;
תמוז - על שם שהוא חם ביותר , והחמה - "מְבַכּוֹת את התמוז" (יחזקאל ח יד), לשון שריפה ומזיעה בדניאל ;
אב - לשון 'אביב' , שהוא תחילת הקציר ;
אלול - לשון 'עוללין' , אז קוצרין העומר לתבואות ;
תשרי - על שם ששרויה שכינתך על ידי יום הכיפורים שמכפר , ושמו תשרי - ותשרו חובא ;
מרחשון - על שם המקרא (תהלים מה ב): "רחש לבי דבר טוב", שבו נגמר המקדש ;
כסליו - על שם שהכיס מלא [מפני] גשמים , כדאמרינן (תענית ו ע"ב): טבא לשתא דטבת ארמלתא ;
אדר - על שם שבו נעשו הדר לאילנות .

ושם, בהערה כתב המהדיר בענין:
ר

אה מדרש לקח טוב, שמות יב ב: "'בחודש הראשון הוא חודש ניסן' (אסתר ג ז), ניסן - שבו נעשים נסים לישראל"; רש"י, ברכות נו ע"א, ד"ה 'ניסי מתרחשי לך': "שעל ידי נסים נקרא 'ניסן', שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן".
ולמרות ששמות החודשים הינם גויים ומבני פרס הם [עי' ירושלמי, ראש השנה פ"א ה"ב: "שמות חודשים עלו בידם מבבל". וכך בבר"ר, מח ט, ועי' חידושי הריטב"א, ראש השנה ג ע"א, ד"ה 'חדא דשני'], רבינו דורשם מאחר שנתקבלו בישראל וחלקם נזכרו בספרי הכתובים.

ובהמשך הוא הביא מחז"ל שלא נמנעו לדרוש את שמות החודשים:

עי' פסיקתא דר"כ, כג ו, ר"ע 339: "'תשרי' כתיב, על שם תשרי ותישבוק על חובינן; אימתי? 'בחודש השביעי' (ויקרא כג כד)". וכעי"ז בויק"ר, כט ח; פסיקתא רבתי, פיסקא מ, דף קעב ע"א. ועי' ספר רוקח, סי' ר, עמ' פט. אולם 'בחודש השביעי' נאמר על ראש השנה [ובמיוחד לנוסח ויק"ר (מהדורת מרגליות), שם: "'תשרי' כתיב, שתשרי ותשבוק ותכפר לחובינו; אימתי? - בראש השנה, 'בחדש השביעי באחד לחדש']

אז, בקצרה, תמסור ד"ש לידידינו בטורקיה...

[צמחיוסיפון]

אינני בטוח מה רחוק ממה, הטורקית המדוברת עדיין בימינו לבבלית שמימות בית ראשון. כך או כך, בסך הכל רציתי להצביע על העובדה ששמות החדשים זהים ומקבילים בתקופות השנה. וכמובן שהמילה בטורקית למשמעות נס היא אינה מקבילה לשרש העברי נס.

[חכם באשי]

הקפצה.
דבר בעתו מה טוב.

[חד ברנש]

להנהלה,
לכאורה יש להעביר את האשכול לפורום של פסח.