אשה ב'שנים מקרא ואחד תרגום'

[חכם באשי]

האם אי מי מחכמי הפורום מכיר מקור המחייב את הנשים ב'שנים מקרא ואחד תרגום'?
או מכיר, מקור המציין כי אשה נהגה בכך מדעתה?

לכאורה אין להן כל חובה, שאינן בחיוב תלמוד תורה וגם הוא מצוות עשה שהזמן גרמא.

[אברהם]

בפשטות חובת שמו"ת מישך שייכא לחובת קריאת הפרשה בצבור, עי' בזה, וא"כ אם נוכיח שקריאת הפרשה היא גם בשביל הנשים יהיה מקום לדון שגם הן תשתתפנה בלימוד השמו"ת.
והנה, במסכת סופרים פי"ח איתא שמתרגם הקריאה בשביל שיבינו שאר העם והנשים והתינוקות "שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים" עיי"ש. וא"כ יש מקום לדון שגם בקריאת שמו"ת מחוייבות הן.
או בלשון אחר: שתי טענותיך מצד שאינן חייבות בת"ת ומצד דהוי זמן גרמן שייכות גם בחובת קריאת התורה בצבור ואפ"ה חייבו בהן גם את הנשים.

[איש_ספר]

בהמשך לדברי אברהם. יש להסמיך שיטת הראב"ן (היחידאית?) שאין חיוב שמו"ת אלא למי שלא שומע קרה"ת בצבור.
ולגוף השאלה ראיתי מציינים למשנה הלכות ח"ו סי' ס ולא עיינתי שם.

[בנשק]

אברהם,

במסכת סופרים שם קאי אמגילת איכה ולא על קריאת התורה דבכל שבת [איש ספר?], ואין לדמות, דהתם אף הם היו באותו החורבן.
וכמובן דלא איפסקא הילכתא כהאי מסכת סופרים, מדלא אישתמיט למי מהפוסקים להביא חידוש מרעיש זה, ואף האנשים אינם 'חייבים' במגילת איכה והוא חובת הציבור בעלמא.

לעיקר הנדון, על אף שהכרתי נשים צדקניות שהקפידו לקרוא שמו"ת [ובכללן א"מ תליט"א], מ"מ פשוט ואי"צ לפנים שאינם מחויבות מדינא לזה, דלא יצא מכלל ת"ת דפטורות (וברכה"ת מכלל הלכות השייכות להמה נגעו בה), ומנשי ישראל כשרות וצדקניות וסלסלו בעצמן לפנים מן הדין, בזכותן נגאלו ובזכותן עתידין ליגאל, בב"א.

[אברהם]

בנש"ק,
מסתימת לשון 'חייבות לשמוע קריאת ספר' משמע דקאי על קריאת הספר בצבור, וביותר שבהמשך דברי המסכת סופרים כותב שבדין הוא לבאר לנשים ולקטנים ענין הפרשה בכל שבת, ומשמע דהכל ענין אחד הוא.
כך או כך, לא עלי תלונתך כי אם על רבינו המג"א סי' רפ"ב סק"ה שצידד לומר שאין הנשים חייבות בקריאת התורה אע"פ שעולות למניין וסיים: אבל במסכת סופרים פי"ח כתוב הנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים ומצוה לתרגם להם שיבינו, עכ"ל. הרי להדיא שהביא דברי המ"ס על חובת הנשים בקריאת התורה בכלל.
ובזה גם תנוח דעתך שלא אשתמיט חלילה לפוסקים להביא חידוש מרעיש זה.

[שמואל ברמה]

בכלל דעת הרמב"ם בזה הוא שאסור לנשים ללמוד גם תורה שבכתב.

[אברהם]

האיסור הוא ללמדה לא ללמוד, אדרבה הרמב"ם שם כתב דמקבלת שכר.

בגוף הענין, נתבוננתי שהמג"א עצמו שם כתב דאע"פ שאינם מחוייבות בתלמוד תורה מ"מ חייבות לשמוע כמו גבי הקהל, וא"כ משמע שבמצות שמו"ת אינן חייבות.