בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.
מדבר כתב:בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.
שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין
מדבר כתב:בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.
שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין
בברכה המשולשת כתב:מדבר כתב:בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.
שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין
לא הבנתי מה כתר"ה שואל אותי.
אני רק הסברתי את דברי הישועות מלכו
איש_ספר כתב:כנראה שהרב מדבר מחכה לתשובה הזו:
משפחת טרונק היא במקור טרונקיאלי, ממדינת ארגון שבספרד. אחר הגירוש התישבה המשפחה באדראינפול, והיתה מן הנכבדות שבקהילת המגורשים. משפחת טרונקיאלי העמידה דורות של חכמים. זקנו של הרב מקוטנא, חכם יאושע טרונקיאלי ע"ה היה שד"ר חברון למדינות פולין (ראה עליו יערי עמ 222), ולבסוף נשתקע שם. מבני בניו הוא רבי יהושע טרונק אב"ד קוטנא.
ולכן כמובן כתב את אשר כתב.
איש_ספר כתב:זו היתה בדיחה כמובן מרישא עד סיפא.
פשוט תהיתי איזה סוג תשובה אתה מחפש?!
אליהוא כתב:כמובן שאם שינוי שיטת הלימוד הספרדית התפוגגה לה אט אט הערצה זו, אמנם עדיין ניתן לראות שרידים ממנה, ובפרט לצרכי פולמוס כמו המובאה הנ"ל.
מדבר כתב:זה לא סוד שאין בין הפוסקים האשכנזים יחס חשיבות לרבני הספרדים מהדורות האחרונים
כמו היחס לרבני הספרדים מהדורות הקודמים
והנה כאן כותב לנו הישועות מלכו לא רק שהם גדולים אלא גדולים בהרבה מהאשכנזים
והוא מהפוסקים החשובים שבדורו כידוע
השאלה האם יש עוד שסברו כמותו
והאם עלינו לשנות את היחס בהלכה (למשקל )
שנותנים לספרדים האחרונים
הלא גם כבודו אם יבא לפניו מחלוקת לדוגמא בין המהרי"ל לבין הישא ברכה
לא תחשוב לרגע איך לנהוג
והנה להנ"ל אין זה פשוט האם עלינו לחוש לכך
אם נסכם האם עלינו לחוש לדבריו
אליהוא כתב:אולי כונתו לזה, גדולי האחרונים האשכנזים העריצו מאוד את גדולי האחרונים הספרדים המעיינים, כמו המל"מ השער המלך המחנה אפרים ועוד שמוזכרים בהערצה רבה אפילו יותר מאחרים, ניתן לראות זאת גם ביחסו של הנוב"י לבעל הדברי אמת או של החת"ס למהרי"ט אלגאזי ועוד.
התגובה שלך כלל לא נוגעת לשאלתי יכלת לכתוב גדולי הספרדים ענקים מחזיר עטרתה ליושנה ומסתפק בזהמורה צדק כתב:בלי להכנס למי גדול ממי, שעצם הדיון בזה הוא דבר פסול, הלומדים בספריו של הישא ברכה יראו את גדולתו, עמקותו וישרותו, ומובטחני שיחזיקו ממנו לאחד מגדולי ענקי הרוח וההלכה בדורות האחרונים.
ולענין מש"כ בישועות מלכו, כמדומני שזה לא הלשון הכי תקיפה והכי נוראה שנכתבה בפולמוס זה או בפולמוסים אחרים בדורינו אנו (פסקיו אינם פסקים וכו' וכו').
מדבר כתב:איש ספר מאיזה דין מחקת את הודעתך
איש_ספר כתב:מדין אשרי אדם מדבר על אזנים שומעות ולהיפך.
מדין צא ולמד חמור טעם של מרק פירות.
ומעוד כמה דינים.
אוהב אוצר כתב:סבו של החיד"א כתב שבדורות האחרונים, התורה תהיה יותר תפוסה ונשלטת יותר בידי בני אשכנז.
עינינו הרואות שאכן בודאי כך. בעקבות זה קורה שבאמת לא נתנו דעתם עד כמה ענקי רוח היו ויש בציבור מבני ספרד.
אמנם יש המון גדולים וגאוני אשכנז, שהיה [וגם בדורות האחרונים] להם קשר חם מאד עם חכמי הספרדים וידעו להעריכם ולהעריצם כפי הכבוד הראוי להם, אלא, שפשוט ה'ישועות מלכו',
הגדיל לעשות בתאור כזה. [שפשוט שחשב הרבה לפני שקולמוסו פלט תיבות אלו]
מורה צדק כתב:דורות אחרונים אלו כבר עברו ספו מן העולם.
אליהוא כתב:אולי כונתו לזה, גדולי האחרונים האשכנזים העריצו מאוד את גדולי האחרונים הספרדים המעיינים, כמו המל"מ השער המלך המחנה אפרים ועוד שמוזכרים בהערצה רבה אפילו יותר מאחרים, ניתן לראות זאת גם ביחסו של הנוב"י לבעל הדברי אמת או של החת"ס למהרי"ט אלגאזי ועוד.
כמובן שאם שינוי שיטת הלימוד הספרדית התפוגגה לה אט אט הערצה זו, אמנם עדיין ניתן לראות שרידים ממנה, ובפרט לצרכי פולמוס כמו המובאה הנ"ל.
אספקלריא כתב:פלא שלא ציינו את דברי הפני יהושע, כתובות, בקונטרס אחרון, אות מ"ו, ריש ד"ה ויאמר יהושע, שכותב בזה"ל: "ואף שיודע אני מיעוט ערכי לפני כל גדולי האחרונים מהספרדים ומכללן בעל פרי חדש ובעל ספר גט פשוט שכל א' וא' מהם קטנו עבה ממתני ומה גם כי בכולן ומתיירא אני להכניס ראשי ביניהם שמא ירוצו גולגלתי".
איש_ספר כתב:הגאון ר' אברהם שפירא היה מספר מה שסיפרו בירושלים, כאשר ראו את דברי הישוע"מ שכותב על גדולת צפרנם של גאוני ספרד מממתנם של גאוני אשכנז כשהמכוון היה כלפי גדולתו של הישא ברכה מול מהריל"ד, וכולם תמהו על גאון כהישוע"מ שיכתוב דברים משונים כאלה, ולימדו עליו זכות, שכשאר ביקר בארץ עם חתנו הנפש"ח, ביקר אצל מהריל"ד וצל הרב ישא ברכה, ומהריל"ד דרכו היה שלא לשוחח בלימוד מלבד עם מתי סודו, מהטעם הידוע לו, ואילו הרב ישא ברכה היה כמעיין המתגבר לכל דורש, ולפיכך נוצר אצל הישוע"מ רושם מוטעה זה. ע"כ שמעתי.
בספרו של ר' יעקב בכרך מסע לארץ הקודש יש תיאור על פגישתו עם מהריל"ד ומעניין שגם שם הוא מתאר את שתיקתו של מהריל"ד שהתמיהה אותו.
איש_ספר כתב:הגאון ר' אברהם שפירא היה מספר מה שסיפרו בירושלים, כאשר ראו את דברי הישוע"מ שכותב על גדולת צפרנם של גאוני ספרד מממתנם של גאוני אשכנז כשהמכוון היה כלפי גדולתו של הישא ברכה מול מהריל"ד, וכולם תמהו על גאון כהישוע"מ שיכתוב דברים משונים כאלה, ולימדו עליו זכות, שכשאר ביקר בארץ עם חתנו הנפש"ח, ביקר אצל מהריל"ד וצל הרב ישא ברכה, ומהריל"ד דרכו היה שלא לשוחח בלימוד מלבד עם מתי סודו, מהטעם הידוע לו, ואילו הרב ישא ברכה היה כמעיין המתגבר לכל דורש, ולפיכך נוצר אצל הישוע"מ רושם מוטעה זה. ע"כ שמעתי.
בספרו של ר' יעקב בכרך מסע לארץ הקודש יש תיאור על פגישתו עם מהריל"ד ומעניין שגם שם הוא מתאר את שתיקתו של מהריל"ד שהתמיהה אותו.
א. בן-יהודה השיג כעבור זמן קצר היתר מראשי הרבנים הספרדיים בירושלים, מן [הרב] י.ש. אלישר ומן ה"ראשון לציון" ר' ר.מ. פניז'יל.
מחולת המחנים כתב:במקומות אחרים כדוגמת זה מצאתי כתוב שחוגי חובבי ציון סבבו מאחורי הקלעים שתבוא הודעה מאת הסולטאן בטורקיה - מושל הארץ דאז - אל הרבנים הספרדיים בירושלים, שבאם החקלאים במושבות ישבתו את שנת השביעית אזי יקחו מהם את אדמתם, והודעה זו היא שהניעה אותם לפסוק את פסקם.
תוך כדי דיבור כתב:מה חבל שבתשובת ההיתר של הישא ברכה אין שום דבר כזה בסיבות ההיתר. ואדרבה זה מוכחש מהמבורר שם שחוק המלך שאם מובירים את האדמות ג' שנים הן חוזרות לרשותו (והוא כותב את זה בהקשר של צידוד לקולא בעניין דיש קניין לגוי להפקיע וכו'). ואולי מי שכתב את זה לא הבין את כל הבירור של הישא ברכה בין אדמות מירי לאדמות מאליק.
בקיצור זה מחזיק בערך כמו הטענות שהפושעים הטעו את הרב מקאוונא שמדינא דמלכותא אין צריך לעשות קופצע קרעפישץ ולכן התיר (ואכ"מ), וכהאי גוונא.
וכל זה אני כותב לפקע"ד עפ"י דברי השואל שאם לא יעשו תקון ישוטטו יושבי המושבות לבקש טרף לביתם, ויגיע הפסד גדול דאיכא למיחש שיחרבו המושבות מאין יושב, לא הפסידה שלא יזרעו שזו אינה פסידה כי אם הפסד חיצוני, ואמטו להכי הסכימה דעתי להתיר באופן הנז'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 290 אורחים