הנפרד מחבירו / אבינו מלכינו בתענית ציבור מי יסדו

[בנשק]

בפרוס ימי התשובה והרחמים [אשר כבר בפרדר"א פמ"ו אי' דלכך תוקעים מר"ח אלול להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, הביאו הרא"ש שלהי ר"ה], הריני פורש בל"נ מכל עסקיי המקוונים ובכללם גם מפורום נכבד זה עד אחר הימים הנוראים הבעל"ט.

אלא שכבר אמרו ז"ל הנפרד מחבירו אל יפרד אלא מדבר הלכה כו' ואמרתי ליתן בזה איזה הערה שעמדתי בה מכבר.

הנה תפילת אבינו מלכנו מקורה בגמ' תענית כ"ה ב' במעשה דר"ע שם שמיוסדת כנגד שמו"ע, עי"ש.
ומתי לאומרה אי' בטוש"ע סי' תר"ב דבעשי"ת מרבים בתחנונים ומכללם גם אומרים א"מ ערב ובוקר, וכ"נ בכל תפוצות ישראל.
והנה במקהלות האשכנזים נהגו בכל ת"צ לאומרו וכן בקצת קהילות וחסידי גליציה וליטא, ומקורם לא נתפרש בשום מקום, וכן בכל הסידורים הישנים עד תחילת שנות הת"ר לא נמצא ולא נזכר לאומרו כ"א בעשי"ת, והוא פלא.
לע"ע המקור הקדום ביותר שמצאתי הוא במע"ר הל' תפילה, ולולי דמסתפינא הייתי אומר שהגר"א הוא שחדש לאמרו בתע"צ ומזה נתפשט.
שמא א' החכמים דכאן ידע בוריין של דברים.


וכאן אמלא דברי שו"ע סי' תר"ו ואבקש מחילת וסליחת כל מי שאולי פגעתי בכבודו אשר לא כדת, ואנא ימחלו לי נא החברים וידונוני לזכות אשר בשוגג ומבלי דעת היה, וכשם שימחלו לי כאן כך יה"ר שימחלו לכולם מן השמים ונבושר במחילה סליחה וכפרה.


יערה עלינו השי"ת רוח טהרה ממרומיו ונזכה לסגולת תשובה עילאה, וליכתב ולחתם לחיים ולשלום ברו"ג.

הפורש מכם בידידות,
הבנש"ק.

נ.ב. כמובן שעל כולנה יש"כ להגאון ר' איש ספר שליט"א שבחסדו ובמדת טובו מקיים מקום תורה זה, בהתפנותו עתים מזומנות מזמנו העמוס, כאלה וכאלה יוסיפו לו, חיים וברכה עד העולם.

[אברהם]

קשה פרידתך. בזמן הקצר ששהיתי כאן נעמת לי.

[בצלאל]

בפרוס ימי התשובה והרחמים [אשר כבר בפרדר"א פמ"ו אי' דלכך תוקעים מר"ח אלול להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, הביאו הרא"ש שלהי ר"ה], הריני פורש בל"נ מכל עסקיי המקוונים ובכללם גם מפורום נכבד זה עד אחר הימים הנוראים הבעל"ט.
הפורש מכם בידידות,
הבנש"ק.

אני מקווה שתספיק להמציא לנו תשובה על דבריך התמוהים באשכול על ברכת החודש. ולא תשאיר אותנו בספק כל ירח האיתנים.

[יצג]

חיפשתי קצת, ומנהג זה לומר א"מ בת"צ מוזכר כבר בפמ"ג או"ח סי' תצב.
והמקור בגמ' הרי הוא בת"צ.

[חכם באשי]

בפרוס ימי התשובה והרחמים, הריני פורש בל"נ מכל עסקיי המקוונים ובכללם גם מפורום נכבד זה עד אחר הימים הנוראים הבעל"ט.

בדורות קודמים נהגו צדיקים, להתענות 'תענית דיבור' בכל ימי אלול ועשי"ת.
וכנראה בנן של קדושים סובר, שכתיבה כדיבור דמיא.
בין כך ובין כך, נצפה לשובך!

[איש_ספר]

גם ליבי עלי דוי בהעדרו של בנש"ק יקר יקרים.
על ענין א"מ בתע"צ, כתבו בסידור אזור אליהו:
ותחילת הדברים קודם התמונה: 'בסידורים ישנים מופיע...'

אבינו מלכנו.jpg (37.15 KiB) נצפה 3212 פעמים

[מגיב ומניב]

בנש"ק, תשוב אל אחוזתך ואל עליית גגך ירח ימים, ותהא ראוי לשמך-לא תדע צורתא דזוזא, רק יהיה בתורת ה' חפצך, ויהי ה' אלוקיך עמך, וזכות אבותיך מסייעתך.

[יצג]

מכיון שהמנהג כבר נזכר בפמ"ג, אשר נפטר בתקנ"ב, כנראה שהוא קדום למה שנדפס בסידורים הנ"ל.

[יצג]

גם במאירי תענית טז, ב הזכיר שיש נוהגים לומר אבינו מלכנו בת"צ.