חילוני

[היא שיחתי]

מה פירוש המילה? יתכן שהוא מלשון חולין היינו שאינו קודש, אך מצאתי בזה מקום מסויים שפירושו הוא אחר
כמו"כ מה המקור/פעם ראשונה בה הוחל להחיל שם חילוני על שאינו שומר תומו"צ?

[קשר של קיימא]

עי' תרגום אונקלוס שמות כט לג שתרגם "זר" ל"חלוני". וכ"כ שם פרק ל פס' לג. אך שם הניקוד הוא עם פתח תחת הנו"ן אבל אולי זה מקור קצת

[היא שיחתי]

זה מה שחיפשתי, כי ראיתי תרגום הכותב על נכרי חילונאי
תודה

[יאיר]

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%97%D7 ... 7%A0%D7%99
חִלּוֹנִי

1.אדם שאינו מקיים את הוראותיה או מצוותיה של דת כלשהי.
2.חלק מהתושבים החילוניים בישראל מתלוננים לעתים כי חוקי המדינה כופים אותם לשמור מצוות.
3.שאיננו קשור לדת.
4.לשון חז"ל - זר, שאיננו כהן.

"אמר ר' שמואל בר נחמן: לכהן גבור שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חלוני אחד. א' לו: אלך עמך בדרך. אמ' לו: בני, כהן אני ובדרך אני הולך ואין דרכי להלך בין הקברות..." (ויקרא רבה, קדושים, פרשה כד, סימן ז)

המילה הארמית־יהודית חִלּוֹנַי (גם חִילוֹנַי, בחילופי הגזרות ע"ע/ע"ו) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים ובארמית הגלילית בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נגזרה משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ חִיצוֹן מן *חוּצוֹן (חוּץ + ־וֹן). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, גרוס[1] מעריך שהמילה נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ), הן בידול התנועות שבא בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי. המילה נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה).

בעברית החדשה החליפה המילה את הסיומת הארמית ־וֹנַי במקבילתה העברית ־וֹנִי, וכך קיבלה צורה עברית אופיינית יותר: חִלּוֹנִי. בצורתה זו החלה המילה לשמש במשמעות המודרנית של "שאיננו קשור לדת". לצדה של חִלּוֹנִי התקיימה במשך תקופה מסוימת גם צורת המשנה חֻלּוֹנִי, שנוצרה בעברית החדשה. יוסף קלוזנר הטיף לדבוק בניקוד זה, התואם את נטיית השם חֹל (לדוגמה: חֻלִּין), וראה בצורה חִלּוֹנִי שיבוש.[2] אחרים ציינו שבידול התנועות שהתרחש במילה הארמית רגיל בעברית, וטענו שדווקא הצורה חֻלּוֹנִי זרה לרוח השפה.[3]. הצורה חֻלּוֹנִי נעלמה בסופו של דבר.

1. אנגלית: non-religious‏, secular‏‏‏‏; יידיש: וועלטליכער‏‏‏‏ (הגייה: veltliher); סעקולאַר‏‏‏‏ (הגייה: sekular); פֿרײַער‏‏‏‏ (הגייה: frayer)

1 ↑ בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 164
2 ↑ יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב, 1957, עמ' 191.
3 ↑ ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 100.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%95%D7%AA
את המונח "חילוניות" טבע הסופר הבריטי ג'ורג' הוליוק ב1846 על אף שהמושג היה חדש, הדעות המחשבה חופשית שעליהם המושג היה מבוסס היו קיימות לאורך ההיסטוריה.

[לייטנר]

יעקב פרוינד אמר בשעשוע כי אם חילוני הוא לא מלשון 'חול', אלא מלשון 'חיל', כי אז חילוני=חרד...

[מרחביה]

סליחה על הקפצת אשכל ישן זה, אך אני זקוק למידע בדחיפות:

אונקלוס מתרגם פעמים רבות 'זר' כ'חילוני'. ובפשטות הוא לשון חולין. ואכן הדבר מסתבר כאשר לרוב מדובר על זר מן הכהונה.
אך בדברים כה ה, בפסוק לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר, אף שם מתורגם - לפי רוב הגירסאות - לגבר חילוני (וכן בתיב"ע). ושם אין טעם במשמעות חולין.

היש יודע דבר או מ"מ בזה?
כאמור, אני זקוק לזה בדחיפות.

[חקר]

בדפוסים מדוייקים (סביוניטה, ספרי תימן) הנוסחא: לגבר אחרן.
ועל הערתך כבר עמד בפירוש הקדמון 'פתשגן':

פתשגן.png (47.06 KiB) נצפה 4937 פעמים

[מרחביה]

יש"כ.
אם ידועים למישהו מקורות נוספים כ\בעניין - אודה לו מאוד.

[חקר]

ציינתי לפירוש הקדום ביותר שקצת מיותר לדון אחריו, אבל באפשרותך לעיין גם ב'נתינה לגר' על אתר שנדחק בזה, וכן ב'באורי אונקלוס' 'נפש הגר' ו'מרפא לשון' שכולם חוזרים על דברי ה'פתשגן'.

[ברסלב]

בספר מרא דארעא ישראל כינה את החופשים מן המצוות חילוני, והרב דומב שליט"א כתב בעניין קונטרס ולדעתו יש לכנותם פורקי עול וכדוומה.

[ברסלב]

אבל בשנאת הרשעים, אין בו אסור, אלא מצוה לשנאתם אחר שנוכיח אותם על חטאם הרבה פעמים ולא רצו לחזר בהם שנאמר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך יי אשנא ובתקוממיך אתקוטט.

מקור, ספר החינוך-רלח. שלא לשנא אחים.

[לייטנר]

אבל בשנאת הרשעים, אין בו אסור, אלא מצוה לשנאתם אחר שנוכיח אותם על חטאם הרבה פעמים ולא רצו לחזר בהם שנאמר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך יי אשנא ובתקוממיך אתקוטט.

מקור, ספר החינוך-רלח. שלא לשנא אחים.

"אין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, ואז היה ביעור הרשעים גדרו של עולם. אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא תוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו. וכיון שכל עצמינו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת." ~ חזון איש יו"ד, סימן ב', ס"ק ט"ז

[אברהם]

ראה גם באשכול ישן זה

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=1382&p=9104&hilit=%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99#p9104

[ברסלב]

יתכן שאין דין מורידין, אבל יש לנו הלעיטהו לרשע וימות, ואינם אומרים מוטב שיהיו שוגגים. ועיין מ"ב בארוכה ועוד.
בפרט היום כידוע רוב המשנאי יי הם בגדר להכעיס, יודעים את בוראם ומתכוון למרוד.

וסיפר לי החברותא שלי. שבהיותו ילד היו גרים במאה שערים, ולפתע באמצע השבת קפצו משמר הגבול לתוך ביתם לתפוס את אלו שצעקו 'שבעס', ושאלו אביו שהיה פיקח עצום, אימרו לי, אך לי צעקו יום ראשון ולא קרה כלום ומדוע אתם מתרגשים מזה שצעקו עליכם 'שבעס', אך שהודו שגם הם יודעים מה זה, שבת, ובסופו של דבר, התיישבו לאכול יחד עמם את צונל"ט.
זה אמנם סיפור, אך זה ממחיש כמה החופשים דהיום, מתכווין למרוד בו.
---
דומני שהחזו"א טוען שאין זה תיקון העולם עניין המורידין, אך גם הוא סבר שהם רשעים גמורים, אך נכון להיום בהיות שאנו בגלות אצל הציוניום דרך התיקון הוא לקרבם בעבותת אהבה, ולא מורידין, אבל רשעים נשארו רשעים ואפיקורסין כבזמן דוד המלך, והחינוך ומצווה לשנושאם, וכפי שאמר דוד המלך עליו השלום.
והוא פשוט לדעתי.
שוב צריך להבין פשט בחזון איש.

[ברסלב]

רבי אברהם, כבודו נכנס לדון מהו חילוני, הדבר פשוט שהוא המצאה מאוחרת יותר לתואר רשעים, שבזמן דוד המלך והחינוך שציינתי.
אדרבא, אם יש מקור כל שהוא שכינה את החופשיים מן המצוות חילוני. ציין לזה.
גם יש לנו לדעת אם נכון להשתמש נכון להיום בכינוי 'חילוני' או כפי שטען הרב דומב שליט"א שיש בזה קרירות, וצריך לכנות בשמם, רשעים, משנאי יי.
מוקירך ברסלב

[אברהם]

רבי אברהם, כבודו נכנס לדון מהו חילוני

???
היכן כבודו ראה זאת?

[ברסלב]

מה פירוש המילה? יתכן שהוא מלשון חולין היינו שאינו קודש, אך מצאתי בזה מקום מסויים שפירושו הוא אחר
כמו"כ מה המקור/פעם ראשונה בה הוחל להחיל שם חילוני על שאינו שומר תומו"צ?

יסלח לי רבי אברהם אם לא הובנתי.
פותח האשכול מתייחס לזה, וכך נגררנו לדון מהו 'חילוני' אם מלשון חולין זר, וכו', אני ראיתי את האשכול בכללותו, ועל זה כתבתי מה שכתבתי.

אך דבריו של מר שייך לאשכול נפרד מהו הפשט 'חילוני' ויש לי עוד הרבה כהנה דוגמאות, כמו 'גר ותושב' הייתי בהתלים וכו'. ומהו זרות בכל מקום בתורה, הקטירו אש זרה, ובפרשת במדבר, זרות מן הכהונה, זרות מן הלוויה, וכו', ועוד הרבה.

עניין האשכול הוא לגבי חילוני כלפי החילונים ועל זה כתבתי.

ואם לא הובנתי עם כבודו הסליחה.
ראה היטב שהדו שיח עם הרב לייטנר היה בזה, האם ראוי לכנותם חילוני לרשעים החופשיים מן המצוות.

[לייטנר]

ראה היטב שהדו שיח עם הרב לייטנר היה בזה, האם ראוי לכנותם חילוני לרשעים החופשיים מן המצוות.

כתבו עלי בפורום הרבה דברים, ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה...
בתגובה לדבריך הבוטים (וכן, לומר שלחיות בארץ ישראל תחת שלטון יהודי, חמור ככל שיהיה הוא 'בגלות', זה דברים בוטים), הזכרתי את דברי החזו"א. לא נראה לי שנפתח כאן דיון בהגדרת 'חילוני' וכו'.

[ברסלב]

ראה היטב שהדו שיח עם הרב לייטנר היה בזה, האם ראוי לכנותם חילוני לרשעים החופשיים מן המצוות.

כתבו עלי בפורום הרבה דברים, ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה...
בתגובה לדבריך הבוטים (וכן, לומר שלחיות בארץ ישראל תחת שלטון יהודי, חמור ככל שיהיה הוא 'בגלות', זה דברים בוטים), הזכרתי את דברי החזו"א. לא נראה לי שנפתח כאן דיון.

הרב לייטנר ידידי היכן ראית דברים בוטים בסה"כ ובכנות באתי להסביר מדוע החזון איש טוען שהיום אין מורידין, ועל זה קאמר שהתועלת של מורידין, הוא כדי לסלק את הרע, והיום זה עובד הפוך, ואין בידינו לעשות כן, בארץ ישראל. וגם לא בווילנא.
וכפי הנראה החזון איש כותבו בא"י שהרי בווילנא אילו היו עושים מורידין, השם ישמרנו.
אלף פעם מחילה אם נפגעת מדברי.
בכנות דיברתי לפשט בחזון איש ותו לא מידי.

[לייטנר]

הרב לייטנר ידידי היכן ראית דברים בוטים? בסה"כ ובכנות באתי להסביר מדוע החזון איש טוען שהיום אין מורידין, ועל זה קאמר שהתועלת של מורידין, הוא כדי לסלק את הרע, והיום זה עובד הפוך, ואין בידינו לעשות כן, בארץ ישראל. וגם לא בווילנא.
וכפי הנראה החזון איש כותבו בא"י שהרי בווילנא אילו היו עושים מורידין, השם ישמרנו.
אלף פעם מחילה אם נפגעת מדברי.
בכנות דיברתי לפשט בחזון איש ותו לא מידי.

נכון להיום בהיות שאנו בגלות אצל הציוניום.

ומסתבר שהגלות בא"י אצל הציונים לא כל כך נוראה, כמו שהיתה בוילנא, "שהרי בווילנא אילו היו עושים מורידין, השם ישמרנו"...