אהבת תורה-מנלן?

[מגיב ומניב]

מקובל בפי כל המושג: אהבת תורה, ומה מצוה היא זו? בפשטות, אהבת התורה זה ענף ממצות אהבת השי"ת, שאם אוהבים את הקב"ה אוהבים תורתו, וה"נ אוהבים כל המצוות, ואהבה זו מודגשת היטב פעמים רבות בתהילות דוד בן ישי ביחוד בקפיטל קי"ט.

ג"א שליט"א הראני בש"ק זו מציאה גדולה במסכת כלה רבתי פרק ג: ברייתא הוי אוהב את התורה ומכבדה. (גמ') אהוב את התורה מנלן, דכתיב את לרבות התורה, ועי' בהגהות ומ"מ שם דהיינו דילפינן לה מ'את' דואהבת את ה' אלוקיך, ונמצא דזה ריבוי מיוחד במצוה זו על חפצא דתורה. ובא חבירו והראה לדברי תורת חיים בב"ק מא,א בהא דאיתא שם: שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' א' תירא פירש וכו', וז"ל: ולא ירש כשהגיע לואהבת את ה' אלקיך משום דהתורה והמצוות יש להן שייכות ודביקות בהקב"ה...ואיכא למימר שפיר דואהבת את ה' א' אתי לרבויי שחייב האדם לאהוב התורה והמצוות, כמו שנאמר מה אהבתי תורתך, ואשתעשע במצוותיך אשר אהבתי, עכ"ל, יעו"ש.

נאהב כל תוספת חידוש או ידיעה בזה.

[חיים]

יש לציין כי הסמ"ג מצות אהבת ה', עשין ג, כותב: וכל התורה כלולה בזה (במצות ואהבת), כי מי שאוהב את המלך כל מחשבותיו לעשות הטוב והישר בעיניו.
אכן, בפשטות כוונתו שקיום התורה כלול במצוות ואהבת.

[יאיר]

מקובל בפי כל המושג: אהבת תורה, ומה מצוה היא זו? בפשטות, אהבת התורה זה ענף ממצות אהבת השי"ת, שאם אוהבים את הקב"ה אוהבים תורתו, וה"נ אוהבים כל המצוות, ואהבה זו מודגשת היטב פעמים רבות בתהילות דוד בן ישי ביחוד בקפיטל קי"ט.

ג"א שליט"א הראני בש"ק זו מציאה גדולה במסכת כלה רבתי פרק ג: ברייתא הוי אוהב את התורה ומכבדה. (גמ') אהוב את התורה מנלן, דכתיב את לרבות התורה, ועי' בהגהות ומ"מ שם דהיינו דילפינן לה מ'את' דואהבת את ה' אלוקיך, ונמצא דזה ריבוי מיוחד במצוה זו על חפצא דתורה. ובא חבירו והראה לדברי תורת חיים בב"ק מא,א בהא דאיתא שם: שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' א' תירא פירש וכו', וז"ל: ולא ירש כשהגיע לואהבת את ה' אלקיך משום דהתורה והמצוות יש להן שייכות ודביקות בהקב"ה...ואיכא למימר שפיר דואהבת את ה' א' אתי לרבויי שחייב האדם לאהוב התורה והמצוות, כמו שנאמר מה אהבתי תורתך, ואשתעשע במצוותיך אשר אהבתי, עכ"ל, יעו"ש.

נאהב כל תוספת חידוש או ידיעה בזה.

אגב..למישהו ידוע ספר שכותב את הריבויין של ה"אתין" בתורה?..

[חכם באשי]

מישהו ידוע ספר שכותב את הריבויין של ה"אתין" בתורה?..

איני מכיר ספר מיוחד על כך, אולם בפירוש הרוקח על התורה, שהוציא לאור קלוגמאן (ובאמת הוא אינו לרוקח אלא לאחד מתלמידיו), רגיל לדרוש בעקביות את ה'אתין' וה'גמין' שבתורה. הוא לא ריכז אותם במקום אחד, אלא בכל מקום שנכתב 'את' או 'גם' הוא מדייק מהם. יעויין שם (אינו באוצר).

[חיים]

בנוגע ליראת ה' כתוב בירושלמי ברכות פ"ט ה"ה, על הפסוק (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא , "את" לרבות "אותו ואת תורתו".
ופירש בפני משה, אותו ואת תורתו - לירא מן התורה ולומדיה בכלל.

כמו כן שם בירושלמי: "עשה מאהבה ועשה מיראה, עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא, עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט".
ושם בפני משה לפירוש שני משמע שהכוונה מאהבת התורה והמצוה (מצוות עשה) ומיראת המצוה (מצוות ל"ת), ובין דבריו פירש: שאם באת לשנוא - התורה והמצוה ולהשליך אחר גוויך.
כל הדברים הללו מלמדים שאהבת ויראת התורה והמצוות הם סניף לאהבת ויראת ה', כמורחב בפתח האשכול.

[יאיר]

מישהו ידוע ספר שכותב את הריבויין של ה"אתין" בתורה?..

איני מכיר ספר מיוחד על כך, אולם בפירוש הרוקח על התורה, שהוציא לאור קלוגמאן (ובאמת הוא אינו לרוקח אלא לאחד מתלמידיו), רגיל לדרוש בעקביות את ה'אתין' וה'גמין' שבתורה. הוא לא ריכז אותם במקום אחד, אלא בכל מקום שנכתב 'את' או 'גם' הוא מדייק מהם. יעויין שם (אינו באוצר).

תודה רבה!

[מגיב ומניב]

מצאתי בס"ד מקורות נוספים לנושא הדיון המרכזי, מקומה של אהבת תורה במצות אהבת השי"ת.

ראה בדברי מהר"ל בחי' אגדות חלק ב נדרים סב,א. ועי' עוד בספר אור תורה להגרי"א חבר אות קמב.

וזה לשון קדשו של הרמח"ל בספרו מסילת ישרים פרק יט: והנה ענין האהבה הוא שיהיה האדם חושק ומתאוה ממש אל קרבתו יתברך ורודף אחר קדושתו כאשר ירדף איש אחר דבר הנחמד ממנו חמדה עזה עד שיהיה לו הזכרת שמו יתברך ודבר בתהילותיו והעסק בדברי תורתו ואלהותו יתברך שעשוע ועונג ממש וכו'.

וראה עוד בספר חפץ חיים שער התורה פרק ג, ובספר הכתב והקבלה על פס' זה ובהקדמת הגאון הנצי"ב להעמק שאלה חלק ג.

[מגיב ומניב]

ועתה תודה להשי"ת מצאתי עוד מקורות לנושא אהבת תלמידי חכמים, אם נלמד מ'ואהבת את ה' אלוקיך'.

ראה בסמ"ק עמודי גולה מצוה ד, וז"ל: ובאהבה וביראה אמרו כתיב את לרבות תלמידי חכמים.

מאידך, ראה בהגהות סמ"ק שם אות טו שהק' אחר שפירש לעיל שמעלת האהבה יתירה על מצות היראה גבי הקב"ה, למה לא פירשו גבי חכמים שכר האהבה גדול משכר היראה. ואומר מורי הר"ר יצחק מקורבי"ל שאהבת חכמים נקראת במקרא מלא בלא חכמה שכל אדם מישראל מוזהר לאהוב חבירו אפילו בלא חכמה דכתיב ואהבת לרעך כמוך, אבל ביראה אין אדם מוזהר כי אם לירא ת"ח, וא"כ שכר אהבתם אינה גדולה משכר יראתם , עכ"ל. ולכאורה סתראי נינהו, וצ"ע.

[ישראל הר כסף]

ג"א שליט"א הראני בש"ק זו מציאה גדולה במסכת כלה רבתי פרק ג: ברייתא הוי אוהב את התורה ומכבדה. (גמ') אהוב את התורה מנלן, דכתיב את לרבות התורה, ועי' בהגהות ומ"מ שם דהיינו דילפינן לה מ'את' דואהבת את ה' אלוקיך, ונמצא דזה ריבוי מיוחד במצוה זו על חפצא דתורה. ובא חבירו והראה לדברי תורת חיים בב"ק מא,א בהא דאיתא שם: שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' א' תירא פירש וכו', וז"ל: ולא ירש כשהגיע לואהבת את ה' אלקיך משום דהתורה והמצוות יש להן שייכות ודביקות בהקב"ה...ואיכא למימר שפיר דואהבת את ה' א' אתי לרבויי שחייב האדם לאהוב התורה והמצוות, כמו שנאמר מה אהבתי תורתך, ואשתעשע במצוותיך אשר אהבתי, עכ"ל, יעו"ש.

הדברים יפים אלא שמאוד קשה לי כי אם כן למה ב'את ה' א' תירא ' פירש, הלא גם שם יכל ללמוד את התורה תירא, וכי אהבה שייך בתורה ולא יראה מציוויה, (אולי זה יראת חטא).

[מגיב ומניב]

הר כסף, החילוק פשוט, לאהוב אוהבים את התורה, לירא אין יראים מהתורה אלא מציוויה, וזה כבר יראת המצוה, והשווה לזה הא דאיתא בריש יבמות ועוד דוכתי: לא מהמקדש אתה מתיירא וכו', ודוק.

[מיללער]

מקובל בפי כל המושג: אהבת תורה, ומה מצוה היא זו? בפשטות, אהבת התורה זה ענף ממצות אהבת השי"ת, שאם אוהבים את הקב"ה אוהבים תורתו, וה"נ אוהבים כל המצוות, ואהבה זו מודגשת היטב פעמים רבות בתהילות דוד בן ישי ביחוד בקפיטל קי"ט.

ג"א שליט"א הראני בש"ק זו מציאה גדולה במסכת כלה רבתי פרק ג: ברייתא הוי אוהב את התורה ומכבדה. (גמ') אהוב את התורה מנלן, דכתיב את לרבות התורה, ועי' בהגהות ומ"מ שם דהיינו דילפינן לה מ'את' דואהבת את ה' אלוקיך, ונמצא דזה ריבוי מיוחד במצוה זו על חפצא דתורה. ובא חבירו והראה לדברי תורת חיים בב"ק מא,א בהא דאיתא שם: שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' א' תירא פירש וכו', וז"ל: ולא ירש כשהגיע לואהבת את ה' אלקיך משום דהתורה והמצוות יש להן שייכות ודביקות בהקב"ה...ואיכא למימר שפיר דואהבת את ה' א' אתי לרבויי שחייב האדם לאהוב התורה והמצוות, כמו שנאמר מה אהבתי תורתך, ואשתעשע במצוותיך אשר אהבתי, עכ"ל, יעו"ש.

נאהב כל תוספת חידוש או ידיעה בזה.

על אהבת התורה ולומדיה עי' משלי ח' י"ז וברש"י שם, ואבות דר"נ פכ"ח אין לך אהבה כאהבה של תורה, ועי' בשיח דבר ח"ב מכתב קט"ז בהערות עמ"ס כלה אות נג.

ועי' מהרש"א בח"א פסחים כב: מה שהביא בשם מהר"ש מפראג (?).

[סגי נהור]

הר כסף, החילוק פשוט, לאהוב אוהבים את התורה, לירא אין יראים מהתורה אלא מציוויה, וזה כבר יראת המצוה, והשווה לזה הא דאיתא בריש יבמות ועוד דוכתי: לא מהמקדש אתה מתיירא וכו', ודוק.

הערה אגב הקפצת האשכול - יש גם ענין של יראת התורה:
מה להלן באימה כו' ברתת ובזיע.
שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר א"ת מור כו'.
ועוד.