הפסק בתפילה ובמעשה מרכבה

[שטיינער]

ברכות כ"א ע"ב: איבעיא להו מהו להפסיק (באמצע תפילת י"ח) ליהא שמו הגדול מבורך. כי אתא רב דימי וכו' לכל אין מפסיקין חוץ מן יהא שמו הגדול מבורך שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק. ולית הלכתא כוותיה.
משמע דלהפסיק באמצע העיסוק במעשה מרכבה חמור יותר מהפסק בתפילת י"ח. ולא הבנתי, הרי מעשה מרכבה הוא לימוד תורה, ולכאורה פשיטא שמותר להפסיק לאמן יהא שמיה רבא באמצע הלימוד יותר מאשר בתפילת י"ח. והיכן מצאנו חומרא זו שאסור להפסיק באמצע מעשה מרכבה?

[ישבב הסופר]

מגמ' חגיגה יד: משמע שלימוד ברייתא דמעשה מרכבה והדרישה בו מצריך לימוד בדרך כבוד יותר, וכמו שיש בזה יותר תנאים מסתם לימוד התורה. ובאמת פשוט שהם סודות התורה שאין דורשים בו אפי' ביחיד אא"כ היה חכם ומבין מדעתו, ונקרא דבר גדול לעומת הוויות דאביי ורבא. ומובן דאיכא ביה רבותא אם צריך להפסיק אפי' ממעשה מרכבה, ואין שום הכרח שגדר הלימוד שוה למפסיק ממשנתו סתם. גם משמע מהגמ' שם טו. שבן זומא לא קם מפני רבי יהושע בן חנניה מפני שהיה עוסק במעשה בראשית, [שהוא דרגא נמוכה יותר שאסור לדרוש בו בשנים]. ולכאורה משמע שבאמצע לימוד התורה היה צריך לקום מפניו, ורק משום שהיה עסוק במעשה בראשית לא קם.
חגיגה יד:

ת"ר - מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך, ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו - רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה. אמר לו - לא כך שניתי לכם 'ולא במרכבה ביחיד אלא א"כ היה חכם מבין מדעתו', אמר לו - רבי, תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני. אמר לו - אמור. מיד, ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית. אמר לו - רבי מפני מה ירדת מעל החמור, אמר - אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור. מיד פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש, וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה, פתחו כולן ואמרו שירה, מה שירה אמרו - הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללויה. נענה מלאך מן האש ואמר 'הן הן מעשה המרכבה'. עמד רבן יוחנן ב"ז ונשקו על ראשו ואמר - ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה, יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ונאה מקיים, אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך.
וכשנאמרו הדברים לפני ר' יהושע, היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך. אמרו - אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש, ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים, ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה. הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם, אשרי עיני שכך ראו. ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים - עלו לכאן עלו לכאן, טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם, אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית.

[שטיינער]

מצאתי עכשיו בראב"ן שפירש אפילו עוסק במעשה מרכבה, פירוש שמתפלל תפילת המרכבה. וזה חידוש גדול.

[איש_ספר]

viewtopic.php?f=7&t=2601&p=18642#p18642

[שטיינער]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2601&p=18642#p18642

באמת מעניין מהי תפילת המרכבה, מיהו, היוצא מדבריו שהתפילה הזו חמורה לענין הפסק יותר מתפילת י"ח.

[תוכן]

מרכבה אינה לימוד, אלא סדר של תרגילים מחשבתיים ורגשיים שמכניסים את האדם לאקסטזה עד שהוא עולה למעלה. ומובן, שאסור להפסיק באמצע תרגילים אלו, כי ברגע שהוא מפסיק, הוא כבר לא יוכל להמשיך מאיפה שהוא עומד, ונמצא שהפסיק את חיבורו לקדושה.

[שטיינער]

מרכבה אינה לימוד, אלא סדר של תרגילים מחשבתיים ורגשיים שמכניסים את האדם לאקסטזה עד שהוא עולה למעלה. ומובן, שאסור להפסיק באמצע תרגילים אלו, כי ברגע שהוא מפסיק, הוא כבר לא יוכל להמשיך מאיפה שהוא עומד, ונמצא שהפסיק את חיבורו לקדושה.

ההסבר שלך יפה מאד, אבל הענין הוא שאדרבה, לכל מפסיקין ואפילו למעשה מרכבה. הרי שאמר דמפסיקין למעשה מרכבה. ואע"ג דפסקינן דאין הלכה כן, מ"מ יש ראשונים שסוברים שרק לענין תפילה נאמר ולא לענין מעשה מרכבה.
ראיתי עכשיו שהשל"ה הקדוש למד שאין הבדל בין מעשה מרכבה לשאר לימודי קבלה, ומדפסק הגמרא דלית הלכתא כוותיה, כתב השלה"ק שמכאן שהלומד לימודי קבלה אין לו להפסיק באמצע הלימוד לומר איש"ר.

[אפרקסתא דעניא]

מרכבה אינה לימוד, אלא סדר של תרגילים מחשבתיים ורגשיים שמכניסים את האדם לאקסטזה עד שהוא עולה למעלה.

מקור?

[תוכן]

תקרא את ההיכלות ותראה שזה מה שקורה שם.