פורום אוצר החכמה

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

יהודה בן יעקב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

לכא' הכוונה לזה, וצ"ל תקפ"ו

יהודה בן יעקב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

לכא' הכוונה לזה, וצ"ל תקפ"ו

יוסף חיים אוהב ציון כתב: . . וחבל שלא מדפיסים ס' חשוב זה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף יז/א
בשוק. הקשה הרב ס"ח ז"ל בשם הגאון ב"ח.
מיהו ס"ח?

1. ספר הסאפיאנצי.
2. מוהר"ש לניידש.

ביקורת תהיה כתב:תם אומר: מה זאת?
1. ספר הסאפיאנצי . .

. . הכוונה היא לספר האפוקריפי [מן הספרים החיצוניים] 'חכמת שלמה' שנכתבו שם כביכול דברי חכמה של שלמה המלך . .

ביקורת תהיה כתב:תם אומר: מה זאת?
...
2. מוהר"ש לניידש.

וונדרבר כתב:מסתבר שהכוונה לר"ש לניאדו.

וּמוֹהֲרַ"שׁ לניידש כָּתַב, שֶׁסֻּפַּר מֵאִשָּׁה צַדֶּקֶת חַכְמַת לֵב שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים, וְהוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיוֹם אֶחָד, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵם הַבָּנִים: לֹא לְבַד שֶׁאֵין אֲנִי מִתְרַעֶמֶת עַל מִשְׁפָּטָיו וְדִינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ בְּלִי סָפֵק, אַךְ עוֹד יִגְדַּל שְׂשׂוֹנִי בַּשֵּׁם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, כִּי עַד כֹּה הָיָה יָגוֹן בִּלְבָבִי בַּמֶּה שֶׁהָיָה נִגְרָע מִשִּׁעוּר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא הַמּוּטֶלֶת עָלַי כְּפִי שִׁעוּר הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בָּנַי, וְלֹא נִשְׁאַר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא שְׁלֵמָה בְּלִבִּי עַד מְלֹאת כָּל שֶׁטַח מְכוֹן הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה לֶאֱהֹב הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין נִגְרָע מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא דָּבָר, אַחַר שֶׁאֵין בְּלִבִּי שׁוּם אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלַת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבְהוֹצָעָה זוֹ מְפָרֵשׁ שָׁם הַכָּתוּב (פ' עקב) 'אַל תַּעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא', שֶׁהַכָּתוּב רוֹצֶה לוֹמַר, דַּע וּרְאֵה שֶׁאֵינְךָ רַשַּׁאי לַעֲרֹץ וְלִירֹא מִפְּנֵי אוֹיְבֶיךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא בְּקִרְבְּךָ יִרְאַת אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁהוּא בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית יִתְבָּרַךְ, וְאִם תִּהְיֶה יָרֵא מִפְּנֵי דָּבָר אַחֵר יִהְיֶה נִגְרָע מִשִּׁעוּר הַיִּרְאָה אֲשֶׁר מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ.

ודע שהרא"ש [ב"מ פ"ה סוף סימן לד] כשהביא שטת הרי"ף כתב בלא מסלקי בנכייתא אסור לכו"ע, ומבואר שהוא ט"ס וצ"ל בלי נכייתא, ואח"כ הביא מחלוקת האמוראי בנכייתא וכו'

ביקורת תהיה כתב:1. עושה רושם כי רבי יוסף שאול שאב את הסיפור מה'טל אורות'.
2. מה פשר החילוף לניידו-לניידשׂ?

ביקורת תהיה כתב:

וונדרבר כתב:מסתבר שהכוונה לר"ש לניאדו.

מובאה מתוך הספר 'טל אורות' למהרי"ל מרגליות:

וּמוֹהֲרַ"שׁ לניידש כָּתַב, שֶׁסֻּפַּר מֵאִשָּׁה צַדֶּקֶת חַכְמַת לֵב שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים, וְהוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיוֹם אֶחָד, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵם הַבָּנִים: לֹא לְבַד שֶׁאֵין אֲנִי מִתְרַעֶמֶת עַל מִשְׁפָּטָיו וְדִינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ בְּלִי סָפֵק, אַךְ עוֹד יִגְדַּל שְׂשׂוֹנִי בַּשֵּׁם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, כִּי עַד כֹּה הָיָה יָגוֹן בִּלְבָבִי בַּמֶּה שֶׁהָיָה נִגְרָע מִשִּׁעוּר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא הַמּוּטֶלֶת עָלַי כְּפִי שִׁעוּר הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בָּנַי, וְלֹא נִשְׁאַר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא שְׁלֵמָה בְּלִבִּי עַד מְלֹאת כָּל שֶׁטַח מְכוֹן הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה לֶאֱהֹב הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין נִגְרָע מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא דָּבָר, אַחַר שֶׁאֵין בְּלִבִּי שׁוּם אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלַת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבְהוֹצָעָה זוֹ מְפָרֵשׁ שָׁם הַכָּתוּב (פ' עקב) 'אַל תַּעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא', שֶׁהַכָּתוּב רוֹצֶה לוֹמַר, דַּע וּרְאֵה שֶׁאֵינְךָ רַשַּׁאי לַעֲרֹץ וְלִירֹא מִפְּנֵי אוֹיְבֶיךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא בְּקִרְבְּךָ יִרְאַת אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁהוּא בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית יִתְבָּרַךְ, וְאִם תִּהְיֶה יָרֵא מִפְּנֵי דָּבָר אַחֵר יִהְיֶה נִגְרָע מִשִּׁעוּר הַיִּרְאָה אֲשֶׁר מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ.

האם היא מאששת את ההשערה?

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קעב ד"ה והנה כתב:

ודע שהרא"ש [ב"מ פ"ה סוף סימן לד] כשהביא שטת הרי"ף כתב בלא מסלקי בנכייתא אסור לכו"ע, ומבואר שהוא ט"ס וצ"ל בלי נכייתא, ואח"כ הביא מחלוקת האמוראי בנכייתא וכו'

בדברי הרא"ש שלפנינו אין ט"ס. אשמח לדעת לאיזה מהדורה של פסקי הרא"ש כוונתו.
לחילופין, היכן ניתן לראות מהדורות ישנות של פסקי הרא"ש. בחיפוש ראשוני באוצר לא מצאתי.

שו"ר שכן הוא כאן, אך ברצוני לברר האם זו באמת מהדו' ויניציאה רצ"ח, כפי שכתבו בה"ב ??

ביקורת תהיה כתב:1. עושה רושם כי רבי יוסף שאול שאב את הסיפור מה'טל אורות'.

ושא_נס כתב:מה רע להסתפק בפסקי הרא"ש ב"מ דפו"ר ויניציאה רפ"א דף קמג ע"ד (מצוי במאגרים הרבה): "ובאתרא דלא מסלקי בנכייתא הוי אבק ריבית לכולי עלמא".

הדפוס הנ"ל בהיברו בוקס אינו ויניציאה רצ"ח.

יהודה בן יעקב כתב:

ושא_נס כתב:מה רע להסתפק בפסקי הרא"ש ב"מ דפו"ר ויניציאה רפ"א דף קמג ע"ד (מצוי במאגרים הרבה): "ובאתרא דלא מסלקי בנכייתא הוי אבק ריבית לכולי עלמא".

הדפוס הנ"ל בהיברו בוקס אינו ויניציאה רצ"ח.

תודה על ההתייחסות.
באיזה מאגרים מצוי הרבה הדפוס רפ"א הנ"ל? באוצר החכמה לא ראיתי כלל דפוס ישן.
האם ידוע איזה דפוס הוא בהיברו בוקס הנ"ל?

אשמח גם אם תבדוק בדפוסים הנ"ל בתחילת אותו סימן [לפני ד"ה אמר מר בריה דרב יוסף, כהגהת הגרי"פ בגליון לפנינו] האם כתוב "וכן היה דעת רב אלפס ז"ל", או כלפנינו "וכן היא דעת רב אלפס ז"ל", ובפלפולא חריפתא [אות נ] "וכן הי' דעת רב אלפס ז"ל".

גבאי האוצר כתב:לקראת שבת - כולל דיני ומנהגי הדלקת נר שבת ויום טוב
ירושלים תשנ"ט

גבאי האוצר כתב:לקראת שבת - כולל דיני ומנהגי הדלקת נר שבת ויום טוב
ירושלים תשנ"ט

ולענין דינא במשכנתא דשדה ותרתי לריעותא דהיינו בלא נכייתא ובאתר דמסלקי, הרי"ף [לח, ב] והרמב"ן במלחמתו [שם] ור"ח [הביאוהו העיטור והטור שם] והראב"ד [ברא"ש סי' לד] והעיטור [אות פ פותיקי, דף סד, ד] והרשב"א [סח, א ד"ה לענין פסק] והגהות מרדכי כתבו דהוי רבית קצוצה, ולזה הסכימו הרב המגיד [הלכה ז ד"ה כיצד] והנמוק"י [לח, ב מדפי הרי"ף] והריב"ש סי' ש"ה [ד"ה תשובה] והרשב"ץ בתשו' כת"י

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קעב כתב:

ולענין דינא במשכנתא דשדה ותרתי לריעותא דהיינו בלא נכייתא ובאתר דמסלקי, הרי"ף [לח, ב] והרמב"ן במלחמתו [שם] ור"ח [הביאוהו העיטור והטור שם] והראב"ד [ברא"ש סי' לד] והעיטור [אות פ פותיקי, דף סד, ד] והרשב"א [סח, א ד"ה לענין פסק] והגהות מרדכי כתבו דהוי רבית קצוצה, ולזה הסכימו הרב המגיד [הלכה ז ד"ה כיצד] והנמוק"י [לח, ב מדפי הרי"ף] והריב"ש סי' ש"ה [ד"ה תשובה] והרשב"ץ בתשו' כת"י

אשמח לדעת מקום דברי התשב"ץ.

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קעב כתב:

ולענין דינא במשכנתא דשדה ותרתי לריעותא דהיינו בלא נכייתא ובאתר דמסלקי, הרי"ף [לח, ב] והרמב"ן במלחמתו [שם] ור"ח [הביאוהו העיטור והטור שם] והראב"ד [ברא"ש סי' לד] והעיטור [אות פ פותיקי, דף סד, ד] והרשב"א [סח, א ד"ה לענין פסק] והגהות מרדכי כתבו דהוי רבית קצוצה, ולזה הסכימו הרב המגיד [הלכה ז ד"ה כיצד] והנמוק"י [לח, ב מדפי הרי"ף] והריב"ש סי' ש"ה [ד"ה תשובה] והרשב"ץ בתשו' כת"י

אשמח לדעת מקום דברי התשב"ץ.

צולניק כתב:מהו ספר סוד הספירות הנזכר כאן?

משהד כתב:מישהו יודע איפה ניתן למצוא ספר שערי תורה הנזכר עם הסכמה הנ"ל?

בקרו טלה כתב:

משהד כתב:מישהו יודע איפה ניתן למצוא ספר שערי תורה הנזכר עם הסכמה הנ"ל?

שערי תודה
עי' עמ' 148

ומה שכתב רבינו בשם ה"ר פרץ דברכת בורא פרי הגפן קודמת אפילו לתמרים וזיתים. כן כתוב בסמ"ק (סי' קנא אות כא) וזה לשונו צריך עיון היאך כשמחלקין פירות ויין בבית האירוסין או בבית היולדת אנו מברכים תחלה על פירות ומיני מתיקה ואחר כך על היין ואפשר דכיון שאין ברכותיהן שוות מברך על החביב תחלה כדלעיל וה"ר פרץ סובר דאפילו הכי מברך על מין שבעה עד כאן לשונו.

ויגעתי ולא מצאתי לשון זה דרבינו פרץ שהביא בית יוסף בסמ"ק עיין שם:

יהודה בן יעקב כתב:בית יוסף אורח חיים סימן ריא, ד

ומה שכתב רבינו בשם ה"ר פרץ דברכת בורא פרי הגפן קודמת אפילו לתמרים וזיתים. כן כתוב בסמ"ק (סי' קנא אות כא) וזה לשונו צריך עיון היאך כשמחלקין פירות ויין בבית האירוסין או בבית היולדת אנו מברכים תחלה על פירות ומיני מתיקה ואחר כך על היין ואפשר דכיון שאין ברכותיהן שוות מברך על החביב תחלה כדלעיל וה"ר פרץ סובר דאפילו הכי מברך על מין שבעה עד כאן לשונו.

וכתב הדרישה ס"ק ד

ויגעתי ולא מצאתי לשון זה דרבינו פרץ שהביא בית יוסף בסמ"ק עיין שם:

גם במהדורות שירת דבורה והדרת קודש לא מצאו מקור דברי רבינו פרץ שהביא הב"י (והציון "סי' קנא אות כא" מתייחס לדברי רבינו פרץ שהביא הטור).
האם כיום ידוע היכן מקורם של דברי רבינו פרץ?

יהודה בן יעקב כתב:יישר כח על ההתייחסות.
אם אני מבין אתה ר"ל שהלשון שהעתיק הב"י אינה לשון ר"פ אלא לשון של אחר שציטט את דברי ר"פ. אולם עיי"ש בב"י בהמשך דבריו דמבו' שהיא לשון ר"פ. וצ"ע.

אליהו חיים כתב:

יהודה בן יעקב כתב:יישר כח על ההתייחסות.
אם אני מבין אתה ר"ל שהלשון שהעתיק הב"י אינה לשון ר"פ אלא לשון של אחר שציטט את דברי ר"פ. אולם עיי"ש בב"י בהמשך דבריו דמבו' שהיא לשון ר"פ. וצ"ע.

לכאורה לפום ריהטא מש"כ הב"י ליישב דר"פ סובר דברכת העץ על ז' מינים וברכת הגפן שוה במעלתם צ"ע דבהגהת רבינו פרץ הארוך תיכף אח"כ מבואר להדיא דצריכים להקדים הגפן לז' מינים
(העתק מצורף מהנדפס בצביון העמודים סי' הנ"ל עמוד קי"ג)