פורום אוצר החכמה

שבענו מטובך כתב:מי הוא קובץ מכתבים המוזכר ב'הלכתא רבתא לשבתא'?

הלכתה.JPG

אולי הכוונה ל"קובץ מכתבים" למזכרת היובל של שנת השבעים של חברת ביקור חולים, בודפשט תש"א?
https://merhav.nli.org.il/primo-explore ... C&offset=0

ייש"כ ר' דוב ור' צרפתי.
הרב הנ"ל כותב בסוף הלכתא רבתא לשבתא, שהשלים את ספרו בשנת תר"פ, אם כן אי אפשר שיזכיר את הקובץ שנדפס בשנת תש"א.

מצויין אצלי
יד שאול לרי"ש נאטאנזון על התבואת שור מ"ד י"ב

היכן זה נדפס? אם מישהו יכול להעלות, אודה לו מאד.

עריכה: מצאתי כבר, תודה למסייע בפרטי.

בהגש"פ 'פסח מעובין' לבעל הכנה"ג שהדפיס ר' יעקב שמשון סניגליא בליוורנו שנת תקמ"ח נדפס גם חיבורו שלו 'מכשירי פסחא' המהווה כעין השלמה ל'פסח מעובין' בליקוט דברי האחרונים בענייני ליבון והעגלה. בעמוד האחרון של הספר ראיתי שהוא מביא מבעל 'אשל אברהם' כדברים האלה:
למרבה האירוניה מצאתי שדברים כאלה אכן מובאים ב'אשל אברהם' שעל גליון השו"ע (סי' תנג), אלא שלא לחיבור זה של הרב מבוטשאטש התכוון בעל המכשירי פסחא שכן הוא נדפס כעבור מאה שנים אחרי הדפסת ספר מכשירי פסחא. (מתחילה חשבתי שאולי כוונתו לחלק 'אשל אברהם' של הספר פרי מגדים שנדפס בפפד"א זמן קצר לפניו, אבל לא מצאתי שם שום רמז לדברים האלה). אשמח לכל עזרה.

האשל אברהם שעל גליון השו"ע אינו חיבורו של הרא"ד מבוטשאש, אלא של ר' אברהם אופנהיים (על הבה"ט). נד' (לראשונה כנר') באמ"ד תקכ"ט.

נכון!

איך נדמיתי. בשו"ע החדש מצאתי את זה בליקוטים שבתחתית העמוד, ובדקתי במחשב ואתר ספריה השיאני לחשוב שהוא מחיבורו של הרב מבוטשאטש, שכן דברי ה'אשל אברהם' שעל הגליון מובאים אצלם בייחוס מוטעה להרב מבוטשאטש.

בספר חקי משפט [לרבי משה קופמאן, חתן המג"א] אות מ ס"ק לה כתב:


אשמח לדעת מיהו תשובת מ"ב המצויין בסוף דבריו.

יש שהעתיקוהו [לכא' כן הוא אע"פ שהשמיטו מקור ההעתקה] וכתבו "תשובת מ"ג", ראה מאמר קדישין סי' פא ס"ק סה ועטרת צבי סי' פא ס"ק נב.

יהודה בן יעקב כתב:בספר חקי משפט [לרבי משה קופמאן, חתן המג"א] אות מ ס"ק לה כתב:

חקי.png

אשמח לדעת מיהו תשובת מ"ב המצויין בסוף דבריו.

יש שהעתיקוהו [לכא' כן הוא אע"פ שהשמיטו מקור ההעתקה] וכתבו "תשובת מ"ג", ראה מאמר קדישין סי' פא ס"ק סה ועטרת צבי סי' פא ס"ק נב.

מסתבר שמדובר במשאת בנימין אבל הספר אינו לידי כעת.

בספר כהונת עולם סי' לא [דף לז, ג-ד] כתב:

גם לפי מש"כ הרב פני משה בח"ב סי' ר"ן דלומר קי"ל כפלוני בהא ולא בהא חשיב קי"ל אחר, ה"נ צ"ל קי"ל כהרמב"ם דהוי עסקא ולא שותפות ולא קי"ל כוותיה במאי דפליג אהרמ"ה.

בספר פני משה ח"ב אין סימן ר"נ, ואולי הכוונה לסימן ד"ן = נ"ד. אך גם שם לא מצאתי דברים אלו.
אשמח לדעת מקור הדברים.

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' לא [דף לז, ג-ד] כתב:

גם לפי מש"כ הרב פני משה בח"ב סי' ר"ן דלומר קי"ל כפלוני בהא ולא בהא חשיב קי"ל אחר, ה"נ צ"ל קי"ל כהרמב"ם דהוי עסקא ולא שותפות ולא קי"ל כוותיה במאי דפליג אהרמ"ה.

בספר פני משה ח"ב אין סימן ר"נ, ואולי הכוונה לסימן ד"ן = נ"ד. אך גם שם לא מצאתי דברים אלו.
אשמח לדעת מקור הדברים.

הוא בסו"ס נ"ח.
[אולי היה כתוב בכ"ע סי' ח"ן).

יישר כח גדול

ר' ברוך יהודה ברנדייס, בספרו לשון חכמים (פראג, תקע"ה) כותב (בקשר לדין הנזכר ברמ"א, או"ח, קלה, ב):

וראיתי בס' צנצנת המן שכ' לקרות חיובא דיומא מקודם ומדמה לתפלה דחיוב קודם לתשלומין

באוצר יש ספר צנצנת המן משנת תפג, אבל הוא כולו ענייני דרוש. . .

משהד כתב:ר' ברוך יהודה ברנדייס, בספרו לשון חכמים (פראג, תקע"ה) כותב (בקשר לדין הנזכר ברמ"א, או"ח, קלה, ב):

וראיתי בס' צנצנת המן שכ' לקרות חיובא דיומא מקודם ומדמה לתפלה דחיוב קודם לתשלומין

באוצר יש ספר צנצנת המן משנת תפג, אבל הוא כולו ענייני דרוש. . .

הכוונה לספר צנצנת מנחם בסופו. בשער הספר: על שם צנצנת מן-חם אשר היה טעמו כטעם לשד השמן...
הציון הנכון לקחתי מספר שיח יצחק ווייס סי' קנ"ד.

דוב גרין כתב:

משהד כתב:ר' ברוך יהודה ברנדייס, בספרו לשון חכמים (פראג, תקע"ה) כותב (בקשר לדין הנזכר ברמ"א, או"ח, קלה, ב):

וראיתי בס' צנצנת המן שכ' לקרות חיובא דיומא מקודם ומדמה לתפלה דחיוב קודם לתשלומין

באוצר יש ספר צנצנת המן משנת תפג, אבל הוא כולו ענייני דרוש. . .

הכוונה לספר צנצנת מנחם בסופו. בשער הספר: על שם צנצנת מן-חם אשר היה טעמו כטעם לשד השמן...
הציון הנכון לקחתי מספר שיח יצחק ווייס סי' קנ"ד.

תודה!

ראיתי בס' המפתח (רמב"ם פרנקל) שמציינים למלא הרועים ב"ק. ככל הידוע לי – מלא הרועים מסודר ע"פ ענינים ולא בסדר המסכתא.
יש למישהו מידע על הספר והיכן ניתן להשיגו ברשת?

אולי הגהות מלא הרועים?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אולי הגהות מלא הרועים?

תודה רבה!

בעבודת ישראל פ' נח הביא פי' בשם האלשיך. האם הדברים נמצאים באלשיך או לפחות במחבר אחר?

מהו שו"ת פרי עץ חיים המוזכר כאן?

ישנו באוצר שו"ת פרי עץ חיים בית המדרש עץ חיים.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ישנו באוצר שו"ת פרי עץ חיים בית המדרש עץ חיים.

יש"כ.
משום מה נכנס לאוצר תחת השם שו"ת פרי עץ חיים.

מיהו עט"ז וזקן אהרון הנזכרים בהערה 3

שו"ת חתם סופר ח"ב יורה דעה סימן ריג:

צריך חקירה, מנא לן דקרא מיירי כלל מטבילה, דלמא 'ורחץ בשרו במים' דכתיב גבי טמאים - במים כל שהן, אפילו תלושים, קאמר? וראיתי מקדמון אחד, ושכחתי מקומו כעת, דמסברא אמרינן, דאיך אמר רחמנא ירחץ בשרו במים, הלא המים מתטמאים מהטובל בהם וחוזרים ומטמאים הטובל. אלא על כרחך קרא סמך אסברא חיצונה שירחץ במים שאינם מתטמאים, והם המבוארים בקרא ד'אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור'.

מי הוא אותו קדמון?

- בספר בית יחזקאל (להר"ר משה יחיאל הלוי צוריאל, נמצא באוצה"ח, פ"ד עמ' קנ"ג) כתב:

"וכתב הרש"ז מקעלם זצ"ל, שזו טעם הלשכות שהיו בשטח בית המקדש, כדי שהכהנים לא יאכלו במקום גלוי לעין כולם".

ידוע למישהו היכן מקור דבריו הללו - בתורת הסבא מקלם זצ"ל?

בספר התקופה הגדולה של הרב כשר יש מו"מ כנגד ספר של "אדם גדול" אשר כתב להוכיח את שבחו של אחאב וכו' כמצורף. מיהו הספר המדובר?

עושה חדשות כתב:בספר התקופה הגדולה של הרב כשר יש מו"מ כנגד ספר של "אדם גדול" אשר כתב להוכיח את שבחו של אחאב וכו' כמצורף. מיהו הספר המדובר?

התקופה הגדולה בענין אחאב.pdf

ויוא"מ.

באפיקי ים (ח"א סי' ט אות ד) מביא חקירת ר"ש איגר וכתב שם שכן ראה בראש יוסף.
אבקש את עזרת הת"ח היכן נמצא הראש יוסף המוזכר.

מצ"ב לשון האפיקי ים:

ד) ומהכרח הקושי' נ"ל לפשוט מזה ספיקת הגאון ר"ש איגר ז"ל בתשובת אבי' הגאון רע"א ז"ל בסי' ק"ע שנסתפק שם אם אמרינן תרי ותלתא מגו בדין איסור חל על איסור. כגון שהי' מונחים לפני' תאנים וענבים שלו. ואמר קונם תאנים אלו עלי וענבים אלו עלי ועל פלוני. וחזר ואמר קונם ענבים אלו עלי. ותאנים אלו עלי ועל פלוני. דעל התאנים לכאורה וודאי דחייב שתים משום דקונם שני הוי איסור מוסיף. דהא אף בכולל דקיל ממוסיף. אילו אמר קונם תאנים עלי. וחזר ואמר תאנים וענבים עלי חייב שתים. מיהו יש לספק אם חייב גם על הענבים שתים. דבהו ליכא מוסיף בקונם שני שאמר. אולי מ"מ חל בכולל. דאחר שחל קונם שני על התאנים מדין מוסיף נשוב ונאמר. מגו דחל על התאנים חל נמי על הענבים מדין כולל. ועיי"ש שכתב להוכיח מדברי תוס' לענין זה. ובשכבר הימים ראיתי חקירה זו להגאון בעל פמ"ג ז"ל בס' ראש יוסף שהי' מעט לנגד עיני. ואם נימא דלא אמרינן תרי מגו באיסור חל על איסור. א"ש דברי הש"ס דאיסור אחות אשה לא הוה מוסיף על איסור אשת אח. ולא דיינינן מגו דאתוסף עלה איסורא ע"י מוסיף דאחוותא. אתוסף נמי עלי' דהוה תרי מגו. דלגבי דידה לא אתוסף רק ע"י מגו דאתוסף על אחוותא. ושוב נדון לגבי דידי' במגו דאתוסף עלה ותרי מגו לא דיינינן:

בס' מעם לועז פרשת בשלח עמוד תיז, כתב בזה"ל:

ר"ל שלא ביקשו מאת השי"ת שיתן להם התורה, כמו שביקשו לחם ומים. כי מאחר שכל יציאתם ממצרים הייתה בגלל אותה מטרה, שיקבלו את התורה, היה ראוי שיבואו ויאמרו "מתי יגיע יום זה שנקבל בו את התורה?!". וזה שאמר הכתוב "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", שהיה צריך לומר "ויבא עמלק ברפידים, וילחם בישראל", אלא לומר לך כי הכח שהיה לעמלק להלחם בישראל נבע מתוך זה שבני ישראל התרפו עצמם מדברי תורה, ולא חשבו בהם.

עכ"ל.

כמקור ציין באות לא: כסף מזוקק פרשת יתרו, ועיין זרע ברך ח"א פרשת יתרו.

ולא מצאתי. בכסף מזוקק לרי"ף מדבר על ענין רפידים אבל לא מה שמביא לעיל בשמו. ובזרע ברך ל"מ.

דרופתקי דאורייתא כתב:בכסף מזוקק לרי"ף מדבר על ענין רפידים אבל לא מה שמביא לעיל בשמו.

מופיע בדף עד, ריש טור ב

יהודה בן יעקב כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בכסף מזוקק לרי"ף מדבר על ענין רפידים אבל לא מה שמביא לעיל בשמו.

מופיע בדף עד, ריש טור ב

יש"כ!

ואכתי חסר לי הזרע ברך...

מצו"ב תמונה מספר "מרביץ תורה הגדול" שחיבר הגאון רבי יואל שוורץ שליט"א (בעמח"ס רבים) על הג"ר אליעזר יהודה פינקל זצ"ל רה"י מיר,
שם ציין לספר תנועת המוסר ח"ג עמ' 812, וצ"ע דבשום כרך מן הסדרה בת חמש כרכים (הנמצאת באוצר) אין כמות דפים המתקרבת ל 800...

אשרי יושבי ביתך כתב:שם ציין לספר תנועת המוסר ח"ג עמ' 812,

צ"ל 218
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=216

יהודה בן יעקב כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:שם ציין לספר תנועת המוסר ח"ג עמ' 812,

צ"ל 218
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=216

ייש"כ גדול!

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו עט"ז וזקן אהרון הנזכרים בהערה 3

עטרת זקנים נדפס בס' סוכת שלום להג"ר אליהו גוטמכר מגריידיץ זצ"ל, ראה שם כלל א' א' דף י"ב ע"א (בשם ספר החיים).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

בעל זקן אהרן הוא הג"ר חיים יצחק אהרן רפאפורט זצ"ל, המגיד מוילקומיר, שחיבר הרבה ספרים, וכאן ציין לספרו "מאמר קדישין" שער א'. (לע"ע לא מצאתי בס' מאמר קדישין שבאוצר החכמה).

פרנצויז כתב:וכאן ציין לספרו "מאמר קדישין" שער א'. (לע"ע לא מצאתי בס' מאמר קדישין שבאוצר החכמה).

מאמר קדישין מופיע בטעות תחת שמו של המגיד והוא מאמר קדישין - ליבר עמ' 34 ואילך

חוץ מזה יש מהנ"ל ספר על אגדות הש"ס - תר"ס מאמר קדישין

יש"כ לזוגא דרבנן.

ראיתי בהערות בלחם אבירים החדש על בבא קמא (ריש מרובה) ששולח לעיין בירחון קרן לדוד סי' לה שהרב המקי"ש כתב....

במה מדובר???

שמו הוא הרב מקיקץ שלי זצ"ל כמופיע כאן ד"ה ימי

מתוך מאמר על הרב מרדכי סגרון זצ"ל

בשנת התרע"ה כשהיה רבנו בן 22, עוד בהיותו בג'רבא, ערך את הירחון הראשון שהופיע ויצא לאור באי ג'רבא הנקרא בשם קרן דוד ב' על שם הגאון רבי דוד הכהן זצ"ל בעל ספר שלום דוד ועוד. [ונקרא ב', מכיון שקודם לזה יצאו שבעה קונטרסים בשם קרן דוד [א] מכמה וכמה חכמים, בכרך אחד בסוף ספר שלום דוד ח"ב. אגב, הקונטרס הרביעי לר' מרדכי עטייה זצ"ל, הוגה גם ע"י רבנו, תחת חתימתו: המרד"ס ס"ט]. והדפיס שם כמה מאמרים וחידושים משלו, והוגה ע"י הגאון רבי מקיקץ שלי זצ"ל. אבל לא החזיק זמן רב, לאחר כשנה שנתיים פסק מחוסר תקציב.

וצ"ל קרן דוד.
לא מצאתי את הירחון עצמו באוצר, ובה"ב מופיע חלקו הראשון עד סימן כ.

יהודה בן יעקב כתב:שמו הוא הרב מקיקץ שלי זצ"ל כמופיע כאן ד"ה ימי

מתוך מאמר על הרב מרדכי סגרון זצ"ל

בשנת התרע"ה כשהיה רבנו בן 22, עוד בהיותו בג'רבא, ערך את הירחון הראשון שהופיע ויצא לאור באי ג'רבא הנקרא בשם קרן דוד ב' על שם הגאון רבי דוד הכהן זצ"ל בעל ספר שלום דוד ועוד. [ונקרא ב', מכיון שקודם לזה יצאו שבעה קונטרסים בשם קרן דוד [א] מכמה וכמה חכמים, בכרך אחד בסוף ספר שלום דוד ח"ב. אגב, הקונטרס הרביעי לר' מרדכי עטייה זצ"ל, הוגה גם ע"י רבנו, תחת חתימתו: המרד"ס ס"ט]. והדפיס שם כמה מאמרים וחידושים משלו, והוגה ע"י הגאון רבי מקיקץ שלי זצ"ל. אבל לא החזיק זמן רב, לאחר כשנה שנתיים פסק מחוסר תקציב.

וצ"ל קרן דוד.
לא מצאתי את הירחון עצמו באוצר, ובה"ב מופיע חלקו הראשון עד סימן כ.

ייש"כ
מי יתן יבוא אי מי וימצאהו ויעלהו ושכמ"ה