פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:הוא לא היה 'צדיק' גדול, הנה מובאה מהנ"ל:
זמן קצר לאחר שהתאלמן ב-1989 חזר שמרוק לפולין, השתקע בעיר הולדתו ורשה ונישא לקריסטינה בוויס (Krystyna Bevis), עיתונאית פולנייה נוצרייה, שילדה לו בן, אביגדור.

הנה דברים שכתב לזכרו פרופ' דוד אסף:

"..סיפור חייו ועולמו האישי של שמרוק, ויותר מכך סתיו ימיו ומותו (הוא נפטר בפולין ונקבר, על פי רצונו המפורש, בבית הקברות היהודי בוורשה) - טרם סופר במלואו, והוא מוכר רק למתי מעט קרובים ותלמידים. סיפור זה חלילה לו שייפול בידיהם של היסטריונים, שכן זהו חומר גלם דווקא לסופרים, למשוררים..

צוואתו של שמרוק להיטמן עם אבותיו בעפרה של ורשה מכורתו, היתה בלא ספק, סוג של הצהרה מחושבת היטב.. רק מעטים היו שם בבית העלמין הישן של ורשה, כדי ללוותו ולהיפרד ממנו. אך בדרכו זו האחרונה ליווהו כביכול אותן דמויות שהעריץ ושאת עולמם חקר ותיאר, גיבורי הרוח של יהדות אשכנז, פולין ורוסיה בכל הדורות.."

לא ממש מצבה אבל הנצחה על ספר

מה זה "בן יפת תואר"? כך שם אמו? או שמדובר באמת ביפת תואר?...

מ.ל. כתב:הנה דברים שכתב לזכרו פרופ' דוד אסף:

לאחרונה הברנש הזה מקבל כאן במה מאוד נכבדה של ציטוטים, ביחס של חרדת קודש משהו. אז לכל מי שלא יודע ולכל חסידי בלוג העונ"ש שלו, הבחור זולל חרדים ובייחוד חסידים לתיאבון ולהכעיס, ומאמריו הפובליציסטיים ידועים כנגועים בדעות קדומות על כל הקדוש והיקר, כביכול בשם חופש הביטוי. שלא לדבר על יחסו המעוות לדמויות קודש וצדיקים יסודי עולם, שאינו בוחל לתארם בכל מימצא מכפיש. בבקשה אם כן - ציטטותיו אינם מעידים על כלום אם לא להיפך, ובייחוד לא על מישהו שהתחתן עם נוצרייה פשוטו כמשמעו, גם אם "הוא נפטר בפולין ונקבר, על פי רצונו המפורש (וואהו. לא פחות ולא יותר...), בבית הקברות היהודי בוורשה"....

למי שבכל זאת מתעניין, הנה מעט קווים לדמותו באדיבות ויקיפדיה:
אסף נולד בתל אביב לרחל ומשה קרונה, ילידי ורשה, שהיו ממקימי קבוצת רודגס (מאוחר יותר קבוצת יבנה), אך לאחר שובם משליחות בארצות הברית עברו לתל אביב בשנת 1952. אביו, משה קרונה, היה ממנהיגי תנועת "השומר הדתי" בפולין, מראשי המפד"ל וחבר הנהלת הסוכנות היהודית. אסף גדל בבית דתי-לאומי, למד בבית הספר הממלכתי-דתי "מירון" ובתיכון משותף בקבוצת יבנה. בצבא שירת בחיל השריון כטנקיסט ולאחר מכן כסמל מבצעים. בגיל עשרים וארבע, בעת לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, יצא בשאלה ושינה את שם משפחתו לאסף.

מצבה צבעונית
של "אשה צנועה"
שנמצאת במוזיאון ישראל
http://www.imj.org.il/imagine/collectio ... 7%99%D7%AA

יורם נ. כתב:לאחרונה הברנש הזה מקבל כאן במה מאוד נכבדה של ציטוטים, ביחס של חרדת קודש משהו

ידידי, הגזמת קצת.
בחיפוש יצא לי שהוא מוזכר בכל ההיסטוריה כאן בפורום רק כ20 פעמים,
והיחס אליו ענייני/צונן.
וראה גם כאן:
viewtopic.php?f=7&t=818&p=5551&hilit=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%90%D7%A1%D7%A3#p5551
viewtopic.php?f=7&t=9142&p=82750&hilit=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%90%D7%A1%D7%A3#p82750

אישית, הוא נהנה לעזור בתחומי התמחותו לפונים אליו בלי להכירו ולבדוק בציציותיו, [גם לי]
וראה גם כאן:
viewtopic.php?f=19&t=1972&p=13590&hilit=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%90%D7%A1%D7%A3#p13590

סתם ככה, הוא מעולם לא היה חרדי.
[גם אם הינך מחסידי סדיגורא או חב"ד, הממצאים שלו אינם סיבה להפגע...]

יורם נ. כתב:

מ.ל. כתב:הנה דברים שכתב לזכרו פרופ' דוד אסף:

לאחרונה הברנש הזה מקבל כאן במה מאוד נכבדה של ציטוטים, ביחס של חרדת קודש משהו. אז לכל מי שלא יודע ולכל חסידי בלוג העונ"ש שלו, הבחור זולל חרדים ובייחוד חסידים לתיאבון ולהכעיס, ומאמריו הפובליציסטיים ידועים כנגועים בדעות קדומות על כל הקדוש והיקר, כביכול בשם חופש הביטוי. שלא לדבר על יחסו המעוות לדמויות קודש וצדיקים יסודי עולם, שאינו בוחל לתארם בכל מימצא מכפיש. בבקשה אם כן - ציטטותיו אינם מעידים על כלום אם לא להיפך. [/b]

אם הארזים נוטלים אותו לשם קבלת חוו"ד על מהות החסידות (!!!) מה יענו אזובי הקיר?

איש_ספר כתב:אם הארזים נוטלים אותו לשם קבלת חוו"ד על מהות החסידות (!!!) מה יענו אזובי הקיר?

בטיוטה של ההודעה שלי כתבתי שזה לא יפה להשתמש באנשים בשיטת "השתמש וזרוק".

מבלי להיכנס לדיון בנוגע לציטוטים "בחרדת קודש" מברנש זולל חסידים לתיאבון ולהכעיס, אתייחס רק להאמור בויקיפדיה:

...אסף גדל בבית דתי-לאומי, למד בבית הספר הממלכתי-דתי "מירון" ובתיכון משותף בקבוצת יבנה. בצבא שירת בחיל השריון כטנקיסט ולאחר מכן כסמל מבצעים. בגיל עשרים וארבע, בעת לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, יצא בשאלה.

אינני יודע מה מצבו היום ומה היה בעבר, אבל בהודעה שהוא שלח לפני כשלוש שנים לידידנו חכם באשי, ונזכרה באשכול המלונקק לעיל, הוא פותח במילים: "סליחה שטרם עניתי, שטרדות החג הקדוש הממשמש ובא טרדוני". כך שמשמע שעדיין רגש יהודי פועם בקרבו, והוא לא כזה בשאלה...

ועוד רגע אדבר בו, שבמדעו בנוגע לפרשיות עלומות בהיסטוריית החסידות, (שעל מידת מהימנותו כבר העירו רבים, וגם יש הודאת בע"ד, שהוא נשען גם על מקורות אינטרסנטיים, וממילא וכו'), אין הוא כלל רומז שאלו הם פרטים שללמד על הכלל כולו יצאו. כל טענתו היא על מחיקת פרשיות 'סבוכות' שהוא מנסה בכח 'להיאחז' בהם, וממילא איני יודע עד כמה הוא שונא (במובן המלא של המילה) חסידים. אמנם ברור לכל מבין, שבלתי ראוי שספריו יקראו ע"י מי שלא ניחן בחוש ביקורת מפותח.

סתם כתב:

בברכה המשולשת כתב:הוא באמת היה יהודי מאוד מיוחד

ייתכן שהכוונה לזה:
מצאתי התייחסות של הרב קוק לבית הספר לאמנות "בצלאל" שייסד בוריס שץ: (נכתבה בתרס"ח):
"….. מלבב המחזה ומרהיב לראות את אחינו רבי הכישרון, גאוני היופי והאמנות, המוצאים מקום הגון בשדרות הרחבות והגבוהות של החים הכלליים, ורוח מרום נשא אותם להביאם ירושלימה, לעטר את עירנו הקדושה שהיא כחותם על ליבנו, בפרחיהם הנחמדים, להיות בקרבה לכבוד ולתפארת, גם לברכה ותועלת….. "
מלבד זאת:
לא מצאתי ציטוטים אנטי דתיים ממנו [למרות שהיה ציוני שנלהב מהרצל], מיהו אין לא ראינו ראיה.
היה בעל ייסורים.
לא נותר אחריו זש"ק.

מאידך:
בקונטרס הלכה למעשה, רבי רפאל יעקב דוד בן זאב (רידב"ז). ירושלים, [תר"ע 1910]. "בדין פירות שביעית שנתגדלו בעבירה אם מותרין לפי ישראל או לא... קבוצת מכתבים מכבוד... רידב"ז... ששלח לחכמי ורבני ירושלים". הקונטרס דן על כשרות יינות "כרמל מזרחי" שחיללו את השמיטה. בפתח הקונטרס הקדמה פולמוסית: נגד בוריס שץ ובית ספרו "בצלאל", נגד "המן דמתקרי מרדכי" כהן, ונגד הרב קוק.

לגבי יחס הרב קוק לאמנות חשוב להדגיש שאמנם הרב קוק רואה לנגד עיניו אפשרות של יצירה שבה "מתמזגים אמנות ויהדות במזיגה הרמונית מופלאה", והוא ציפה ליום בו הספרות והאמנות יתקדשו, וזה אופייני להגותו החותרת להרמוניה בין קודש לחול ובין רוח וחומר, אך עם דברי השבח לאמנות הבאה מתוך טהרה הוא מגנה כל יצירה שאינה כזו, והרב קוק צפה ש"הספרות הלקויה בטומאת הרעיון תעבור מן העולם יחד עם רוח הטומאה בכלל". ראה עוד כאן: http://www.atid.org/resources/ravkookartbiblio.asp

מדרגות העשויות ממצבות בבית החיים גנשה בוורשה.

ה' ירחם!

על שני צדדי המצבה כתובים יותר מאלף תיבות
הרוצה לדעת את כל הכתוב על המצבה
יעיין בספר "פרי עץ אבות" על התורה דף יג (אינו באוצר)

יזכנו מר בתמצית הדברים מהספר הנ"ל, לאלו שידם אינה משגת את הספר.
ובעיקר, במצבתו של מי עסקינן?

יורם נ. כתב:מדרגות העשויות ממצבות בבית החיים גנשה בוורשה.

בעיני ראיתי (ט"ו תמוז תשע"ב) שהקימו את המדרגות והגשרים המובילים אל קברו של האור החיים הק', כשאחד מהפיגומים עומד על קברו של רבי נתן בורגיל בעל החק נתן!
כמובן שזה הרבה יותר חמור מהתמונה המזעזעת מוורשה, כיון ששם זה רק מצבות שנעקרו, ואילו כאן מדובר בקבר ממש של אחד מגדולי ישראל.
אני חושב שבתשע"ג כבר שינו את מבנה השבילים, ואולי כעת זה כבר לא כך.

יורם נ. כתב:יזכנו מר בתמצית הדברים מהספר הנ"ל, לאלו שידם אינה משגת את הספר.
ובעיקר, במצבתו של מי עסקינן?

לצערי אין הספר תחת ידי לדעת מה כתוב על המצבה יותר מאלף תיבות
רק סיפור המצבה הוא מעשה פלא
המצבה כתב הגה"צ רבי ישראל חיים ברוין זצ"ל אב"ד "ארץ ישראל שטיבעל" בעיר בודאפעסט, על קבר אשתו הצדקנית מרת ריזל שנפטרה בשב"ק י"א אדר שני שנת תרנ"א.

חמשה עשרה שנים אחריה הוא נפטר והוא קבור לידה בקאליב, וכשגמרו מלהתעסק והתחילו לעזוב את הבית חיים ראו שהמצבה נעתקה ממקומה ועברה יותר מחציה על צדה

ואמר אז הרה"צ רבי מנחם ברודא זצ"ל בעמ"ח "באר מנחם" שזה הוא סימן שמה שכתוב במצבה עולה גם לו, ואין להעמיד מצבה אחרת, וכך נשאר עד היום...

וזאת המצב[ה] לרופא המובהק החסיד [ ]כר יהושע ן' נון נ"ע
מאמר מתוך אתר רשות העתיקות, על כתובות קבורה מן המאות הט"ז–הי"ז לסה"נ בבית העלמין היהודי בצפת:

כתובת המצבה: זאת המצב / לרופא המובהק / החסיד כר / יהושע ןֹ נון / נֹע. (=השלמה: "זאת המצבה / לרופא המובהק / החסיד כבוד רבנו/ יהושע 'ן נון / נוחו עדן").

ר' יהושע 'ן נון היה אחד האישים הידועים והמרתקים בצפת במאה הט"ז. הוא מתואר למפרע בכתבי ר' שלומיל מדרזניץ בשנת 1608: "אב בית דין בצפת וראש לכל ראשי הישיבות דצפת ועל פיו יובאו כל ההקדשות של כל הגולה, והוא היה המשביר והמספיק לכל חכמי צפת ולכל העניים והאלמנות, ומלבד זה שהיה עשיר מופלג בממון, ואע"פ כן היה משפיל את עצמו לפני כמהרר"ח [ויטאל] נר"ו כתינוק נושק לו ידיו ורגליו...שיגלה לו רזי התורה [של האר"י] ...". אך פרסומו בא לו כיוון שהצליח לפרסם בשנות ה-80 של המאה הט"ז (1585?) שש מאות עמודים מקונטרסי ר' חיים ויטאל שהם כתבי האר"י הראשונים שהופצו בציבור. על פי תיאורו של שלומיל, בזמן שר' חיים ויטאל היה חולה ("מוטל על ערש דוי שנה תמימה"), שיחד ר' יהושע 'ן נון את משה ויטאל, אחיו של רבי חיים ויטאל, ב"נ' זהובים... על מנת שיביא לו הספרים וכדי להחזיר לו הספרים אחר ג' ימים". משה ויטאל עשה כדבריו והוציא מביתו של אחיו בחשאי שש מאות עמודים והעבירם לר' יהושע ן' נון, וזה דאג לגייס מאה סופרים שיעתיקו כל אחד שישה עמודים במשך שלושה ימים. לאחר שלושת ימי ההעתקה, הוחזרו העמודים למקומם המקורי בביתו של ר' חיים ויטאל, "ותכף באותה שעה חזר כמהרר"ח [ויטאל] לבריאותו...ומאותו יום והלאה נתפשטו הספרים בין יחדי סגולה ..." (אביב"י י' תשס"ח, קבלת האר"י, כרך ראשון – כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ, ירושלים עמ' 41–42; שבחי האר"י 1875, ווארשה, עמ' י"ג).
נוסח כתובת המצבה מפתיע – במקום שיר הלל לראש הישיבות, בעל ממון ובעל צדקה, שתרם להפצת תורת האר"י, רשומים התארים 'רופא מובהק' ו'חסיד', ותו לא. במצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אם כי ייתכן שהשנה חקוקה על קטע מהמצבה שעדיין קבור באדמה. סביר שר' יהושע 'ן נון פרסם את כתבי ויטאל בשנת 1585, בתום עשר השנים של תוקף 'שטר ההתקשרות' שבו התחייב יחד עם עוד אחד עשר מקובלים לא לגלות דברים ששמעו מפי האר"י ומפי ר' חיים ויטאל במשך עשר שנים ולהישמע לכל אשר יורה ר' חיים ויטאל מורם (אביב"י י' תשס"ח, קבלת האר"י, כרך ראשון – כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ, ירושלים. עמ' 38). על פי ר' יוסף מטראני, ר' יהושע 'ן נון נהרג בשנת ה'שמ"ה (1585; בנטוב ח' תשל"ח, רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני, תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים, ירושלים, עמ' כ"ג, הערה 43; דודסון א' 2009, חכמי צפת בין השנים 1540-1615, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים, חלק ב, עמ' 40, הערה 648) ואפשר שמותו ארע סמוך להוצאת כתבי ר' חיים ויטאל מביתו, ובגינה. גילוי כתובת הקבורה של ר' יהושע 'ן נון מעורר תהיות על תולדות חייו וקורא למחקר מעמיק נוסף.

"קבר רחל" בוורשה

מצבה עם "אפליקציה". לא פחות ולא יותר. מעניין מה היא מכילה...

מ.ל. כתב:וזאת המצב[ה] לרופא המובהק החסיד [ ]כר יהושע ן' נון נ"ע

נון.JPG

מאמר מתוך אתר רשות העתיקות, על כתובות קבורה מן המאות הט"ז–הי"ז לסה"נ בבית העלמין היהודי בצפת:

כתובת המצבה: זאת המצב / לרופא המובהק / החסיד כר / יהושע ןֹ נון / נֹע. (=השלמה: "זאת המצבה / לרופא המובהק / החסיד כבוד רבנו/ יהושע 'ן נון / נוחו עדן").

ר' יהושע 'ן נון היה אחד האישים הידועים והמרתקים בצפת במאה הט"ז. הוא מתואר למפרע בכתבי ר' שלומיל מדרזניץ בשנת 1608: "אב בית דין בצפת וראש לכל ראשי הישיבות דצפת ועל פיו יובאו כל ההקדשות של כל הגולה, והוא היה המשביר והמספיק לכל חכמי צפת ולכל העניים והאלמנות, ומלבד זה שהיה עשיר מופלג בממון, ואע"פ כן היה משפיל את עצמו לפני כמהרר"ח [ויטאל] נר"ו כתינוק נושק לו ידיו ורגליו...שיגלה לו רזי התורה [של האר"י] ...". אך פרסומו בא לו כיוון שהצליח לפרסם בשנות ה-80 של המאה הט"ז (1585?) שש מאות עמודים מקונטרסי ר' חיים ויטאל שהם כתבי האר"י הראשונים שהופצו בציבור. על פי תיאורו של שלומיל, בזמן שר' חיים ויטאל היה חולה ("מוטל על ערש דוי שנה תמימה"), שיחד ר' יהושע 'ן נון את משה ויטאל, אחיו של רבי חיים ויטאל, ב"נ' זהובים... על מנת שיביא לו הספרים וכדי להחזיר לו הספרים אחר ג' ימים". משה ויטאל עשה כדבריו והוציא מביתו של אחיו בחשאי שש מאות עמודים והעבירם לר' יהושע ן' נון, וזה דאג לגייס מאה סופרים שיעתיקו כל אחד שישה עמודים במשך שלושה ימים. לאחר שלושת ימי ההעתקה, הוחזרו העמודים למקומם המקורי בביתו של ר' חיים ויטאל, "ותכף באותה שעה חזר כמהרר"ח [ויטאל] לבריאותו...ומאותו יום והלאה נתפשטו הספרים בין יחדי סגולה ..." (אביב"י י' תשס"ח, קבלת האר"י, כרך ראשון – כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ, ירושלים עמ' 41–42; שבחי האר"י 1875, ווארשה, עמ' י"ג).
נוסח כתובת המצבה מפתיע – במקום שיר הלל לראש הישיבות, בעל ממון ובעל צדקה, שתרם להפצת תורת האר"י, רשומים התארים 'רופא מובהק' ו'חסיד', ותו לא. במצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אם כי ייתכן שהשנה חקוקה על קטע מהמצבה שעדיין קבור באדמה. סביר שר' יהושע 'ן נון פרסם את כתבי ויטאל בשנת 1585, בתום עשר השנים של תוקף 'שטר ההתקשרות' שבו התחייב יחד עם עוד אחד עשר מקובלים לא לגלות דברים ששמעו מפי האר"י ומפי ר' חיים ויטאל במשך עשר שנים ולהישמע לכל אשר יורה ר' חיים ויטאל מורם (אביב"י י' תשס"ח, קבלת האר"י, כרך ראשון – כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ, ירושלים. עמ' 38). על פי ר' יוסף מטראני, ר' יהושע 'ן נון נהרג בשנת ה'שמ"ה (1585; בנטוב ח' תשל"ח, רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני, תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים, ירושלים, עמ' כ"ג, הערה 43; דודסון א' 2009, חכמי צפת בין השנים 1540-1615, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים, חלק ב, עמ' 40, הערה 648) ואפשר שמותו ארע סמוך להוצאת כתבי ר' חיים ויטאל מביתו, ובגינה. גילוי כתובת הקבורה של ר' יהושע 'ן נון מעורר תהיות על תולדות חייו וקורא למחקר מעמיק נוסף.

כבר היה לעולמים
viewtopic.php?f=19&t=6077&p=55871

רב מעללים...

ובשורה השניה "רע לאומללים"...
(כנראה רע, עם צירי על הרי"ש...)

מי מכיר?

מנשה צוריאל כתב:מי מכיר?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7% ... 7%95%D7%93

מנשה צוריאל כתב:"קבר רחל" בוורשה

מצבה בווארשא - "רחל נעלמה וכרחל נאלמה הנני" "אשת כבוד שמו"...

חמס עזעק

"הבוחר" "הבתילה"

לשה"ק של זקנינו...

תמונות מווארשא ולאנצוהט

זקוק לתמונה של מציבה עם כד, לסמל 'לוי'
בתודה

מוהל

מוהל וכליו

יורם נ. כתב:מצבה עם "אפליקציה". לא פחות ולא יותר. מעניין מה היא מכילה...

סורקים וזוכרים
במקום הספד, ד"ר יואב מדן חרט על קבר אמו ברקוד מתקדם. מי שסורק אותו עם טלפון סלולרי מגיע לאתר אינטרנט לזכרה
ליאור אל-חי
פורסם: 17.7.2011

קברה של יהודית מדן ז"ל עם הקוד

משפחות רבות מתלבטות ארוכות בשאלה מה לכתוב על קברי יקיריהן. ד"ר יואב מדן מחיפה מצא דרך מקורית וייחודית להנציח את אמו המנוחה: באמצעות קוד QR, המאפשר כניסה אל אתר הנצחה לזכרה באינטרנט.
ד"ר מדן, איש הייטק בכיר, איבד את אמו יהודית (83) לפני כחודש. היא נטמנה בבית־העלמין שדה יהושע בחיפה. על המצבה כתבה המשפחה: "יהודית מדן בת מיכאל והלה ולקר ז"ל, נפטרה ח' בסיון תשע"א. 1928-2011". אולם כאשר חיפשו בני המשפחה אחר אמירה אישית, הם התקשו להחליט.
"המצבה קטנה מלהכיל את מה שרוצים לכתוב כדי לזכור מישהו. גם אם היינו כותבים משהו, זה לא יכול לשקף את חייה של אמא", מספר מדן. "כשאמא נפטרה, פירסמתי במודעת האבל כתובת של תיבת דואר אלקטרונית שהקמתי לזכרה. הגיעו אליי מכתבים מאנשים שלא הכירו אותי, ובחיים לא הייתי מגיע אליהם. מכאן בא הרעיון".
לאחר התייעצות עם משפחתו החליט מדן לחרוט קוד QR על המצבה. מדובר בקוד שניתן לסרוק באמצעות טלפון נייד ולהגיע אל אתר הנצחה באינטרנט לזכרה של יהודית. "החלטנו ללכת על הנצחה שתישאר גם לדורות הבאים. משהו דינמי, שניתן להרחיב אותו לאורך זמן. סרט וידאו, למשל, אי־אפשר לשים על המצבה, אבל באתר כן. הייתי מודאג לגבי 20 או 40 שנים מעכשיו. איך אמא תיזכר? רציתי לשים משהו בזיכרון שלנו, שלא ישכחו את אמא".
קוד QR הוא תחריט לייזר, במילוי בצבע שחור, היושב מאחורי פיסת זכוכית על המצבה. הוא חרוט על אבן המצבה ועמיד מפני שחיקה. "הרוב המכריע של האנשים מגיבים באהדה. זה תלוי בגיל שלהם", מספר מדן. "אנשים צעירים אומרים שזה רעיון אדיר. יש כאלה שרוצים להיות שותפים שלי. זה שבנה את המצבה, למשל, רוצה להמציא דבר כזה אצלו בעסק. זה יכול לעבוד גם בדברים אחרים: על מוצגים במוזיאון, על פסלים, על כל דבר בעצם".
למדן יש תואר דוקטור בהנדסת אווירונאוטיקה מהטכניון ותואר במנהל עסקים מאוניברסיטת ברדפורד באנגליה. הוא עבד במשך 17 שנה בתפקידי מחקר וניהול בכירים ביבמ. לפני שעבר לסקוטלנד, שם הוא משמש סגן נשיא חברת "אינסייטק" ומתכנן מערכות ויישומים בתחום טכנולוגיות האולטרסאונד והתהודה המגנטית.

גיורת שנהרגה ר"ל בתאונות דרכים לפני חודש

הנה עוד מצבה שלכאו' מתאים לרוח האשכול, והובא לתשמות לבי לאחרונה. והוא מבית החיים שבחוסט וצולמה כחלק מתיעוד חיים היהודיים באזור (עכ"פ ממה שיש שם כיום..).

והנה נראית כמצבה רגילה - שמה של הנפטרת בחרוזים (אמנם לא הכל נכנס לתמונה - וכנראה שם אבי' "יוסף"). אלא שבפענוח שנעשתה ע"י המקומיים - פוענח שורה הששית "יום השק" בהבנה שהוא יום שחוגרים שק, והוא תשעה באב (וכך פוענח בפועל (בשפת אנגלית): יום התשעה באב, כיבדה בכל מאמצי'..).

ומובן שלאמיתו של דבר - אי"ז אלא "יום הש"ק.." וכפשוט (אלא שלא הוסיפו ה'גרשיים' בה).

אפשר לראות בתמונה להדיא שיש חריטה בגרשיים, רק כשחידשו את צביעת הכתב לא מלאום בצבע שחור

כך נראים הקברים כשהחיים היו ריקים מתוכן...

אני מחפש תמונה מצבתה של הרבנית שפרה אשתו של רבי משה בנו של אדמו"ר בעל התניא זצ"ל.

היא קבורה בירושלים. יש ממצבתה תמונה? אני זקוק לזה בדחיפות.

אודה לכל מי שייסע לי.

הנה מצבה חכמה: