פורום אוצר החכמה

ירח מלא כתב:שבע חיות לתיבת נח ולא ארבע עשרה.

ירח מלא כתב:יוסף היה מלך במצרים או משנה למלך?

משולש כתב:א. ואהבת, אני לא בטוח ששינוי בין מלעיל למלרע הופך את המשמעות. נא לברר אצל המומחים לדקדוק.

הסרפד כתב:

משולש כתב:א. ואהבת, אני לא בטוח ששינוי בין מלעיל למלרע הופך את המשמעות. נא לברר אצל המומחים לדקדוק.

'פעלת' (מלעיל, כמשפטו) הוא לשון עבר. 'ופעלת' מלעיל הוא לשון עבר עם וי"ו החיבור, ואילו 'ופעלת' מלרע הוא לשון עתיד כי הוי"ו וי"ו ההיפוך הוא.

אפרקסתא דעניא כתב:מכיוון שבתורה עצמה מוצאים פעמים רבות שבגלל "נסוג אחור" משתנה המילה ממלרע למלעיל, כגון וזבחת שלמים ואכלת שם, לעומת וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר, וכגון ואכלת את כל העמים לעומת ואכלתי חטאת היום, וכגון והייתם קדושים לאלקיכם לעומת והייתם לי סגולה - מוכח שאין כאן שינוי משמעות.

אפרקסתא דעניא כתב:מכיוון שבתורה עצמה מוצאים פעמים רבות שבגלל "נסוג אחור" משתנה המילה ממלרע למלעיל, כגון וזבחת שלמים ואכלת שם, לעומת וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר, וכגון ואכלת את כל העמים לעומת ואכלתי חטאת היום, וכגון והייתם קדושים לאלקיכם לעומת והייתם לי סגולה - מוכח שאין כאן שינוי משמעות.

צופר הנעמתי כתב:
לגוף הענין, זה שמלרע הופך למלעיל בנסוג אחור אינו מבטל את הבדלי המשמעות בין מלעיל למלרע, ומלרע במקום מלעיל במקום שאין נסוג אחור משנה את המשמעות.

צופר הנעמתי כתב:אבל יש ללמוד מיחזקאל שיש בו כמה מקומות שיש מלעיל בעתיד, וצ"ע אם להחשיב א"ז כיוצא דופן או שאפשר ללמוד משם שבאמת אין שינוי הכרחי במשמעות.

אפרקסתא דעניא כתב:
מה שאפשר ללמוד מיחזקאל אפשר ללמוד גם מכך שפועל של עתיד נאמר בלשון עבר בשביל "תפארת הקריאה".

היא שיחתי כתב:ראיתי בדפי קשר שהמדרגות למנורה היו מזהב
ולא מצאתי לזה מקור

מעט דבש כתב:יש סיפור שנוהגות הגגנות לספר, על דוד המלך, שבהיותו נער הגיע דין תורה לשאול המלך, באשה אלמנה שהפקידה כדי דבש שבתוכם היה מטבעות זהב, ואח"כ כפר הנפקד, ודוד הנער הציע שיבדקו את הכדים אולי נשאר בתוכם מטבע, וכך הוי.

חיפשתי מקורו, ומצאתי שמובא ב"כה עשו חכמינו", בשם ספר "ילקוט סיפורים" פרשת יתרו (עמוד 150), ולא בגוף הספר, אלא למטה במדור בשם "מדרש רבותינו" ולא מצויין שם מקורו.

ובהקדמת ספר זה כתב (אות ט)
"הספורים אשר העתקתי מהמדרשים אשר לא נתפרסמו עוד, הצגתים למטה על הגליון במדור מיחוד באותיות מחולפות מן הפנים".

שאלתי את הגרח"ק שליט"א, וכתב לי: "המדרש נדפס, והוא קבלת חז"ל".

האם מישהו יודע מקור למדרש זה?

מעט דבש כתב:יש סיפור שנוהגות הגגנות לספר, על דוד המלך, שבהיותו נער הגיע דין תורה לשאול המלך, באשה אלמנה שהפקידה כדי דבש שבתוכם היה מטבעות זהב, ואח"כ כפר הנפקד, ודוד הנער הציע שיבדקו את הכדים אולי נשאר בתוכם מטבע, וכך הוי.

חיפשתי מקורו, ומצאתי שמובא ב"כה עשו חכמינו", בשם ספר "ילקוט סיפורים" פרשת יתרו (עמוד 150), ולא בגוף הספר, אלא למטה במדור בשם "מדרש רבותינו" ולא מצויין שם מקורו.

ובהקדמת ספר זה כתב (אות ט)
"הספורים אשר העתקתי מהמדרשים אשר לא נתפרסמו עוד, הצגתים למטה על הגליון במדור מיחוד באותיות מחולפות מן הפנים".

שאלתי את הגרח"ק שליט"א, וכתב לי: "המדרש נדפס, והוא קבלת חז"ל".

האם מישהו יודע מקור למדרש זה?

אורי ש כתב:
אני לא דן על הסיפור הנ''ל שסיפרו הגרח''ק. אין בודקין מן המזבח ולמעלה...

מעט דבש כתב:ולגוף הסיפור, צריך לומר שהנפקד הודה לאור הראיה, שאם לא כן אי אפשר להוציא ממון בהוכחה שכזו.

היא שיחתי כתב:ראיתי בדפי קשר שהמדרגות למנורה היו מזהב
ולא מצאתי לזה מקור

אפרקסתא דעניא כתב:מדוע לא תבין? ברור שמלרע הוא עתיד ומלעיל הוא עבר (בפעלים, כמובן), אך ההוכחה היא שאין הדברים לעיכובא, שאילו היה זה חד משמעי, לא ניתן היה לסטות מזה עבור נוחות הקריאה (שזו הסיבה להסיג אחור מילה למרעית הסמוכה לה מילה מלעילית או קצרה).

אורי ש כתב:ואגב זה, שמעתי פעם על סיפור מ'ילקוט סיפורים' הנ''ל, על יהושע שהיה בבטן דג וגדל אצל פרעה, ולבסוף הרג את אביו, ואין לי כרגע מ''מ מדויק, אבל ראיתי.

אפרקסתא דעניא כתב:אכן. זה מראה שלשפה יש כללים, בדרך כלל קשיחים, אבל היא מסוגלת להכיל שיבושי משמעות עבור סיבות בלתי מהותיות.

צופר הנעמתי כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:אכן. זה מראה שלשפה יש כללים, בדרך כלל קשיחים, אבל היא מסוגלת להכיל שיבושי משמעות עבור סיבות בלתי מהותיות.

ממש לא. מה שאתה קורא "נוחות הקריאה", ז"א רהיטת הדיבור, אינה סיבה בלתי מהותית אלא מה שעומד מאחורי רבים מהכללים הקשיחים שהזכרת.

ברזילי כתב:השבת חידשה בת-הגן כי הגחלת שהכניס משה לפיו בבית פרעה נגעה באותם מקומות שבהם נגעו בפיו טיפות חלב המיניקות הגויות שהביאה לו בת פרעה. לע"ע מצאתי כעין זה בשפתי-כהן על התורה (שהגחלת באה לטהר פיו מחלב הגויה, אך בלי התוספת שנגעה באותו מקום דייקא)