פורום אוצר החכמה

הירשערס כתב:בחדא מחתא אתה גם מתלוצץ מדברי חז"ל - - - שקבעו לנו איך צריך להתנהג ביחס לצדיקי אמת.
לא מדובר כאן על הצדיק אלא על הזהירות שלנו אליו. אבל מה שלא מבינים לבד כנראה שלא יעזרו גם הסברים.

לא הבנתי מילה.

פלתי כתב:

מתפעל כתב:"שאף לד' המג"א, רק אינו בקי שלא חייבו אותו להתפלל הכל הוא שיכול להתפלל איזה ברכות, אבל היודע להתפלל ומחויב להתפלל, אם חיסר ברכה אחת, כל ברכותיו לבטלה".

החסיד כאן שייך לקטגוריה הראשונה שלא חייבו אותו להתפלל בגוונא שבודאי לא יכול לכוון.

עיוות. הרי שנינו אפילו המלך שואל בשלומו ונחש כרוך על עקבו. וכי אימת רבו גדולה יותר ממלך ישראל?

אכן, מי שבאמת חש שאינו מסוגל לכוון ולהמשיך תפילתו, יפסיק כך גם למלך.
איפה העיוות?

בא נראה אותך מכוון בתפילה אילו היה בא אליך מרן הרב שך זצ"ל , נניח שלא שם לב שאתה עומד שמונה עשרה, ושואל אותך שאלה וממתין לתשובה.
היית מצליח להתעלם ממנו ולהמשיך בתפילה?

מתפעל כתב:

פלתי כתב:

מתפעל כתב:"שאף לד' המג"א, רק אינו בקי שלא חייבו אותו להתפלל הכל הוא שיכול להתפלל איזה ברכות, אבל היודע להתפלל ומחויב להתפלל, אם חיסר ברכה אחת, כל ברכותיו לבטלה".

החסיד כאן שייך לקטגוריה הראשונה שלא חייבו אותו להתפלל בגוונא שבודאי לא יכול לכוון.

עיוות. הרי שנינו אפילו המלך שואל בשלומו ונחש כרוך על עקבו. וכי אימת רבו גדולה יותר ממלך ישראל?

אכן, מי שבאמת חש שאינו מסוגל לכוון ולהמשיך תפילתו, יפסיק כך גם למלך.
איפה העיוות?

בא נראה אותך מכוון בתפילה אילו היה בא אליך מרן הרב שך זצ"ל , נניח שלא שם לב שאתה עומד שמונה עשרה, ושואל אותך שאלה וממתין לתשובה.
היית מצליח להתעלם ממנו ולהמשיך בתפילה?

מאיפה הגיע הפסק שמי שבאמצע התפילה אירע דבר הטורדו מן התפילה ולא יכול לכוין יפסיק מתפילתו? (אני מדבר על הפסקה גמורה, לא לרמוז לתינוק שישתוק וכדומה).

מתפעל כתב:

פלתי כתב:

מתפעל כתב:"שאף לד' המג"א, רק אינו בקי שלא חייבו אותו להתפלל הכל הוא שיכול להתפלל איזה ברכות, אבל היודע להתפלל ומחויב להתפלל, אם חיסר ברכה אחת, כל ברכותיו לבטלה".
החסיד כאן שייך לקטגוריה הראשונה שלא חייבו אותו להתפלל בגוונא שבודאי לא יכול לכוון.

עיוות. הרי שנינו אפילו המלך שואל בשלומו ונחש כרוך על עקבו. וכי אימת רבו גדולה יותר ממלך ישראל?

אכן, מי שבאמת חש שאינו מסוגל לכוון ולהמשיך תפילתו, יפסיק כך גם למלך.
איפה העיוות?
בא נראה אותך מכוון בתפילה אילו היה בא אליך מרן הרב שך זצ"ל , נניח שלא שם לב שאתה עומד שמונה עשרה, ושואל אותך שאלה וממתין לתשובה.
היית מצליח להnתעלם ממנו ולהמשיך בתפילה?

הרב מתפעל, בדר"כ יש לי הערכה רבה כלפי הדברים שאתה כותב. ולכן אני ממש מתפלא הפעם.
אפילו המלך שואל בשלומו ואפילו נחש כרוך על עקבו, זה גופא הדוגמאות למצב שאינו יכול לכוון כדבעי מפני הפחד, ועל זה אמרו שאסור להפסיק.
למה אתה שואל אילו היה בא אלי הרב שך זצ"ל, מדוע לא תשאל אותי אילו היו באים אלי דוד או שלמה המלך ע"ה? והלא זהו סעיף מפורש בשו"ע, אפילו המלך שואל בשלומו לא יפסיק. וכי כלפי האדמו"ר יש יותר יראת כבוד מאשר למלך ישראל?
זהו העיוות אליו אני מתכוון.

יש כאן בלבול, צד אחד מנסה למשוך לכיוון ש"מה פתאום להפסיק בתפילה כשאירע דבר הטורדו"? וכדומה. כל ההתפלספות בזה מיותרת, כיון שלא זה הסיבה, אלא כפי שצוטט מדברי חז"ל לעיל ומפסקי הדברי חיים ועוד, ואין לזה קשר כלל לכך האם זה טורד אותו מהכוונה או לא. גם אם הוא חסר יראת שמים וזה לא יטרוד אותו מהכוונה כלל הוא צריך להפסיק. וכנראה שצריך להגיע ממקום אחר כדי להבין זאת.
(וכמו שראינו למעלה שמישהו ציטט שהחסידים שומרים על הלבוש בגלל ה"דער היים", [ויש כאלו ששומרים על דער היים אחר], וזאת בזמן שזה מגיע מפסק הלכה של גדולי פולין זיע"א (וביניהם רבנים שאינם מן החסידים) שפסקו ע"ז "פסק הלכה" בחומרה של "יהרג ואל יעבור", אך אותו אחד שהגיע ממוצא שהתפשרו על זה, כתב ויכתוב את מה שכתב).

בר מן דין, זיל בתר טעמא. הרי דין זה דאסור להפסיק באמצע התפילה אפילו המלך שואל בשלומו, הטעם הוא משום דבתפילה חשוב כמדבר לפני מלך מלכי המלכים, ועל כן אינו ראוי שיפסיק דיבורו מפני כבוד של מלך בשר ודם.
וא"כ איך יפסיק שיחתו בפני מלך מלכי המלכים, מפני כבוד האדמו"ר, יהיה גדול ככל שיהיה.

אני לא חושב שאתה מצטט כאן חידושים שלא נודעו בהודעות הקודמים. מלבד שאולי אתה מתכוון לרמז שאתה יותר ידען או גאון או ירא"ש מהדברי חיים?
כך שמי שנוהג כך יש לו על מי לסמוך, ואם אתה רוצה שלא לסמוך ולנהוג אחרת מצא לך רב בדרגתו של הדברי חיים שיורה לך אחרת, ואז תוכל לנהוג אחרת. (אם לא שאתה עצמך בעיניך מבין ויודע את הפוסקים טוב ממנו).

הירשערס כתב:אני לא חושב שאתה מצטט כאן חידושים שלא נודעו בהודעות הקודמים. מלבד שאולי אתה מתכוון לרמז שאתה יותר ידען או גאון או ירא"ש מהדברי חיים?
כך שמי שנוהג כך יש לו על מי לסמוך, ואם אתה רוצה שלא לסמוך ולנהוג אחרת מצא לך רב בדרגתו של הדברי חיים שיורה לך אחרת, ואז תוכל לנהוג אחרת. (אם לא שאתה עצמך בעיניך מבין ויודע את הפוסקים טוב ממנו).

הירשערס יקירי, עד שאתה נתלה בדברי ה"דברי חיים", אשאלך האם ראית את דבריו בפנים? האם הדברי חיים אומר שמותר להפסיק באמצע תפילת י"ח לכבוד הצדיק? אחסוך לך מזמנך היקר. הוא לא אומר דבר כזה. אז בבקשה צא ומצא אילן אחר להתלות בו.

חשבונות
זהו מ"ב בסימן ק"ד סק"א שאם לא מצליח ברמיזה להשתיק את התינוק, שיתרחק משם למקום שקט.

פלתי ואורח,

יש לי אליכם שאלה פשוטה,
באמצע שמונה עשרה אתם שמים לב שנחש מטפס לכם על הרגל, נחש לא ארסי,
אתם מצליחים להמשיך להתפלל בנחת? שייך בכלל?

נכון שההלכה מחייבת אותנו להתפלל הלאה, אבל מה לעשות שהדורות מתמעטים ואולי יש יחידי סגולה שמסוגלים להמשיך ולהתפלל.
וכי נבוא בטענות ליהודי שלא מצליח להתרכז?
מה כל כך קשה להבין?

מתפעל כתב:חשבונות
באמצע שמונה עשרה אתם שמים לב שנחש מטפס לכם על הרגל, נחש לא ארסי,
אתם מצליחים להמשיך להתפלל בנחת? שייך בכלל?
נכון שההלכה מחייבת אותנו להתפלל הלאה, אבל מה לעשות שהדורות מתמעטים ואולי יש יחידי סגולה שמסוגלים להמשיך ולהתפלל.
וכי נבוא בטענות ליהודי שלא מצליח להתרכז?
מה כל כך קשה להבין?

שלא יתרכז, אבל מהיכא תיתי להפסיק תפילתו? איפה נמצא ההיתר לכך? אתה לא צריך לענות לי, וכבר נלאיתי מהוויכוח הזה.

מתפעל כתב:חשבונות
זהו מ"ב בסימן ק"ד סק"א שאם לא מצליח ברמיזה להשתיק את התינוק, שיתרחק משם למקום שקט.

שיתרחק למקום שקט כן, שעיפסיק תפילתו לא.

פלתי, למה לא ענית לי על שאלתי?
אתה תמשיך להתפלל עם נחש?

יש הבדל גדול בין להפסיק התפילה וללכת הביתה לישון,
ולבין להפסיק תפילה מחמת אונס שאי אפשר להמשיכה בכוונה כלל,
ולהתחיל מיד תפילה טובה. חזרת הש"ץ.

כמו כן, יש לחלק בין המצב בו יש אפשרות ללכת למקום אחר בו אין הפרעה ולהמשיך את התפילה,
ולבין המצב כאן שהחזן אינו יכול ללכת ולהמשיך במקום אחר, הרי הוא הש"ץ, ואצלו להשלים את התפילה בכוונה,
העצה היחידה היא להתחיל שמונה עשרה מחדש.

אני מנסה כל הזמן לסנגר על יהודים טובים ונכבדים, ולפי הסיפורים שהובאו לעיל, מדובר על רבנים גדולים שנהגו כך,
ואתם כל הזמן מנסים לקטרג.

הרב מתפעל.

מדרך מלמדי הזכויות להקדים ולומר אע"פ שלדינא בודאי אסור לעשות כן, וכל המפסיק קרוב שברכותיו לבטלה, ולדעת הרבה ראשונים עובר בכמה לאוין של ל"ת את שם ה' א' לשוא. מ"מ כיון ששמענו על חסידים ואנשי מעשה שנהגו כן, יש למשכוני נפשין וללמד עליהם זכות. אחרי הקדמה כזו הדיון כולו נושא אופי אחר, והוא פתוח לכל מיני נוסחאות (שלא מחזיקות מים...). אבל יש כאן כאלה שסבורים שכך זה מעיקר הדין, (שהרי חז"ל אמרו "עקרב"! והיטב הכה אותם על קודדם הרב פלתי) וגם אתה מערבב דיון הלכתי עם מגמות של לימוד זכות וכו'.

ועוד משהו.

בספר תולדות האדמו"ר מגל"ד זצ"ל מסופר שפעם אחת באמצע קידוש היו מי רגליו שותתים על ברכיו, והוצרך להפסיק באמצע, ושוב אירע שאחזו בולמוס ביוה"כ והוצרך לאכול נתח עוף, ופעם אחת דחקו נקביו באמצע מוסף של ר"ה והביאו בעל תפילה אחר במקומו.

נכון, זה לא כתוב. למה?

כי מה יש לספר כאן, שמימיו שתתו? שדעתו נתבלעה עליו?

אתה חוזר ואומר, מה אפשר לעשות, אמנם לפני חזקיהו מלך ישראל א"צ להפסיק, אבל לפני האדמו"ר מגל"ד מספיקים משום שבפועל, שוואכע דורות, קליינע קעפלאך וכו' וכו'. יכול להיות שזה המצב. אז מה יש לספר כאן? בכל סיפור יש מגמה, והמגמה של המספרים ואלו שחוזרים על דברי ההבל הללו, היא לא לספר על אונסין שקראו לפלוני וטירוף הדעת שקרה לפלמוני, אלא מספרים את זה כשבח וכגדולה. וע"ז הכעס כאן של החברים.

מקוה שעכשיו מובן יותר.

תודה לרב האורח שהצליח להעביר את המסר בבהירות. [מה שאני לא הצלחתי למרות מאמצי הרבים].

"אתה חוזר ואומר, מה אפשר לעשות, אמנם לפני חזקיהו מלך ישראל א"צ להפסיק",
לא נכון,
אמרתי הפוך, מי שחרד וירא ממלך ישראל ולא מסוגל להמשיך להתפלל בכוונה, כמו החסידים במקרה דנן, הרי הם אנוסים גמורים.
זה מה שאמרתי.
ואמרתי שהתמעטו הדורות. והדין הזה שנחש כרוך על עקביו ממש לא שייך היום.
אתה חולק עלי בזה?
שניכם מתחמקים מלומר לי, בכנות, מה תעשו במקרה של נחש. תצליחו להמשיך?

גם לעצם קביעתך שיש כאן חשש ברכה לבטלה, יש לפקפק. מה ההבדל בין אנוס שלא יודע כל הברכות שברכותיו רחמים ולבין אונס אחר?

אמנם בהחלט אני מסכים שהקושיא ממלך ישראל טובה היא. אין ספק, אבל הזלזול שלכם המוחלט ביהודים יראי שמים, מדקדקים בהלכה, תלמידי חכמים מופלגים שנהגו כן, כמו אב"ד סאקאל, פוסק גדול בדורו (בהנחה כמובן שהמובא לעיל ממנו נכון), אינו ראוי.

מתפעל כתב:כמו כן, יש לחלק בין המצב בו יש אפשרות ללכת למקום אחר בו אין הפרעה ולהמשיך את התפילה,
ולבין המצב כאן שהחזן אינו יכול ללכת ולהמשיך במקום אחר, הרי הוא הש"ץ, ואצלו להשלים את התפילה בכוונה,
העצה היחידה היא להתחיל שמונה עשרה מחדש.

שאלתי אותך מה המקור לפסק המחודש הזה שאם א"א להשלים את התפילה בכוונה מותר להפסיק תפילתו לגמרי ולהתחיל להתפלל מחדש. יש לך תשובה או לא?
אם אתה מנסה לסנגר אולי נעמיד באוקימתא שהש"ץ עדיין אוחז באבות כשהאדמו"ר סיים תפילתו וכיוון שאינו יכול לכוין באבות הוא חוזר וגם זה צ"ע מאד לדינא

מתפעל כתב:שניכם מתחמקים מלומר לי, בכנות, מה תעשו במקרה של נחש. תצליחו להמשיך?

השאלה מנחש אינה כלום:
א. מפני שאני יכול להבריח את הנחש, לנסות להפטר ממנו, או לברוח ממנו, והכל בשתיקה. מה יוסיף לי כי אדבר? וכל הענין הוא שאסור להפסיק בדיבור, אבל הליכה לא חשיב הפסק, כמו שכתב שם במ"ב.
ב. גבי נחש כתבו הפוסקים (ע"ש בבה"ל) דבמקום שיש חשש שממית, הוי נחש כמו עקרב ומותר להפסיק. וא"כ לו יכרך נחש על עקבי, ואני איני יודע בטיב הנחשים אם יש חשש שימית אם לאו, בודאי שאם לא אצליח להבריחו בעצמי ואצטרך לעזרה, אפסיק את תפילתי אפילו בדיבור. שפיקוח נפש דוחה הכל.

"שאלתי אותך מה המקור לפסק המחודש הזה שאם א"א להשלים את התפילה בכוונה מותר להפסיק תפילתו לגמרי ולהתחיל להתפלל מחדש. יש לך תשובה או לא"?

אין לי מקור,
אבל כתבתי כך מסברא.
מה דעתך אתה? עדיף שימלמל מהר מילים כשראשו במקום אחר לגמרי?

" וכל הענין הוא שאסור להפסיק בדיבור, אבל הליכה לא חשיב הפסק",
אתה צודק
אבל מדובר בדיבור שאינו מענין התפילה שהוא מפסיק,
כאן אין זה הפסק בדיבור המפסיק אלא התפילה עצמה.

מענין לענין

מתפעל כתב:" וכל הענין הוא שאסור להפסיק בדיבור, אבל הליכה לא חשיב הפסק",
אתה צודק
אבל מדובר בדיבור שאינו מענין התפילה שהוא מפסיק,
כאן אין זה הפסק בדיבור המפסיק אלא התפילה עצמה.

אני אנסה בינתיים להתאפק מלענות לך.

הרב מתפעל, אני מתפעל מאורך הרוח שלך, אבל מתוך שיטי הדברים אתה רואה כמה ש"מנסים" להבין, ובפרט גיחוכי פלתי על דברי חז"ל בענין עקרב, (אולי הוא התכוון להלביש את זה על הדברים שלי, אבל באותה מידה זה חל על דברי חז"ל. לא אני השוותי בין צדיקים לעקרב, ומי שלוקח את המשוואה ומפשט אותה כדברי פלתי, יש לך מה להבין על "ההבנות" הללו. וזו רק דוגמה. נכתבו כאן גם דברים חמורים יותר, כשאתה רואה משלים שיש כאלו שכותבים, אתה מבין עם איזה "נמשלים" מדובר, וד"ל).
אבל אני סבור שאין כאן ענין של כוונה או לא, אלא כך צריך לעשות גם מי שיכול להמשיך לכוון. ואגב, פלתי, לפני שאתה מגלה לי מה כתוב ומה לא כתוב, אני רוצה "לגלות" לך שכל הציטוטים שהבאת ואחרים הביאו, עדיין לא כתוב בהם את המסקנות שלך. כל הדברים אודות שמו"ע לא מתייחסים למשל לאופן של ש"ץ במנין של מלך, ואפילו "המלך שואל בשלומו" זה עדיין לא אותו אופן של ש"ץ במנין של מלך שהמלך צריך להמתין עליו. אתה "מבין" שזה אותו דין, נו נו.

הגיע זמן שאיזה חסיד בר דעת יעשה כאן סדר. מישהו עוד מסוגל לחשוב שהכותב שמעלי, המבקש להחיל על אדמור"ו כל הלכות נחש עקרב ושרף, הוא דובר אותנטי של החסידות. והרבה מישוהים עלולים לסבור ששתיקת שאר הכותבים המזוהים כחסידים, מלמדת שהתופעה שנזכרה כאן, לגיטימית בעיניהם. גיוועלד.

אכן, געוואלד. אגב, מהיכן ה'הבנה' וה'עמקות' וה'ניתוח' לקחת מה שנכתב באופן אחד ולכותבו באופן אחר שיוצא מהקשרו (ולא פעם ראשונה באשכול הזה). ויש לי עוד מה להוסיף על דבריך שנכתבו לעיל אבל בזה אלמד ממה שכתבו לעיל ו"אתאפק בינתיים".

הירש. אתה את דברי החכמה שלך המיוסדים ומכוונים לדברי חז"ל והפוסקים כמובן וכפשוט כבר אמרת, עכשיו תתן לאחרים זכות להתבטא. לא בטוח שהם ישמחו לעשות את זה באותו עמוד שאתה מופיע בו שוב ושוב עם דברי הגאונות שלך.

עדיף בלי דמגוגיה ועלבונות אישיים.

פלתי כתב:השאלה מנחש אינה כלום:
א. מפני שאני יכול להבריח את הנחש, לנסות להפטר ממנו, או לברוח ממנו, והכל בשתיקה. מה יוסיף לי כי אדבר? וכל הענין הוא שאסור להפסיק בדיבור, אבל הליכה לא חשיב הפסק, כמו שכתב שם במ"ב.

אם לדוגמא הדרך היחידה שלך להיפטר מהנחש היא לקרוא לאדם מומחה הנמצא במרחק שמיעה, ודאי שתעשה זאת.
עד"ז בנדוננו, כאשר הדרך היחידה להמשיך להתפלל בכוונה היא לעשות את המצופה ממנו כשליח ציבור ולהתחיל את החזרה.
כל דרך אחרת שינקוט תשאיר את תפילתו חסרת כוונה (וידועה דעת הגר"ח בכוונת דברי הרמב"ם - שכוונה כללית מעכבת אף בדיעבד). שהרי גם אם יצא מביהכ"נ וישאיר את עמוד התפילה ריקן - ישאוהו מחשבותיו לתחושות אשם וספיקות שמא מקפיד עליו הצדיק ח"ו.

אורח כתב:הגיע זמן שאיזה חסיד בר דעת יעשה כאן סדר. מישהו עוד מסוגל לחשוב שהכותב שמעלי, המבקש להחיל על אדמור"ו כל הלכות נחש עקרב ושרף, הוא דובר אותנטי של החסידות. והרבה מישוהים עלולים לסבור ששתיקת שאר הכותבים המזוהים כחסידים, מלמדת שהתופעה שנזכרה כאן, לגיטימית בעיניהם. גיוועלד.

שתיקת הכותבים הותיקים ומלומדי הנסיון, מעידה בסה"כ על הקלות הרבה שבה דיון בדברי חז"ל גולש בפורום זה לדמגוגיה על "דת חדשה" ולגלוג על ענקי הדורות.

ע. התשבי כתב:

פלתי כתב:השאלה מנחש אינה כלום:
א. מפני שאני יכול להבריח את הנחש, לנסות להפטר ממנו, או לברוח ממנו, והכל בשתיקה. מה יוסיף לי כי אדבר? וכל הענין הוא שאסור להפסיק בדיבור, אבל הליכה לא חשיב הפסק, כמו שכתב שם במ"ב.

אם לדוגמא הדרך היחידה שלך להיפטר מהנחש היא לקרוא לאדם מומחה הנמצא במרחק שמיעה, ודאי שתעשה זאת.
עד"ז בנדוננו

הא דפשוט לך שודאי אעשה זאת, הוא מפני שהדבר גובל בפיקוח נפש. (וכמו שכתבתי בסעיף ב' שמשום מה התעלמת ממנו). משא"כ בנדוננו.

בכל הדיון המחוכם הזה לא הועלתה נקודה אחת מרכזית.
חכמים נשיכתם נשיכת נחש אבל הם לא נחשים אלא יהודים יראים ושלמים.
עקיצתם עקיצת עקרב אבל הם לא עקרבים.
הנחש נושך גם יהודי יר"ש העושה רצון קונו אא"כ הוא רחב"ד, אבל למה שת"ח יפגע וישוך נשיכת נחש יהודי שעושה רצון קונו ומתפלל לפני ה' שהוא ורבו חייבים בכבודו?

פלתי כתב:

ע. התשבי כתב:

פלתי כתב:השאלה מנחש אינה כלום:
א. מפני שאני יכול להבריח את הנחש, לנסות להפטר ממנו, או לברוח ממנו, והכל בשתיקה. מה יוסיף לי כי אדבר? וכל הענין הוא שאסור להפסיק בדיבור, אבל הליכה לא חשיב הפסק, כמו שכתב שם במ"ב.

אם לדוגמא הדרך היחידה שלך להיפטר מהנחש היא לקרוא לאדם מומחה הנמצא במרחק שמיעה, ודאי שתעשה זאת.
עד"ז בנדוננו

הא דפשוט לך שודאי אעשה זאת, הוא מפני שהדבר גובל בפיקוח נפש. (וכמו שכתבתי בסעיף ב' שמשום מה התעלמת ממנו). משא"כ בנדוננו.

ממ"נ, אם עיקר טענתך היא משום פיקו"נ - מה נוגע דיבור או שתיקה? ואם ביכולתך להבריח את הנחש בלא דיבור - הרי גם בפיקו"נ ודאי אין סיבה שתפסיק בדיבור מיותר.
רק מכיון שאתה עצמך הפרדת בין שני הנושאים, ומשמע מכך שלדעתך גם בלא פיקו"נ איסור ההפסק בדיבור הוא רק כשלא יועיל כלום, לכן לא התייחסתי לטענה של פיקו"נ (שבכך דן כבר הקטע המצולם מדברי הגריש"א) - אלא לעצם תועלת הדיבור. וק"ל.

אתה הוא זה שחיברת בין שני הנושאים ע"י שכתבת שפשוט לך שאם היה מישהו בקי בסביבה וכו', בודאי הייתי מפסיק.
ואי תימא דנחש אינו פיקוח נפש, א"כ מהיכן פשיטא לך שבודאי הייתי מפסיק?
אלא בודאי, אתה סבור שנחש זה פיקוח נפש. ולכן בודאי הייתי מפסיק. וא"כ אינו דומה לנידון דידן.
זו היתה כוונתי.

מתפעל כתב:"שאלתי אותך מה המקור לפסק המחודש הזה שאם א"א להשלים את התפילה בכוונה מותר להפסיק תפילתו לגמרי ולהתחיל להתפלל מחדש. יש לך תשובה או לא"?

אין לי מקור,
אבל כתבתי כך מסברא.
מה דעתך אתה? עדיף שימלמל מהר מילים כשראשו במקום אחר לגמרי?

ברור שזה עדיף! לדעתך כונה בתפילה דוחה איסור ברכה לבטלה?!
לשיטתך כל אדם שלא כיוון בחלק מברכות שמו"ע עליו פשוט לחזור ולומר אותן שוב בכוונה??

אורח כתב:הגיע זמן שאיזה חסיד בר דעת יעשה כאן סדר. מישהו עוד מסוגל לחשוב שהכותב שמעלי, המבקש להחיל על אדמור"ו כל הלכות נחש עקרב ושרף, הוא דובר אותנטי של החסידות. והרבה מישוהים עלולים לסבור ששתיקת שאר הכותבים המזוהים כחסידים, מלמדת שהתופעה שנזכרה כאן, לגיטימית בעיניהם. גיוועלד.

לפענ״ד יש כאן קצת תשתוש ענינים,
דבר ברור שאין בדעת החסידים לעשות משהו נגד פס״ד ברור בשו״ע
אלא דהסתקלותם על דברי אדמו״ר אינה כעל עוד אדם גדול בישראל בתורה ויראה אלא כעל אחד שכל מעשיו הרי הם מכוונים ע״פ דעת עליון, וא״כ אם ההשגחה העליונה כוונה שיקרא לו באותו רגע הרי כנראה שזה רצון ה׳ עכשוו. (וע״ד [ולא ממש] אליהו בהר הכרמל וכו׳). וא״כ כרגע שזה רצון ה׳ הרי הוא בעל השו״ע וד״ל. [אלא דיש לעיין האם בדורנו כן תמיד יחס החסידים לאדמו״ריהם אך נראה לי פשוט שכך היה בדורות הקודמים]
(והדיוק מהעקרב וכו׳ ה״ה כאסמכתא בעלמא, וכפשוט)
[אף שאין זה עונה בכל הפרטים כגון חזן והאדמו״ר סיים שמו״ע שהוא מהנדון כאן, אך יש כאן לכאו׳ איזה כוון].
ואפשר לעיין בזה עוד ולמצוא מקורות, ותן לחכם ויחכם עוד.

וולףאנטפלעקונג כתב:

אורח כתב:הגיע זמן שאיזה חסיד בר דעת יעשה כאן סדר. מישהו עוד מסוגל לחשוב שהכותב שמעלי, המבקש להחיל על אדמור"ו כל הלכות נחש עקרב ושרף, הוא דובר אותנטי של החסידות. והרבה מישוהים עלולים לסבור ששתיקת שאר הכותבים המזוהים כחסידים, מלמדת שהתופעה שנזכרה כאן, לגיטימית בעיניהם. גיוועלד.

לפענ״ד יש כאן קצת תשתוש ענינים,
דבר ברור שאין בדעת החסידים לעשות משהו נגד פס״ד ברור בשו״ע
אלא דהסתקלותם על דברי אדמו״ר אינה כעל עוד אדם גדול בישראל בתורה ויראה אלא כעל אחד שכל מעשיו הרי הם מכוונים ע״פ דעת עליון, וא״כ אם ההשגחה העליונה כוונה שיקרא לו באותו רגע הרי כנראה שזה רצון ה׳ עכשוו. (וע״ד [ולא ממש] אליהו בהר הכרמל וכו׳). וא״כ כרגע שזה רצון ה׳ הרי הוא בעל השו״ע וד״ל. [אלא דיש לעיין האם בדורנו כן תמיד יחס החסידים לאדמו״ריהם אך נראה לי פשוט שכך היה בדורות הקודמים]
(והדיוק מהעקרב וכו׳ ה״ה כאסמכתא בעלמא, וכפשוט)
[אף שאין זה עונה בכל הפרטים כגון חזן והאדמו״ר סיים שמו״ע שהוא מהנדון כאן, אך יש כאן לכאו׳ איזה כוון].
ואפשר לעיין בזה עוד ולמצוא מקורות, ותן לחכם ויחכם עוד.

כבר הבאתי לעיל כמה מקרים שכללו את משה רבינו רבן גמליאל ורבה ועוד שעשו דברים שלדעת תלמידיהם לא עמדו במבחן ההלכה ועשו שלא כדבריהם או לפחות העירו להם שאינם עושים כדין, וכן נפסק בשו"ע שהזכרתי כמה פעמים. ומצינו הרבה פעמים בגמ' שאמרו האמוראים דברים לא נכונים לחדודי תלמידיהם, וכל הש"ס מלא מזה שתלמידים הקשו על רבם ופסקו בניגוד לדעתם. ועי' בהקדמות יביע אומר ח"ד ועוד שהאריך בזה. ואף בנביא שאומר לעשות שלא כדין אין שומעים לו אלא אם כן הוא אומר בפירוש שכן קיבל בנבואה מה' כהוראת שעה.
ואילו לדבריך האדמורים שאינם מגיעים לקרסולי משה רבינו וחז"ל כו' זכו שכל מעשיהם יהיו בנבואה וברצון ה' ולא יתכן שיטעו כלל או שצריך לבחון דבריהם. דבריך אינם מתקבלים על הדעת. גם למיטב ידיעתי הנבואה פסקה עם חגי זכריה ומלאכי ועדיין לא התחדשה. האם משיח הגיע ולא הודיעו לי?

משיח עוד לא הגיע, אבל אתה לא מבין דבר אחד פשוט.

אחד הדברים שחידשה החסידות, שלא משנה מה השו"ע כותב, אלא מה הקב"ה רוצה.

מכאן זה הגיע לכך שלא משנה מה הקב"ה רוצה, אלא מה נראה לי שהוא רוצה.

לכשתעיין אין הבדל גדול בין שתי הנוסחאות...

דבריו החשובים של ר' צבי הירש מזידיטשוב מספרו סור מרע ועשה טוב. תוקף בחזקה את הנשמעים לרבם כנגד ההלכה ואפ' כשאומרים רבם שהוא בנבואה או מפי אליהו הנביא.
לכאורה זה סתירה להמובא עליו לעיל viewtopic.php?f=7&t=26138&start=80#p266804 שהפסיק שמו"ע לכבוד הרבי מאפטא, ויש ליישב.

אפרקסתא דעניא כתב:משיח עוד לא הגיע, אבל אתה לא מבין דבר אחד פשוט.

אחד הדברים שחידשה החסידות, שלא משנה מה השו"ע כותב, אלא מה הקב"ה רוצה.

מכאן זה הגיע לכך שלא משנה מה הקב"ה רוצה, אלא מה נראה לי שהוא רוצה.

לכשתעיין אין הבדל גדול בין שתי הנוסחאות...

זה שאתה חושב שהקב"ה רוצה מה שנראה לך, זה הוכחה שמשיח לא הגיע...
אבל לעצם ענין הנבואה, ראוי לציין את דברי הרמב"ם באגרת תימן, ש"חזרת הנבואה היא הקדמת משיח", ולא להיפך (ועיי"ש החשבון שעושה לשנת ד'תתקע"ו).

אורח כתב:הגיע זמן שאיזה חסיד בר דעת יעשה כאן סדר. מישהו עוד מסוגל לחשוב שהכותב שמעלי, המבקש להחיל על אדמור"ו כל הלכות נחש עקרב ושרף, הוא דובר אותנטי של החסידות. והרבה מישוהים עלולים לסבור ששתיקת שאר הכותבים המזוהים כחסידים, מלמדת שהתופעה שנזכרה כאן, לגיטימית בעיניהם. גיוועלד.

חסיד בר דעת לעולם לא יעשה סדר אצל ליטאי בענינים כגון אלו, בדיוק כפי שלעולם לא תוכל לעשות סדר ולהסביר לחסיד מה זה 'שונאים' ו'מחבלים' ומה שביניהם... או כפי הפתגם הקדום: לך תסביר קטע 'ברטנורה' לגוי... וד"ל

אנא עבדא כתב:

אורח כתב:הגיע זמן שאיזה חסיד בר דעת יעשה כאן סדר. מישהו עוד מסוגל לחשוב שהכותב שמעלי, המבקש להחיל על אדמור"ו כל הלכות נחש עקרב ושרף, הוא דובר אותנטי של החסידות. והרבה מישוהים עלולים לסבור ששתיקת שאר הכותבים המזוהים כחסידים, מלמדת שהתופעה שנזכרה כאן, לגיטימית בעיניהם. גיוועלד.

חסיד בר דעת לעולם לא יעשה סדר אצל ליטאי בענינים כגון אלו, בדיוק כפי שלעולם לא תוכל לעשות סדר ולהסביר לחסיד מה זה 'שונאים' ו'מחבלים' ומה שביניהם... או כפי הפתגם הקדום: לך תסביר קטע 'ברטנורה' לגוי... וד"ל

במילים פשוטות - אין הסבר הלכתי למעשה!
תודה על הכנות.