פורום אוצר החכמה

אוהב אוצר כתב:מוזכר ועוד איך. אין לי דרך לצלם ולהעלות.
בצילום כתוב: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת..."
והבנתי ידידי שמדובר בשעה תשיעית לפי כל השיטות, אבל זה לא אומר שיש 'רק 9 דקות מובחרות על השעון' כמו שהציבור הפנים מהפרסום.

אתה צודק - וביותר,
השעה התשיעית = שעה זמנית,
והו"ל לנצל את כל הזמן המסוגל לפי כל השיטות - קרוב לשעתיים!
אבל כל המטרה זה יהדות אינסטנט...
וכל המרבה למעט ה"ז משובח
ואין דורש ואין מבקש.

לפי הצילום שהבאת,
נפל פיתא בבירא,
כיוון שזה נסמך על 10 גלגלים ברקיע,
שכיום ידוע שאינו כן!
(וכמו ארבעת היסודות של אריסטו)

לפי הצילום זה נראה יותר כמו הסבר ע"פ קבלה.

אוהב אוצר כתב:מוזכר ועוד איך. אין לי דרך לצלם ולהעלות.
בצילום כתוב: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת..."
והבנתי ידידי שמדובר בשעה תשיעית לפי כל השיטות, אבל זה לא אומר שיש 'רק 9 דקות מובחרות על השעון' כמו שהציבור הפנים מהפרסום.

לא הבנתי מאיזו סיבה זה אמור לעצור בשעות? למה לא ימשיך על זו הדרך ויאמר שהדקה התשיעית היא המובחרת, ואח"כ יאמר שהשניה התשיעית היא המובחרת וכו' וכו'. מדוע שהענין יפסק דוקא בשעות?
לכן פשוט היה למפרסמי המודעה שהמובחר שבמובחר הוא הדקה התשיעית (והא דלא קבעו בשניה התשיעית משום דאי אפשר לצמצם כ"כ).

לצמצום שכלי, לא הבנתי אם אתה רציני או ציני, אבל בכל מקרה, בשער הגליון הם כתבו 9 דקות ולא דקה תשיעית ועל זה שאלתי, זו ממש הטעיה [מתוך מס' הטעיות..]

מדבריך הבנתי שאתה סבור שבשעה התשיעית הענין נעצר.
אמנם בדברי המפרסמים מסתמא מה שכתבו 9 דקות, הוא ט"ס. לא ראיתי את הנוסח.

הפעם הראשונה שירדה הסגולה לעולמנו השפל היתה שנתיים לאחר השמיטה, אז מצאו שכתוב מפורש בתורה עד השנה התשיעית...אח"כ חידשו שבכל שנה יש ענין, ודוקא השנה שהיום ה"מסוגל" חל בשבת מצאו בועד הרבנים חידוש נוסף לחשוש גם לשעה התשיעית שבלילה, כך נוספה השנה שאילת צרכים נוספת, מסתמא ההיתר הוא שמא יקדמנו אחר....

לגבי שבת, אדם יכול להרהר בבקשותיו, במיוחד כשהן קשורות לענייני מצוה, כגון שידוך, ולא לומר בפה.
בתימן נהגו בליל שבת הבחורים להתקבץ יחדיו ולומר נוסחים שונים של "תפילת הבחורים", דהינו תפילות למציאת הזיווג.
ראו מאמרי בכתב העת תימא.

אני בטוח שאף אחד לא רצה 'לפספס' סגולה כזו ורק הרהר בצרכיו...
לגבי הבחורים, פשוט הדבר. אם מותר להתעסק עם שידוכים בשבת כלשון הפייטן, בודאי שמותר להתפלל ע"ז.

אגב, אני הקטן ששאלו אותי מה אפשר בכ"ז להתפלל, הפניתי אותם לחלק מתפילה שאחרי התשליך שאומרים עדות המזרח [אולי גם בני אשכנז, איני מכיר]
ששם מתפללים על כלל הציבור.

אוהב אוצר כתב:אז ככה, מס' הערות:

1. אסור להתפלל על צרכיו בשבת, זה ידוע לכל עם הארץ.
2. אסור להכנס לבית עלמין בשבת כולל לקבר צדיק.
3. במקור הסגולה עצמה רשום: שנה תשיעית ליובל
4. במקור הסגולה לא רשום 9 דקות! מנין המצאה זו?

אנחנו לא מערערים ח"ו על הספר הקדוש והקדמון, אלא על העיוותים שמוגשים לציבור.

ערב טוב
היכן נמצא איסור להיכנס לבית קברות בשבת?

פלתי כתב:

אוהב אוצר כתב:מוזכר ועוד איך. אין לי דרך לצלם ולהעלות.
בצילום כתוב: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת..."
והבנתי ידידי שמדובר בשעה תשיעית לפי כל השיטות, אבל זה לא אומר שיש 'רק 9 דקות מובחרות על השעון' כמו שהציבור הפנים מהפרסום.

לא הבנתי מאיזו סיבה זה אמור לעצור בשעות? למה לא ימשיך על זו הדרך ויאמר שהדקה התשיעית היא המובחרת, ואח"כ יאמר שהשניה התשיעית היא המובחרת וכו' וכו'. מדוע שהענין יפסק דוקא בשעות?
לכן פשוט היה למפרסמי המודעה שהמובחר שבמובחר הוא הדקה התשיעית (והא דלא קבעו בשניה התשיעית משום דאי אפשר לצמצם כ"כ).

בלי קשר לכל העניין המצחיק הזה. דקה הוא לא מושג המוזכר בחז"ל, משא"כ שעות, כך שיש סיבה טובה לחשוב שאם הברית מנוחה הזכיר שעות א"א להמשיך ולהחיל אותו על דקות.

אבל בכ"א יש חלוקה מסויימת, לחלקים. אז החלק התשיעי הוא המקודש ביותר.

עקביה כתב:ערב טוב
היכן נמצא איסור להיכנס לבית קברות בשבת?

לפי האר"י,
המתים לא שם בשבתות, יו"ט ור"ח
(וצ"ע ביו"ט דשעה תשיעית)
מלבד זאת יש עניין של צער בבית קברות,
ואסור להצטער בשבת ולשמוע דברים עצובים.

תודה.
אני מבין שאין מקור האוסר על כך, אלא שאין עניין לבוא לשם בימים אלה.

אוצר החכמה כתב:

פלתי כתב:

אוהב אוצר כתב:מוזכר ועוד איך. אין לי דרך לצלם ולהעלות.
בצילום כתוב: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת..."
והבנתי ידידי שמדובר בשעה תשיעית לפי כל השיטות, אבל זה לא אומר שיש 'רק 9 דקות מובחרות על השעון' כמו שהציבור הפנים מהפרסום.

לא הבנתי מאיזו סיבה זה אמור לעצור בשעות? למה לא ימשיך על זו הדרך ויאמר שהדקה התשיעית היא המובחרת, ואח"כ יאמר שהשניה התשיעית היא המובחרת וכו' וכו'. מדוע שהענין יפסק דוקא בשעות?
לכן פשוט היה למפרסמי המודעה שהמובחר שבמובחר הוא הדקה התשיעית (והא דלא קבעו בשניה התשיעית משום דאי אפשר לצמצם כ"כ).

בלי קשר לכל העניין המצחיק הזה. דקה הוא לא מושג המוזכר בחז"ל, משא"כ שעות, כך שיש סיבה טובה לחשוב שאם הברית מנוחה הזכיר שעות א"א להמשיך ולהחיל אותו על דקות.

תוספתא מסכת ברכות פרק א הל' א'- "העונה אחת מעשרים וארבעה משעה העת אחת מעשרים וארבעה בעונה והרגע אחד מעשרים וארבעה בעת."
ומצד חסרון הזמן, כבר הקשו כן תוס' ע"ז ד: לענין בלעם שהיה תלוי בשעת כעס של רגע כמימריה- רגע כמימרא - וא"ת מה היה יכול לומר בשעה מועטת כזאת ויש לומר היה אומר כלם והקב"ה הפכו ואמר מלך כדכתיב (במדבר כג) ותרועת מלך בו ורבי אליהו היה מפרש שאין צריך רק להתחיל קללתו באותו רגע תדע שהיה רוצה להאריך בקללתו כדאיתא בחלק (סנהדרין דף קה:) מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו."
ובעיקר הענין עי' בדברי הרמב"ם פיה"מ ע"ז פ"ד מ"ז על סגולות אחרות שהומצאו לתועלות גדולות וחשובות.

אני מבין שכוונתך להביא ראייה לדברי, שחז"ל לא חילקו את השעה לדקות (היינו חלקי ששים) אלא לרגעים וכלשון הכתוב. ומלבד מה שהבאת כאן ויש כמה נוסחאות שם בדברי הגמרא אחרי עניין בלעם כמה הוא רגע עיי"ש ובמסורת הש"ס.

אוצר החכמה כתב:אני מבין שכוונתך להביא ראייה לדברי, שחז"ל לא חילקו את השעה לדקות (היינו חלקי ששים) אלא לרגעים וכלשון הכתוב. ומלבד מה שהבאת כאן ויש כמה נוסחאות שם בדברי הגמרא אחרי עניין בלעם כמה הוא רגע עיי"ש ובמסורת הש"ס.

כוונתי היתה שאף שאין דקות בחז"ל, בכ"ז השתמשו בשיטות אחרות לחלק את השעה.
בענין הגרסאות בע"ז, בכולם אינו מובן איך הגיעו למספרים האלו. אך עי' בספר הישר סי' תרצ"א שיש לו מספר אחר המכוון לפי תוספ' ברכות הנ"ל. נמצאו שג' השיטות הם בעצם שיטה א' [תוספ', כמימריה, וא' מ13824 בשעה].

יש חלוקה ידועה נוספת לשעה, והיא מוזכרת ברמב"ם הלכות קדוש החדש פרק ו הל' ב':
"והשעה מחולקת לאלף ושמונים חלקים ולמה חלקו השעה למנין זה לפי שמנין זה יש בו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור והרבה חלקים יש לכל אלו השמות".

המתעתע כתב:פעם אחת היה איזה יהודי שחלה מאד והרופאים אמרו שאין לו תקנה אלא שיאכל אוזן של חזיר.
היהודי הזדעזע מהרעיון אבל הרופאים עמדו על כך שזו תרופתו. הוא נאלץ להסכים לדעתם, במיוחד שגם הרב אמר לו שהוא חייב לאכול אוזן של חזיר מדין "פיקוח נפש".

אבל היה תנאי לחולה שלנו, שהשוחט של העיירה לפחות ישחט את החזיר בסכין כשרה, ושהרב יבדוק את הריאות.

השוחט השחיז את סכינו. בדק את כשרותם ושחט את החזיר.
אחר הפירוק הביאו לרב את הריאות של החזיר. הרב בדק ומצא שאין בהם בעיה.

נו!
שואל החולה את הרב האם הראות כשרות?

הרב לא עונה.

התלמיד שהיה עומד לפני הרב שאל אותו:
רבי והרי אין בעיה בריאות הללו.
הן שלמות, לא נקובות ואין בהן סירכא.

אמת!
ענה הרבי.

אבל איך אפשר לומר "כשר" על ריאות של חזיר?

חזק.

דרדקי כתב:ואם כבר עסקינן בהשמצה וכעס על ההתיחסות אלינו כבורים, מוסדות זוויעהל הוציאו עלון ביארצייט לפני כמה ימים, ובו כתבו שהם לא מצליחים להבין את התופעה שבלי שום פרסום פתאום נהפך המקום לתל תלפיות, וכו'.
א. המקום איננו תל תלפיות.
ב. כמות הפרסום שהיתה בשנים האחרונות מוציאה אותי משלוותי, למה הם לא חושבים שיקום מישהו ויצעק 'המלך ערום'? 'שקרנים' מה אתם חושבים שאנו מפגרים?!!!

לצורך כתבה בעיתון המבשר עשיתי תחקיר יסודי למצוא את מקור הסגולה, זה אכן התפרסם מעצמו, איש מפי איש חזו בנפלאות הסגולה.
יש יהודי חסיד גור בשם ר' פנחס קורנפלד, הוא ראה את הקבר מוזנח, חסידי זוועהיל היו באים לשם ביארצייט ודי. הוא התפלל שם על מעוכב שידוך בה"ב וביום ב' האחרון היה ווארט, שם הוא סיפר את הסיפור, ונתנו לו את שמות של מעוכבי שידוכים להזכיר אט אט זה נודע לעוד אחד ועוד אחד.
ביניהם נודע הדבר למשפחת ירט שלקחו על עצמם את עול שיפוץ המקום והחזקת הקבר. המקום התפרסם בין רבים מתושבי ירושלים וכל נהגי המוניות כבר ידעו היכן זה הקבר של הצדיק מזווועהיל. רק אחרי כמה שנים נזכרו מוסדות זוועהיל שהם יכולים לפרסם זאת, ולהם יש יכולת להשקיע בעלוני פירסום, וכך הגיע הסיפור גם אליכם.

גם סגולתם של כדורי פלצבו, ושאר מיני רפואה אלטרנטיבית, מתפרסמת באופן דומה.

עקביה כתב:גם סגולתם של כדורי פלצבו, ושאר מיני רפואה אלטרנטיבית, מתפרסמת באופן דומה.

דע לך, שגם בדור זה ובשנה זו, יש עדיין אנשים אמיתיים שמספרים דברים אמיתיים ולא מגזימים.
אני מציע לכל אחד לגשת לקירות שם ולראות את הפתקים שאנשים תולים אחרי שנושעו, ויש לפתקים אלו תחלופה והתחדשות.
רק למען ההגינות אציין, שכפי שידוע לי לא תמיד הצליחה הסגולה, או שנאמר, המתפלל לא זכה לראות עין בעין את הישועה הגמורה כפי שציפה לה. גם אחרי הסגולה אנחנו לא מנהלים את העולם, ומרכינים ראש לבורא עולם כשלא קורה כפי שביקשנו.

דוד העיתונאי כתב:

עקביה כתב:גם סגולתם של כדורי פלצבו, ושאר מיני רפואה אלטרנטיבית, מתפרסמת באופן דומה.

דע לך, שגם בדור זה ובשנה זו, יש עדיין אנשים אמיתיים שמספרים דברים אמיתיים ולא מגזימים.

אני מאמין לסיפוריהם באמונה שלימה, אבל אני גם מאמין שעל כל סיפור של נס יש סיפור או שניים של אכזבה, כך שמידי פלצבו לא יצאנו.

העלונים של זוויל, השפה, האיור, הסגנון ובעיקר התוכן, זו תופעה מבחילה ואיומה.
הבורים וגסי הרוח הללו, כותבי ומפיצי העלון מונעים רק מסיבה אחת והיא תאוות ממון חזירית שאינה יודעת שובע.
לצורך כך הם מפיצים את העלונים הבזויים שלהם, בעיקר בן דפי העיתונות הדתית (בשבע ועוד), ומשפילים בכך את קרן היהדות עד שאול תחתיה.

לגבי "הסגולות" ו"הצלחתן", מחקר קצר יגלה שהתופעה קיימת בכל הדתות והעבודות זרות שמסביבנו, אבוי לאיש שבונה את אמונתו על הבלים שכאלו.

איש_ספר כתב:תאוות ממון חזירית שאינה יודעת שובע.

מאי משמע, האם הם לא פשוט אוספים כסף עבור מוסדותיהם כמו כל בעל מוסדות?

עקביה כתב:

איש_ספר כתב:תאוות ממון חזירית שאינה יודעת שובע.

מאי משמע, האם הם לא פשוט אוספים כסף עבור מוסדותיהם כמו כל בעל מוסדות?

כיוון שכבר אישתפיך חמימיה דהרב א"ס (ומי יעמוד במקום חמתו), לפי היחס בין כמות החסידים לבין גודל מערכת גיוס הכספים, לא ברור מה יש לעשות עם כ"כ הרבה כסף.

הקשר לעצם הנושא של התשיעי אמנם לא נ"ל שיש ממש בשעה הזו מצד עצמה,
אך זוהי עת רצון מטעם אחר שהרי המון יהודים מתפללים בשעה זו, ואמרו חז"ל (ברכות ח.) א''ל רבי יצחק לרב נחמן מ''ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא א''ל לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר א''ל מאי כולי האי א''ל דאמר ר' יוחנן משום ר''ש בן יוחי מאי דכתיב {תהילים סט-יד} ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא {ישעיה מט-ח} כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא {איוב לו-ה} הן אל כביר ולא ימאס וכתיב {תהילים נה-יט} פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב''ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'
ואה"נ אם היו קובעים את זה לכ"ג סיון אז גם היה בזה סגולה.

שכניה בן יחיאל כתב:ואה"נ אם היו קובעים את זה לכ"ג סיון אז גם היה בזה סגולה.

עלית על משהו רציני. תוכל למכור אותו לקופה"ע ב"ב. תאריך זה הוא ללא ספק עת רצון, שהרי כך היה בעבר, וההשפעה שבה ומתעוררת. בר מן דין, הוא נזכר בפסוק הארוך ביותר בתנ"ך, וזו ודאי סגולה נפלאה.

אסתר פרק ח
(ט) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם:

הם כבר ימצאו מקור לעניין הנשגב שיש בקריאת פסוק זה 7 פעמים על קברו של האיש הגבוה ביותר בעולם, וישלחו לשם משלחת של גדולי הדור.

התייחסת לשורה האחרונה שכ' ר' שכניה,
אבל מה בקשר לגוף הערתו עפ"י הגמ' ברכות?
כלומר אף שאין מקור ואין סגולה כלל, אבל בדיעבד הרי השעה נהי' עת רצון, מצד שעה שהציבור מתפללין?

הצעה נוספת לוועדות הצדקה (כוללת ויתור על תמלוגים)

viewtopic.php?f=19&t=30433&p=318699#p318699

י. אברהם כתב:התייחסת לשורה האחרונה שכ' ר' שכניה,
אבל מה בקשר לגוף הערתו עפ"י הגמ' ברכות?
כלומר אף שאין מקור ואין סגולה כלל, אבל בדיעבד הרי השעה נהי' עת רצון, מצד שעה שהציבור מתפללין?

ועתה תורצה לי קושיא אחרת. הסופר חיים ולדר פירסם אתמול טור ביתד נאמן על סגוליות 9 דקות אלו, בתוך הדברים נכתב משהו בסגנון של "בסוף לא ראיתי שהזמן עבר והתפללתי רבע שעה". ותמוה מאוד, שהרי הבר"מ מדבר משעה שלימה ולא רק מתשע דקות, וכל התשע דקות זהו רק למחמירים מן המחמירים הרוצים לצאת ידי כל הדעות, אולם כלפי שמיא גליא מהו השעה התשיעית האמיתית, ואם נאמר שאכן זמן זה מסוגל מאוד לקבלת התפילות הרי היה יכול לשפוך שיחו במשך שעה שלימה ואף יותר, ולפי דבריך יונח שכל העת רצון הוא רק בשעה שהציבור מתפללים, ואם כן אכן אין עת רצון יותר מתשע דקות "מסוגלות" אלה

י. אברהם כתב:התייחסת לשורה האחרונה שכ' ר' שכניה,
אבל מה בקשר לגוף הערתו עפ"י הגמ' ברכות?
כלומר אף שאין מקור ואין סגולה כלל, אבל בדיעבד הרי השעה נהי' עת רצון, מצד שעה שהציבור מתפללין?

לא ברירא לי מילתא. אפשר ואין כוונת הגמ' שם כי אם על תפילה שמתפללים הציבור יחד. דהיינו את אותה תפילה, קרי, תפילת י"ח. לכאורה כך עולה מהסיפור בסוף דף ז: בברכות. ולא כאשר כל אחד מתפלל את תפילתו הפרטית על ענייניו הפרטיים.

ואם הוזכר סיפורו של חיים ולדר; צחוק עשה לנו האיש כאשר החליט שמה שהועיל שם בסיפור זו העובדה שהתפילה התקיימה ב9 הדקות המיוחסות.
מי סני כל מה ששנו חכמים על כוחה של תפילה, ועל המתפלל על חבירו שנענה תחילה, כדי שנחליט שהייתה משמעות מיוחדת לכך שהתפילה שם נאמרה בדקות מסוימות כלשהן?

עקביה כתב:ואם הוזכר סיפורו של חיים ולדר; צחוק עשה לנו האיש כאשר החליט שמה שהועיל שם בסיפור זו העובדה שהתפילה התקיימה ב9 הדקות המיוחסות.
מי סני כל מה ששנו חכמים על כוחה של תפילה, ועל המתפלל על חבירו שנענה תחילה, כדי שנחליט שהייתה משמעות מיוחדת לכך שהתפילה שם נאמרה בדקות מסוימות כלשהן?

מעין זה ראיתי פעם סיפור של מישהו שהתפלל בקירות לבו בציון הרשב"י וכשפנה ללכת הציעו לו לתרום ח"י רוטל ונושע...

זה באמת לא נעים לדקדק בדבריו של חיים ולדר,
אבל אם אני לא טועה הוא כותב שם שהסגולה היא מר' חיים ויטל.

שמעתי מפי מי ששמע ממי ששמע בעצמו מסוֹפר קוּפּוֹת וסגולות ידוע ומקובל, שכשחל התשיעי שבתשיעי שבתשיעי בשישי, היינו ביום ו', סגולה גדולה להצלחה לקיים אז הדין לטעום ממאכלי השבת, טועמיה חיים זכו (וגם האוהבים דבריה "גדולה בחרו" כידוע מהרבי ר' יונתן)

ובזכות זה יזכו כל אחב"י שלא ימצא בביתם היום שום קטטה ולא יבח"ר בה"ם השט"ן הבוחר בערבי שבתות, ורק שלום ושלווה ישכנו באהליהם ויקבלו שבתות מתוך שמחה ותענוג ונחת דקדושה אס"ו.

מעניני השעה
הקפצה

לא במטרה להאריך,
רק נתקלתי כעת בדברי היעב"ץ, וכמדומני שלא הוזכר כאן -

מה עושים המאמינים בשנה זו, כשיום זה חל בשבת, ואסור לבקש בקשות פרטיות?

חולקה בתיבות הדואר חוברת מסורתית של קופת העיר, וכמדומני שאין שם התייחסות לנקודה זו.

מעשה ששמעתי.
אחד מעובדי ועד הרבנים לענייני צדקה, נתבקש לחפש את המקור לסגולת ארבעים יום בכותל.
הלך לחפש באוצר החכמה, הקיש את המילים ארבעים יום כותל מערבי, ועלו לו כמה ספרים המביאים סגולה זו. כמעט שפרץ בשמחה, על המציאה, אך אחר שהסתכל בספרים עצמם, מצא שכולם מביאים זאת כסגולה מפורסמת של ועד הרבנים לענייני צדקה.