פורום אוצר החכמה

אבא יודן כתב:~ מנחת חינוך- מהדורת המאור

ארזי ביתר כתב:

אבא יודן כתב:~ מנחת חינוך- מהדורת המאור

לענ"ד של מכון ירושלים עדיף שבעתיים.

עדיאל ברויאר כתב:

עמקן כתב:

א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.

איני יודע לחוות דעה על המהדורה בכללותה. בשני מקומות מצאתי אצלם ממש טעויות (במקום אחד בשתי המהדורות, ובמקום השני דווקא במהדורה הראשונה העירו לנכון, ואילו במהדורה השנייה, תש"ע, החליפו בין השיטות):
forums/viewtopic.php?f=7&t=3122&p=248415&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p249069
forums/viewtopic.php?f=7&t=3122&p=248415&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p273850

באו"ז ח"א סי' נג איתא: "אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפלין מעלין עליו כאלו מעיד עדות שקר בעצמו (שנא' וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והא ליכא)".

חבל מאוד שמהדירי מכון ירושלים עשו עבודה מאוד חלקית כפי הנראה, ורחוקה ממה שנדרש ממהדירי או"ז בדורנו. הם פשוט העתיקו את הנוסח הנדפס עם הסוגריים העגולים ולא העשירו אותנו במאומה על המצב בכתבי היד, המתוארים בהקדמתם. הופתעתי לגלות בהקדמה שהם לא השתמשו בכתבי היד מלבד מקומות שבהם ראו שיש לזה משמעות. ולשיטתייהו, האם כאן אין לדבר משמעות?!

עדיאל ברויאר כתב:כמה פעמים בדקתי אחר העתקותיו של ל' גינצבורג, והוא לא דיקדק בהן, ולפעמים אף שיבש...

לכבוד הרב...
שלום וברכה!

אקדים ואומר, לאחר שבקשתי דרך התקשרות עם הרב אבידור, שלחתי בקשה גם למוסד הרב קוק, ולצערי תשובתם הייתה שהרב נפטר לפני מספר שנים.
הגם שאין משיבין את הארי אחר מותו, אעיר מספר הערות מההקדמה בלבד, שכן לא נותר כבר חשק להמשיך אל תוככי פירוש רבינו העקי"צ עם ההדרתו ז"ל.

1. לעניין עצם עבודתו
המהדיר ז"ל ערך שני מדורים: 'מדור מקורות' ו'מדור הערות'. פעמים רבות דברים שהיו ראויים להכתב בהערות, צויינו במקורות (כך לדוגמא, מדוע הערה 7 נכתבה ב'הערות', ואילו אות י"א נכתבה ב'מקורות'?).

לעצם מדור המקורות: הרגיל בכתבי רבינו העקי"צ, יודע שזו משימה כבדה וקשה לנסות לאתר ולציין לכל מליצה את מקורה. ומי שכבר נוטל על עצמו את המשימה הזו - מן הראוי שיכסה את כל המקורות כמו שצריך, ולא יותיר מליצות רבות ללא מקורות. לצערי, הרב המהדיר, פספס המון המון מליצות (ממה שאספתי בחטף: 'אין בעל הנס מכיר בהם' - עפ"י מס' נדה לא, א; 'בסתר לאמר' - דברים יג, ז; 'היה לה על מה שתסמוך' עפ"י אבות ג, טז ועוד).
ככלל, לשונו הפיוטית והמבריקה של רבינו מצריכה הערות מראה מקום רבות מאד, וריבוי אותיות בטקסט בכמות לא שגרתית כזו תפריע למנוחתו ו/או ריכוזו של הלומד. יש למצוא פתרון הולם לכך, אולי הקטנת האות, או ציון המקורות לצד הציטוט בתחתית הדף, כפי שנוהגים לדוגמא חסידי הרבי מליובאוויטש בהוצאת אגרותיו).

2. לעניין גוף פירושו
מהמעט שעיינתי מעבר להקדמה ראיתי שהכותרות שלו מעולות וממקדות, כמו גם ההפניות בהערה מהקושיא אל התירוץ, שזו מלאכה חשובה וקשה בפני עצמה.

לענ"ד נראה שלא הבין את כוונת רבינו בשני עניינים בהקדמה (כאמור, לא המשכתי לשאר הספר):

א. לאחר שרבינו נותן טעם לכך ששם ה' לא הוזכר במגילה, הוא מציין לדבריו של האבן עזרא שבעקבות חששו של מרדכי שהפרסים, שהמגילה נכתבה בדברי ימיהם, יכתבו תחת שם ה' את שם עבודת גילוליהם, החליט שלא לכתוב את שם ה'. על פירוש ראב"ע הקשה רבינו שתי קושיות: (א) דניאל ועזרא כתבו את ספריהם בארמית - וברור שעשו זאת משום שהם היו מקובלים גם אצל עובדי גילולים, וכתבו את שם ה' ולא חששו. (ב) לא מסתבר שעובדת צומות היהודים נכתבה בספרי הימים של הפרסים.
וזו לשון העקי"צ (ללא פיסוק בכוונה):
"כי הנה דניאל ועזרה מכחישים דברי ראב"ע ושאין ספק שדבריהם כאשר הם בלשון ארמי הלא הם כתובים בספר דברי הימים למלכיהם בארצות ללשונות שדניאל בדורו כמרדכי בדורו וגדו' כי מה שקיימו וקבלו עליהם היהודים ועל זרעם בדברי הצומות וזעקתם לא יתכן שנכתבו בספרי פרס ומדי".
לענ"ד ברור ש'וגדו'' (כפי שנכתב בדפו"ר) - פתרונו הוא: וגדולה, היינו קושיא נוספת, גדולה מזו הראשונה. לאחר מכן ראיתי שכך פתרו ופיסקו גם בעוז והדר. לעומת זאת, הרב אבידור פתר את המילה: וגדול, ובהערתו שייך את המילה למרדכי, שכאילו הוא הגדול. אם כך, אין מילה הפותחת את הקושיא השניה, ויש חוסר סדר בטקסט. [ייתכן שהבין כך בעקבות ר' חיים זוננפלד שההדיר אף הוא את פירוש המגילה לרבינו (ירושלים, תש"נ) ואף הוא שייך את גדו' כלפי דניאל, והיו לנגד עיניו של המהדיר דנן, כפי שכתב בהקדמתו].

ב. כתב רבינו: "יחייב הדעת שכל העניינים אשר סיפרו בה, מקריהם וסיבת גלגוליהם, כולם היו בתחילת המחשבות האנושיות וגמר תיקונם על ידי עושי המלאכה בסתר לאמר זה נושע בעצתו וזה יפול בה...".
הרב אבידור ז"ל לענ"ד הוציא הדברים מהקשרם. את 'המחשבות האנושיות' הוא קישר אל הקב"ה, שבטרם חשב על האנושות וברא אותה, כבר עלה בדעתו מה יארע לישראל. אירועים אלו ארעו ע"י שליחים נסתרים שאחראים על מלאכה זו שיגרמו לארועים להסתובב כפי שהחליט ה' ית' ('עושי המלאכה').
במכת"ר, מניין לו ש'המחשבות האנושיות' הן מחשבות ה' על האנושות?
הפירוש הפשוט הוא, שכל העניינים שסופרו במגילה כולם היו במחשבות הדמויות שמוזכרות בה. כנגד מחשבות האנשים ('המחשבות האנושיות') ניצבת עצת ה' והשגחתו הנסתרת, וגמר תיקון המעשים הם על ידו ועל ידי הגורמים הנוספים שה' מגלגל על ידיהם את רצונו. 'זה נושע בעצתו וזה יפול בה' - היינו כנגד ה'מחשבות האנושיות'.

הערות נוספות
ג. אחת המשימות הקשות שניצבת בפני המהדיר את דברי רבינו היא איתור מקורותיו המדוייקים בדברי אריסטו. כך למשל בהקדמה: 'כמו שכתב החכם בה' ממידות', לא ראה לנכון לאתר את המקור המדוייק. אגב, בהמשך (עמוד יב) בהפנייה נוספת של רבינו לספר המידות, כותב המהדיר (אות פ): "סוקרטס". לרגיל בספר העקידה הוא מן הנמנעות להתבלבל בדבר מחברו של ספר המידות, בדיוק ולהבדיל, כפי שללומד ההלכה ברור שמחבר המשנה ברורה הוא ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, ואין מה להתבלבל כאן. לא הייתי אומר זאת אם הוא היה פותח את ספרו של אריסטו ולו פעם אחת כדי לציין למה בדיוק כוונת רבינו כשהביא מדבריו.

ד. בעניין הנוסח:
(1) אצל הרב אבידור: 'אחרי שנסתמו כל הבורות' - בהוצאת הרב זוננפלד ובעוז והדר: '... הגבורות'. לשם בירור הנוסח האמיתי הלכתי לספה"ל על מנת לקבל לידי את הדפו"ר (קושטא, רע"ח), שם מצאתי שהמילה מטושטשת, מהרווחים הברורים נראה שהמילה המחוקה היא 'גבורות' כשאר המהדורות, ואכן חכם אחד (הרב 'עיניו כיונים' מבאי הפורום) הראה לי שכך הוא גם בכתב יד. ותמוה לי שדווקא כאן לא חש לנוסחתו המדוקדקת של הרב זוננפלד.
(2) וגדו' - פתח וגדול כלפי דניאל, כשברור לענ"ד שיש לפתוח גדולה, כלפי הקושיא.
(3) האות א' מהקושיות כלל לא מופיעה בדפו"ר, והיה עליו להכניסה לסוגריים כפי שהכניס את אות ב'.


כל דבריי הם בגדר האפשר ואשמח לשמוע שטעיתי.
בברכה...

ארזי הלבנון כתב:וזו לשון העקי"צ (ללא פיסוק בכוונה):
"כי הנה דניאל ועזרה מכחישים דברי ראב"ע ושאין ספק שדבריהם כאשר הם בלשון ארמי הלא הם כתובים בספר דברי הימים למלכיהם בארצות ללשונות שדניאל בדורו כמרדכי בדורו וגדו' כי מה שקיימו וקבלו עליהם היהודים ועל זרעם בדברי הצומות וזעקתם לא יתכן שנכתבו בספרי פרס ומדי".
לענ"ד ברור ש'וגדו'' (כפי שנכתב בדפו"ר) - פתרונו הוא: וגדולה, היינו קושיא נוספת, גדולה מזו הראשונה. לאחר מכן ראיתי שכך פתרו ופיסקו גם בעוז והדר. לעומת זאת, הרב אבידור פתר את המילה: וגדול, ובהערתו שייך את המילה למרדכי, שכאילו הוא הגדול. אם כך, אין מילה הפותחת את הקושיא השניה, ויש חוסר סדר בטקסט.

אוצר החכמה כתב:אע"פ שהכותרת כאן היא שבחים וביקורת יש בעיקר ביקורת והרבה פחות שבחים. והשאלה המעניינת היא האם זה בגלל המצב שלצערינו אין הרבה ההדרות שראויות לשבחים, או משום שזה טבעו של עולם שאנשים נוטים לבקר מלשבח, או אפשרות נוספת שלדעת הכותבים הביקורת בעצם יותר מועילה לקוראים מהשבחים.

א. חיים כתב:.
וארשה לעצמי להוסיף (הרי לא תוכלו חבריי לעשות לי כלום דרך הפורום ...): לבוש מלכות הוצאת זכרון אהרן. ועכ"פ מהדורת תשס"ד.

חד ברנש כתב:מצטער להודיע לך,
אבל ספרי הלבושים של דפוס 'זכרון אהרן' הם פשוט לא מדוייקים.
אם אתה רוצה להעתיק את הלבוש-זכרון-אהרן לספריך, מה טוב, אבל זה לא הלבוש של ר' מרדכי יפה!

א. חיים כתב:במטותא, תן דוגמא.

חד ברנש כתב:על 'לבוש' של דפוס זכרון אהרן יש אשכול מיוחד, כדומני, ועדיף להעביר לשם (או לתת לינק) את הערתך הנכונה.

ד. לגבי איפה ואיפה. לטעמי לא היה כאן בפורום שום אשכול לא הגון, לא כלפי עוז והדר (למרות שהם הותקפו בחריפות), לא כלפי זכרון אהרן (אע"פ שמישהו קרא להם כאן 'דפוס') ולא כלפי מכון המאור (שביקרו ספר אחד שלהם). [b]לא היה צריך לנעול שום אשכול. הנעילה לגבי עוז והדר היא אכן לא היתה ראויה לטעמי. אגב אין לזה שום קשר לספרים, ספרי עוז והדר לא מצוים באוצר, והש"ס מצוי כדין, אבל אם היה תלוי הדבר בידי עוז והדר גם הש"ס כבר לא היה). [/size]

עמקן כתב:

א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.

לוצאטי כתב:בס' בעל המאור של מכון המאור, הרבה טעויות בפיסוק. חלקן ממש מבלבלות.

העתקתו של המהדיר איננה קפדנית. במקום אחד הוא דילג בטעות על שני עמודים (מיפתח אחד) בכתב היד, וגם במקומות אחרים הוא העתיק שלא במדויק. כך, למשל, המשפט בכתב היד 'קדיש של שחרית או' בנימו' (=בניגון) של שבת ביום הכיפורי' ובר"ה' נעתק בדפוס בצורה חדשה לחלוטין: 'אומר בעצמו קדיש של שחרית של שבת כיום הכיפור וער"ה'. כמוהו גם המשפט שבדפוס, בדין איסור תספורת לאבל על אביו ואמו: 'והרב רבנו אברהם חלדיק מבהם ז"ל כתב שיש לו לגדל עד אחר ל''; ואילו בכתב היד: '[...] שיש לו לגדל עד ל' אחר ל', דהיינו ס' יום, והוא החמיר מכל הרבנים זצוק"ל'

הבטחתי כתב:בחודש האחרון הוצא מכון מוסד הרב קוק את שני הכרכים האחרונים של הש"מ על מסכת ב"ק.
במהדורות הישנות - בעקבות חסרון בכת"י אשר היה לפני המהדירים - מאמצע דף קי"ח ע"א עד סוף המסכת, הדפיסו המהדירים כהשלמה את חידושי המאירי לדפים אלו.
לפני יותר מעשור הדפיס הרב גוטפרוינד ז"ל בש"מ מהד' אוצר הפוסקים אשר הוציא, את הש"מ לדפים האלו מכתב יד (אשר מצאו לדבריו באוצר החכמה, לא בדקתי אחריו), והשמיט את חידושי המאירי.

הבטחתי כתב:ולפלא על מהדירי מוסד הרב קוק שלא הדפיסו דברים אלו, אלא הלכו אחר שאר המהדורות הישנות והדפיסו את חידושי המאירי.

הפצת המעיינות כתב:"השלימות שביצירה"

חד ברנש כתב:
"שלימות" זו התחילה מאז עבר מוסד הרב קוק לידי מנהלים שאינם נימנם על המגזר של מקימו. וד"ל.

יוצא פוניבז' כתב:

חד ברנש כתב:"שלימות" זו התחילה מאז עבר מוסד הרב קוק לידי מנהלים שאינם נימנם על המגזר של מקימו. וד"ל.

תמיד זה היה תלוי במהדירים. יש מהדירים שעושים מלאכתם נאמנה, ויש שאינם יודעים כלל מה המלאכה אותם הם אמורים לעשות.
ראה ביקורת של הרב יעקב ליפשיץ במוריה שבט תשל"ז

עדיאל ברויאר כתב:
הרב ליפשיץ כותב שמחידושי הריטב"א למסכת יומא השתמר רק כ"י אחד והוא במוסקבה (וביקורתו על כך שלא נעשו המאמצים המספיקים להשיג את כתב היד), אבל באמת יש שלושה כתבי יד, שני האחרים נמצאים בניו יורק:
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 717
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 898
ובשלושתם לא השתמשו המהדירים של מוה"ק, ואף לא טרחו בעלי ההוצאה להוציא מהדורה חדשה מזה עשרות שנים ולתקן את הטעות הזאת.

הבטחתי כתב:

עדיאל ברויאר כתב:
הרב ליפשיץ כותב שמחידושי הריטב"א למסכת יומא השתמר רק כ"י אחד והוא במוסקבה (וביקורתו על כך שלא נעשו המאמצים המספיקים להשיג את כתב היד), אבל באמת יש שלושה כתבי יד, שני האחרים נמצאים בניו יורק:
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 717
ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים, Rab. 898
ובשלושתם לא השתמשו המהדירים של מוה"ק, ואף לא טרחו בעלי ההוצאה להוציא מהדורה חדשה מזה עשרות שנים ולתקן את הטעות הזאת.

האם במהדורות הריטב"א של 'אוצר החכמה' או של 'זכרון יעקב' השתמשו בכתבי יד אלו?

יוצא פוניבז' כתב:ובל נשכח את מה שזכו וזיכו לכמה ראשונים חיבורים שמעולם לא יצאו תחת ידם, כמו ריטב"א... קידושין "מהדורא בתרא"

אשריך שאינך מבין את התנאים שבהם עבדו מהדירים לפני שנים לא רבות כל כך. חלק ניכר מאוד מכתבי היד של הסמינר בניו יורק לא היו מצולמים בארץ, וגם לא היה שום רישום שלהם בקטלוג המכון. כך שאין זה הוגן למתוח עליהם ביקורת על שלא ידעו על כתבי היד של חידושי הריטב"א בניו יורק.

שאלה אחרת היא האם היה עליהם להוציא מהדורה מתוקנת על פי כל כתבי היד. ולצורך זה צריך תחילה להוכיח שאכן יש תועלת בכתבי היד הנוספים.