חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' נובמבר 28, 2014 2:21 am

דומה שאין כ"כ טעם להשיב עכשיו על דברים ישנים מלפני שנתיים ושלש שנים.

עכ"פ כיון שעלה, אם הבנתי נכון ישנה סתירה למשל בהנהגת החת"ס, אשר מצד אחד לא נטה בשו"א יחס סלחני לשבתאים, ומצד שני חיבב הספר חמ"י אשר כבר הוסכם "באופן חד משמעי שהיה שבתאי ואין מה לדבר".

אולם לענ"ד אין שום תמיהה, כיון שלהבחין בשבתאותו של החמ"י צריך 'משקפים' מיוחדות של 'מומחים' כמונו, ע"פ החומר הרב והידיעות שהצטברו במשך השנים, ע"מ לזהות פה ושם אי אלו קריצות ורמיזות שבתאיות בספר. ואף רמיזות אלו, אין בהן יותר מכדי כמה דברים קלים בתוך התפלות על המשיח המחורף ומגודף וכד', וכמה גימטריאות לא כ"כ ברורות על שמו, ועוד כמה ענינים קלים כיו"ב, ותול"מ. אך לא ח"ו איזה דברי כפירה ע"פ "תורת הקבלה" השבתאית, ושום דבר איסור וטומאה אחרים ח"ו, אדרבה מלא וגדוש מזן אל זן בתוכחות מוסר ושאר עניני פרד"ס התורה.

ואי משום האקרוסטיכון לפיוטי נתן העזתי, יורשה לומר כי מסתמא החת"ס זצ"ל לא היה בקי בשמותיו ושם אביו של נביא השקר מעזה, כשם שמסתמא לא ענינו אותו שאר שוגים וטועים אחרים, כל שאינם מגדולי ישראל זצ"ל הידועים לדורותיהם.

גם "המצוה" באכילת בשר אחר גבינה, הרי בלאו הכי ע"פ הדין מותר, ועד שלא נדפסו כתבי תלמידי נתן (באסופות כמדומני), לא היה מקום לדעת מי הוא בעל "החידוש הנפלא" הלז.

כך שלסיכומו של דבר, השבתאות (העמומה) בספר בטלה באלף ויותר, ועיקרו כספר מוסר מיוחד במינו, ואין כל פליאה על החת"ס ושאר גדו"י כיו"ב.

מבקש לדעת

בס"ד
לפי דבריך ידידי, אדרבה התוכחה מוסתרת ואהבה גלוי' לגבי הרב אי"ס שליט"א במקומה עומדת: כל מה שהביאו בשם ענקי האומה ורבינו משה עבד ה' - החת"ס בתוכם (ואולי אף בראשם), אין מכך שום ראי' לקדושתו של הספר משום שלאחר שהוברר לפי"ד שליט"א ששבתאות יש בה ואין על מה לדבר, ואיננו חוזרים על הדיון -וזה על כולנו מוסכם- אם החת"ס היה לפנינו הי אוסר ללמוד בספר זה. ונראה שאין הדברים כ"כ פשוטים. וכל מה שטרחו והתייגעו לקדש את הספר לא העלו כלום לפי סברא זו, ואינני מתכוון להביע דעה מוחלטת לכאן ולכאן, אך אובייקטיבית זו המסקנא לפי דברי כת"ר.
ועוד במקומה עומדת תוכחה רצופה אהבה לגאון הרב אי"ס: איך נותנים גושפנקא לשקר שברור לגמרי שהוא שקר- המקובל הר"ב הלוי זצ"ל לא חיבר את חמדת ימים!!! אף אם מודפס באותיות גדול על ניר משובח באלפי עותקים, ואלפי תגובות ואשכולות בפורום הת"ח של אוצה"ח לא הופך את הדבר להיות אמת. וכן לגבי יישוב הדברים וכו'.
וברור לי הדבר שעוד כמה דורות אם הגאולה ח"ו עדיין תתמהמה (ואנו בטוחים שבא תבוא לפני כן ואכ"מ), ישאלו על דורנו על חזרת הש"ץ כפי שכבר כתבתי, וכנראה אין הדברים כ"כ פשוטים.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' נובמבר 28, 2014 1:58 pm

כבוד הרב מבקש שליט"א

האמת שבדברי הנ"ל כלל לא כיוונתי ליישב את הרב אי"ס שליט"א, שלא צריך לי ולכמותי כלל. רק ראיתי שכב' הזכיר כמו סתירה בהנהגת החת"ס זצוק"ל, וביקשתי להבהיר דל"ק.

לעצם דברי הרב אי"ס, אני רק יכול להרשות לעצמי לומר דבר אחד בפשיטות, שהוא כלל לא חשב ולא חושב ולא יחשוב לתת גושפנקא לשקר שהרב"ל חיבר החמ"י, ודי אם תעקוב אחר כלל דבריו באשכול זה. רק ציטוט אחד ממנו:

איש_ספר כתב:מחבר אר"ש חמדה לא גילה שום דבר... אם יש איזה 'חידוש' במחברתו זה רק סתירת דברי קוסובסקי, שאחר המחילה, כי האמת אהוב יותר, חבל על המלאכה לסתור את מסקונתיו שאינם אלא אבני תוהו הבנויות על בוהו.[/size]

יותר מזה איני חפץ להוסיף.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' מאי 06, 2016 2:48 am

א. כיצד אפשר להשיג את הספר \ קונטרס 'אר"ש חמדה'.
ב. האם גילוייו של תפילינסקי המוזכרים באשכול, התפרסמו באיזה מקום מאז ? ואולי מדובר בעיקר בגילוי אחד (שינוי בדפו"ר) שכבר התפרסם ע"י גולדהבר במאמר דלהלן ?
download/file.php?id=33516
ג. היכן התפרסמו הגילויים (ופרטיהם) שיש בחמד"י דברים חופפים למשנ"ח ולבאר שבע ? האם גם זה מתפילינסקי ?
אודה למי שיסייע בידי בישוב כל הנ"ל.
ואנא הרב אי"ס, אל תאמר שאנו מתעקשים ללעוס דבר הלעוס כבר, דומני שעסקתי כאן אך ורק בהתפתחויות האחרונות ממש של הפרשה, שעדיין הם לא נלעסו מספיק ...
ומי יודע אולי אזכה להוסיף בפרשה זו איזה הדגשים שלא דובר בהם עד עתה.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' מאי 06, 2016 7:58 am

א. חיים כתב:א. כיצד אפשר להשיג את הספר \ קונטרס 'אר"ש חמדה'.
ב. האם גילוייו של תפילינסקי המוזכרים באשכול, התפרסמו באיזה מקום מאז ? ואולי מדובר בעיקר בגילוי אחד (שינוי בדפו"ר) שכבר התפרסם ע"י גולדהבר במאמר דלהלן ?
download/file.php?id=33516
ג. היכן התפרסמו הגילויים (ופרטיהם) שיש בחמד"י דברים חופפים למשנ"ח ולבאר שבע ? האם גם זה מתפילינסקי ?
אודה למי שיסייע בידי בישוב כל הנ"ל.
ואנא הרב אי"ס, אל תאמר שאנו מתעקשים ללעוס דבר הלעוס כבר, דומני שעסקתי כאן אך ורק בהתפתחויות האחרונות ממש של הפרשה, שעדיין הם לא נלעסו מספיק ...
ומי יודע אולי אזכה להוסיף בפרשה זו איזה הדגשים שלא דובר בהם עד עתה.

כבר חשבתי שיש לך איזה 'חשיפה' או 'תגלית'.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' מאי 06, 2016 9:12 am

סהדי במרומים, שיש לי בענין זה כמה דברים שלא עמדו עליהם, אבל לפני שאפרסמם, אני צריך להשלים כמה ידיעות בענין.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' מאי 08, 2016 1:14 pm

ברור לפי דעתי שספר חשוב כחמדת ימים מה שהפסיקו להדפיסו היא הראיה הגמורה שהיעב"ץ הוציא את שמו לרע בכל העולם וכל המדפיסים ידעו שאם ידפיסו את הספר לא יקנו את הספר ואפשר שיחזיקום לשבתאים בעצמם. צא וראה כמה הוא מצוי בדורנו, כי כל הקוראים מתלהבים ממנו.
הרי נדפס בתחילתו שמונה מהדורות בתוך שלושים שנה, ולמה אז הפסיקו? זו ראיה גמורה שעד היעב"ץ הוחזק לספר קדוש ומימיו הוחזק לספר בעייתי, שלומדים בו אבל אין חוזרים להדפיסו.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' מאי 08, 2016 1:27 pm

בעניין השבתאים יש לכאורה כמה חילוקים:
א. ש"ץ עצמו היה עוקר מצוות מתחילתו, אף קודם שעשה עצמו משיח, ולא הוחזק לגדול אלא על ידי נתן, ולא עורר בני אדם לתשובה. נתן היה נחשב חכם גדול, ועורר תנועת תשובה עצומה בתוך שנתיים. בסוף ימיו בני איסקופייה קראו לו "הרב הקדוש". (לפי פנקס הקהילה). אם לא קראו לו נביא אבל קראו לו קדוש, לא האמינו בו שהוא נביא אבל מחמת מעשיו חשבו אותו לקדוש. נתן מצד עצמו היה מעורר לתשובה, והיתה דרכו להוסיף צומות ותעניות הפסקה, אלא שעשה עצמו נביא של ש"צ, והיה מתרץ כל מעשיו.
ב. ש"צ טען שהוא עומד להיות משיח ולגאול, ועדיין לא גאל, ופתאום המיר. באותו דור היו כמה שמועות: הטובים טענו שהוא שקר ובאמת לא המיר, והרעים טענו שהמיר ויש בזה סודות. מסתבר שאף בדורות הבאים היו רבים שהאמינו בו וטענו שלא המיר. נמצא שהאמינו באדם שעדיין אינו משיח, ולא המיר את דתו, שהוא עתיד להיות משיח. זו אמונה בעייתית קצת, וכיון שבאמת המיר היתה טעות, אבל אינה כפירה. ואם שמענו על ת"ח שהאמין בו ואיננו יודעים מה האמין, חייבים אנו להחזיקו בכשרות משום בצדק תשפוט עמיתך ולומר שהאמין שלא המיר.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ב' מאי 09, 2016 2:58 am

מצו"ב עבור המתעניינים: 2 מאמרים נוספים של תשבי בענין, שלא נכללו בקובץ שהובא באשכול זה בעמוד 3.

צעיר_התלמידים

ההוא גברא כתב:בעניין השבתאים יש לכאורה כמה חילוקים:
א. ש"ץ עצמו היה עוקר מצוות מתחילתו, אף קודם שעשה עצמו משיח, ולא הוחזק לגדול אלא על ידי נתן, ולא עורר בני אדם לתשובה. נתן היה נחשב חכם גדול, ועורר תנועת תשובה עצומה בתוך שנתיים. בסוף ימיו בני איסקופייה קראו לו "הרב הקדוש". (לפי פנקס הקהילה). אם לא קראו לו נביא אבל קראו לו קדוש, לא האמינו בו שהוא נביא אבל מחמת מעשיו חשבו אותו לקדוש. נתן מצד עצמו היה מעורר לתשובה, והיתה דרכו להוסיף צומות ותעניות הפסקה, אלא שעשה עצמו נביא של ש"צ, והיה מתרץ כל מעשיו.
ב. ש"צ טען שהוא עומד להיות משיח ולגאול, ועדיין לא גאל, ופתאום המיר. באותו דור היו כמה שמועות: הטובים טענו שהוא שקר ובאמת לא המיר, והרעים טענו שהמיר ויש בזה סודות. מסתבר שאף בדורות הבאים היו רבים שהאמינו בו וטענו שלא המיר. נמצא שהאמינו באדם שעדיין אינו משיח, ולא המיר את דתו, שהוא עתיד להיות משיח. זו אמונה בעייתית קצת, וכיון שבאמת המיר היתה טעות, אבל אינה כפירה. ואם שמענו על ת"ח שהאמין בו ואיננו יודעים מה האמין, חייבים אנו להחזיקו בכשרות משום בצדק תשפוט עמיתך ולומר שהאמין שלא המיר.

להצדיק את ההמרה היא הקלה בעבירותיהם של כת ש"ץ, כל הקבלה שלהם בנויה על הפרדה בין הס"ר לאלוקי ישראל, שאין לך תיעוב גדול מזה, כל המצוות שעשו חכמים ומאמינים שבתאיים לא עשו אלא לאל זר ולא למחויב המציאות הסיבה הראשונה שהוא אלוקי ישראל לפי אמונתינו, [ואיני מדבר על אלה שפרצו גדר ואף עברו עבירות לשם אמונתם] כך שמדובר בעובדי ע"ז גמורים, וכמ"ש החכם צבי במכתבו נגד ראש הנחש נחמיה חייא חיון, כמובן שאי אפשר לקבוע במסמרות שכל מאמיני הש"ץ האמינו בדברים דומים אבל מכלל חשד לא נפק.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 09, 2016 6:32 pm

גם אין לך מתועב מע"ז, אבל גם לא מובן איך מי שהוא חכם שהתגדל באמונתינו יכול בכלל לטעות בשטות הזאת.

צופר הנעמתי · הודעהעל ידי **צופר הנעמתי** » ב' מאי 09, 2016 8:10 pm

אוצר החכמה כתב:גם אין לך מתועב מע"ז, אבל גם לא מובן איך מי שהוא חכם שהתגדל באמונתינו יכול בכלל לטעות בשטות הזאת.

ואעפ"כ טעו בה רבים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 09, 2016 8:27 pm

זה לא הופך את זה ליותר מובן.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' מאי 10, 2016 11:18 pm

הוספתי מאמר בתגובתי דלעיל.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » ד' מאי 11, 2016 10:57 am

אמת שש"צ עצמו המציא את האמונה ההיא, אבל השאלה היא אם כולם הכירו אותה. התעמולה של נתן שהיה משיח הגיעה עד תימן. אבל את כפירתו של ש"צ אמר לתלמידיו, ולא נדפסה עד ימי חיון, ואז נלחמו בו כל גדולי ישראל. איני זוכר כעת את הספר משיחי השקר ומתנגדיהם, אבל נראה לי שלא נלחמו בשבתאים עד הדפסת הספר, אע"פ שידעו על המינות שלו, [הרי חיון הדפיס את דברי ש"צ בעילוטם שם ואעפ"כ ידעו כולם שהם דברי ש"צ] ומשום חזקת כשרות צריך לומר שחכמי ישראל שטעו אחריו לא הכירו את החלק הזה, או שידעו על משהו ופירשוהו באופן שאינו כפירה. היו וויכוחים גדולים בין השבתאים איך להסביר את דברי ש"צ, ומסתמא כל חכמי ישראל שהיו יראי שמים שלא רצו לעזוב את ההלכה והמשיכו להתענות בת"ב נגד דבריו, גם את דברי הכפירה הוציאו מפשטם באופן שאינו כפירה.

לעומקו של דבר

איש_ספר כתב:
המצפה לישועה כתב:אם כי שמאותה סיבה אין שום בעיה לומר שבאמת רבי יעקב אלגאזי מצא כת"י, ומחברו ליקט מהרבה ספרים, וזו אינה גניבה שהרי הודע בפירוש בספרו שאינו רק ליקוט. ולגבי השבתאות האם עיינת בקונטרס כבוד חכמים שמפרש את כל הדברים השבתאיים בספר

לא נכון.

א. הספר עצמו (ולא רק הקדמתו) 'מזויף' מבחינה היסטורית, כלומר מישהו השתיל בתוכו עצמו לשונות שיש בהם פרטים היסטורים לא נכונים. (כמו מורי, כמו ביקוריו במקום פלוני)
ב. לגבי שבתאות, כל הפלפולים לא יעזרו למול הפיוטים ששמו של נתן עולה מהם.

לעניין מורי למשל, לכאורה זה הרבה פחות זיוף כאשר זה מודפס בשם מישהו אנונימי.
לאמר:
אם מפרסם ראובן ספר תחת שמו וכותב והעליתי בדעתי כך וכך, כאשר הוא בסה"כ העתיק מספר אחר - כאן יש זיוף וגם נטילת כבוד הראוי לחבירו. והיפך דין חז"ל לומר בשם אומרו.
אם הוא מפרסם וכותב מורי (או מורי פלוני) אמר לי כך ובעצם הוא העתיק מספר ישן - גם כאן יש זיוף.
אבל אם מישהו מפרסם ספר בצורה אנונימית, והוא כותב מורי אמר לי כך כאשר באמת מי שאמר לו את זה הוא לא מורו - זה כמעט ולא זיוף, כי הרי המחבר אנונימי - אם כן האמירה 'מורי' אין לה שום משמעות, כמו אם יכתוב 'אחי'. כי סופו של דבר, האנונימיות נשארת.

בקיצור, לפי הנחה זו, שרי"י אלגאזי כתב את הספר, הרי שמכיוון שרי"י אלגאזי עשה ככל אשר שביכולתו - ובהצלחה רבה למשך שנים רבות - בכדי שלא ידעו שהוא המחבר, ומטרתו הייתה ללקט מספרים וסופרים את הנהגות הימים טובים, מאיזה סיבה החליט לצייר זאת בצורה שחכם פלוני אחד כתב את כל ההנהגות והתפילות. והלביש זאת בצורה של כותב המתאר את שאירע עליו. שמעתי ממורי, הלכתי לפה, הלכתי לשם.

ביתד חידוד: אם את העובדה עצמה שהוא תיאר מציאות שלא הייתה בעצם מה שכתב שאת כתב היד הזה כתב מישהו אחר ולא הוא, אנחנו מקבלים, כפי שאנחנו מקבלים ביחס לרבי יוסף חיים ולר"א מני.
אז למה לא נקבל, עכ"פ לרגל הדוחק, שגם שאר המציאויות המתוארות לכאורה לא היו בעצם. וזו רק כתיבה ספרותית.

לעומקו של דבר

איש_ספר כתב:ב. לגבי שבתאות, כל הפלפולים לא יעזרו למול הפיוטים ששמו של נתן עולה מהם.

אם אנחנו כל כך משוכנעים - לאור דברי רש"א תפילינסקי, שספר חמדת ימים הוא ליקוטי בתר ליקוטי, האם אי אפשר לומר שהפיוטים השבתאיים לוקטו על ידו בשגגה או לאו ממחבר שבתאי פלוני?
זה היה הרי פתרון נפלא בשביל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
האם השערה פשוטה זו לא הועלתה עד היום? או שהיא לא אפשרית משום מה?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' יוני 01, 2016 9:59 pm

לעומקו של דבר כתב:לעניין מורי...

viewtopic.php?t=2185#p184582

לעומקו של דבר כתב:אם אנחנו כל כך משוכנעים - לאור דברי רש"א תפילינסקי, שספר חמדת ימים הוא ליקוטי בתר ליקוטי, האם אי אפשר לומר שהפיוטים השבתאיים לוקטו על ידו בשגגה או לאו ממחבר שבתאי פלוני?
זה היה הרי פתרון נפלא בשביל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
האם השערה פשוטה זו לא הועלתה עד היום? או שהיא לא אפשרית משום מה?

מה יושיענו זה? מתברר שהמלקט לא הבחין בין תכלת לקלא אילן, ועירב קודש בחול, ולא ללמד על עצמו וכו', וחזר הדין.

לעומקו של דבר

יעקובי כתב:
לעומקו של דבר כתב:אם אנחנו כל כך משוכנעים - לאור דברי רש"א תפילינסקי, שספר חמדת ימים הוא ליקוטי בתר ליקוטי, האם אי אפשר לומר שהפיוטים השבתאיים לוקטו על ידו בשגגה או לאו ממחבר שבתאי פלוני?
זה היה הרי פתרון נפלא בשביל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
האם השערה פשוטה זו לא הועלתה עד היום? או שהיא לא אפשרית משום מה?

מה יושיענו זה? מתברר שהמלקט לא הבחין בין תכלת לקלא אילן, ועירב קודש בחול, ולא ללמד על עצמו וכו', וחזר הדין.

מה שייך. אם המחבר לא שם לב וליקט מיעוט מדבריו מאנשים שלקו בשבתאות, א"כ אפשר לברור התבן מהבר ולהתייחס לספר בכללות כספר הגון.
נפקא מינה גדולה מאוד.

ובזה יפה כתב מע"כ למעלה

יעקובי כתב:כך שלסיכומו של דבר, השבתאות (העמומה) בספר בטלה באלף ויותר, ועיקרו כספר מוסר מיוחד במינו

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' יוני 01, 2016 10:36 pm

לעומקו של דבר כתב:וא"כ אפשר לברור התבן מהבר...

ואיך תדע מהו תבן ומהו בר?

רק לדוגמא, כתב החמ"י כי ראה בעצם כתב ידו של הרח"ו, שהאר"י לא היה אוכל גבינה ביום שאכל בשר. ומזה רצה ללמוד שאין כל קפידא שלא לאכול בשר אחר גבינה, ולא עוד אלא שכתב לבאר כי יש בזה תיקון נפלא ע"פ הקבלה, להקדים ולאכול גבינה ואחריה בשר.

הר"ח פאלאג'י בספרו משא חיים מספר, כי בעירו איזמיר פשט המנהג בין כל החכמים לקיים "תיקון נפלא" הנ"ל בסעודת שבת, ע"י שהיו מקפידים לאכול מאכלי גבינה וחלב, ואח"כ בשר. עד שנתברר כי הדבר מופרך ע"פ כתבי האר"י האמיתיים, שם העיד הרח"ו שהאר"י לא היה אוכל בשר ביום שאכל גבינה, ומני אז התברר שהמנהג ההוא בטעות יסודו, ונתבטל.

כיום התברר שהמקור ל"תיקון הנפלא" הנ"ל, הוא תלמידי נתן העזתי בשמו, כפי שמופיע באסופות...

גם העדות הלא אמיתית (בלשון מכובדת) ממה שראה בעצם כ"י הרח"ו, לא נותנת מנוח...

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' יוני 01, 2016 10:44 pm

ומה שכתבתי למעלה שהשבתאות בטילה באלף וכו', היינו לעיני החת"ס ושאר גדו"י, כמבואר שם.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ד' יוני 01, 2016 11:06 pm

יעקובי כתב:
1) מה הכונה שתשבי היה קרוב למסקנא וכו', הלא מסקנתו כתובה במאמריו שבספרו ('נתיבי...'), והחליט על 'חבורת חמ"י' ששלשה שותפים לה, ר"ח אבולעפיא, ר"י הכהן (הבתי כהונה), וכמובן רי"י אלגאזי. זכר צדיקים לברכה. האם היו תנודות בדעתו זו? אפשר לפרט? (אגב, כיום אפשר לכתוב כמדומה באופן ברור, שזולת האחרון אין יד האחרים בזה, למרות תקנות איזמיר הבלולות בספר וכו', ואכמ"ל).

מותר לשאול על סמך מה כתבת א"ז ? זה נראה בעיני דברי נביאות.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' יוני 01, 2016 11:45 pm

הרשה לי בבקשה כיהודי להחזיר לך בשאלה: ומדוע הנך סבור שידים נוספות בזה?

אחר שאבין את כיוון המחשבה שלך יוקל לי להבהיר את דברי הראשונים בע"ה.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ד' יוני 01, 2016 11:56 pm

אין לי הוכחות לשום דבר, רק מה שתשבי הבין. אתה הוא זה שקבעת קביעה "כמדומה באופן ברור", ולכן שאלתי מה המקורות שלך. אם אינך רוצה לומר - שיהיה לך לבריאות.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' יוני 02, 2016 12:12 am

מחילה, מדוע להטיח דברים? בפירוש הודעתי שהנני מעוניין להבהיר דברי, רק שלפני כן נחוץ לי להבין היכן נקודת המוצא שלך.

מתנצל, כעת איני יכול להמשיך. בל"נ מחר בלילה. ובתקוה גדולה שלא תאשימני שוב בהתחמקות.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 02, 2016 12:39 am

אנא אל תתפעל ממה שאתה תדמה שאני כביכול יאשים אותך או משהו דומה.
לגוף הדברים, ראיתי אצל תשבי, שר"ח אבולעפיה מדבר בספריו על "כת שלי" (לא בדקתי במקור, אע"פ שבודאי יש לבדוק היטב אחרי תשבי כשהוא מדבר על גדולי ישראל), וכפי שהבנתי, תשבי עמד לטעון (במאמר שלא פרסמו לבסוף), שהוא ראשי תיבות של חכמי ישיבת כתר תורה, והם מוזכרים כידוע בהקדמת חמדת ימים. וזה גם ראיה שר"ח אבולעפיה היה מעורב בעריכת הספר.
אכן עצם זה שחלק מתקנות ר"ח אבולעפיה מוזכרים בספר, הוא לדעתי אינו ראיה כלל למעורבותו של רח"א. ובפרט שהמעיין יראה, שרק חלק מהתקנות נכללו שם. אלא תשבי הגזים בפרט זה, כדרכו בכ"מ, בשביל לסלול את הדרך למטרה שאליה הוא רצה להגיע.

לעומקו של דבר

לאחר מה שציין הרב יעקובי לדבריו באורך באשכול אחר, אצטט דבריו שם במלואם למען ירוץ הקורא ואח"כ אגיב על כך בס"ד.

יעקובי כתב:הרב אי"ס שליט"א.
2) ולענין צורתו הספרותית של הספר. ירשה מר לדון בזה בכובד ראש ובכל הדרך ארץ הראויה. ראשית, לא נכונה הטענה כאילו החמ"י הודיע שאינו אלא ליקוט וכו', הרי הלשון "גם פה לא עשיתי מאומה כי אם זכרון לראשונים ולאחרונים" לא הובאה אלא אי שם בסוף אחד הכרכים בתוך דברי סיום מהמחבר (ולא יעזור לרב קוסובסקי שהדפיסו בהתחלת הספר), וגם לא נראה יותר מאשר לשון ענוה שיגרתי. וחוץ מזה כתב אולי עוד פעם או פעמיים כשהציג הלכות באיזה ענין (כמדומני מוקצה), הודיע שליקט ההלכות מבלי להזכיר שמות למען ירוץ הקורא וכו'. אבל חוץ מאי אלו אמירות מובלעות פה ושם לא נודע הדבר כלל. אמנם כיום אחר שהרב קוסובסקי מנפנף בזה השכם והערב, נכנס בראש לכולם כאילו אין מקום לטענת הליקוט אחר שהודיע בעצמו, אך כאמור לא נכון.

לא די בזה, מלבד עצם הליקוט (מבלי שנדע), עוד שינה סדרי עולם וייחס לעצמו ולסביבתו (אביו, מורו) דברים רבים מספרי אחרים, וזו כבר הרחקת לכת. אתה עצמך כתבת באחד המקומות כי זהו "זיוף" מבחינה הסטורית, דהיינו שתילת פרטים לא נכונים המבלבלים את המציאות. והרי התוצאות לפנינו, עבודתו החרוצה של יערי, ומסקנותיו ההזויות של הרב קוסובסקי בעקבותיו. (יובהר, לרגל בין המצרים והצורך באהבת חינם וכו', ולמי שלא מכיר, הרב קוסובסקי שליט"א אברך יקר מתמיד וירא"ש, לבו חם לכל דבר קדושה, וכבוד התורה וגדוליה בראש מעייניו, ואלו מניעיו כידוע. ברם כוונתו רצויה אך לא מסקנותיו). הרי מסקנותיהם של יערי וקוסובסקי בנויות בעיקר ע"פ עצם המובא בחמ"י, ומתוך אמון בסיסי שכל קורא נותן לכל מחבר ספר שמעיין בו, ובפרט חיבור נשגב כזה. במקום אחר השוית החמ"י לתורה לשמה לבא"ח וכסא אליהו לר"א מאני, וכתבת שאינו יוצא מגדר תימה, ותו לא. יורשה לי הקטן להעיר, שכמדומה ישנם שני הבדלים מהותיים בין החמ"י לבינם. האחד, הבא"ח לקח את חידושיו הפרטיים וייחסם לחכם אחר, כמו"כ ר"א מאני יצר יצירת פאר שלו בהקדמות וידיעות נחוצות וכו' וייחסה למאן דהו לא נודע, לא כן מי שליקט אין ספור חידושים ויצירות של אחרים וייחסם לבעל ספר חמ"י. השני, מבחן התוצאה, הרי ממעשהו של הבא"ח מקסימום נחשוב שהיה איזה ר' יחזקאל כחלי מתקופת המג"א, שכתב ספר מעניין, עם נידונים מחודשים, ודרך מחודשת בפשיטת הספיקות מתוך סוגיות הגמ', ועוד כמה חידושים פנטסטיים. וכן כסא אליהו, נחשוב שהיה איזה תלמיד בלתי נודע לגר"ח מוולאזי'ן שחיבר הקדמות חשובות בסוד. אבל מהחמ"י, יש עוד המסוגלים לחשוב שחיבר עשרות ספרים ומאות תיקונים ופיזרם ביד רחבה ונפש נדיבה לרבים מחכמי דורו שידפיסום על שמם וכו'. וליתר רצינות, כבר ביסוד עבודתו של יערי, נפתח הפתח לכך שהחמ"י היה מקור לכמה חיבורים שבאו אחריו (כמדומני הוא הראשון שייחס לרי"ל פוחביצ'ר העתקות מהחמ"י ועוד), ובזה התהפכו היוצרות, והוקדם המאוחר ואוחר המוקדם, ונהפך המעתיק למקור והמקורות למעתיקים וכו'. (והרי האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה וכו', ומה יקרה כשאומרים דבר שלא בשם אומרו....?) אולם כיום לאחר שנתבררו הדברים כבר פקע החשש (לכל בר דעת), אבל עד כה (וכן למחזיקים עדיין בטעות) גרם החמ"י לשרשרת ארוכה של טעויות. לענ"ד זה כבר הרבה יותר מגדר תימה בעלמא. אדרבה תקנני אם טעיתי, וכל שתאיר עיני בזה בדברים מושכלים, אודה ולא אבוש.

(גם לא הזכרנו זה שהחמ"י עצמו תוקף קשות את אלו ש"גבה לבם להשחית" להתעטף בטלית שלא שלהם וכל דבריהם גנובים מחיבורים אחרים מעט פה ומעט שם וכו', ולכאורה אין לך דוגמא טובה לזה מספרו. ובפרט שכבר חשף רש"א תפילינסקי שקטע זה עצמו מועתק מספר עוללות אפרים... הרי שאין קץ לתימה... אין מילים לפליאה... כאמור אם יוכל מר להודיעני פשר דבר ולהעמידני בקרן אורה, ישא ברכה ויבא שכמ"ה).

לעומקו של דבר

בתחילת דברי, אצטט את לשון בעל השמועה, ספר חמדת ימים, שהזכרת בדבריך: (שמקורו בספר עוללות אפרים)

ומי‏ זה האיש אשר לא יקרע סגור לבבו כשיפשפש במעשיו והוא הפך עליו בלהות,‏ כאשר ראיתי כמה חכמים בעיניהם מן הכתות הרמים המדברים בלשון מדברת גדולות ולכבוד עצמם הם דורשים,‏ וכל אחד ברוח שפתיו יתנשא לאמר אני אמלוך כי יראו כי אני נאה דורש לשנות כל פשט לפשוט צורתו והלבש אותו בגדים אחרים,‏ וזה תכלית מבוקשם וגבה לבם עד להשחית כי לא יאמרו דבר בשם אומרו ומתעטפים בטלית שאינו שלהן וכל דבריהם גנובים הם איתם בשבר אשר הם שוברים מחיבורים אחרים מעט כאן ומעט כאן והיה הדרוש שלם.‏

(חמדת ימים, חלק ג' - עשי"ת, פרק ב', אות י"ד. נמצא בעמ' קפ"א במהד' קוסובסקי)

1. ובזאת נפתח, שריי"א - אם הוא מחבר החמ"י - עשה למעשה את ההיפך הגמור מאותם הדרשנים!
אותם הדרשנים, "דורשים לכבוד עצמם", "וכל אחד ברוח שפתיו מתנשא" "וגבה ליבם להשחית, ומתעטפים בטלית שאינה שלהם".
הדרשנים הללו, לוקחים לעצמם קרדיט, ומתגאים, על חשבון אחרים.
ואילו ריי"א - אם הוא אכן מחבר החמ"י, עשה את ההיפך הגמור! שכן הוא ויתר על הקרדיט והכבוד שהיה מגיע לו כמחבר-עורך-מלקט של חיבור נפלא זה.
וגם אם ריי"א הביא דברים ובמקום לספר שחכם פלוני - טברייני או אירופי אמרם, סיפר שמי שכתבם הוא חכם צפתי עלום - אין בזה שום נ"מ לעניין זה.

2. מה שגרם שנחשדו בגללו מחברים אחרים בהעתקה, זה אכן נקודה מעניינת, ובשביל לטפל בה צריך להיות בקי בספרות אותם ימים - האם זה היה חשש מצוי לחשוש לו. ובכ"א זוהי שאלה צדדית.

3. ואחרי כל זה, כן רלוונטית העובדה שהחמ"י אכן מזכיר כמה פעמים שדבריו הם רק ליקוט. וזאת למרות שהוא אינו מציין זאת בתחילת הספר ובהבלטה וכפי שהערת.

ואגב, אדאתינא להכא, יש כאן הסבר מעניין לדברים. שהרי צריך עיון, אם המחבר מלקט מספרים ורוצה לכתבם על שמו, למה לו להזכיר - ולו באחרית דבר - שדבריו הם ליקוטים. ואילו אם המחבר לא רוצה לקחת קרדיט, א"כ למה לא ציין זאת בתחילת הדברים בהדגשה.
אבל אחרי שמתברר שיש כאן מחבר שבין כך עשה כל אשר יכל כדי שלא ידעו שהוא אפילו המלקט של הדברים וכ"ש לא המחבר, לכן הוא לא ראה צורך להדגיש זאת - כי אחרי הכל בין כך ובין אין מי שחושב שהוא מחבר הדברים - כי אף אחד אינו יודע את זהותו. לכן הוא לא ראה עובדה זו ככזו קריטית - ומאידך לא טרח בהסתרתה.

4. בעניין אומר דבר בשם אומרו, אכן צ"ע, אבל כמדומה שיש המבינים זאת גם באותה הבנה של לא להתעטף בטליתם של אחרים (כמו שאסתר יכלה לקחת לעצמה קרדיט על תגלית הקשר של בגתן ותרש). עכ"פ כמדומה שמוסכם שאין זה חיוב גמור.

5. זה בכלל אבל יש פרטים שצריך לחוקרם יותר לעומק, וכמדומה שאם מצוידים בעין טובה ניתן לפותרם. אבל אני איני בקי וגם אין עיתותי בי לחקור הדבר. למשל עניין הגבינה והבשר שהזכרת, האם כזה מופקע שהייתה איזושהי טעות - חילוף הדומות או משהו - שהשתרשה בזמנו, אחרי שברור שיש שמועה בנושא זה מהאריז"ל והגיעה השמועה גם לריי"א וגם לשבתאים (איני רואה כאן איזה קשר לאידאולוגיה שבתאית). אבל זה כתבתי בלי לבדוק וכנ"ל.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 1:03 am

ר' לעומקו, רק בקצרה אומר, הבוחר יבחר.

מ"מ הודית בפירוש שלא בדקת לעומק וכו', לזאת אומר, שמך נאה לך, ואף כאן ראוי לבדוק לעומקו של דבר.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 1:04 am

א. חיים כתב:לגוף הדברים, ראיתי אצל תשבי, שר"ח אבולעפיה מדבר בספריו על "כת שלי" (לא בדקתי במקור, אע"פ שבודאי יש לבדוק היטב אחרי תשבי כשהוא מדבר על גדולי ישראל), וכפי שהבנתי, תשבי עמד לטעון (במאמר שלא פרסמו לבסוף), שהוא ראשי תיבות של חכמי ישיבת כתר תורה, והם מוזכרים כידוע בהקדמת חמדת ימים. וזה גם ראיה שר"ח אבולעפיה היה מעורב בעריכת הספר.
אכן עצם זה שחלק מתקנות ר"ח אבולעפיה מוזכרים בספר, הוא לדעתי אינו ראיה כלל למעורבותו של רח"א. ובפרט שהמעיין יראה, שרק חלק מהתקנות נכללו שם. אלא תשבי הגזים בפרט זה, כדרכו בכ"מ, בשביל לסלול את הדרך למטרה שאליה הוא רצה להגיע.

כלומר, נושא 'תקנות איזמיר' לא שכנע אותך כלל, ופטורים אנו מלדון בזה. מה שכן משכנע אותך זה נושא מדרש 'כתר תורה', ובזה נדון להלן בע"ה.

ואלך מן הקל אל הכבד. ראשית, לענין ר' יצחק הכהן בעל הבתי כהונה (למרות שאתה לא הזכרת אותו אני אפתח בו), חוששני שתשבי ברמזיו התכוין להכלילו ג"כ ב'חבורת יוצרי החמ"י' כלשונו. כתב: "נוכחתי לדעת כי החכמים שטיפלו בפרסומו השתתפו בחיבורו". מי הם החכמים שטיפלו בפרסומו (מלבד רי"י אלגאזי כמובן) אם לא ר"ח אבולעפיא ור"י הכהן שרי המסכימים לספר?

ובמקום אחר, בהתייחסו למחלוקת ר"ח אבולעפיא ור"י הכהן, כתב תשבי כמעט במפורש: "דברי ר"י הכהן מורים כי הקרע שהתגלע בין שני השושבינים של 'חמדת ימים' לא היה מצומצם בחילוקי דעות על דיני הלכות יו"ט, בלשונות שאביא משולבות ידיעות גם על אופן הנהגת התקנות בקהילה, לפי תיאורי חבירו של בעל התקנות [=ר"י הכהן חבירו של ר"ח אבולעפיא בעל התקנות] שנעשה יריבו אולי לזמן קצר בלבד".

אם באמת זו כוונת תשבי, איני יכול שלא לכנותה 'כוונה זדונית'. אין שום קצה חוט בעולם המוביל לכך שר"י הכהן היה שותף לחיבור הספר, וגם לא היה לו שום קשר למדרש כתר תורה (עליו ידובר בסמוך).

ולענין הסכמתו, מסתבר מאד שהראו לו את הספר העלום העומד להכנס לדפוס, ובקשו ממנו הסכמה. (אגב, לא ברור מי ביקש ההסכמה. שמו וזכרו של רי"י אלגאזי לא נזכר כלל, לא בהסכמתו של ר"ח אבולעפיא, ולא בהסכמתו של ר"י הכהן, דבר תמוה כשלעצמו. ומהסכמת ר"ח אבולעפיא נראה, כי הנדבנים ממדרש כתר תורה הם אלו שביקשו את הסכמתו ואזהרתו מהשגת גבולם. יתכן שהם אלו שפנו גם לר"י הכהן, וכן משתמע קצת מהצטרפותו של ר"י הכהן לאזהרת השגת הגבול. על כל זה עוד להלן). ר"י הכהן עיין בו ומצאו מלא וגדוש במוסרים ותפלות מתובלים בדברי קבלה, וכתב לו הסכמה במליצות ודברי שבח כמקובל בזמנם ומקומם. הא ותו לא.

יתירה מזאת, ניכר מהסכמתו שהינו מסתייג מדברי הקבלה שבספר משתי סיבות. א) מאחר והוא אינו ראוי לזה ואינו בקי בחכמה זו. ב) מאחר והמחבר עלום שם, ואין לדעת אם הוא בר סמכא בענינים אלו. ומ"מ, כתב, אפשר להסכים על שאר דברי מוסר קדושים שבו וכו'.

יודע אני כי רחק ממני סוד ה' ליראיו הרחק כמטחוי. קורא אני עלי במופלא ממך אל תדרוש, ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד עד אחד בכתב, וכי כתב לה מאי הוי. ואי שמיע להו לרבנן מאן ניהו מר אי אתמחי גברא אתמחי קמיעא וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה (דניאל ב, ז). אך את זה חזיתי דברי הספר החתום, רוב בכתב, דברים שבקדושה המיישרים את הלב על טהרת הקדש, הללו מטהרין כמקוה...

כללם של דברים, לקשור את שמו של ר"י הכהן ל"הרפתקני מסע היצירה הספרותית" כהגדרותיו הלועגות של תשבי, הוא דבר בלתי נסבל בעליל!

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 1:04 am

עתה נחזור לר"ח אבולעפיא.

סיכמנו כי בלילת מקצת תקנותיו בספר "אינה ראיה כלל למעורבותו של רח"א", כלשונך.

נשאר רק לברר הדברים הבאים:

א. חיים כתב:לגוף הדברים, ראיתי אצל תשבי, שר"ח אבולעפיה מדבר בספריו על "כת שלי" (לא בדקתי במקור, אע"פ שבודאי יש לבדוק היטב אחרי תשבי כשהוא מדבר על גדולי ישראל), וכפי שהבנתי, תשבי עמד לטעון (במאמר שלא פרסמו לבסוף), שהוא ראשי תיבות של חכמי ישיבת כתר תורה, והם מוזכרים כידוע בהקדמת חמדת ימים. וזה גם ראיה שר"ח אבולעפיה היה מעורב בעריכת הספר.

בשביל לבדוק מסקנא זו, אציג תחילה את כל החומר הרלוונטי לנושא.

רי"י אלגאזי בהקדמתו, אחר שתיאר עניני הספר ומעלותיו, הוסיף:

מיומא דנן ולעלם עיני ולבי באומרים לי, מתי יבא לידי כסף ושוה כסף, למען תהיה זאת התורה ברחובות קריה, בין איש ובין אחיו ובין גרו. ויהי בבואי לעמוד לשרת בבית ה' בלילות במדרש כתר תורה, העיר ה' את רוח נדיבי עם אלקי אברהם, אנשי חיל יראי אלקים, והמה חכמים מחוכמים יחידי סגולה קהלא קדישא, נוסדו יחד לתת לכסף מוצא, להוציא לאור האי מרגניתא טבא איש ממעשרו.

ועוד כתב בהקדמתו לחלק הבא:

כל כנסיה שהיא לשם שמים, פנות צבאות קדושים רוממי שדי יחידי סגולה קהלא קדישא מדרש כתר תורה, אשר היו בגר'ם המעלות להוציא לאור כל כתבי הקדש הרב זלה"ה, בל יראה ובל ימצא דבצרי חדא הכל באשר לכל...

גם ר"ח אבולעפיא בהסכמתו, אחר שכתב כמה דברים (קצרים!) בשבח הספר, הוסיף:

רבו המזכין האנשים האלה שלמים אנשי חיל יראי אלקים יחידי מדרש כתר תורה, אשר היו בגר'ם המעלות להוציא לאור האי מרגניתא טבא דלא תתנשי בכל עיר ועיר מדינה ומדינה. הללו טעונין ברכה, ירבו בבר בנין רבנן גדולים צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן היושבים ראשונה. ופי המדבר ופני כלפי האיש העושה בזדון להביא את הספר הזה אל בית הדפוס, כולו או מקצתו, עד מלאת ה' שנים בלא הרמנא מיחידי סגולה המדרש הנזכר, אנא דאמרי ליהוי ההוא גברא נלכד ברשתו לטותא דרבנן דלית ליה אסוותא...

וכאן המקום להוסיף גם את הצטרפותו של ר"י הכהן לאזהרה הנזכרת, כמו שהוסיף בהסכמתו לדברים הבאים:

והלא כה דברי אינו אלא כיאודה ועוד לקרא, מקרא קדש מלאך מלמעלה צביונן של ישראל נגיד ומצוה, שושילתא דבי נשיאה הרב המופלא חיים עד העולם [=ר"ח אבולעפיא] כי הוא אמר ויהי הוא צוה שלא להביא את הספר הזה אל בית הדפוס עד מלאת ה' שנים, בבלי דעת ורצון יחידי המדרש הנ"ל, משום מצוה דרבים שלא תהא מכשילן לעתיד והווה, גם פי כפיו תהיה והאיש אשר ימרה כבר מילתיה אמורה אין לו זקנה אלא קבורה...

-------

אחר כל אלו הדברים, ציין תשבי לשני המקורות הבאים (בלבד!) בתקנות איזמיר של ר"ח אבולעפיא (הדפיסן בספרו חנן אלקים המצורף לספר חיים וחסד).

בתקנה י"א נאמר:

ומאותו היום עד עתה קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם שלא יכשלו עוד בזה, ועתה ערערו על הדבר והורו היתר לילך בשווקים בנרות ולעבור על החרם בפרהסיא, לכן הוצרכתי להזהיר לכת שלי שלא יטו לבבם לדברים אלו...

ובתקנה י"ג נאמר:

ושנה זו התחיל רוגז רב, וע"י התיקון הלימוד והצדקה שעשו כת שלנו ד' אלפים גרו' קמח לעניים נעצרה המגפה, שבששה חדשים לא מתו ק"ן נפשות...

עד כאן כל החומר הדרוש.

תשבי החליט שהביטוי 'כת שלי' וכד' מרמז (בראשי תיבות = כ"ת) על מדרש כתר תורה. או שכן או שלא. רק להעיר, שלפלא הוא מדוע בהסכמתו לחמ"י לא רמז על כל קשר ביניהם.

אבל באמת זה לא משנה כלום, נניח שהיה או לא היה מראשי המדרש הנזכר. אלא שעל סמך כל הנתונים הללו, בנה תשבי תאוריה שלימה, מוזרה ומרחיקת לכת, של מדרש כתר תורה השוקק חכמים שבתאיים, שהחליטו לצאת למסע ספרותי הרפתקני, כשעל המלאכה מנצחים רי"י אלגאזי ור"ח אבולעפיא בליקוט החומר שבספר ועריכתו, ויצא החמ"י הזה.

ועתה, אמור נא אתה בבקשה: דבריו של מי דברי נביאות?!

אלמלא חזונו של ישעיהו התשבי, אני הקטן הייתי לומד את הסוגיא הרבה יותר בפשיטות. רי"י אלגאזי (שהיה באמת מאנשי מדרש כתר תורה כמו שהודיע בפירוש בהקדמתו), הודיע שיש בידו כ"י ישן ממחבר בלתי נודע, ושהוא זקוק לכסף להדפסתו. לשם כך עשה מגבית בין בני בית מדרשו, אשר נענו לו ברצון (אך באופן שיהיה להם חלק בזכויות הממוניות של הספר). הללו פחדו שישיגו את גבולם, וביקשו את הסכמת ואזהרת שני גדולי העיר ר"ח אבולעפיא ור"י הכהן, אשר נענו להם לדבר זה, כתבו מה שכתבו בשבח הספר, והוסיפו אזהרה גדולה מהשגת גבולם של הנ"ל, ותול"מ.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יוני 03, 2016 1:16 am

יישר כח על הטירחא בכתיבת הדברים המעניינים.
מדובר בסוגיא מאוד מרכזית במבט על הספר - האם רח"א היה שותף לו או שלא. ולא סתם תשבי הכניס אותו לסיפור. אבל אני אתן את זכות הדיבור לך קודם. האם הבנת מה עמד תשבי לחדש, ולמעשה לא הספיק לפרסם (למזלנו) עד מותו ?
אינך צריך כמובן להשיב היום, הפורום איננו בורח ...

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יוני 03, 2016 1:25 am

יעקובי כתב:אבל באמת זה לא משנה כלום, נניח שהיה או לא היה מראשי המדרש הנזכר. אלא שעל סמך כל הנתונים הללו, בנה תשבי תאוריה שלימה, מוזרה ומרחיקת לכת, של מדרש כתר תורה השוקק חכמים שבתאיים, שהחליטו לצאת למסע ספרותי הרפתקני, כשעל המלאכה מנצחים רי"י אלגאזי ור"ח אבולעפיא בליקוט החומר שבספר ועריכתו, ויצא החמ"י הזה.

יש לו טענה, שהיה שם במדרש א' בשם ר' דוד חזן, זכורני שהוא מוזכר בחמ"י כא' מפעיליו, ויודעים עליו ממקומות אחרים שהוא היה שטוף בשבתאות. בנוסף, תשבי טוען שחילופי סגנונות בספר (בשיטת ההעתקה מספרים אחרים) מורים שהוא נכתב ע"י יותר ממחבר אחד. ועוד, שיש בספר דברים הפוכים ממה שכתב רי"י אלגאזי בספרו שלמי ציבור. וכל זה מביא למסקנא, שרי"י אלגאזי לא היה הכותב היחיד.

יעקובי כתב:ועתה, אמור נא אתה בבקשה: דבריו של מי דברי נביאות?!

כשאתה כותב שהוברר שרח"א לא היה מעורב בספר, זה נשמע נביאות, שהרי "אין לא ראינו ראיה".
אגב, אני מסכים במאת האחוזים עם "לעומקו", שאין טענה על ריי"א של נטילת דברים מאחרים, בעוד שהוא לא הזכיר את שמו על הספר ואף הרחיק בתוך הספר את זיהויו כחיבורו של עצמו.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 2:04 am

א. חיים כתב:זכורני שהוא מוזכר בחמ"י כא' מפעיליו

???

שינויי סגנונות? הרי הספר מושתת ביסודו על ספרים רבים בעלי סגנונות שונים, ויש מקום לומר ששינויים אלה השפיעו גם על שינויי העריכה. (גם הרבה פעמים דברים כאלה תלויים בשינויי מצב רוח, פעמים נחה עליו הרוח והאריך במליצות ובסירוסי המקורות שלפניו, ופעמים פחות).

דברים הפוכים משיטתו של רי"י אלגאזי בשלמי צבור? אאל"ט (ויתכן שכן) הדבר היחיד הוא לענין חתימת ברכת המינים, שבחמ"י מובא הנוסח המחודש (שאין לו שום מקור עלי אדמות) של 'מכניע מינים', ועל כך כתב השלמי צבור כי הנני חוזר לאחורי ממש"כ הרב ח"י מדבר, וחותם בנוסח הישן 'מכניע זדים'. ובספרו האחר חזר רי"י אלגאזי פעם נוספת לדחות דברי החמ"י לענין חתימה זו.

אבל כל זה לא אומר כלום, החמ"י לא אמור כלל וכלל לייצג את דעתו של רי"י אלגאזי. בספר עצמו יש סתירות פנימיות, וכולו דברי אחרים מכל הבא ליד. יש שם גם דברים שלא כנפסק בשולחן ערוך (והרמ"א והנו"כ שלאחריהם), כגון לגבי פורים משולש, ואין ספק שבחיי המעשה נהג רי"י כפסק השו"ע וככל ישראל. כך שכל השינויים הללו לא מלמדים כלום. והחלום נותר ללא פתרון.

ולגבי לא ראינו אינה ראיה, באותה מידה בדיוק הנך יכול לטעון שכל חכמי אותו דור היו שותפים בעריכת הספר, שהרי לא ראינו אינה ראיה...

עכ"פ מה שכתבתי (לפני שנתיים!) "כיום אפשר לכתוב כמדומה באופן ברור" (ולא כתבתי 'הוברר') כוונתי היתה לדברים נוספים בענין, שאכמ"ל...

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יוני 03, 2016 2:39 am

יעקובי כתב:
א. חיים כתב:זכורני שהוא מוזכר בחמ"י כא' מפעיליו

???

הוא מוזכר בשער כל אחד מכרכי הספר כאחד מהמדפיסים.

יעקובי כתב:שינויי סגנונות? הרי הספר מושתת ביסודו על ספרים רבים בעלי סגנונות שונים, ויש מקום לומר ששינויים אלה השפיעו גם על שינויי העריכה. (גם הרבה פעמים דברים כאלה תלויים בשינויי מצב רוח, פעמים נחה עליו הרוח והאריך במליצות ובסירוסי המקורות שלפניו, ופעמים פחות).

אבל אפשר גם לומר, שהיו לספר מחברים שונים וכך לבסס את התאוריה של תשבי.

יעקובי כתב:החמ"י לא אמור כלל וכלל לייצג את דעתו של רי"י אלגאזי. בספר עצמו יש סתירות פנימיות, וכולו דברי אחרים מכל הבא ליד. יש שם גם דברים שלא כנפסק בשולחן ערוך (והרמ"א והנו"כ שלאחריהם), כגון לגבי פורים משולש, ואין ספק שבחיי המעשה נהג רי"י כפסק השו"ע וככל ישראל

ואולי כל זה רק מוכיח שלא גדול כריי"א כתב את הספר מתחילתו לסופו.

יעקובי כתב:ולגבי לא ראינו אינה ראיה, באותה מידה בדיוק הנך יכול לטעון שכל חכמי אותו דור היו שותפים בעריכת הספר, שהרי לא ראינו אינה ראיה...

אמת ויציב, אבל לגבי שאר חכמי הדור אין לנו סיבה לחשוב שהם כתבו זאת, משא"כ לגבי רח"א - טוען תשבי שהיה לו אינטרס בזה. והרי הוא היה גדול חכמי העיר באותו זמן ורבם של חכמי כ"ת, וטבעי לחשוב שהוא יהיה מעורב בזה.

כמובן שאינני בצד של תשבי ח"ו, אלא רק לצורך הענין אני מייצג את הצד שלו, כדי לחדד את טענתי, שהצד שלנו (קרי: המאמינים בחכמי ישראל) - מעולם לא ענו על הדברים כראוי.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 2:48 am

הכל השערות, וכל אחד יכול לומר מה שרוצה לכל הכיוונים.

רק שתי נקודות:

א. חיים כתב:לגבי רח"א - טוען תשבי שהיה לו אינטרס בזה

אז מה? אני טוען שלתשבי היה אינטרס בזה!

א. חיים כתב:והרי הוא היה גדול חכמי העיר באותו זמן ורבם של חכמי כ"ת

לא מוכח בשום פנים ואופן! חזור על הודעתי לעיל. וגם אם כן, אז מה? אלו בסך הכל תורמים!

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יוני 03, 2016 3:16 am

יעקובי כתב:
א. חיים כתב:והרי הוא היה גדול חכמי העיר באותו זמן ורבם של חכמי כ"ת

לא מוכח בשום פנים ואופן! חזור על הודעתי לעיל. וגם אם כן, אז מה? אלו בסך הכל תורמים!

לא כתבתי שמוכח שהם השתתפו בספר, אבל כשרוצים, אפשר כמובן לצרף אותם וליצור תאוריה.
אתה מתעלם מהעיקר, ספר חמדת ימים נכתב לדעתך (וגם לדעתי) ע"י גדול בישראל, וא"כ אדרבא, יש כאן דבר שדורש תשובה, מדוע הוא לא כתב את הדברים בשם אומרם. הוא יצר ספר שאולי אין דומה לו מזמן חתימת התלמוד - כמעט כולו לקוח מדברי אחרים, ואעפ"כ ברוב רובם של המקרים הוא מביא זאת בשם איזה מחבר נעלם.
ואלא שמלבד הרצון לעורר את העם לתשובה, יש משהו נוסף ועלום ביסוד חיבור הספר, וכאן השאלה מהו הדבר הנוסף הזה. ואף אחד לא עונה על השאלה. וכאן בא תשבי ומנצל את החלל ליצירת תאוריות.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 3:30 pm

אני מרגיש צורך להדגיש נקודה נוספת.

החלק שנדפס ראשון בשנת תצ"א, עוסק מעניני ר"ח ניסן עד שמיני עצרת. מאתים ושמונים דפים מלאים וגדושים בחומר רב מאד.

להלן מבחר ענינים (לפי הסדר):

עניני חודש ניסן-סיון: פרשת הנשיאים ותפלות, צדקה, הגעלת כלים, שמירת החיטים, אפיית מצה, שבת הגדול, ביעור חמץ כולל דברי מוסר ארוכים, הלכות פסח, בדיקת חמץ, קרבן פסח, ליל הסדר לפרטי פרטיו, ספירת העומר ותפלות ארוכות, פרקי אבות ועניני מוסר, ז' של פסח, חג השבועות, עניני מתן תורה.

עניני חודש אלול-תשרי: תעניות תשובה, תפלות ומזמורים, תוכחות מוסר, סדר אשמורות וביאורי סליחות, עניני ר"ה לפרטי פרטים, עשרת ימי תשובה ותיקוני תשובה, עניני חג הסוכות, ארבעת המינים, דיני סוכה, דיני יו"ט וחוה"מ, שמחת בית השואבה, סדר הנענועים, הושענות, הושענא רבה, שמיני עצרת.

עד כאן רשימה חלקית!

נחזור עתה להסכמת ר"ח אבולעפיא. והנני מעתיקה מתחילתה מלה במלה, בחלק העוסק בעניני הספר עצמו, עד המקום שבו הוא עובר לאזהרת השגת גבולם של בני מדרש כ"ת.

וזה לשונו:

מה נכבד היום בהגלות נגלות חמדת גנוזה, זה ספר חמדת ימים, יורה יורה תורה בעידנא. לזכות את ישראל, ולהורות נתן דרך ישר לפני איש, בהדי כבשי דרחמנא. ולהודיע לבני אדם גדולה תשובה, לא הניח זוית ופנה. העובר לפני התיב'ה ובה אליה ושנא'ה להבין אמרי בינה. שוב תשוב טמא ושהיה בדרך רחוקה והנפש החוטאת תש'א את עונה.

אלו כל דברי ר"ח אבולעפיא בתארו עניני הספר! ולא מלה מעבר לזה. ובתרגום לשפה פשוטה: ספר חמ"י יורה תורה בעידנא [=כמו דבר בעתו מה טוב], ומורה דרך בעניני כוונות [=בהדי כבשי דרחמנא], ומזכה את הרבים במעלת ותיקוני התשובה, והאדם החוטא שילמד בו ימצא בו כדי תיקונו לטהר את נפשו.

והאמת שהוא פלא פלאות! עניני התשובה והכוונות שבספר הם אולי שלשים ארבעים אחוז, וזה מה שראה רח"א לתאר בכמה מילים קצרות, ואת כל שאר החומר העמוס פטר בביטוי קצר: "יורה יורה תורה בעידנא". ובמילים אחרות: הוא פשוט לא בענינים! נראה רק שהציץ בו פה ושם, הבין שבכללותו הוא "יורה תורה בעידנא", מתובל בכוונות המקובלים, ובעיקר מצאו חן בעיניו עניני התשובה, אודותם ראה לפרט קצת.

גם בשני הכרכים הבאים (שנדפסו בשנת תצ"ב) - אחד העוסק בעניני שבת לפרטי פרטים עם הסתעפויות עצומות, והשני העוסק בעניני ראש חדש, חנוכה ופורים, ארבע פרשיות ועוד הסתעפויות עצומות - גם באלו חזרה ונדפסה הסכמת ר"ח אבולעפיא על מתכונתה הראשונה, ומלבד התאריך שהתעדכן לשנת תצ"ב, לא השתנה דבר!

אבל אליבא דתשבי ר"ח אבולעפיא אחד מעורכיו הראשיים של הספר, שעסק בליקוט החומר העצום, העתקתו ועיבודו בהרחבה...

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יוני 03, 2016 4:24 pm

יעקובי כתב:אבל אליבא דתשבי ר"ח אבולעפיא אחד מעורכיו הראשיים של הספר, שעסק בליקוט החומר העצום, העתקתו ועיבודו בהרחבה...

הטענה שלו אינה שרח"א כתב את הספר, אלא שהוא היה הדמות המרכזית ביוזמה לכתוב אותו. ואכן 'אנשי שלומו' היו הכותבים, וריי"א היה רק אחד מהם.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' יוני 03, 2016 4:37 pm

צודק. לא דקתי עד הסוף. וזה לשונו:

תלמידיו אשר פעלו בחסותו בפרסום ספרם כיצירתו של מקובל קדוש שנשמתרה בכתב יד קדום ובלוי

עכ"פ נותן החסות והמנצח על המלאכה לא מעודכן בכלל במה שקורה בספר, גם במקום שהוא כותב לו הסכמה...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר